פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הניצוץ שבדרך
שלמה גזית (יום ראשון, 06/01/2013 שעה 12:00)


הניצוץ שבדרך

אלוף (דימ.) שלמה גזית



תאונת-דרכים קשה במחנה הפליטים של ג'בלייה הציתה את האינתיפדה הראשונה. בעשרים השנים שחלפו למן כיבוש הרצועה במלחמת ששת הימים ועד לדצמבר 1987 היו הרבה תאונות-דרכים, אף לא אחת מהן לא שימשה סיבה להתלקחות. הזעם והאש שהתלקחו באותו יום בג'בלייה פרצו כיוון שהאזור היה כולו רווי אדי דלק.

ביקורו המתוקשר של אריאל שרון בהר הבית עורר מהומה והצית את האינתיפדה החדשה של שנת 2000. שוב, גם התלקחות זו פרצה בשטח שהיה רווי אדי דלק. אותו ביקור, אילו נערך שנה קודם לכן, היה מסתיים מבלי שאיש היה שם אליו לב.

השטח שוב רווי אדי דלק. הכול מודעים לכך, ואם לא ייעשה דבר לבטל או לפחות לצמצם את אדי הדלק שבאוויר, או אז אין זו אלא שאלה של זמן – מתי היכן ומה יהיה הניצוץ שיצית את ההתלקחות הבאה.

שישה-עשר הימים שנותרו עד לסגירת הקלפיות הם המסוכנים ביותר. אלה הימים בהם גורמים קיצוניים יוזמים ומברכים על הפגנת היד-החזקה, הנמנעים מפעולה נמרצת בכל צעד פרובוקטיבי, ובוודאי שלא יעיזו לדבר פומבית על יזמות ממתנות. נקווה כי נעבור שבועיים אלה בשלום וכן את תקופת הביניים עד שתקום הממשלה החדשה.

כלום ניתן למנוע את הניצוץ שבדרך? יש לכך סיכוי, כמובן, אם תשתנה המדיניות של ארבע השנים האחרונות, אם כן יפתח מו''מ אמיתי, ובגישה חיובית בין ישראל להנהגת אש''פ, מו''מ אשר יחזיר אמון ותקווה להתקדמות מדינית ולפיתרון.

בהיעדר הדרך המדינית החדשה, עלינו לנקוט בצעדים אשר ימנעו, או לפחות יצמצמו את הופעתם של ''ניצוצות'' מסוכנים.

קודם כל הידברות חיובית בין גורמי הביטחון משני הצדדים;

מחוות קטנות – שהם בניגוד לקו הסנקציות והענישה שננקט מאז החלט ת עצרת האו''מ בכ''ט בנובמבר;

משנה זהירות בייזום הפעילות הביטחונית שלנו בשטח. כל סיור מיותר, כל ניסיון לבצע מעצרים – עלול לשמש כניצוץ המסוכן. לחשוב פעמיים – כלום זה באמת חיוני? ואם כן – כיצד מוודאים שלא תהיה הסתבכות.

תפילתו של משה פייגלין בהר-הבית עברה הפעם מבלי שהציתה אש. אולם מעשה כזה עלול כן להצית מחר התקוממות בדומה לביקור שרון לפני 12 שנים.
השם ''אל-אקצה'' משלהב את ההמונים. אין להתיר זאת.
וכמובן – קיימת סכנת הפרובוקטורים המקצועיים מבית, אנשי הטרור היהודי, אלה המכנים את פעולותיהם בכינוי התמים של 'תג-מחיר'. מסופקני אם ניתן להשתלט היום ולמנוע זאת, אולם חיוני לשכנע את הצד השני כי השלטון בישראל מתנגד לכך, פועל למניעה ולסיכול ומתערב מיד למניעת אסלמה.

השטח רווי אדי-דלק. בל נתיר לניצוץ להצית את התבערה.

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בדרך הניצוץ
בצלאל פאר (יום ראשון, 06/01/2013 שעה 19:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סביר שלא תאונת-דרכים במקרה הראשון ולא ''ביקורו המתוקשר של אריאל שרון בהר הבית'' הציתו את שתי האינתיפאדות, אלא הן רק היוו תירוץ. לפחות לגבי האינתיפאדה השניה יש בידינו עדויות שערפאת תכנן לחדש את המהומות עם סיום פגישתו עם אהוד ברק בוושינגטון (כן, בפגישה בה רואים את ברק מזמין את ערפאת להיכנס ראשון למבנה השיחות וערפאת התעקש שברק ייכנס ראשון, בסוף ערפאת נכנס ראשון וברק מיד צמוד אליו, וקלינטון משתעשע בצד). רק בשבוע שעבר סוהא ערפאת סיפרה לאל-ג'זירה שערפאת הורה לה לטוס לפריז עם ילדתם כדי להתקחק מסיכונים.
כלומר, האינתיפאדה פורצת לפי החלטה מגבוה, ע''י הארגון החזק בשטח. ביו''ש הפת''ח עדיין חזק יותר, הרבה בגלל שצה''ל, השב''כ והמשטרה פועלים בשיטחי B ן-C באופן מלא ופושטים לפי הצורך לשטחי A.
אינתיפאדה ביו''ש לא תהיה כמו האינתיפאדה השניה, ובודאי לא כמו זו שהיתה בעזה. כוחות הפת''ח חמושים רק בנשק קל, והם יכולים לייצר פיגועים יותר בפרופיל של הטמנת פצצות או מחבלים מתאבדים, פשיטות להתנחלויות, תקיפת מכוניות ישראליות ביו''ש. הצלחמה מיוחדת תהיה להם אם הם יצליחו להרחיב את תחום הטרור לתוך ישראל.
צריך לזכור שתנועת כוחות הביטחון ביו''ש קלה יותר מאשר היה בעזה. הרש''פ עומד לפני הכרעות קשות מבחינתו, לאחר שהחלטת האו''ם להכיר בהם כמדינה שבדרך לא מועילה להם בכלום, לא מקדמת את עניינם, גם אם נותנים לשגריריהם כיבודים של שגרירי מדינה. בסופו של דבר הרש''פ יצטרך להתאשת ולבוא ולדבר שלום עם ממשלת ישראל. עד כה אבו מאזן מתחמק ומתרץ ומנסה לנהל מדיניות עוקפת, כדי להוויח כמה קוביות בדרך, אולי, לקראת זה שהוא יתרצה או יילחץ לחזור לשיחות ללא תנאים מוקדמים. הצטרך לחכות ולראות. אינתיפאדה חדשה תפגע בהישגי הרש''פ ותיתן לישראל הזדמנות להכל בראש הנחש.

אם יידלק הניצוץ לפני הבחירות זו תהיה מכה קשה לשמאל. הישראלים בשעות כאלה מעדיפים את השיקול הבטחוני על כל דבר אחר, ולכן יתנו לממשלת ישראל את כל הנדרש כדי להגיב ולהכות בתשתיות הרש''פ והטרור ביו''ש. יתכן שדווקא משום כך אבו מאזן עוצר בעד אנשיו ומפרסם הצהרות מדיניות כאילו מתונות (''אני לא אחזור לצפת''.... אבל 4500 פליטי 48' יחזרו לצפת.... כמובן הם וצאצאם'').

מה בדיוק צריך להשתנות במדיניות ממשלת נתניהו? נתניהו קרא לאבו מאזן לחזור לשיחות אותן נטש בזמן כהונתם של אולמרט-לבני. נתניהו הפסיק את הבניה בהתנחלויות ל-‏10 חודשים לבקשת אובמה, נתניהו אמר לאבו מאזן לבוא בידיים נקיות ובלי דרישות קודמות לשיחות, נתניהו תמך בכל הסיוע הכלכלי לרש''פ - אבל אבו מאזן סירב לחזור והציב 3 תנאים שישראל חייבת לקבל אותם בתמורה לחזרתו לשיחות: 1) ישראל תסכים לסגת לגבולות 67'. כל בקשה ישראלית להחלפת שטחים תהיה רק לאחר מכן, אבל הפלסטינים לא מתחייבים להענות לדרישות. 2) על ישראל להסכים לעקרון ''זכות השיבה'' 3) ישראל לא תדרוש מהפלסטינים להכיר ב ז כ ו ת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי (במקביל להסכמת ישראל שפלסטין תהיה מדינת העם הפלסטיני). נתניהו ניסה לרכך את אבו מאזן, שלח אליו עשרות שליחים וראשי מדינות אבל אבו מאזן לא נסוג מתנאיו. אבו מאזן לא הראה שום ניצוץ שחזרה לשיחות היא העדיפות העליונה שלו.
אז איך בדיוק רוצה הכותב לפתוח במו''מ אמיתי ובגישה חיובית?
אבו מאזן רוצה להשיג הכל עוד בטרם השיחות מתחילות כדי שיהיה לו ברור מלכתחילה שהוא המרוויח הגדול, שהוא זה שלא ויתר מצידו לישראל. ומה על האינטרסים של ישראל? האם והיה והשיחות היו מתנהלות כך, אז על כל סעיף של אי-הסכמה הפלסטינים היו שוברים את הכלים, פורשים מהשיחות ופותחים בטרור, וחוזרים רק אם ישראל ויתרההיתה מוותרת מלכתחילה?
האם נחנך כך את הפלסטינים וגם נגיע איתם להסכמות ולשלום?

כלום ניתן למנוע את הניצוץ שבדרך? יש לכך סיכוי, כמובן, אם תשתנה המדיניות של ארבע השנים האחרונות, אם כן יפתח מו''מ אמיתי, ובגישה חיובית בין ישראל להנהגת אש''פ, מו''מ אשר יחזיר אמון ותקווה להתקדמות מדינית ולפיתרון.

בעניין זה לא חשובה ההידברות בין כוחות הבטחון של שני הצדדים אלא ההידברות בין ההנהגות המדיניות. ישנה הידברות די טובה בין צה''ל, השב''כ והמשטרה עם גורמים פלסטינים ממולם, והשת''פ מתקיים בשטח יום יום ברמה מסויימת. הבעיה היא לא לתת להם מחוות קטנות כל פעם (עד שהם יאכלו לנו את כל הלחם), אלא להבהיר לרש''פ שהם חייבים להחליט ולחזור לשיחות. השאלה עד כמה נוכל ללחוץ על אבו מאזן ולאלץ אותו לחזור לשיחות בלי תנאים מוקדמים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי