פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7691

(בחקתי ע''ד) האלקים יבקש את נרדף
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 16/05/2014 שעה 9:00)


(בחקתי ע''ד) האלקים יבקש את נרדף

נסים ישעיהו



השבוע נפל דבר בישראל, על ראש הממשלה לשעבר נגזר עונש מאסר בגין נטילת שוחד. כעת הוא צפוי להצטרף אל נשיא המדינה לשעבר לזמן שעוד נותר לאחרון לשהות בכלא. הוא כמובן טוען שמעולם לא לקח ולא קיבל שוחד, אבל זו זווית ראיה אישית וכידוע מרבותינו ז''ל, ''אין אדם רואה חובה לעצמו'' ו''על כל פשעים תכסה אהבת עצמו''. מהתרשמות אישית שטחית, היחס התקשורתי הכללי לאירוע החריג הזה מתמקד באירועים שבגינם עמד למשפט; לא ראיתי שמישהו בתקשורת מתייחס לאישיותו של המורשע ול''סימנים מוקדמים'' שאותם הזכרנו כאן בעבר. הרי כתבנו על סימנים אלו לפני כשש שנים בתקופה זו של השנה והזכרנו אותם שוב לפני כחמישה שבועות. אמנם נכון שבית המשפט אינו דן באותם ''סימנים מוקדמים'' כי אינם פליליים, אבל העין הציבורית היתה אמורה לשפוט.

תהליכים גלויים וסמויים


את העין הציבורית מיצגת התקשורת, שלא מסתפקת בתפקידה לעדכן את צרכניה בחדשות אלא משקיעה מאמץ ניכר ועיקרי בפרשנויות שמגמתם להציע לנו מה לחשוב ביחס לכל מיני עניינים ונושאים שבחדשות. האוירה הכללית בתקשורת הזאת היתה בעד ראש המשלה לשעבר; כך שלא רק שלא ביקרו את התנהלותו כשהיה (הרבה) מה לבקר, לפעמים אפילו הציגו אותו כדמות מופת ומן הסתם התכוונו לשכנע אותנו שגם אנחנו צריכים להתייחס אליו ככזה. ביקורת התקשורת אינה העניין הישיר שלנו; אפילו לא העקיף. יש מי שעוסקים בכך ואפילו עושים עבודה טובה. אנחנו מתעניינים בתהליכים ומבחינה זו, גזר דינו של ראש הממשלה לשעבר הביא לסיומם של תהליכים שהיו אמורים להיות גלויים לכל, ויחד עם זאת – הרבה יותר חשוב לענ''ד – גזר הדין חתם עוד פרק בתהליך סמוי.

לא רק הגלוי לעיניים קיים


אצלנו שולטת לכאורה החשיבה הרציונלית. כמתחייב מהחשיבה הזאת, ההתייחסות לכל עניין מתמקדת במה שניתן לזהות באחד מחמשת החושים, ראיה, שמיעה וכו'. פירושו של דבר שביחס לכל מקרה מתייחסים לרבדים הגלויים בלבד – לקח שוחד או לא לקח, ידע ששילמו או לא ידע, וכן הלאה. פה ושם מנסים להתייחס למרכיבים אישיותיים, אבל זה הכל. בחשיבה הזאת, הנפילה של מר אולמרט מהווה סיומו של תהליך שבו, גם הוגדשה סאת מעשיו הפסולים וגם מרכיבים שונים באישיותו עודדו את נפילתו. בחשיבה הזאת אין שום התייחסות לרבדים נעלמים שאינם ניתנים לזיהוי בעזרת חמשת החושים. אלא שלפי התורה בכלל ולפי פרשת השבוע בפרט, מסתבר שרבדים אלו משמעותיים הרבה יותר מאותם רבדים גלויים שכולם מתייחסים אליהם. למעשה, הרבדים הנעלמים הם שקובעים בסופו של דבר מי יעמוד ומי יפול, וגם מתי ואיך.

קשר חיובי עם הקב''ה


וכך פותחת פרשת השבוע את הצגת הרעיון הזה (ויקרא כ''ו): ג אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ללכת בְּחֻקֹּתַי פירושו לעמול בתוורה, אומר לנו רש''י; לשמור מצוות – הפירוש לכאורה ברור, אבל מה ההבדל בין שמירת המצוות לעשייתם? דיברנו על זה לפני כמה שנים וכעת נזכיר רק שבחסידות מבואר שיש כאן את שלושת כלי הביטוי של האדם: בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – כוח המחשבה; מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ – כוח הדיבור; וַעֲשִׂיתֶם – כוח המעשה. ופרשת השבוע פותחת בהודעה כי ניצול קפדני של שלושת הכוחות הללו לעבודת ה' – תוצאתו תהיה גשמים בעתם, האדמה תתן את יבולה והעצים את פירותיהם. מה הקשר בין הדברים? הרי היבול תלוי בכל מיני גורמים ובעיקר בעבודה נכונה של החקלאי, לא?

ההקשר הרוחני משפיע בגשמיות


כן, ברובד הגלוי. אלא שמעבר לרבדים הגלויים – עבודה, הדברת מזיקים וכו', ישנו הרובד הנעלם והוא שקובע את תוצאות העבודה לסוגיה השונים. במלים אחרות, הפתיחה של פרשת השבוע מודיעה לנו כי עד כמה שנעבד נכון את האדמה, לפי כל הכללים, עד כמה שנעבוד נכון בכל תחום שבו נבחר לעסוק – התוצאות הסופיות נקבעות בהתאם לאיכות הקשר שלנו עם בורא עולם ומנהיגו. וכמובן, לא מדובר רק במישור האישי, את המישור הזה כבר פגשנו קודם בתורה; כאן החידוש הוא שהכלכלה הלאומית שלנו כפופה לאותם כללים. והקשרים המדיניים, כמובן, והביטחון האישי, הכל כפוף וגם מתנהל על פי הרצון העליון. זה אמור בפירוש בפסוק הרביעי של פרשת השבוע: ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. צריכים להשקיע בצבא ובאימונים, אבל ההשקעה בתחום הרוחני היא שקובעת את התוצאות.

ואם לא תשמעו לי


לכאורה, המציאות הגלויה סותרת לגמרי את מה שאמרנו עד כאן; הרי מומחים מחו''ל אומרים שהכלכלה בישראל יציבה מאד ואף משגשגת, עד כדי להוות מופת לכלכלות העולם, וזה קורה למרות שלא ממש מקפידים על ההקשר הרוחני. והביטחון – אמנם נכון שיש בעיה שהולכת ומחריפה בתחום הביטחון האישי, אבל בתחום הביטחון הלאומי – יש הטוענים שמעולם לא היינו במצב טוב יותר. אבל מן הראוי שנשאל שאלה אחת (כפולה) האם כל מה שטוב כאן זה בזכות או למרות ההתנהלות של המופקדים על המלאכה? ומצד שני – מה שעדיין לא טוב, זה בגלל או למרות ההתנהלות של המופקדים הנ''ל? טוב, תראו, אי אפשר במסגרת הזאת להקיף הכל ובטח לא בכל התחומים, אז ננסה להתמקד בעיקרון תוך שימוש בדוגמאות שלענ''ד הן מייצגות. והדוגמאות יהיו מתחומי הכלכלה והביטחון

השגשוג, בזכות או למרות?


את הכלכלה אמור לנהל שר האוצר שמהרושם המצטבר נראה כי הוא עסוק מאד, אבל רק בשני תחומים המשליכים זה על זה – המלחמה בחרדים והתדמית שלו. הרושם (שלי) הוא שהנחת היסוד שלו היא שככל שילחם בחרדים, כך יחובק על ידי התקשורת. מדי פעם הוא מכריז הכרזות בסגנון: הנה המהלך שיפתור את כל הבעיות (שבתחום אחריותו לפחות) והבעיות הולכות ומחריפות. הדגל המרכזי שהניף, דגל השוויון בנטל נראה כעת מסמורטט לגמרי, עלוב יותר מתמיד. כי לא רק שלא מתגייסים ויוצאים לעבודה יותר חרדים, הם מסתגרים יותר, מתקפדים עד יעבור זעם (הלפיד). מחירי הדירות ממשיכים לעלות ומצוקת השכבות החלשות הולכת ומתגברת. אומרים שהכלכלה משגשגת וזה כנראה נכון, אבל האם זה בזכות שר האוצר? לא נראה לי וגם לא קראתי ולא שמעתי שיש מי שחושב כך.

הביטחון, בזכות או למרות?


ונעבור לביטחון. אומרים שיש לנו צבא חזק ומתוחכם, אחד החזקים בעולם. יכול להיות והלואי שכך הוא, אבל האם זה מה שמעניק לנו ביטחון, עוצמתו של צה''ל אל מול אויבים מבחוץ? הרי המדינות השכנות עסוקות לגמרי, בדבקות מעוררת התפעלות, בהחרבת ארצותיהן ובדילול מהיר של אוכלוסייתן, הן מתעלמות מקיומנו לגמרי, עסוקות בעצמן, אין להן זמן להתעסק אתנו. נכון, יש את אירן, אבל מן הסתם גם תורה להתעסק בעצמה יגיע, והיא תפסיק להתייחס אלינו. מצד שני, הביטחון האישי בהדרדרות חמורה ולא רק בתחומי יהודה ושומרון. פה צה''ל החזק אינו מעניק ביטחון ולעתים קרובות מדי נראה שהוא שותף מלא לדרדור הביטחון. אז הביטחון כלפי חוץ אינו בזכות צה''ל, זה כוח עליון שמניע את המהלכים. ומצד שני, העדר הביטחון האישי בתוך גבולות המדינה הוא באשמתה הבלעדית של מערכת הביטחון, של צה''ל ושל המשטרה.

הלקחים ממקרה אולמרט


אמנם לא לנו לנהל חשבונות שמים, אבל אין אנו פטורים מהסקת מסקנות. והרי כבר לימד מורנו הבעש''ט כי מכל דבר שיהודי רואה או שומע עליו ללמוד לקח בעבודת ה'. מזווית הראיה של הח''מ, מה שאיפיין את מר אולמרט היתה הגאוה, ההתנשאות. מתוך כך הוא נטה לפעול ואף פעל באכזריות נגד יהודים שלא הלכו בקו שניסה להתוות. כך היה בעמונה ומתוך כך גם תיכנן את ההתכנסות הזכורה לרע. שלא לדבר על שותפותו המלאה בגירוש היהודים מגוש קטיף והפקרתם אחר כך. אז נכון, הוא הורשע בלקיחת שוחד; אבל רק כוח עליון סיבב את הדברים כך שיעמוד למשפט בפני שופט שהאמת הפשוטה היא נר לרגליו ושעל כן אינו סובל התחכמויות וכפל משמעות, שלא כמו במשפטו הקודם. ואת הלקח הזה, שיש כוח עליון שמנחה ומסבב מהלכים, צריכים להפנים בעלי התפקידים הנוכחיים.

האלקים יבקש את נרדף


הכותרת הזאת לקוחה מקהלת פרק ט''ו. על זה אומרים חז''ל, שאפילו צדיק שרודף רשע צפוי להיענש על כך. מסתבר שכל מי שהיה שותף לפגיעה ביהודי גוש קטיף, פתח חשבון בינו ובין הקב''ה, והחשבונות האלה נסגרים אט אט. כתבתי על כך בהקשר של נשיא המדינה לשעבר ואני מזכיר זאת היום, כי לענ''ד את הלקח הזה כדאי שילמדו המופקדים על בטחוננו. שר ביטחון שמכריז כי ינהל מלחמת חורמה בטרור נגד צמיגים וצבע הקירות של מסגדים, מחריב בתים כעונש על פגיעה בצמיג צבאי, ובו בזמן אינו מגיב על טרור של אבנים ובקבוקי תבערה נגד יהודים – יש לו ולנו בעיה. שר לביטחון פנים שמודיע כי אינו יכול לעצור פורעים בהר הבית ובאותו יום מנהלים שליחיו מרדף אחר קטינה שקישקשה על מדרכה – יש לו ולנו בעיה. נאחל להם ולנו שיתעשתו בזמן.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.







http://www.faz.co.il/thread?rep=173772
השמצת את שר הביטחון
דוד סיון (שבת, 17/05/2014 שעה 8:03)

1. בפרשת אולמרט לא נאמרה המילה האחרונה ולכן עליך להמתין בחלוקת השבחים.
2. אתה משמיץ את שר הביטחון. ראשית כי הבתים לא הוחרבו על פגיעה בצמיג ושנית כי הבתים היו לא חוקיים ובית המשפט העליון קבע מועד אחרון. שר הביטחון (כמו אלה שכיהנו לפניו) פעל ופועל נגד טרור. לכן הטענות שלך בהקשר הזה לא מתארות את המציאות בשטח.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173791
לאיזה שבוע שייכת פרשת אולמרט?
בצלאל פאר (שבת, 24/05/2014 שעה 15:33)
בתשובה לדוד סיון

לפרשת ''כי תצא'' או ''כי תיכנס''?

בפרשת אולמרט נאמרה מילתו האחרונה של השופט ויש לראות את אולמרט מעכשיו כאשם עד שתוכח טענתו שהוא לא אשם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=173796
יש עוד שופטים בירושלים!
דוד סיון (שבת, 24/05/2014 שעה 18:22)
בתשובה לבצלאל פאר



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.