פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6940

מחשבות בשולי האירועים
יוסף אליעז (יום שלישי, 03/04/2012 שעה 7:00)


מחשבות בשולי האירועים

יוסף אליעז



חיל הים מפליג לנאפולי...

חוש הומור הוא דבר נפלא. כידוע צחוק טוב לבריאות. בעזרת הומור אפשר לישב מחלוקות, לישר הדורים, לשמח אבלים וליתן פרופורציות חדשות לעגמומיותם של החיים. לא בִּכְדִי בכל קהילה, או אפילו דת, יש ימים המיועדים לשמחה, לפריקת עול ולחגיגה בשמחות. אצלנו בפורים, ובמידת מה אפילו בליל הסדר, בקריאת ההגדה, הכוללת את ''חד-גדיא''. בברזיל מתפרקים מהעוני והדלות בקרנבל, בנצרות בליל כל הקדושים, ועוד עד-בלי-די.

האמינו לי, יש לי חוש הומור טוב. בחטאי אפילו כתבתי ספר בדיחות בחרוזים אבל משום-מה ה''מתיחה'' של מפקד חיל הים ש''מתח'' את פקודיו, על שלושה סטי''לים, שעל צוותיהם פקד להיכון להפלגה לנאפולי בתך 24 שעות, לא הצחיקה אותי.
ראשית- הצבא בכלל, ובימים אלו של המתרחש בגבולותינו ובאירן-פרס, ארצו של אחשוורוש אוהב המסיבות, שהובילו לגירושה של רעייתו ולשפך-דם, שהפכה לארצם של האייטולות הרצחניים, המחפשים להצטייד בנשק גרעיני, בפרט.

שנית – כאשר המתלוצץ הוא מפקד-חָיִּיל, הנותן פקודה {!} לפקודיו - הבדיחה אינה מצחיקה כלל. אילו ''מתח'' הקצין את השווים לו בדרגתם, או את הממונים עליו, הרמטכ''ל או שר-הביטחון - ניחא. אך מה מצחיק במתן פקודה ללוחמים החייבים לציית, והם מתבשרים שאת החג תחגוגנה משפחותיהם בלעדם? ואחרי לילה של מאמץ מפקדם צוחק עליהם? בעיני זה אינו הומור אלא התעללות פשוטה.
מה היה קורה לו, לרב-סרן או לסא''ל שהיה מתבדח בבדיחה כזו? אני מניח שהצבא היה מתיר את החוזה עמו מיד לאחר המשפט.

שלישית - שימוש בנשק וציוד צבאי, ושלילת שינה מלוחמים שלא לצורך, פוגעת במשמעת הצבאית, גורמת לבזבוז עצום של משאבים (מילוי דלק, שינוע אמצעי לחימה, העמסת מזון, תכנון צירים והכנות אחרות).
רביעית - את הסיפור על הרועה שצעק ''זאב!'' ''זאב!'' כולנו מכירים. ועוד ועוד.

אינני מכיר את מפקד חיל הים, הוא לבטח קצין רב-זכויות אם מונה לתפקיד זה. אולם חוששני כי חיש מהר הוכיח שאינו ראוי לתפקיד. לדעתי ראוי שישוחרר לביתו, או ימונה למפקד להקת חיל-הים, או כלל הלהקות הצבאיות או יצטרף לצוות המעולה של ''מצב האומה'' בטלויזיה. על כסאו יש להושיב אדמירל רציני יותר. ובדחיפות!


פתחו לנו שערי משפט ועשו עמנו צדק !

אכן העומס על בתי-המשפט הוא בלתי-אפשרי. עם-ישראל אוהב להתדיין וצפיפות עורכי-הדין בישראל היא כמו פקק תנועה תל-אביבי מצוי. צריך לעשות ויש מה לעשות. אולם יש להזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. זהו בערך מה ששר-המשפטים מבקש לעשות בבתי-המשפט לתעבורה.

קראנו בעיתון שהשר, החפץ להקטין את כמות המבקשים להשפט בגין דו''חות תעבורה, מציע להטיל על מי שיבקש להשפט ויורשע קנס בגובה פי חמש מגובה ברירת הקנס המקורית. חלילה לו מלעשות כך.

בתי-המשפט הם חלק מרכזי במהותה של דמוקרטיה, והם לעתים היוצרים את ההבדל שבין דמוקרטיה למדינת-משטרה.
זכותו של כל אזרח להשפט ולדרוש שאשמתו תוכח מעבר לספק-סביר. אפשר ובא הזמן להקל על הנהגים ולהקטין את הקנסות על עבירות של מה-בכך, ובראש ובראשונה בעבירות חניה ומהירות יתירה מחוץ לעיר, ולא להעלותם שחרית וערבית.

יותר מדי דו''חות שווא נרשמים בישראל. המשטרה טוענת כיום כי אין עוד דרישה משוטרי-התנועה לרשום מינימום מסוים של דו''חות ליום, אך אין חולק שהיו תקופות (ודומני שעוד יש תחנות ומפקדות בהן התופעה קיימת) שהיתה דרישה כזו.
במקום ללכוד את הנהגים המסוכנים, העוקפים בפראות, נוהגים בשכרות או תחת השפעת סמים - המשטרה עוסקת בזוטות ומרבית מקבלי הדו''חות הם אזרחים שומרי-חוק שחטאו בעבירות שאין בהן סיכון ממשי לזולת, כמו חניה פסולה, אי-הארכת תוקף כרטיס החניה בדיוק במועד, מהירות מופרזת מעט בכביש בינעירוני או שכחו לחגור חגורת בטיחות.

בהעדר רכבת תחתית בתל-אביב, למשל, ותחבורה ציבורית סדירה וזמינה ברוב חלקי המדינה, הנהג בישראל משלם הון תועפות עבור רכישת רכב, אחזקתו, תדלוקו וביטוחו. כבישינו העמוסים מדי והבלתי מתאימים לתנועה מודרנית מלאים מצלמות מהירות אשר רק מגבירות את המתח המסוכן לנהג ואינן מיועדות לשפר את הנהיגה והבטיחות אלא לשאוב עוד ועוד כספים מציבור הנהגים. לפחות זו התחושה הרווחת, ודומני שיש לה רגליים על קרקע המציאות.

עתה מבקש שר המשפטים גם להפחיד את ציבור הנהגים מלבוא בשערי בית-המשפט. גם כך במקרי-הרשעה הקנס כפול מהקנס המקורי שבברירת הקנס. אין שום צורך להכפילו פי חמש. גם עתה רבים מאד האזרחים המשלמים בזעם דו''חות-שווא שנרשמו נגדם, כי אינם רוצים לבזבז ימים תמימים בבתי-המשפט, כשסיכויהם נמוכים בשל הנטיה להאמין לרוב לשוטר (ועל-כך יכולתי לכתוב רבות מנסיוני העגום בתחום זה) או לשכור את שירותיהם של עורכי-דין יקרנים.

בכלל - השר, השופטים ומערכות התביעה שכחו שמשפט הוא שירות חיוני הניתן לאזרח. יותר מדי שופטים חשים ומתנהגים כמורמים מעם. אסור שבתי-המשפט יהפכו למכונות ענישה שאוי לבאים בשעריהם. יש כל כך הרבה מה לשפר ולפשט, ואוכל למנות עשרות נושאים שאילו טופלו בשכל היו מייעלים מאד את המערכת. אוכל להביא דוגמאות רבות, שלא כאן המקום לפרטן. המערכת מסורבלת ומסתרבלת עוד ועוד ואטומה להצעות יעול.

שלילת זכותו של האזרח להוכיח צדקתו במשפט היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, בזכויות האדם הבסיסיות, ובאמונתו במדינה ובחוקיה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=166979
אדמיראל .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 05/04/2012 שעה 9:45)

חיל הים שלנו הוא האח הנכה של חילות צהל האחרים .
זה היה כך בשנות החמישים ונמשך עוד ועוד .
יפה עשה האדמיראל שהתבדח על חשבון פיקודיו .
שאם לא עשה זאת , הרי שלא היה מתאים אפילו לכפרות .
ובכלל
הרי לצהל יש נשק ואין שכל .
ולאדמיראל , אפילו קופסה שבה מונח השכל - אין .

ובנוגע לנושא השני -
הקנסות בגין עבירות תנועה הם רק מס ולא דבר אחר .
והראיה ==>
אילו איסור חניה הייה באמת מפריע היו דואגים לפינוי הרכב המפריע . אבל הדבקת דוח חניה אינו מפנה את המקום הוא רק מעשיר את הטימיון .


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.