|
|
|
שִׁיר בְּרָכָה בְּהֶמְיַת תּוֹדָהלְעֲקֶרֶת בַּיִת בְּרוּכָה וַחֲמוּדָהיוסף אליעז
|
|---|
עֲקֶרֶת הַבַּיִת הַבְּרוּכָה
בְּמַעֲשֶׂה יָדֶיהָ וּבְרוּחָהּ
עַל בָּאֵי בֵּיתָהּ שׁוֹרָה בְּרָכָה
עִם שֹׂבַע, נַחַת וְשִׂמְחָה
הִיא טָרְחָה לִבְרוֹר, לִקְנוֹת הַכֹּל
בַּשּׁוּק, בַּחֲנוּת וּבַמָרְכּוֹל
לְאַחְסֵן, לְהַקְפִּיא וּלְהַפְשִׁיר
לְתַבֵּל, לְבַשֵּׁל, לִצְלוֹת ו...לְשִׁיר
בְּיָדֶיהָ הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ
מָלֵא כָּל טוּב, נָאֶה, בָּרוּךְ
בַּעֲלָּה, מָה פֶּלֶא, מְאֹהָב
כִּי מִשָּׁמַיִם קָטַף כּוֹכָב !
בְּנֵי-בֵּיתָהּ כִּבְנֵי מְלָכִים
כָּל אוֹרְחֶיהַּ מְבֹרָכִים
לְכָל אוֹרֵחַ מְאוֹר פָּנִים
יָפוּ פַּנֶּיהַ כַּלֵּב בִּפְנִים
יוֹדַעַת פֶּרֶק בְּאַהֲבָה
גַּם קִשְׁרֵי הַלֵּב עִם הַקֵּיבָה...
לָה סִירִים שָׁרִים שִׁיר הַשִּׁירִים
הַמַּחֲבַת תִּרְקֹד בְּתַנּוּרִים
כָּל יְלָדֶיהָ מְטֻפָּחִים
הֵם שׁוֹשַׁנָּה בֵּין כָּל חוֹחִים
תִּמְצָא לָהֶם עֵת וּתְלַמֵּד
הַשָּׁעוֹן עוֹקֵב, תָּמֵהַּ, עֵד
מִרָחוֹק תָּבִיא מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ
גַּם עֵת תִּמְצָא לִילָדֶיהָ
בְּעָמָל רַב תָּבִיא לַחֲמָה
תִּשָּׂא בְּפִיהָ דִּבְרֵי חָכְמָה
|
|
|
|