  
  
  
|
  טלית של תכלת / טור שבועי | |||||
| נסים ישעיהו (יום שני, 02/09/2002 שעה 9:34) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  חלק מהחודשים העבריים הם שמות של אלילים |
|||
|
|||
לא כן? אז איך אפשר לקשר בין שם כנעני לבריאת העולם דבר נוסף, בריאת האדם הראשון ''אדם'' בשמו הפרטי, לא היה משל? למיטב ידיעתי אלוהים בפרק א' בורא את האדם, ה-אדם, את המין האנושי, ולא שם אותם באיזה גן, אלא בכל הארץ, ''ויאמר להם אלוהים, פרו ורבו ומלאו את הארץ'' לא נראה לך שבראשית רץ בצורה של פרק הגיוני, ומשל לאחריו? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בלוח השנה העברי הקדמון |
|||
|
|||
בלוח השנה העברי הקדמון ניסן היה החודש הראשון ותשרי השביעי, לא? לאור זאת, המדרש של ''בראשית'' כרמז לא' תשרי נחלש משהו. שנה טובה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שני: למה נחלש? חז''ל אמרו |
|||
|
|||
''לית מילתא דלא רמיזא באורייתא'' אין דבר שלא נרמז בתורה, יש דברים שרמזיהם קלים לאיתור ויש כאלו שיותר קשים וצריכים לימוד. מי אמר שבתורה אין פיקאנטריה? חוץ מזה את הסיפור המיוחס לרמב''ן ותלמידו אבנר (אפשר שמדובר על אבנר מבורגוס המומר שהתעמת עם הרמב''ן בויכוח המפורסם של טורטוסה...מי יודע?)שיצא לתרבות רעה אתה מכיר? גם עם רמזים ועניינים. סיפור ,סיפור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שני, זה בדיוק הפוך ולא מדובר בלוח ''עברי'' קדמון. |
|||
|
|||
החודש הראשון היה תשרי ועם ישראל קיבל את ניסן כ-''ראש חדשים ראשון... לחדשי השנה'' ביציאת מצרים. שקלתי לדון בכך במאמר אבל החלטתי לדחות זאת לבינתיים. בברכה לשנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים תודה; מוטק'ה - לא מכירה ואשמח ללמוד |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר:נכון,השמות אומצו אחרי גלות בבל |
|||
|
|||
מהתורה החדשים הם במספר סידורי החל מהראשון עד החדש השניםם עשר. החדש הראשון הוא החדש בו חוגגים את חג הפסח-בחמשה עשר בו. מעניין שיש כאלו יהודים בחו''ל שכשהם כותבים צ'יקים בחקום של התאריך הם מקפידים לכתוב 22 ינואר או 22 פברואר ולא 1.22.1999 או 2.22.1999 למשל כך שהחדש מקבל רק שם,כמו שעשו בעברית אבל המספר ה''סידורי'' שלו לא מופיע. מעניין,איך אומרים? פיקאנטריה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר, תשרי זו מלה בארמית ופירושה: תמחול. |
|||
|
|||
גם זה רמז למשמעותו של החודש: חודש של סליחה. שמות החודשים בעברית, חלקם שאולים מן הארמית אבל אינם שמות של אלילים פרט לאחד: תמוז. לא עסקנו כאן בסיפור הבריאה מצד עצמו אלא במסר שיש בחג הזה עבורנו; החג נקבע בתורה וזה מה שמעניין אותנו. סיפור הבריאה כולל בתוכו המון רמזים אבל בכל מקרה, 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'. כלומר, מה שכתוב - כך זה היה. הרבדים הנוספים-מסתתרים בטקסט המקראי ותפקידנו לחשוף אותם כחלק מעבודת ה' שלנו. כל טוב ושנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יישר כוח נהנתי מאוד לקרוא |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכיוון שכל מה שניתן להבין כבר כתוב בתורה ואין |
|||
|
|||
