... הגירעון הולך וגדל והדבר יחייב את המדינה לנקוט צעדים כגון קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה והעלאת מיסים''.
...
... אנחנו עומדים לפני תקופה קשה, של גירעון גדול בתקציב, שיחייב קיצוצים ואולי העלאת מיסים שונים, כגון מס הבלו על הדלק, ייקור תעריפי המים והחשמל ומחירי מוצרים רבים.
לקראת הדיונים על התקציב הבא, אנחנו שומעים על תוכניות לקצץ בתקציב – על כך שהאוצר מתכנן ''גזירות''. לא רק יו''ר ועדת הכספים, משה גפני, מדבר על קיצוצים. בשבועות האחרונים שמענו גם על ''בכירים'' שאומרים דברים דומים.
זה ''קצת'' מוקדם להעריך מה יקרה בפועל. מצד שני ראוי לברר:
- מה אומרים הנתונים בהקשר הזה?
- האם על פי המידע שעולה מן הנתונים צריך לתכנן ''גזירות''?
מן הנתונים עולה שמגמת העליה בגירעון התקציבי מהשנה שעברה נמשכת. לכן צופים שיעד הגירעון לא ישמר. נראה שהסיבה העיקרית היא ירידה בגביה בגלל ירידה בקצב הצמיחה במשק. כאשר הגירעון צפוי לגדול גם החוב הממשלתי צפוי לגדול.
מסתבר שעל פי הנתונים הגידול בחוב החל כבר במהלך שנת 2007 (
החוב הכולל ושיעורו בתמ''ג). אבל המשתנה החשוב הוא שיעור החוב בתמ''ג כי הוא מהווה מדד לעומס החוב וליכולת ההחזר של הממשלה. אכן זאת שיעור החוב בתמ''ג המשיך לרדת נכון לסוף 2010. לגבי 2011 לא מצאתי נתון על שיעור החוב ולכן עשיתי הערכה. במהלך 2011 החוב גדל בכ-4.1% ובאותה התקופה גדל התמ''ג (הריאלי) ב-4.7% ולכן אפשר להעריך שגם שיעור החוב המשיך לרדת.
הדבר הנכון לעשות כאשר שוקלים אם להרחיב או לצמצם את התקציב, הוא להעריך מה יקרה לעומס החוב – לשיעור החוב בתמ''ג. אם מצפים ששיעור צמיחת התמ''ג ימשיך להיות גדול יותר משיעור צמיחת החוב, הרי שעליה זמנית בשיעור הגירעון לא צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות. זוהי בעצם גם המשמעות של מה שאמר בהקשר הזה השר
אהוד ברק לפני כחודש.
קיצוצים עליך ישראל?
