פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
כישלון המותג ''ספרות נשים''
יוסף אורן (יום ראשון, 19/02/2012 שעה 10:00)


כישלון המותג ''ספרות נשים''

יוסף אורן



זוהי טעימה ראשונה מפרק בספר הביקורת החדש של יוסף אורן – ''ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית''.
במחצית השנייה של שנות השמונים במאה הקודמת, התייצבה משמרת כותבים חדשה בסיפורת הישראלית, הרביעית במספר. במשמרת זו, משמרת ''הקולות החדשים'', היה לראשונה מספרן של הנשים הכותבות גדול ממספר הגברים הכותבים. רשימה מדגימה מספריהן הראשונים של אחדות מהן העידה שמדובר בכותבות מבטיחות: ''הדים ורוחות'' (1983) ו''קול שני'' (1990) של דורית אבוש (הראשון הופיע עדיין תחת הפסידונים א. דורית), ''כובע זכוכית'' (1985) של נאוה סמל, ''תפוחים מן המדבר'' (1986) של סביון ליברכט, ''סביבה עויינת'' (1989) ו''היכן אני נמצאת'' (1990) של אורלי קסטל-בלום, ''לקרוא לעטלפים'' (1990) של חנה בת שחר, ''סוגרים את הים'' (1990) של יהודית קציר, ''מוצרט לא היה יהודי'' של גבריאלה אביגור-רותם (1992), ''זרים בבית'' (1992), של רונית מטלון, ''רקדתי עמדתי'' (1993) של צרויה שלו, ''כפתורים רכוסים היטב'' (1994) של מירה מגן ו''שלושה סיפורי אהבה'' (1997) של יעל הדיה.

לרוע המזל השתבשה התפתחותן הטבעית של אחדות מסופרות ''הקולות החדשים'' משום שבאותו פרק זמן יובאה לארץ האבחנה המיגדרית, אשר שיגשגה בחקר מדעי החברה באוניברסיטאות של אמריקה. ומאחר ששם יושמה האבחנה בכל תחומי הדעת, ובכללן גם בספרות, עברו חלק מחוקרות הספרות (לילי רתוק, יפה ברלוביץ, יעל פלדמן ואחרות), שחקרו עד אז תקופות מוגדרות בתולדות הספרות העברית, למחקר המיגדרי – מחקר ''ספרות הנשים''. חלק מהסופרות, אשר בספרן הראשון התגלו כמבטיחות ורציניות, ורוב הכותבות שהצטרפו לכתיבה אחריהן בעשור האחרון של המאה הקודמת ובעשור הראשון של המאה ה-‏21 (דורית פלג, גיל הראבן, אלונה קמחי, דורית רביניאן ורבות אחרות), התאימו עד מהרה את סיפוריהן להשקפה המיגדרית-לוחמנית, בתקווה שחוקרות המיגדר כבר יקדמו אותן כדוגמאות לפריחת ספרות הנשים העברית.

בספרי ''הקול הנשי בסיפורת הישראלית'' (2001) – אשר בו נכנסתי ל''גוב הלביאות'', כדי לחסום את השתלטותן של חוקרות המיגדר בספרות על השיח הספרותי-ביקורתי בסיפורת הישראלית – סיכמתי את הדיון הפרטני במיבחר מדגים של יצירות ממדף ''ספרות הנשים'' בדברים הבאים: התכונות המשותפות של רומאנים אלה הן: כתיבה ריאליסטית 'בגובה העיניים', התמקדות בנושא 'מן החיים', שהוא אקטואלי-רלוונטי ותקשורתי, ייצוג הנושא באמצעות דמויות מצויות ומוכרות, מיקום האירועים בזירות שכיחות, מינון עשיר של תיאורי מישגלים והתנהגות פרוורטית של הגיבורים בתחום המיני, פתרונות אופטימיים לסיבוכי החיים, אירגון סצנרי וקידום ליניארי של העלילה, שפה דיבורית המתובלת בהרבה 'כמו' פיוטי-פיגוראטיבי, שזירת אנקדוטות ועיבוי הטקסט בתוספים מהתרבות (יצירות אמנות, אתרי תיירים, צילומים, ציטוטים מהשירה, פסוקים מהמקורות ועוד).

אף שבמשך שני עשורים גייסו כותבות רבות את כתיבתן למאבק הפמיניסטי, הניבה הסוגה התימאטית-מיגדרית המאולצת הזו כמות מוגבלת ביותר של יצירות בעלות ערך. אך הנזק להתפתחותה התקינה והטבעית של התקופה הישראלית בספרות העברית כבר נעשה והיה ודאי. ראשונות הבינו זאת הסופרות עצמן, והן היו הראשונות שנחלצו במועד מכלא ''הגטו הנשי'', שהקימו עבורן חוקרות המיגדר בספרות, והעמידו אחר-כך ספרים ששיקפו את כישרונן העצמי ואת קולן הייחודי. והאחרות, שעודן כבולות בכתיבתן ל''ספרות הנשים'', תורמות משם במירווחים דו-שנתיים כרכים ממוסחרים וחסרי-ערך לסוגה תימאטית זו, אשר מיצתה את עצמה זה מכבר.



המעוניינים לרכוש את הספר מתבקשים לפנות אל הוצאת ''יחד'', ת. ד. 87 ראשון לציון, 75100.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי