|
|
|
מאז קום המדינה ועד היום, רבים וטובים מבוגרי צה''ל ומערכת הביטחון מכהנים במשרות ציבוריות רמות - עד לתפקידי שרים וראשי ממשלה. תופעה זו גרמה, בין השאר, להשתלטות הולכת וגוברת של הסגנון הצבאי על הלשון העברית - עד כדי שינוי אופיה - ולא לטובה.
יש לנקוט מספר צעדים נמרצים על-מנת לעקור תופעה זו מן השורש - בטרם נשכח שדרך הפה צריך לדבר - ולא לירות.
ראשית, יש למנות קמב''ץ מיוחד לענייני לשון, שיקים 'מפקדה לסילוק מוקשים' לשוניים.
אסור שתהיה זו יריה מן המותן, דרושה כאן עבודת מטה רצינית. קמב''ץ זה ראוי שיהיה אלוף בחוג ללשון עברית, ומומלץ שכל ציוניו בו יהיו 'בול-קליעה'.
יש להחיות את 'גדוד מגיני השפה', שינווט ברחבי הארץ, הן בשדה והן בשטח בנוי, על-מנת לתפוס דיבור צפוף עם אנשים שיתברברו ויפלטו ביטויים צבאיים מבלי לשקול מילים.
בבתי הספר, מומלץ לסדר את הילדים בשלשות במקום בזוגות, ולהנחות את המורים לתצפת על אופן התנהגותם ודיבורם, שכן חובה עליהם לשפצר ולדגם את לשונו של הדור הצעיר, שתהיה אזרחית פגז.
בתקשורת, שהיא נושא נפרד וחמור בפני עצמו, יורים השדרים צרורות של מטבעות-לשון צה''ליות עד כדי חריגה מסמכות. דוגמא קיצונית במיוחד לכך, היא מנחה ערב חדש (במיל') רפאל רשף, שכן שמו הפרטי הוא תעשיה ביטחונית - ושם משפחתו הוא תופעה הקשורה בירי.
עד כאן עיקרי התכנית המבצעית.
כולנו תקווה לשינוי חיובי. יישום תכנית זו הוא הבסיס לכל הצלחה בעתיד.
''בסיס''?!... סליחה, ''יסוד''! הרי לכם דוגמא חיה כיצד מחלחלת לה הלשון הצבאית אל חיינו מבלי שאף נרגיש בכך!...
|
|
|
