פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדיניות תקציבית לא אחראית
עגל הזהב / דוד סיון (יום שני, 06/05/2013 שעה 15:00)


מדיניות תקציבית לא אחראית

ד''ר דוד סיון



לקראת סוף השבוע שעבר שמענו ששר האוצר מציע להעלות באופן משמעותי את יעד הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2013 ל-‏4.9% מ-‏3%, וב-‏2014 ל-‏3% מ-‏2.75% (הגירעון...). הנימוק העיקרי הוא שבמציאות שנוצרה, התקציב לא יאושר לפני אמצע השנה, הפלת הקיצוץ על יתרת השנה עשוי לפגוע בצמיחה (שממילא נמצאת בירידה). גם באמצע 2012, לפני פחות משנה, החליטה ממשלת ישראל החלטה דומה – להעלות את יעד הגירעון מ-‏2% ל-‏3%. זאת למרות שכבר ב-‏2011 התברר שגביית המסים נמוכה באופן משמעותי (ב-‏11 מיליארד שקלים) מהמתוכנן (תקציב הממשלה החדשה: הצעת התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר). גם לקראת סוף 2012 היה ברור לקובעי המדיניות שהיעד שנקבע בקיץ יפוספס.



המשק מייצא 40% מהתמ''ג שלו, ולכן המצב במשק העולמי משפיע מאוד על המשק הישראלי (דברי הנגיד...). בהקשר הזה המציאות היא שנפגעי המיתון הגדול, בעיקר המשקים מגוש האירו וארה''ב עדין מדשדשים מתחת לרמות בהן הם פעלו לפני כן. בנוסף ידוע שהאיחוד האירופי, במיוחד גוש האירו גלשו שוב למיתון כבר בראשית השנה שעברה (נתוני ה-OECD: שיעורי צמיחה רבעוניים). לכן היה צריך לצפות שהמתרחש במשקים אלה ישפיע באופן משמעותי על המשק שלנו: התמתנות הצמיחה וקיטון בהכנסות הממשלה בשל כך.

בשנת 2004 החל ביוזמת שר האוצר נתניהו תהליך של הפחתה בשיעורי מס ההכנסה על יחידים ועל חברות, ובשיעורי המע''מ. כתוצאה מכך ומהמשך תהליך ההפרטה נוצר קיטון מתמשך בהכנסות, שהחריף והלך בגלל השפעת המציאות במשק העולמי.

במהלך כהונתן של ממשלות קודמות הובטח גידול מתמשך בהוצאות בגין תוספות שכר למורים, לרופאים ולאחיות. שינויים בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג גרמו גם הם לגידול מתמשך בהוצאות. שני התהליכים האלה ביחד עם המשך תהליך ההפרטה יצרו גירעון מתמשך, ''גירעון מבני'', שימשיך להתפתח אם לא יונהגו שינויים מתאימים בסדרי עדיפויות ביחס להוצאות ו/או בשיעורי המס (ראה תרשים 2.1, עמ' 4, תקציב הממשלה החדשה...).

כל כיווני ההתפתחות האלה והמשמעויות שלהם היו ידועים לקובעי המדיניות התקציבית מבעוד מועד. לכן הם יכלו והיו צריכים לקבוע מדיניות מתקנת מוקדם יותר ממה שקרה בפועל.



עלינו לזכור שאחת המטרות החשובות של מדיניות כלכלית היא למנוע השלכות של התפתחויות ושינויים במציאות הכלכלית. התמונה המתקבלת היא שבשנים האחרונות החלטות בעניין המדיניות התקציבית מתקבלות באיחור כתגובה לנתוני המציאות. על רקע העובדה ששיעור הצמיחה נמצא בירידה מסיבות שכבר הזכרנו (למשל המיתון שנמשך בגוש האירו) אפשר היה לצפות שהממשלה הקודמת תקבע שינוי מדיניות הרבה יותר מוקדם מאמצע 2012 ושאופיו יהיה כזה שלא ידרש תיקון כמה חודשים לאחר מכן. מה שקרה דומה לשינוי חוקי המשחק לאחר שכבר הסתיים והתוצאות ידועות, כדי לדווח על תוצאה ''יותר נוחה''.

חוץ מראש הממשלה שלמעשה ממשיך את כהונתו ברצף בממשלה הנוכחית מכהנים שרים שהיו בממשלה הקודמת. לכן אפשר וצריך לצפות שבסיבוב הנוכחי קביעת היעדים תהיה מחוברת יותר למציאות. הרי אי-ההצלחה בהשגת היעדים פוגעת בתדמית ובאמינות של הממשלה בה הם חברים.

בהקשר הזה אולי נזכיר שבשנים האחרונות נהגו שר האוצר, יובל שטייניץ, וראש הממשלה להסביר שממשלת ישראל הציגה מדיניות תקציבית אחראית. שזאת סיבה עיקרית במניעת היסחפות המשק הישראלי בגלי המשבר העולמי – ''המיתון הגדול''. אבל ההתפתחויות מראשית 2012 שתיארנו דוקא מעידות על התנהלות לא אחראית שמגיבה להתפתחויות רק לאחר שהסוסים ברחו מן האורווה. על כך אמרה המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג: ... לפחות מיולי 2012. אנחנו כבר לא יכולים לטעון שישראל שומרת באופן עקבי על משמעת תקציבית (הממשלה...).


על ''תאוריית לאפר''

עקומת לאפר
הורדת שיעורי המס בין 90% לבין 30% תגרום לעליה בסך ההכנסות ממסים. הורדה נוספת
של שיעורי המס תגרום לירידה בסך ההכנסות. מצד שני העלאת שיעורי המס בין 0% לבין
30% תגרום לעליה בסך הכנסות. עליה נוספת בשיעורי המס תגרום לירידה בסך ההכנסות.
הרעיון שבבסיס הנהגת הורדת שיעורי המס, שהחלה בשנת 2004, נובע מן ההשקפה-אמונה שההורדה תתמרץ את המשק להגביר את היצור והצמיחה, וכתוצאה מכך סך ההכנסות ממסים דוקא יגדלו. במילים אחרות קיצוץ בשיעורי המס יגדיל את ההכנסות ממסים. זוהי תמצית ''תאוריית לאפר'' שהפכה פופולרית לאחר מפגש של הכלכלן ארתור לאפר עם מספר פוליטיקאים בשנת 1974 (Laffer curve). כדי להבהיר את הרעיון הוא שירטט על מפית גרף דומה לזה המוצג כאן.

אבל מסתבר שהתיזה הזאת לא נתמכת על ידי ממצאי המחקר. ראשית, המבקרים העלו טענה שבכלל לא ברור מהו שיעור המס האופטימלי מבחינת סך הגביה ושהוא משתנה במעבר מארץ לארץ ו/או במעבר מתקופה לתקופה. מכאן שלא בדיוק ברור מה יקרה בעקבות קיצוץ במס במועד מסויים. שנית, בדיקה של נתוני תקופות בעבר מערערת את התיזה. בעקבות קיצוץ שיעורי המס בימי רייגן סך הגביה גדל במהלך השנים הבאות. אבל לאחר הגידול בשיעורי המס בשנת 1993, בימי קלינטון, סך הגביה גם עלה, בעוד שכתוצאה מקיצוץ המס בימי בוש הבן סך הגביה ירד (The Laffer Curve in real life).

שלישית, משרד התקציב של הקונגרס ערך בשנת 2005 בדיקה משלו. תוצאות הבדיקה הן כדלקמן: קיצוץ של 10% בשיעורי המס יגרום לירידה בגביה של כ78% במהלך 5 השנים הראשונות לאחר מכן, ולירידה קטנה יותר, של 68%, בתקופת 5 השנים לאחר מכן (CBO).

על פי הממצאים שהצגנו כאן ועוד רבים אחרים (שלא הוצגו כאן) מתברר ש''תאוריית לאפר'' לא מחזיקה מים. לכן צריך לצפות שלא תהיה לה השפעה על החלטות וחקיקה בענייני מיסוי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  ותודה על ההפניה לויקיפדיה .  (המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי