|
|
|
אֲרִי, שׁוֹר הַבָּר וְהָעֵטִים(לפי משלי איזופוס)יוסף אליעז
ביום קיץ, יום חום
בְּגְבוֹר הצמאון
הארי ושור-הבר
ירדו לשתות מן הנהר
טרם הרטיבו הלשון
רבו מי ישתה ראשון
הארי נשך, השור נָגַח
כל אחד לוחם כה משובח
לשונותיהם כבר צָבוֹת
אך מי יוותר על הכבוד
השור גָּעָה, הלביא שָׁאַג
הָעֵיְטִים נאספו ממרחק
הקרב הוא מחזה מרהיב
נצבו כל העיטים סביב
ממתינים לנצחון
ברוב רעב ותאבון
אם האחד נוֹצֵחַ - יריבו מוּבָס
תמיג העיטים זוכים בַּפְּרָס
פתע שני המתמודדים
ראו סביבם קְהַל עיטים
ועם שראו את התמונה
חיש באה לראשם תבונה
מיד חדלו, הקרב נגמר
לגמו מִמֵּי אותו נהר
עת ראו אותם עוזבים
העיטים נותרו מאוכזבים
זאת יודעים כותבי-הָעִתִּים
לרוב שְׁלַל הקרב הוא...לעיטים
תכופות החפץ להראות שהוא ''הַגֶּבֶר''
די מהר הופך לְפֶּגֶר
והוא בר-מזל, מעל ומעבר
אם זכתה גופתו לקבר
לא שונים בני-האדם
תכופות לשוא שפכו נחלי-דם
רק נדירות בקרב הצליחו להשכיל
שבמלחמתם אין מועיל
|
|
|
|