פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7194

ארה''ב: ''הצוק הפיסקאלי'' והשפעתו
עגל הזהב / דוד סיון (יום שני, 17/12/2012 שעה 15:00)


ארה''ב: ''הצוק הפיסקאלי'' והשפעתו

ד''ר דוד סיון



פער התפוקה ''המיתון הגדול'' שהחל בדצמבר 2007 הסתיים ביוני 2009 ומאז המשק האמריקאי צומח. הוא צומח בקצב דומה לזה שהיה לפני ''המיתון הגדול''. לכאורה הכל בסדר. אבל מסתבר, כפי שמראה הגרף, שהקצב הזה לא הספיק כדי לסגור את ''פער התפוקה'' (''output gap'') השנתי שנותר בגודל של כ-‏900 מיליארד דולרים. המשמעות היא שהכלכלה במצב לא אופטימלי היא עדין לא השתקמה.

הפער הזה מסביר את שיעור האבטלה הגבוה (7.7%) שלא כולל את אלו שהתייאשו מלמצוא עבודה. הפער הזה גם גורם (באופן אוטומטי) לירידה בגביה, לעליה בהוצאות (ביטוח אבטלה, תקציבי רווחה וכו') ולכן גורם לגידולו של הגירעון התקציבי (סגירת הפער תביא להקטנת הגירעון). לא פלא שבמציאות הזאת החוב הלאומי המשיך לצמוח, באופן משמעותי, כפי שקרה מראשית העשור, מראשית ממשלו של בוש הבן.

''הצוק הפיסקאלי'' (''fiscal cliff''), שמבטא קיצוץ דרסטי בגירעון התקציבי שיחול בראשית ינואר 2013, הוא תוצאה טבעית של צמיחת החוב הלאומי בשילוב עם תוצאות הבחירות בנובמבר 2010.



על פי החוק הפדרלי היכולת של האוצר ללוות כספים (לביצוע תכניות שונות) תלויה בתקרה שאישר הקונגרס. כאשר החוב בתהליך צמיחה הרי שמידי פעם, בעת שהחוב מגיע לתקרה, נדרש אישור של הקונגרס להעלות את ''תקרת החוב'' (''debt ceiling'') כדי שהממשל יוכל ללוות כספים כדי להמשיך לתפקד. ברוב המקרים בעבר, לפחות בעשור האחרון, הקונגרס אישר את המהלך ללא בעיות וללא צלצולי תקשורת (Federal Debt Ceiling). במהלך השנים 2002 – 2008 הועלתה תקרת החוב 10 פעמים וזה אפשר לממשל (של בוש הבן) להמשיך לתפקד למרות שהחוב הלאומי צמח ביותר מ-‏4 טריליון דולר – כמעט הכפיל את עצמו.

לאחר הבחירות בנובמבר 2010 שהעלו את הרפובליקנים למעמד של רוב בבית הנבחרים הפכה ''תקרת החוב'' לכלי במאבק מול הנשיא אובמה והדמוקרטים, ששמרו על הרוב בסנט. הרפובליקנים התנגדו להעלות את התקרה ללא הורדת הוצאות ולכן הורדת הגירעון התקציבי במקביל. בכך הם בעצם הגבירו את הלחץ על פי האסטרטגיה בה הלכו מאז כניסתו של אובמה לבית הלבן. בסופו של דבר לאחר מו''מ הוחלט במסגרת ה-Budget Control Act (באוגוסט 2011) לאשר את העלאת ''תקרת החוב'' בעוד 2.1 - 2.4 טריליון דולר במהלך החודשים הקרובים (The Debt Limit…), ובמקביל לקצץ כ- 110 מיליארד דולר לשנה בעשור הקרוב החל מ-ינואר 2013.

בסוף החודש מסתיימת גם ההארכה האחרונה לקיצוץ המס מימי ממשל בוש (2001, 2003), ולקיצוצי מס שונים נוספים. על פי חישוב של משרד התקציב של הקונגרס (Congressional Budget Office), בהנחה שהחוקים הנוגעים בדבר לא ישונו, שנת 2013 תחל עם קיצוץ של 560 מיליארד דולר בגירעון שזה כ-‏50% בהשוואה לגירעון של השנה הנוכחית (Misguided…). למעשה מדובר בתוכנית צנע שמקצצת את הגירעון בשיעור של בין 3% ל-‏4% מהתמ''ג וזה בהחלט משמעותי כאשר הכלכלה עדין לא השתקמה.

באוגוסט העריך משרד התקציב של הקונגרס שבמהלך השנה הבאה הקיצוץ הזה לבדו יקטין את התמ''ג הריאלי בכ-‏0.5% ויגדיל את שיעור האבטלה בכ-‏1% (Fiscal Tightening…). פרוש הדבר שאם המחוקקים לא ישנו דבר, המשק האמריקאי צפוי להכנס למיתון נוסף לפני שבעצם השתקם מהמיתון הקודם, ושבערך עוד כ-‏1 מיליון עובדים יצטרפו למעגל האבטלה.



מאז ''המיתון הגדול'' המשק צומח אבל ''פער התפוקה'' נשמר בגודל של כ-‏900 מיליארד דולר בשנה. הסיבה העיקרית לכך היא שרמת הביקושים נשארת נמוכה יותר ממה שהמשק יכול לספק. כפי שכבר כתבתי בעבר במצב הזה נדרשת מדיניות כלכלית (פיסקאלית ו-או מוניטרית) מרחיבה כדי לסגור את הפער.

קישורים:
מאחר והמשק האמריקאי נמצא בתחומי ''מלכודת הנזילות'', הרי שהאפקטיביות של המדיניות המוניטרית המסורתית מוגבלת. מזלו של המשק הוא שלמרות זאת הבנק המרכזי, לא ישב בצד והפעיל צעדים לא שגרתיים כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. באותה הרוח בשבוע שעבר, כדי למנוע במשהו את נזקי ''המצוק הפיסקאלי'', הודיע הבנק המרכזי שימשיך לשמור את שיעור הריבית (federal fund rate) בקירבת ''אפס'' עד ששיעור באבטלה ירד ל-‏6.5%. כמו הצעדים הקודמים, גם השפעת הצעד האחרון צפויה לשפר את מצב המשק אבל תועלתה מוגבלת.

המדיניות המתאימה למצב היא מדיניות פיסקאלית מרחיבה בעיקר בצד ההוצאות. בהקשר הזה ראוי לציין שהמציאות מלמדת שדוקא הצטברות החוב הלאומי איננה דורשת טיפול דחוף כפי שרבים חושבים. כאסמכתא אציין כי כבר מספר שנים ששיעורי הריבית על אג''ח של האוצר האמריקאי נמצאים במגמת ירידה ולכן נמוכים באופן משמעותי מבעבר (Incredible Credibility). פרושו של דבר שהגידול בחוב הלאומי לא פוגע ברצון המשקיעים לממנו. למעשה הם לא ממש חוששים מפשיטת רגל של ארה''ב.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.