פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על רקע דעיכת הצמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום רביעי, 25/07/2012 שעה 15:00)


על רקע דעיכת הצמיחה

ד''ר דוד סיון



במקום לקבל מחמאות, יש פה כאלה שמנסים להטעות בנתונים פופוליסטים ובצעדים שעלולים להחזיר את המשק אחורה במקום להמשיך להצעיד אותו לצמיחה. הנתונים הכלכליים מצביעים על כך שהמשק הישראלי צמח בשנים האחרונות לעומת משקים אחרים באירופה ורמת החיים בו רק עלתה, אז מה באים עכשיו המקטרגים ואומרים 'לא טוב'? הם אומרים שצריך לדאוג לחלוקה אחרת של העוגה.
נתניהו מתלונן שרמת החיים עלתה, לכאורה המשק מפיק תועלת לציבור, והמקטרגים לא מרוצים. כאן ראוי שנזכיר לעצמנו שההשוואה למשקים באירופה ללא מטבע ''עצמאי'', ולמעשה גם ללא מדיניות תקציבית עצמאית, איננה בדיוק רלוונטית. דומה הדבר להשוואה של כלכלת ישראל לכלכלה מחוזית במדינה אחרת. עם זאת אפשר וכדאי לברר אם יש בסיס לתלונתו של ראש הממשלה.

כדי לדעת באמת מה קרה וקורה כדאי לבחון את הנתונים. לאור הטענות הנגדיות ש'קשה לגמור את החודש' והדומות להן, ראוי לבחון מה באמת קרה בשנים האחרונות – מה קרה עם השכר ועם רמת החיים בעשורים האחרונים. את רמת החיים מייצגת סדרת הנתונים של ''התמ''ג הריאלי לנפש'' ואת השכר מייצגת סדרת ''השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר במגזר העסקי'' (עמ' 13, בתאריך 25.7.2012).

עוד סדרת נתונים חשובה, שינויים ב''פריון העבודה'' (''תמ''ג לשעת עבודה''). זה המשתנה שלפי התיאוריה הכלכלית אמור להתוות את המגמות, השינויים, בשכר. עליות ב''פריון העבודה'' הן סיבה כלכלית לעליות בשכר העובדים.



מגמות בשכר, פריון ורמת חיים התמונה הכללית של התנהגות שלושת המשתנים מוצגת בגרף. ניתן לראות שבעשור הראשון השכר ריאלי הממוצע עלה מהר יותר מהפריון ומרמת החיים. לעומת זאת בעשור הראשון של שנות ה-‏2000 התמונה התהפכה – השכר ירד ביותר ונשאר בפיגור עד השנים האחרונות.

כאן גם ראוי לרדת לתיאור יותר מפורט. ראשית, רמת החיים בישראל נמצאת במגמת עליה - שיעורי השינוי ברובה של התקופה היו חיוביים. משנת 1995 – 2010 היא עלתה בכ-‏26.6%, ובעשור האחרון (2001 – 2010) היא עלתה ''רק'' בכ-‏15.3%, וזה בהחלט לא מעט. אני גם מניח שרמת החיים המשיכה לעלות גם בשנת 2011 משום שהתמ''ג עלה בכ-‏4.8% ואני מניח שזה יותר מהגידול באוכלוסיה. מכאן שטענתו של נתניהו בהקשר הזה נכונה! שנית, ואת זה נתניהו לא אמר, השכר הריאלי (הממוצע למשרת שכיר במגזר העסקי) עלה בפחות לאורך שני העשורים, בכ-‏16.2%. אבל וזה יותר חשוב במהלך עשור האחרון הוא ירד בכ-‏5.8%.

מן הנתונים האלה עולה כי בעצם התרחשה בעשור האחרון חלוקה מחדש של העוגה: חלק של השכירים בעוגה הצטמק - מעמדם הכלכלי של השכירים נחלש-ירד. אבל כידוע השכר הממוצע במשק כולל גם את השכירים שמשתכרים מיליוני שקלים בשנה וגם את אלה בתחתית הסולם שמשתכרים רק כמה עשרות אלפי שקלים בשנה (העשירון הראשון). אם נחלץ את שכרם הריאלי של שוכני העשירון העליון ודאי נקבל תמונה עגומה יותר לגבי השכירים שוכני העשירונים האחרים.

פרופ' יקיר פלסנר טוען כי את העשירון העליון מאכלסים אנשי מגזר ההי-טק, שגם מוביל את הצמיחה בתמ''ג כבר לא מעט שנים. לפי נתוני ועדת זקן חלק מעובדי הבנקים מאכלסים גם הם את העשירון העליון. אותם מיוחסים משתכרים בממוצע כ-‏700 אלף שקלים בשנה. לבסוף ראוי לציין שמחקר של הביטוח הלאומי קבע כי ... הכנסתם של שבעת העשירונים הראשונים קטנה מההכנסה הארצית הממוצעת (ממוצעי שכר והכנסה..., אוקטובר 2011).

נזכיר כאן כי בחישוב נתוני השכר הממוצע במגזר העסקי, לא לקחו בחשבון את העובדה שחלק מהשכירים אינם עובדים משרה מלאה (או לא כל השנה). אם היו עושים זאת, זה היה מגדיל את הפער בין השכר ורמת החיים.

גם מבלי שהוצאנו את שכרם של שוכני העשירון העליון מחישוב השכר הממוצע אפשר לטעון בלא מעט ביטחון שהשיפור ברמת החיים היה מהיר יותר מהשיפור בשכר הממוצע. בעשור האחרון השכר הממוצע אפילו ירד – הפער בין שני המשתנים גדל בצורה משמעותית. מכאן שמצבם הכלכלי היחסי של מרבית השכירים (במגזר העסקי) הורע בעשור האחרון.



טענת ראש הממשלה שרמת החיים המשיכה לעלות היא נכונה. אלא שהיא מציגה רק חלק מתמונת המציאות. כאשר מציגים את המידע הזה ביחד עם נתוני השכר הממוצע והפריון תלונת ראש הממשלה מאבדת כל תוקף. הנתונים מראים שיש תוקף לטענות שמצבם הכלכלי של המעמד הבינוני והנמוך הורע למרות שרמת החיים עלתה; יש תוקף לטענה שהשינויים בשכר מפגרים אחר השינויים בפריון העובדים. הנתונים מראים שיש בסיס לתחושות שיותר קשה (מאשר בעבר) לגמור את החודש ולטענות, גם בקרב בני המעמד הבינוני, שצריך לדאוג לחלוקה אחרת של העוגה.



מי שעוקב אחרי הנתונים יודע שכבר מאמצע השנה שעברה שיעורי הצמיחה של הכלכלה הישראלית הולכים ונחלשים (הודעה לעיתונות). במשק כמו שלנו שבו תעשיית ההי-טק המייצאת היא גורם חשוב לצמיחה, חולשה ואפילו מיתון בשווקי היעד (אירופה למשל) היא אפילו התפתחות צפויה. כאשר הצמיחה נחלשת, גם ההכנסות נחלשות ולכן סך תשלומי המסים יורדים והולכים. מכאן שגם הדיבורים על הצורך לאזן את חשבון הממשלה (להעלות מסים ו/או להוריד הוצאות) לא היו צריכים להפתיע.

ספרי הלימוד בכלכלה מלמדים שבמצב שנוצר גם קיצוצי הוצאות ממשלתיות או העלאת מסים עשויים לגרום להיחלשות הפעילות הכלכלית - להיחלשות הצמיחה. לכן צריך להעריך שכוונת של הממשלה לתת לגירעון לצמוח מעל לשיעור המתוכנן, היא ביטוי לרצון למתן את היחלשות הצמיחה. למרות זאת עדין צפוי מיתון במשק. לכן כמו שקרה במיתון הקודם (2009), אפשר להעריך שרמת החיים והשכר הממוצע עשויים לרדת תוך הגדלת הפער ''לטובת'' רמת החיים ולרעת השכירים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי