לפני יותר מ-‏5 שנים, בתאריך 28.2.2007, אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הרפורמה במשק החשמל. התיקון בחוק משק החשמל קבע שיש להפוך את חברת החשמל לחברת אחזקות, תחתיה יפעלו מספר חברות-בת בתחומי הייצור, הובלה ומסירה של חשמל. בין השאר כדי לפרק את הריכוזיות ביצור החשמל הוחלט לפתוח את תחום ייצור החשמל ליזמים פרטיים (הרפורמה...). לכאורה אפשר היה להאמין שלאחר יותר מעשור והמלצות של מספר ועדות מומחים שהרפורמה תיושם. אז המה?

במאי 2010, קבע מבקר המדינה כי גופים ממשלתיים לא יישמו את רוב החלטות הממשלה בהקשר הזה. הוא גם קבע כי חברת החשמל היא עדין מונופול ממשלתי (הרפורמה... תקועה...). במילים אחרות, מדו''ח המבקר עולה שהרפורמה לא נכנסה לתוקף כפי שנקבע בחקיקה. למעשה, גם במהלך השנתיים האחרונות לא נרשם שינוי מהותי במצב - חברת החשמל לא פורקה, היא עדיין מונופול ואין לה תחרות משמעותית מיזמים פרטיים.

בשנה האחרונה צפות ועולות ידיעות המבהירות שחברת החשמל (שהיא מונופול) שוב מתקשה לתפקד כראוי. שוב עולות בעיות שבעצם היו הסיבה לחקיקת הרפורמה (במשק החשמל). בין אלה בולטים: חוסר יעילות, עיכובים בפיתוח כשר ייצור, חוב טופח והולך, וקשיים תזרימיים. יוזמי הרפורמה, ומי שהמליצו ליישמה, ודאי כבר טענו ''אמרנו לכם. על הרקע הזה שוב שומעים על חידוש המו''מ על יישום הרפורמה, אלא שכנראה מדברים על רפורמה שונה מזו שאושרה בחקיקה.

---

הרפורמה נמצאת על שולחן מקבלי ההחלטות כבר למעלה מ-‏15 שנה. רוב, אם לא כל, מקבלי ההחלטות שמכירים את הנושא יודעים שמונופול לא פועל ביעילות והתוצאה היא שמחיר מוצריו ''יקר מידי'' (גבוה מזה של יצרן הפועל בתחרות). הם גם יודעים שהיותה של חברת החשמל מונופול הוא הגורם לעיכובים בפיתוח כשר היצור הדרוש למשק הישראלי ולטיב השרות שניתן לצרכנים. גם גודלה היחסי של החברה הוא גורם שמשפיע לרעה על קצב הפיתוח, כי הוא מונע אפשרות של השגת אשראי והלוואות בשוק המקומי (חברת החשמל נגד הרפורמה).

על פי הנסיון במקומות אחרים בעולם ועל פי המציאות בארץ הרפורמה אמורה היתה לפצל את חברת חשמל לחב' אחזקות ושלושה תחומי ייצור (יצור, הולכה וחלוקה) שבהדרגה יפתחו לפעילות של יזמים פרטיים. הצפי היה שהרפורמה תאפשר:

1. הזרמת הון חדש למערכות היצור, ההולכה והחלוקה,
2. פיתוח תחרות במשק החשמל לרווחת הצרכנים (מחיר חשמל נמוך יותר ורמת שרות טובה יותר),
3. ייעול פיתוח משק החשמל,
4. סילוק או הרחקה של המגבלה להשתתפות בשוק ההון המקומי.

תוצאה חשובה של כל אלה אמורה היתה להיות הורדה משמעותית של עומס (חלקו היחסי) של החוב במאזני החברות בתחום. זה כמובן, אמור היה להיקטין את הסיכונים (ואת עלות ההון) הנובעים מפעילות משק החשמל – לשפר את מצבו הפיננסי-כלכלי.

גורם מרכזי בעיכוב התהליך עד לניסוח הרפורמה והחקיקה, וגם מאז, מהווה ועד העובדים של חברת החשמל. למעשה נוצר מצב שהתפתחות חברת החשמל, שבבעלות כל אזרחי ישראל, מעוכבת בגלל האינטרס הצר של 12 אלף עובדיה – על חשבון הציבור הרחב. בתחילת הדרך הועד השתמש לעיתים קרובות בנשק השביתה והעיצומים כדי למנוע את הרפורמה. לאחר שהמדינה חוקקה הגבלות על שימוש בנשק השביתה, עובדי החברה התפקדו למפלגות הגדולות ומנעו את הרפורמה מתוך מרכזי הכוח הפוליטיים.

לא רק שעובדי החברה מעכבים את ביצוע הרפורמה, ולמעשה מנסים למסמס אותה, אלא שלפי דו''ח חדש של מבקר המדינה הם גם ייצרו ומייצרים לעצמם הטבות ללא אישורים מתאימים (תוך כדי הפרה בוטה של כללי מנהל תקין). בשנים 1996 – 2008, ערך סך ההטבות הגיע לכדי 3.4 מיליארד שקל. מדובר על תוספות שקיבלו העובדים בניגוד לחוק החברות הממשלתיות, לחוק יסודות בתקציב ובניגוד להסכמים שבין שנחתמו עם הממונה על השכר.

האינטרס הצר של 12 אלף עובדי החברה מקודם על חשבון האינטרס של שאר אזרחי ישראל, בעלי המניות בחברה. זה קורה בניגוד לחקיקה של הכנסת המייצגת את בעלי המניות - הציבור הרחב (חב' החשמל...). הציבור בישראל ''מפסיד'' מכך בשתי צורות: האחת מתבטאת בקצב מהיר יותר של העליות במחיר החשמל לצרכן. השניה מקבלת ביטוי גם בהרעת המצב הפיננסי של החברה והצורך בסיוע הגדל והולך שמספקת ממשלת ישראל (בשם ציבור בעלי המניות) לחברת החשמל בשוק ההון. היקפי הסיוע הזה קיבלו בזמן האחרון ביטוי באמצעי התקשורת (לדוגמה: האם ימחק חוב של כ-‏6 מיליארד שקל לחברת חשמל?, הערת עסק חי לחברת החשמל...).

בדוח השנתי של מבקר המדינה (דוח ביקורת שנתי 63א) שהושלם לפני כחודש (17.10) בפרק על חברת החשמל אפשר למצוא תמיכה בטענה שהאינטרס של העובדים (והפנסיונרים) מקודם על חשבון האינטרסים של החברה ושל בעלי המניות (ראה החלק שנקרא ''הסדרי פנסיה של עובדי החברה'', עמ' 289 – 320). להלן כמה מהעובדות החשובות שעולות מהפרק הזה בדו''ח:

1. בין השנים 1996 – 2008 שופרו תנאי ההעסקה והפנסיה של העובדים מבלי לקבל את האישורים הנדרשים, בעלות כוללת של 3.4 מיליארדי ש''ח (עמ' 290).
2. תפקוד בלתי תקין של הנהלת החברה שפעלה ליצור עובדות בשטח בתחום ההטבות בגלל פיקוח לקוי של הדירקטוריון ואחרים בחברה שהיו אחראים לנושא (עמ' 292).
3. הפקדת כספים מקופת החברה בחשבון נאמנות (לקצבה) שלא לצורך (עבור מגוון של הוצאות שכר שאינן קצבתיות), שפגעה בתזרים המזומנים של החברה (עמ' 305).
4. הציבור שילם ומשלם את החשבון באמצעות התעריף על שרותיה של החברה (עמ' 305).

עוד רמז עבה שהאינטרס של העובדים מקודם על חשבון האינטרסים של בעלי החברה (בעלי מניותיה) עולה מן הפרטים שנמסרים ביחס למו''מ המתחדש בעניין הרפורמה. מסתבר שמדברים על רפורמה חלקית שתקצץ במצבת העובדים, תפריט תחנת כוח אחת. לפי התיאור הזה מדובר בויתור על פירוק חברת החשמל לחברות בנות שהיה הכלי העיקרי ברפורמה שאושרה בחקיקה בראשית 2007. אם זה מה שיקרה יהיה בכך ויתור על משמעותי על התייעלות יצור, הובלה ואספקת החשמל (האצה במו''מ).

---

העובדות על התנהלות חברת החשמל שעלו כאן מהוות עוד אסמכתא לטענה שצריך (היה) לפרק את החברה. לכן העובדה שבין נושאי המו''מ המתחדש לא כלולות תכניות לפירוק החברה שהיו חלק עיקרי במהות הרפורמה שאושרה בחקיקה בראשית 2007, מהווה סיבה לדאגה. הדאגה העיקרית היא שחוסר היעילות ימשיך לפגוע ביכולותיה של חברת החשמל לממש את יעדיה ולפגוע בציבור צרכניה.

---