ואין פשרנות שמוסיפה על התורה וממציאה דברים חדשים אלא מגלים מה שכבר צפון בה, אז גם אני רוצה לנסות את כוחי. אני מבין שהשם תשרי לא מופיע בכלל בתנ''ך ושמות החדשים אומצו בגלות בבל. אולם על פי הפרוש שלפנינו האימוץ הזה נחזה מראש ולכן המלה בראשית כבר כוללת בתוכה את שם החודש תשרי. האם הפרוש שהוצע בפנינו הוא סתם שעשוע וזיקוקי די-נור? ובכן, הפרוש מסתמך על משחקי אותיות, שינוי מיקומים, וקפיצה מחשבתית נועזת. הוא מצפה מאיתנו שנאמין שהשי''ת ערך קפנדריה עצומה, או בלשון ימינו אנו - איגוף אנכי על-זמני - ובמקום שישתמש בשמות שחדשים מלכתחילה הוא נתן לנו רמז פתלתל שברבות הימים יאמצו חזלנ''ו את שיטת השמות הבבלית וכך בקפיצה לאחור יאששו את הכתוב בפתיחת ספר הבראשית. פרוש אלטרנטיבי ופשוט יותר,אם כי לא יותר פשטני, לא יזדקק במיוחד לעירבוב אותיות. ברא-שית היינו ברא=חיסל או ביער השם יתברך וחיזוק נוסף לדרש הזה אפשר לראות בפרוש משני האומר ברא-י-שת חיסל/ביער י' את שת, את יוצאי החלציים. מיהם יוצאי החלציים האלא. זהו גזע אנוש ואם נדקדק בזהירות מרבית נרמוז שלגזע הזה ישנה נציגות על, וד''ל. משמע, כל סיפור בראשית לא בא אלא להראות לנו אחת משתיים: כידוע על פי המסופר במדרש, העולם בו אנו חיים כיום איננו אלא נסיון אחרון בשרשרת טיוטות שעשה הקב''ה. אך לאור פרוש מלת בראשית אפשר לראות בברור שגם הנסיון הזה נועד מראשיתו להזרק לאשפה, ולכן ברא האל עבורנו את העולם כאשלייה מסממת וזמנית, שגם בזמן שאנחנו מבלים על פני האדמה, לא מודעים לעובדה שאנחנו פסולת של ניסוי כושל, נמשיך לתפקד מבלי שנעורר מהומות מיותרות. אפשרות שניה היא שאנחנו עצמנו איננו אלא אשלייה. כי הרי לא ברא ה' את העולם אלא לכבודו. ז''א אין אנו קיימים כלל וכלל משום שבראשית ברא אותנו האל - לא הצליחה לו העבודה, או אולי הוא לא ידע לפענח את התוכנית על פיה היה אמור לעבוד - שהרי אלוהים ברא את העולם תוך הסתכלות בתורה. אם כך, מוקשה גם ענין הגאולה. אם אנחנו איננו משום שבוערנו מלכתחילה או שאנחנו בדרך לסל המיחזור, מדוע ניתנה הגאולה? כמובן שפרוש אחד יבוא בהתאם למה שאמרנו קודם - סימום הפגמים עד סופם הבלתי נמנע. אולם ישנה תשובה אפשרית אחרת. הוכרחנו לאמר את תפילת ''אלוהי נשמה שנתת בי טהורה'' - הוכרחנו משום שאת התורה כפו עלינו באיומי מוות ממדרש תנחומא. הנשמה לא שלנו היא אלא היא מתגלצ'ת לעולם על גבי שלשלת עשרה חוליות לה, משתמשת בגוף הגולמי ובסיום, זורקת אותו ככלי אין חפץ (הרי הוא טיוטא פגומה) ושבה השמימה אם לסיבוב נוסף של מירוק או למנוחה ונחלה. אזי הגאולה איננה שלנו. מי אנחנו אם לא נשמת האל משמע אנחנו איננו - מזכיר במדויק את הפרוש למלת בראשית. החזון איש ניסה כוחו בתאור של אבולוציה ביולוגית וסיפר כיצד הרכיב הקב''ה את ''מכונת האדם'' ולבסוף, נתן בה את כוח המחשבה והתבונה. אך אלו אינן מידות הגוף כי אם מידות הנשמה, וזו כאמור איננה אלא מבקרת זמנית ופרזטית על גופנו. אין זה מדויק לאמר ''גופנו'' משום שאו שהבשר הוא סרח עודף חסר משמעות או שהוא גופה של הנשמה. פעם נוספת ראינו שאנחנו איננו. לכן, דרישת הרמח''ל ''לחקור במופתים הלימודיים'' היא דרישה עקרה ומירמה, משום שקודמת לקביעה הזו הדרישה האולטימטיבית להאמין ולדעת ''שיש שם מצוי ראשון''. חקירה בנוסח המוכר של ליסנקו - על פי תכתיב המפלגה. לסיכום ראינו שהכל יכול חסר יכולת אם משום קוצר ידו ואזלת ידו בעת הבריאה (נזקק לכמה נסיונות כשגם האחרון לא צלח בידיו) ואם משום שהוא נזקק לטריקים משונים של קפיצות מזמן בראשית למנהגי הבבלים רק כדי לשוב על עקבותיו לנקודת המוצא - קרי סובב על צירו (וידוע מי הוא זה). הגאולה איננה אלא אשלייה משום שאם היא כבר תצא לפועל, רק הנשמה תגאל אך זו, מובטחת לה הגאולה כי אחרית הימים בוא תבוא על פי תכלית העולם. נקודה חשובה היא הטעות האופטית בזהוי עצמנו עם הנשמה ולא היא. הנשמה לא זקוקה לגוף אלא לשם סיפוקה העצמי, וברגע שהתמרקה, הגוף אין בו חפץ. הגוף, לעומתה, איננו קיים אלא רק שהנשמה תתלבש בו. יוצא מכך - אין אני, אין אדם, יש אל מלוא כל הארץ כבודו או יותר נכון תאוות כיבודו שכתוב ''משרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד יי'' תחת איום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רון בן-יעקב :את הנאמר בפרקי אבות לא הזכרת. |
|||
|
|||
מאמר מעניין ומגרה את המחשבה. א, דא עקא, שאנחנו חפשיים לחשוב ולחדש כיד הדמיון הטובה עלינו כל עוד שאנחנו במסגרת החשיבה התורתית. ''גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך'' לא בתורתך אלא מתורתך. קרא נא גם את ''פתיחת אליהו'' (פתח אליהו הנביא זכור לטוב ואמר.לך ה' הגדולה וכו'.) ומאמר המדרש :משה רבנו למד את כל אשר עתיד תלמיד ותיק לחדש (או דבר דומה). וכשהוא ראה בנבואה את עקיבא בן יוסף (ר' עקיבא) והוא התרשם ממנו שכן אומר המדרש בערך כך: ''ראהו משה להקב''ה שהיה קושר כתרים לאותיות שאל אותו מה זה? אמר לו עתיד שיעמוד אדם ועקיבא בן יוסף שמו שיהיה דורש תילי תילים של הלכה על קוצו של יו''ד''שאל משה את הקב''ה למה לא תתן את התורה על ידו. אמר לו תורתך היא'' עד כאן לשון המאמר מתוך הזכרון,מכיון שאין הספר מולי כתבתי את רוח הדברים. ונחזור לפרקי אבות: רבי אליעזר בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה,הן הן גופי הלכות.תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה. אכן,כתבת פרפראות. בעניין ה''בונה עולמות ומחריבן'' שרמזת. ''טיוטות'' אלו היו במובן הרוחני. לדוגמא:''ראה הקב''ה שאין העולם יכול להתקיים על מידת הדין (כי בכל סדר בריאת העולם משמש הכינוי ''ויאמר אלוקים'' שאל-הות היא מידת הדין. רק אחר כך:''אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום ברא ה' אלוקים שמים וארץ וגו''' מופיע שם הוי''ה לשיתוף (לא להבהל,זו אותה היישות) ושם הוי''ה הוא במדת הרחמים. אז ,ראה'' הקב''ה שאין העולם מתקיים על מידת הדין (אלוקים) עמד ושיתף מידת הרחמים (הוי''ה). נמצאתי למד שה''טיוטות'' נעשו לטובת האדם ,לא להביאו למצב הבנה נחות ש''אני שארית הפסולת'' כי :''וישם ה' אלוקים את האדם בגן עדן לעבדה ולשמרה'' אומר המדרש מלמד שהחזירו הקב''ה לאדם הראשון על כל נברא ואמר לו ''ראה שלא תקלקל!''. נמצאנו למדים שחובה עלינו להיות ''שותפים'' למעשה בראשית כדי להמשיך את הבריאה הנפלאה הזאת שנקראת עולם. אגב, עלה בידך להציץ בספר ''עץ-חיים'' למהרח''ו? ההקדמה שם:,בתחילה עלה במחשבה'' ממש מאלפת.צריך אורך רוח אבל הלימוד כדאי.או שאתה מעדיף שאעביר כאן אי אילו רעינות הקשורים לזה? | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי