פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7031

ממשלה שונה מתאגיד עסקי
עגל הזהב / דוד סיון (יום ראשון, 08/07/2012 שעה 15:00)


ממשלה שונה מתאגיד עסקי

חוב ממשלתי שונה מחוב של תאגיד עסקי או של אזרח

ד''ר דוד סיון



מדינה איננה תאגיד עסקי. היא שונה ממנו בלא מעט מובנים. ראשית, המשק, הוא מערכת הרבה יותר מורכבת מתאגיד עסקי, אפילו הגדול ביותר שקיים (America Isn’t a Corporation). שנית, ניהול טוב של מדיניות כלכלית (שמטרתה רווחת התושבים) אינו דומה לניהול תאגיד עסקי שמטרתו מיקסום רווחים. שלישית, במדינות מפותחות רוב העובדים מועסקים בשרותים שונים שלמעשה מוגנים מתחרות עם משקים אחרים. בישראל השרותים מספקים בערך כ-‏80% ממשרות השכיר במשק (לוח 1.3).

רביעית, תאגיד עסקי הוא מערכת פתוחה – הוא מוכר את רוב מה שהוא מייצר ללקוחות חיצוניים. לעומת זאת, מדינה היא למעשה מערכת סגורה כי היא מוכרת את רוב מה שהיא מייצרת לעצמה (לאזרחיה, לתושביה). העובדה הזאת מהווה מאפיין מרכזי של ההבדל בין התאגיד לממשלה. ההבחנה הזאת חשובה מאד כאשר שוקלים איזה מדיניות כלכלית על הממשלה לנקוט.

כאשר תאגיד עסקי מחליט לקצץ בהוצאות (כולל פיטורי עובדים), הוא עושה זאת כדי לשפר את הרווחיות שלו. לעומת זאת כאשר הממשלה מקצצת בהוצאות (מדיניות פיסקלית מצמצמת) היא גורמת למיתון במשק ולעליה בשיעורי האבטלה. כך נפגע האינטרס של הממשלה כי היא מקצצת ברכישות מיצרנים מקומיים. זה למעשה מה שקרה לאחרונה בגוש האירו. לבסוף נציין שהמאפיינים שנזכרו יוצרים את ההבדל בין הממשלה לבין האזרח (בעצמו) כישות כלכלית.



הממשלה היא גם שליט, ריבון, וככזאת יש לה סמכויות שאין לתאגיד או לאזרח (הקטן). העובדה הזאת נותנת לממשלה את האפשרות להטיל מסים ולהקצות תקציבים – לנהל מדיניות פיסקאלית. המשמעות של היכולת להטיל מסים היא שבניגוד לתאגיד (לאזרח) הממשלה לא צריכה למכור מוצרים (שעות עבודה). לממשלה יש דרך נוספת לגייס מקורות למימון התקציב: הקצאת אג''ח ממשלתיות לבנק המרכזי ובתמורה לקבל הלוואה. באמצעות ההלוואה הזאת היא יכולה לרכוש שירותים, להקים בתי ספר, לבצע השקעות שונות, להעסיק עובדים וכו'. מיותר לציין שהבנק המרכזי לא נוהג לרכוש אג''ח מתאגיד העסקי או האזרח לפי צרכיהם.

כדי לשלם חוב תאגיד או אזרח פרטי חייבים להקריב צריכה אקטואלית - לצמצם הוצאות. לממשלה אין מגבלה פיננסית כזאת: למעשה, בגלל כלי המדיניות הכלכלית, היכולת של הממשלה להוציא (לבצע רכישות) עכשיו איננה תלויה בגודל החוב שלה ובהיקף ההוצאות שלה אתמול. בנוסף, כמו שכבר נרמז, הממשלה חייבת לנו שזה בעצם לעצמה. מצב כזה לא יכול להתקיים עבור תאגיד עסקי, או אזרח (עצמו).







http://www.faz.co.il/thread?rep=167937
הצגה של צד אחד של המטבע.
ע.צופיה (יום ראשון, 08/07/2012 שעה 21:32)

א. יש גבול לכמות ההוצאות שהמשלה יכולה לתקצב לא הכנסות בסכום דומה.
ב.יש גבול לכמות החוב שהממשלה יכולה ללוות ללא תשתית מתאימה.
ג. הממשלה מקצצת בתקציבה כאשר אין לה מקורות הכנסה מספיקים או שאין באפשרותה לממש את סעיפים א' ו-ב' לעיל.אין זה נכון שכל קיצוץ מיד גורם למיתון ואבטלה. קיצוץ בתקציב הוא לעיתים סוג של הפרטה, דבר שפותח פתח למשרות בשוק החופשי.קיצוץ בתקציב מרמז לציבור, בעיקר לציבור המשקיעים כי יש הנהגה נבונה למדינה וכדאי להשקיע בה.
''תכנית הצנע '' באירופה נועדה לאפשר ייצור האירופאי להתחרות בייצור של המזרח והשווקים המתעוררים וכך להביא לגידול בשיעור הצמיחה הכלכלית וכמובן תוספת מישרות.
הזכרתי כבר שלראות בכלכלנים האירופאים טיפשים אינו דבר נכון.
מבחינה פילוסופית זה נכון שהממשלה זה אנחנו ואנחנו זה הממשלה ולכן היא מוכרת לעצמה את רוב ''תוצרתה''. מעשית זו שגיאה גדולה. אנו צרכנים לכל דבר ועניין. כאשר המוצר ''הממשלתי'' אינו לטעמנו אנו פונים לאלטרנטיבה, דהיינו לשוק החופשי.
כך זה בבריאות, בחינוך, בבטחון (חברות אבטחה) ועוד.
במשטרים הכלכליים המתקדמים הממשלה מנסה להעביר לידים פרטיות כמה שיותר מתפקידיה. העבר הוכיח כי זה יעיל יותר.
עסק שרוצה להרוויח מתנהל טוב יותר מעסק שמקבל את הכנסותיו לפי החוק.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167939
הצגה של צד אחד של המטבע.
דוד סיון (יום שני, 09/07/2012 שעה 6:18)
בתשובה לע.צופיה

א-ב. הדיון הוא על הגורמים שמשפיעים על יכולתה של הממשלה להגדיל את ההוצאות. הטענה הנכונה שהצגתי היא שזה לא כמות ההוצאות ולא כמות החוב.

ג. אם כבר העלית את הנושא אטען שלממשלה יש מקורות מספיקים להגדיל את ההוצאות בהשוואה להכנסות. הנתונים מעידים בברור על כך. אחת האסמכתאות לכך היא העובדה ששיעור התשואה על אג''ח ממשלתיות ל-‏10 כעת הוא הנמוך ביותר בשנים האחרונות (http://www.tradingeconomics.com/israel/government-bo...).

שר הביטחון ברק טען נכון בעניין הזה.

ד. תוכנית הצנע באירופה החזירה את המיתון לגוש האירו ובנתיים איננה מגדילה את כושר התחרות של הייצור האירופי. זה שאתה שוב חוזר על הטענה המופרכת שמישהו כאן רואה בכלכלנים האירופים טיפשים לא ישנה את העובדות האלה.

ה. התיאור של ההבדל בין הממשלה והמגזר הפרטי הוא גם נכון מעשית. ההבדל הזה מאפשר לממשלות לנהוג אחרת מהמגזר הפרטי.

ו. קיצוץ בתקציב כאשר הוא מעשה נבון מרמז למשקיעים כי יש למדינה הנהגה נבונה. אם הקיצוץ איננו נבון זה לא יקרה.

-----

העובדות מראות שאתה טועה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167943
הצגה של צד אחד של המטבע.
ע.צופיה (יום שני, 09/07/2012 שעה 8:05)
בתשובה לדוד סיון

לא הצגת שום עובדות. הבאת את דעתך האישית על פעולות כלכליות מסוימות והתוצאות העשויות לנבוע מכך, גם כן לפי דעתך.
כך שאם אני טועה זו אך ורק דעתך האישית ותו לא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167944
הצגתי עובדות ודעות שתומכים בעמדתי
דוד סיון (יום שני, 09/07/2012 שעה 8:58)
בתשובה לע.צופיה

א. דעתך האישית בלבד שגויה וההסבר לטענה זו הוצג בהודעה הקודמת.

ב. במהלך השבועות האחרונים הצגתי מספיק עובדות ודעות שתומכות בעמדתי שהוצגה בהודעה הקודמת

- למשל ב<דיון 6997>;
- למשל ב<דיון 7004>;
- למשל הנתונים ביחס לשיעורי תשואה (בהודעה הקודמת);
- בהודעה הזאת הוצגו עוד עובדות;
- הקישור המצ''ב מראה על מיתון בגוש האירו (http://www.oecd-ilibrary.org/economics/quarterly-gro...).

בקיצור, טענתך כאילו לא הצגתי עובדות ועמדות תומכות איננה נכונה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167945
הצגתי עובדות ודעות שתומכים בעמדתי
ע.צופיה (יום שני, 09/07/2012 שעה 9:42)
בתשובה לדוד סיון

עמדות-כן.
עובדות- בספק רב.
לא מזמן התרעמת על כותב אחר המסיים את הודעתו במשפט שמשמעותו: אז אני צדקתי ואתה טועה.
נדהמתי לראות שלמרות התרעמותך אתה נוהג אותו דבר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167947
הצגתי עובדות ודעות שתומכים בעמדתי
דוד סיון (יום שני, 09/07/2012 שעה 11:09)
בתשובה לע.צופיה

למרות ספקותיך הצגתי גם עובדות וגם עמדות.
למרות טענותיך אינני נוהג להשתמש במושג ''צדקתי''.
מכאן שטעית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167949
הצגתי עובדות ודעות שתומכים בעמדתי
ע.צופיה (יום שני, 09/07/2012 שעה 13:25)
בתשובה לדוד סיון

בהודעה שכתבת העום בשעה 6.18 נרשם בסוף ההודעה
'' העובדות מראות שאתה טועה''.
בהודעה הקודמת כתבת ''מכאן שטעית''.
אמנם אני חלש בהבנת הנקרא, אך לא עד כדי כך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167951
הצגתי עובדות ודעות שתומכים בעמדתי
דוד סיון (יום שני, 09/07/2012 שעה 16:59)
בתשובה לע.צופיה

סעיפים א'-ו' הם הסבר והנמקה לטענה שטעית, או רשימה עובדות שמראות זאת.
אינני רואה פסול בטענה כזאת. (היא גם לא קשורה למושג ''צדק''.)

הטענה הזאת לא שונה מהטענות שלך:
1. ''לא הצגת שום עובדות''
2. ''עובדות - בספק רב''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167953
הצגתי עובדות ודעות שתומכים בעמדתי
ע.צופיה (יום שני, 09/07/2012 שעה 19:03)
בתשובה לדוד סיון

הבנת הנקרא, ידידי, הבנת הנקרא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167982
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
דוד סיון (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 6:29)

על פי גלובס מזכ''ל ה-OECD אמר ביחס לאירופה שיש מקום להקלות פיסקאליות (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100076...)

בשפת המקור (http://www.oecd.org/document/48/0,3746,en_21571361_4...):
fiscal and monetary measures to support demand and boost job creation.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167987
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
ע.צופיה (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 7:59)
בתשובה לדוד סיון

לא מצאתי כל קשר בין התמצית בגלובס לבין תכנית הצנע.
הערכות הכלכלן הנ''ל אינן שונות מהערכות רוב הכלכלנים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167991
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
דוד סיון (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 8:11)
בתשובה לע.צופיה

הקלות פיסקאליות זה כיוון הפוך מצנע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167997
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
ע.צופיה (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 9:05)
בתשובה לדוד סיון

במאמר נאמר שיש מקום להקלות פיסקאליות וזאת גם לא ''במקום'' מרכזי בו.
בין זה לבין תכנית הצנע יש המון מרחב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=167998
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
דוד סיון (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 9:25)
בתשובה לע.צופיה

כאשר צנע פרושה צימצום פיסקאלי הרי שהקלות פיסקאליות
פועלות בכיוון ההפוך. מכאן שמי שמציע הקלות פיסקאליות בעולם שבו רוב המדינות הנהיגו צנע ממליץ לנהוג אחרת.

המאמר הוא תרגום חלקי מהמקור (תלוי מאד בעיתונאי שתרגם) שהיה הצגה של דו''ח שלם (תקציר: http://browse.oecdbookshop.org/oecd/pdfs/free/811201...) שגם בו מדובר על הצורך בהקלות פיסקאליות. יש בו גם טענה שה-''fiscal cosolidatio'' (ביטוי אחר לצנע) גורם למיתון...

http://www.faz.co.il/thread?rep=168001
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
ע.צופיה (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 10:49)
בתשובה לדוד סיון

זה שוב מחזיר אותי לשאלה על טיפשותם של הכלכלנים הספרדיים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=168005
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
דוד סיון (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 12:09)
בתשובה לע.צופיה

א. זאת לא שאלה אלא טענה שלך שכוללת הכללה גורפת. אתה חוזר עליה בלי להציג כל אסמכתא.

ב. הטענה הזאת לא בהכרח מתייחסת לעובדות הרלוונטיות כי את המדניות קובעים פוליטיקאים.

ג. העובדות שהצגתי כאן מראות שיש לא מעט כלכלנים שחושבים שמדיניות הצנע לא מועילה למשקים בגוש האירו; שמדיניות הצנע היא הגורם להתחדשות המיתון בגוש האירו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=168008
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
ע.צופיה (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 13:41)
בתשובה לדוד סיון

א. במאמרך ובהודעות הקודמות קבעת באורח פסקני כי תכנית הצנע היא הדבר הגרוע ביותר שקרה באירופה בשנים האחרונות ובמקום שתועיל. תזיק.
על כך שאלתי אותך האם הכלכלנים הספרדים, למשל, הם כה טיפשים עד שאינם מבינים זאת?

ב.האם לדעתך הפוליטיקאים בספרד מתייעצים בעניני כלכלה ב''פותחות בקפה'' או בכלכלנים?

ג.אז לאחר שקבעת מספר פעמים באורח פסקני כי תכנית הצנע היא אסון, עכשיו אתה חוזר לקרקע המציאות ומציין ''שיש לא מעט כלכלנים'', דהיינו שיש גם לא מעט כלכלנים שחושבים ההיפך.
וזה בסדר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=168009
עוד כלכלן שמתייחס לצנע
דוד סיון (יום רביעי, 11/07/2012 שעה 14:14)
בתשובה לע.צופיה

א. קבעתי שלדעתי ולדעת כלכלנים אחרים הצנע היא מדיניות שהחזירה את המיתון ומכך אתה יכול להסיק שאני חושב שהיא לא טובה או גרועה. לא קבעתי זאת בצורה פסקנית. למיטב זכרוני לא קבעתי שהיא אסון. זה תיאור לגמרי שונה ממה שאתה מתאר.

לכן הטענה שלך על פסקנות אין לה כל בסיס.

הטענה שלך על הכלכלנים הספרדים היא הקביעה הכוללנית חסרת הביסוס, והיא שלך בלבד.

ב. גם אם פוליטיקאים מתעייצים עם כלכלנים וקובעים מדיניות שגויה, אינך יכול לטעון דבר על הכלכלנים ללא אסמכתא. בודאי שאינך יכול לקבוע משהו על ''הכלכלנים הספרדים'' ללא אסמכתא.

ג. הטענה האחרונה שלך איננה נכונה, חוץ מהסיומת של המשפט הראשון בה, וזה נאמר בלשון המעטה.

ד. ציירת בהודעה הזאת (ובהודעות אחרות) תמונה מאד לא נכונה של עמדתי לגבי הצנע. אני מקווה שאולי כעת תחזור לקרקע המציאות.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.