  
  
  
|
  פעם בארץ-ישראל - סיפור שהוא כמעט אמת | |||||
| יורם המזרחי (יום שני, 12/08/2002 שעה 22:05) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  פשוט נהניתי... ושני תיקונים: |
|||
|
|||
מאעמול בל' לא נ' (טעים טעים טעים, עדות אישית). עוסמאנלי בע' לא בא' (בערבית, כמו בעברית, ישנן שתי האותיות, אלף ועין, ולא נהוג לבלבל ביניהן בערבית). תודה על המאמר המקסים יורם המזרחי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סיפור נחמד מאוד! רגע של הנאה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| סיפור מענין מאוד |
|||
|
|||
הרבה פעמים מוצמדים שמות לאנשים שאחרי זמן רב כמעט אף אחד לא יודע מה מקורם תמיד מעניין לשמוע את המקור לשמות אלו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על כגון דא כבר נאמר (בתרגום מיידיש) כי אתה יכול... |
|||
|
|||
...לשרוף את הרפת. הריח יילך אחרי הפרה. ולענייננו - אתה יכול להחליף את שמך אך לא את הכינוי שדבק בך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליוסי ואיריס |
|||
|
|||
אמת ויציב בעניין המשל /אמרה במאמע לושען תודה על הקריאה וההערות יורם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''האדם הוא שמו'' |
|||
|
|||
לשמות יש משמעות רבה בדרך כלל הכינוי יותר מתאים לאופי האדם או לתכונותיו כי הוא ניתן בשל מעשיו לא כל יפה הא יפה ולא כל שימחה היא שמחה ביהדות יש אמונה שהשם משפיע על האדם ולכן יש מנהגים רבית מאוד בקשר לנתינת שם הכינוי הינו שם המתוסף אחר כך ללא כללים ללא מנהגים אך גם הוא לעיתים רבות משפיע | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאיריס -נכון |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| איש אחד ושמו דוד הקטן |
|||
|
|||
אולי זו ההזדמנות הייחידה לכתוב על דוד הקטן . אין אדם בפנמה שלא מכיר אותו : איש רחב קומה גבוה עם שפם לבן וקול עבה במיוחד, גברי, גדול מידות. בן שבעים פלוס, ירושלמי אסלי , הוא דובר ערבית ''ירושלמית'', צבר בן צבר . חי הרבה שנים בפנמה, פעם היה לו הרבה כסף, מעיסקי זהב ויהלומים, ובעיקר מעיסקי סיגרי קוהיבה קובנים, שהיה היבואן הכמעט בלעדי שלהם בפנמה . תמיד היה בא אלי עם סיגר עבה כבוי ותקוע בפה, ומגובה בשתי קופסאות מלרבורו, גם אני עישנתי פעם, אגב, הרבה מלרבורו. אף פעם לא כיבה את הסיגריה כמוני, כמו כולם, הוא היה מכבה אותה באצבע המחוספסת שלו, ואח''כ זורק אותה לכוס הקפה התורן שנלגם, לאו דווקא שלו. איש מיוחד במינו, מבוגר מאוד, מלא חיים עד מאוד.. הוא מדבר ומתבטא בהתלהבות ילד שרק יצא לעולם. דוד הקטן . דוד הקטן- מי לא מכיר! אף אחד לא יבין מי הוא דוד כהן וזהו שמו האמיתי! והוא קיבל אותו בזכות : הוא היה העציר הצעיר ביותר בבית הכלא של האנגלים, שביקר בו הרבה פעמים, גם ברח ממנו במקביל הרבה פעמים . הייו שואלים במחנה שמה, מי זה הקטן הזה? ומאז נדבק בו הכינוי ''דוד הקטן'' . הרבה שעות דוד הקטן צברתי, והרבה סיפורי דוד הקשבתי, ובעצם: מדובר על מעללי דוד הירושלמי, שפעם השם שלו הרעיד את חוצות ירושלים.. פעם, הוא היה בריון וראש לבריונים, ולא לטעות: לא ''הסטייל'' של בירייוני היום, אלו שאין משנה להם ישיש אישה עשיר או עני קשה יום- העיקר לתפוס ''קופה''! לא ולא! הסטייל של דוד הקטן וחבורתו היה שונה לאין ערוך: הם הייו לוקחים פרוטקשן רק מייחידי סגולה, אלה שאלוהים נתן להם.. ועליהם, לפי דוד הקטן של אז ושל ימינו, חלה החובה המוסרית לשתף גם את האחרים במתת אלוהים ''שהשאיל'' להם אותה בטובו.. ובכל זאת- ''ולמרות הגיון בריא זה'', הינה סיפור אחד ששמעתי מפיו : יום שישי יא אלברט, בצהריים, התעוררנו בשתים עשרה אחת- מה זה עייפים? מתים זאת לא מילה! אחרי משחק פוקר שגנב לנו את כל הלילה. ירדתי לחבר'ה למטה, ואז מישהו מהשבאב שואל: מה אוכלים? אני בלי לחשוב פעמיים עניתי לו: בואו נלך ''לכבאז'' (בית מאפה) איפה שמבשלים את האוכל ליום שבת, (חמין, לחם בעג'ין..) ובואו נראה אם יש איזה ''סינייה''(מגש) שתתאים לנו. הלכנו יא אלברט, נשבע לך כאילו היום, ומה אני רואה שמה: סינייה מלי בחבו אלבק (משהו משהו..) של לחם בעג'ין מתבאל כדת וכדין. בידיוק יצאה מהתנור- ו.. עליהום, התלבשנו עליה עם כל החבר'ה, לא אשכח את הטעם ההוא עד עצם היום! כששאלתי אותו ''ומי היה בעל הסינייה?'' הוא הדליק סיגריה ועשה תנועה שאין לטעות בה: הוא לא אהב את השאלה! ויש לעבור לנושא אחר! הרבה זמן עבר מאז שראיתי את האיש הגדול הזה פעם אחרונה : הוא פגש בי ולא הכיר אותי . ''מה המצב דוד?'', ''מי אתה!'' .. מפגש עצוב ואחרון- כנראה . לא שמעתי ממנו שוב . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלברט: סיפור עם ''טעם של פעם'' |
|||
|
|||
אבל,סיומו השאיר לי טעם מריר בפה. חבל. ונכון,באמת עצוב. אבל, יא אלברט, אל תדאג, עוד יהיו הרבה זכרונות מתוקים אחרים. אניידה בואנה אי טודו לאס ברכות קי ווינגאן אי סאראן מקויימות. אגב, מה שלום הרב ציון לוי? או את מתי זבידה אתה רואה? ביווארמוס אי ואראמוס. יא סטה. מונצ'ס גרסאיאס. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למוטקה |
|||
|
|||
הרב ציון לוי שלומו טוב, ועדין שולט בקהילת שבת אחים כאן ביד רמה.. מאיפה אתה מכיר את מתי זבידה- אם אפשר לשאול? אינני מכיר אותו אישית, מלבד הכרות בת חמש דקות לפני כשנתיים, בה קיבל אותי לראיון עבודה במשרדו, וחרץ לשלילה את גורלי על המקום.. תודה על תגובתך, האוהדת והחמה כתמיד . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאלברט : תורי לשאול? |
|||
|
|||
כיליד סוריה,שמא הכרת את משפחת דנגורי? אחד מהם יהודה דנגורי כתב ספר בשם ארבעה עלי תלתן,מנסיונו בדרום לבנון.הייתי מפקדו והוא חברי הטוב.סיפורי דנגורי על דרך הבריחה מסוריה לא''י,באישון לילה,ילד שנישא על שכמו של איש פלמ''ח ''מהמחלקה הערבית'' מופלא. האם מוכר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערי לא! אברר עם הוותיקים, |
|||
|
|||
למשל עם אימא : אינציקלופדיה מהלכת.. שלא יודעת קרוא וכתוב . המפקד שלי בצבא, היה דרוזי, ופעם כשנשאלתי על ידו אודות בריחתי מסוריה וסיפרתי לו את הסיפור, הגיב במילה אחת- והזכרת לי אתה את התגובה : ''נפלא'' או אולי ''מופלא''. וגם אתה השתמשת בביטוי זה : עליתי על ביטוי צבאי המפקד? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא...עלית על אמת...הסיפור נפלא ומופלא.הפן היפה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלברט -החזרת זכרונות ממחוזות ילדות,תודה! |
|||
|
|||
אכן אלברט...מי לא הכיר את ''דוד הקטן'' גדול העבדאיית של ירושלים בכל הזמנים????.תחום ''ממלכתו'' היה משולש בן-יהודה/המלך ג'ורג/רחוב יפו.....אז,באותם ימים רחוקים,פעלה תחנת ''טקסי בן-יהודה'' שהתחרתה ''בטקסי-סטלינגרד'',ברחוב המלך- גורג,מול ''קפה אלנבי'',פעלה תחנת ''טקסי המלך גור'ג החמישי''..... ''דוד הקטן'' היה כזכור מיודד עם מנהיגי הנהגים,למשל עם יוסף ''הצולע'' קוקה,''אבו-אצבע'',אלי סיטון,יורם קרטון,שאול ועזרא קוקה ''מטקסי קשר ירושלים תל-אביב'' ושפיגל הזקן ''ממוניות אגד ''שהיו מסונפים לקואפרטיב ותחנתם נמצאה בסמטאת המשתנה הציבורית ממש מאחורי ''מלון-ציון''..... ''דוד הקטן''..... אכן דמות ''מהסרטים''... עוד סמל ''מיתולוגי'' מירושלים אהבתי....באותו משולש,בילדותי המתרחקת מהר מדי,פעלו והרביצו תורה סוראמאללו האלמותי,גבריאל גרוסי ''הדלת'' של ''קולונוע אוריון'',מרדכי ''מוטקה'' רוזנשיין -מהבוגרים הראשונים של ''בצלאל'' , הרבה לפני שהמוסד התעלה לאקדמיה ומי שהיה צייר השלטים והמודעות של''קולנוע אוריון'' ובנה מעל לאכסדרה והסמטא המובילה לקופות,(ואחר כך לאור גיל וארנון)מחזות מרהיבים, שניסר מלוחות דיקט וצבע על קרטון וברזנט... טרזן בגדול בית דו קומתי,שמשון הגיבור שהיה עוד יותר מכוער מהכוכב, וויקטור מצ'ור זצ''הל (זכר צדיקי הוליבוד לברכה..) חומות -יריחו הנופלות מול שופרות בגודל תותחי הוביצר והמחשות מופלאות,שיצר באהבה לקראת כל סרט חשוב ומהצד צייר ציורי שמן גדולים, של יהודים עבדקנים נשחטים בשבריות ערבים כשפוזות הגסיסה שלהם התמבקו עם ספרי- תורה (יודעי דבר אמרו שמוטה היה רדוף איימי פרעות 1929)...רוזנשיין (שלימד הפטרות לבר-מצווה,כוול כותב שורות אלה) צייר והכין מצג לכל סרט פעולה משובח והתבשם מהתאר שחילקו לו אוהבי האמנות של משלוש הרחובות....''מוטקה הארטיסט''.... עוד אסור לשכוח את ''יוסף נאצי'' (משום שאשתו היתה ייקית ולפי כך נחשבה ''גרמניה'') חיים מימרן,יצחק ''אבו קירש'' מימרן,אליטו רועה- הזונות,זהבה הזונה מארנונה,(שבמשך השנים השכיבה רבבות חיילים בריטיים,אוסטראלים,ופולנים ששרתו במחנה-אלנבי ומטעמים לאומיים השכיבה גם חברי מחתרות ציון...)דוד שווילי,שכל ימיו חלם לביים סרט....עזרא חאגולי ''אבו טראק'',אליהו זלטוגורסקי ''הז'לוב'' האמיתי של שיירות מפעלי ים המלח,שאי אפשר היה להשתחרר מלפיתת הפיתונים האדירים-זרועותיו מפילות האימה ועוד צדיקים בלי סוף......אינך יכול לשער,אלברט היקר איזו נחת גרמת כשהזכרת את ''דוד הקטן''.....אגב,ירידתו לפנמה באה בזכות קרובי משפחה שירדו לדרום אמריקה וקונסול הכבוד של פנמה, עזרא ''אדון עזרא'' מזרחי, הבעלים של ''קולנוע אוריון'' שלפעמים כונה על שם בכורו ''אבו מוזי''(משה -מוסי-מוזי) ואחר כך הקים גם את ''אורנע'' ששבק חיים לכל דבר...... אני בטוח ומשוכנע, שרוב באי פאצ אינם יודעים במי מדובר ואיזה דור ירושלמי (ועיר) החמיצו......עוד אני כותב ומזיל דמעה ''לטובת דוד הקטן'' באים ועולים בזה אחר שמות נוספים...''שאול בלי רגל'' שהפעיל קיוסק מול ''קולנוע תל-אור יעקוב ''חונא'' פרמינגר הגיבור ממקור-ברוך,מרים המשוגעת ועוזרה ''קולפאק'' שטיילו בחוצות העיר,ואספו פסולת מסעדות,מפני שעסקו במלאכת הקודש של האכלת עשרות כלבים,שחלקם יצאו אתם לרחוב....רוזלה ופפיפלה זוג הקבצנים מגן-העיר הישן.....''לופקא לופקא'' שיום אחד נעלם והשמועה היתה ''שנתפס בריגול'' פראו אסתר מרחוב- עזה שקראה לעצמה ''קשר לאחד'' ומכרה מקומות טובים בגן-העדן... ''דוד המדביק'' שחצה את ירושלים לארכה ולרחבה,רוכב/דוחף על תלת אופניים מסחרי נוטף דבק שקדים וקמח,שקלח מדליים חסרי צבע.''המדביק'' עסק בין השאר במשימת הדבקת מודעות בתי הקולנוע והתאטרונים, שלפעמים סוגננו עלי ידי חכמי אוריון,או אדיסון או קולנוע ציון.....למשל אחת, השמורה אצלי עד היום הזה '' אות-זורו חלק 3!!! זורו חוזר עם סימן חדש, זורו על סוסים,זורו עם חרבות,אהבה ונשיקות עם רונדה פלמינג''... שימו לב! בשבוע הבא ''ארול פלין צוחק מהצרפתים,עושה בהם שמות בתור קפטן בלאד האנגלי עם סכין בין השיניים!.......'' אח אח יא אלברט!...''סינימה פרדיסו'' מייד אין פלסתיין,או כמו ''שיוסף נאצי'',שהיה האחראי על הפצת פרסומות הקולנוע (למשל : מצג תמונות בווטרינה של בית המרקחת על צומת המלך-גורג -יפו, ע''י קולנוע- ציון ובמספרה של ''חיים קרחת'' וגם בצומת רחוב יפו פינת העגלונים.....) אמר ''כולו סינימה בלאאש!''...... אגב למען ''הצדק ההיסטורי'' לי,בעוונותי,קראו בילדותי....''נאצי קטן'' כל כך מפני שאבי יבדל''א הוא הוא....''יוסף נאצי'' מנסח המודעות, שהושיב אותי על ברכי סורמאללו האלמותי, איש שאהבתי מפני שכיסי הז'קט שלו היו מלאים שקדים אגוזים וסוכריות. וכאן עוד וידוי....הפעם הסכמה עם גדעון ספירו ''הנמסיס'' שלי בפאצ,שגדל באותה עיר ואותה תקופה וקבע באחד ממאמריו שאז היתה ירושלים עיר נפלאה וכך נשארה גם כשנחצתה ''עם פרוץ המדינה'' היו ימים....וכן בלי מיתוס או אתוס או חאנטריש...פשוט געגועים לעולם אבוד,שגם עקבותיו טושטשו כמו זכרו של ''דוד הקטן''...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם - ספר בבקשה משהו על סוראמללו. תודה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי......על סוראמללו יבוא בקרוב (כמו בקולנוע...) |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם:''שובו של הסורמאללו'' |
|||
|
|||
ראיתי פעם חלק מסרט וידאו שבו כיכב יוסי בנאי את דמותו של הסורמאללו. משהו,משהו! ממש אין דבר כזה בתרבות העולם ...אפילו מרשים. ידוע לך איפה אפשר להשיג וידאו של הסרט הזה? שנה טובה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אברר.... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| על ברכי סוראמללו.....מלוי הבטחה לרפי גטניו |
|||
|
|||
על ברכי סוראמללו --------------- דן בן-אמוץ,מי שבחייו אירגן את טקס האזכרה של עצמו,היה מי שהעלה את סוראמללו האגדי ''מהמשולש'' של ירושלים למעמד מיתולוגי. אחר כך באו האחים בנאי ואחרים,כאלה שהכירו את הגבר החסון והערמומי ואחרים שביקשו בדרך זו או אחרת,לעשות ''צדק היסטורי'' עם האיש שלמען האמת...שטם את חלקם ואחדים,למשל בן-אמוץ, השווה ''לחאיוון'' (חיות,הכוונה לחיות בר) פעם כשישב באכסדרא של קולנוע-אוריון,עוד לפני שפתח בר ומועדון,עבר ברחוב דן בן-אמוץ שנהג ללבוש גלימה מטונפת גידל שיער פרא מתולתל והלך יחף. ''תראו תארו את הווחש' הולך יחף בתוך המוחטא' הקקא והזיפת'' הוא אמר וכשבן אמוץ,שבניגוד לתדמיתו הביוגרפית-חלקית,היה חנפן מושבע ,רצה להכנס לאכסדרא כדי ללחוץ את ידו של סורמאללו, הוא הוזהר ''תשאר בחוץ על האספלט יא ווחש, פה עוד תלכלך את הרצפה''..... סורמאללו האיש,היה למייטב זכרוני אדם טוב לב,שגם אם נקט לשון עוקצנית ,ידע לסייע לרבים ועשה זאת בדרך הקלאסית של ירושלים של פעם,כלומר ''צדקה בצנעה'' כילד קטן,ישבתי פעם או פעמיים על ברכיו (כאילו שזו זכות גדולה...) ונהנתי מצחוקו הבריא,סיפוריו ובעיקר.....השקדים,הפיסטוקים ושאר המעדנים שהחביא בכיסי ''הז'קט שעושה אותי פרופסור'' אך הארוע המרשים ביותר, לו הייתי עד (נא לזכור עיני ילד) היה כשסורמאללו חש לעזרת אחד משני בעלי דוכני הפלאפל,שפרחחים הפכו את קערת הסאלט שלו.(הפלפלאים היו יריבים מסחריים ,עגלה אחת,מעין צריף - עמדה ליד קולנוע אוריון והשניה ממול)אבי וחברו גבריאל גרוסי (אגדה בזכות עצמו!) צעקו לפרחחים ''יאללה תברחו'' אך ''הבששאשתי'' (פרחחים,פורעים) כפי שכונו, לא התרגשו למראה הגבר בז'קט ''וכובע של דוקטור'' החש לקראתם,ככלות הכל סורמאללו, שאז היה במלוא אונו,נראה בעיניהם ''חטייאר'' והנה בתוך שניות ריצדו אגרופיו של סורמאללו,כמו ברק,הקהל הצופה מהצד שאג בהנאה ''והבששאשתי'' נמלטו על נפשם.כמה דקות אחרי ''הקרב'' שקט ורגוע, חזר סוראמללו למקומו,על ספסל העץ מול המזנון של יחצק טאהרני (''ילד,אם תעשה לי טובה ותגש פה או שם-אתן לך כוס מים קרים'') שנמצא בתוך הקולנוע וכשעמדתי מולו, מלא השתאות אמר לי ''זה לא הכל '' ופתאום קם ונעמד על....ראשו.המחזה לא ימחק מזכרוני לעד. מה שנודע לי רק כעבור שנים,היה שסוראמללו ''עשה התחרות עם בן-גוריון'' שאז עמד בראש המדינה ו...הועמד על ראשו בעצת ד''ר פלדנקרייז הידוע.... לקראת שנות השישים,בזכות סיפורי דן בן- אמוץ,מערכוני שייקה אופיר ועוד צוברי סיפורי ירושלים,עלה סוראמלו לדרגת ''גדול מהחיים''.....בעיקר בין באי המועדון,עדת החנפנים,רובם בוהמייאנים בגרוש ''מאצולת האוניברסיטה'' שהעלו את סוראמללו למעין קדוש.מעמד שהסב לו הנאה עצומה, מפני שכשהזדקן ומעט מכוחו הגופני ''דלף'' הפך ליועץ,כומר מוודה,בורר ופוסק -תמיד חריף לשון,מהיר תגובה ומה שאבי נוהג לאמר עד עצם היום הזה...''סוראמללו היה צדיק'' ואילו אשתו השניה של אבי ''ש'שנה'' (שושנה) ממשיכה לספר על פלאי ''הזקן הזה שלא הזדקן ופתאום היה עומד על הראש''.... כשהתגייסתי לצבא,בעידן בו רכב פרטי לא היה מובן מאליו ביום שישי,עם כניסת השבת,כשחיילים שהגיעו הביתה ירדו ברוממה מטרמפים די נדירים,ראה אותי סורמאללו הולך ברגל ''לאן יא רז'אאל?'' (צבי-איילה) הוא שאל?,הביתה ברגל השבתי והצדיק הזה,בשקט כאילו מובן מאליו,הכניס יד לכיסו המפורסם... ציפיתי לאגוזים או שקדים-שאמנם קיבלתי יחד עם שטר כסף...''תלך תתפוס טקסי או שרות'' אמר לי צבט את לחיי וירד במורד רחוב יפו.איך אפשר לשכוח מחווה מסוג זה?....שוב,כעבור שנים,כששרתתי בצבא הקבע,נקלעתי לילה די סוער ובחבורה ,שישבה והמתינה למה שהמתינה נמצאו כמה ירושלמים ''ע'אסליים'' התגלגלה השיחה ליוסי בנאי והצדק - האוהב שעשה עם סורמאללו.(בניגוד לסרקאזם הנבזי חנפני של בן אמוץ) העיר אחד הקצינים ואמר לפתע ''חבל שלא סיפרו שזה היה צדיק'' ופאום הסתבר שזה נשלח הביתה במונית,אחר קבל מנה פלפאל ובקבוק טמפו,שלישי שבמקרה פגש אותו בתל-אביב,לייד התחנה המרכזית הישנה הובל אחר כבוד למוניות ''הח'אפרים'' ונמסר לידי אחד הנהגים הירושלמים בלווי פקודה ''תקח את הפרא הביתה''. כעת,עדיין בזכות מה שסיפר אלברט שבות,עולה מולי דמות סוראמללו.אני זוכר, במעומעם, את ביתו וקרובי משפחתו ובעיקר את ''הארוע'' הראשון שנחרט במוח הילד - סוראמאללו ''העבדאי'' מול הפרחחים ואחר כך ''פלא עמידת הראש''...... אני בטוח שמקומו של סוראמללו שמור אצל המלאכים,שלא ירשו לו להכנס לגן העדן,לא מפני שהיה רשע ח''ו אלא בגלל העובדה ''האנושית'' שהם נהנים,קרוב לוודאי לשמוע את סיפוריו ולראותו...כן...עומד על הראש.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה יורם - נהניתי לקרוא. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין בעד מה יורם, תמיד לרשותך.. |
|||
|
|||
האמת לאמיתה: קיוויתי שמישהו יקפוץ ויכריז : אני היכרתי את דוד הקטן ואת התקופה ההיא שסיפר לי עליה דוד ארוכות- ובשביל ''המישהו'' הזה כתבתי מה שכתבתי, הגם והייתי משוכנע, כמעט משוכנע, שהמישהו הזה רחוק מהאווירה והפורום של פאצ.. לא תיארתי לעצמי שהמישהו הזה, הוא ולא אחר יורם המזרחי! הפתעת אותי כראוי: הדמות שלך כפי שהצטיירה בעיני מקריאתי למאמריך, רחוקה מבמה כזו.. אינך יכול לשער יורם היקר, ותורי לומר את זאת, עד כמה הצלחת להכניס אותי לאווירת השיחות עם דוד בשתי תגובותיך כאן באשכול. עד כמה השיחזור הזה הינו אמיתי מציאותי! רק חסר קפה שחור וקצת רעש ואני עם דוד הקטן.. עוד הערה אישית לסיום : תארו לכם רבותי את התסריט הדמיוני הזה : אלברט שבות מסוריה ששיחק מחבואים תחת כיסא הכבוד כשדוד הקטן דהר ברחובות ירושלים, מספר את סיפורו של דוד הקטן בפורום ישראלי, ומעיר, אגב זאת, את מעמקי הזיכרון ''ממחוזות הילדות'' של יורם המזרחי, שגם הוא הכיר בתורו את דוד הקטן . השאלה היא, מי הוא השחקן המרכזי בסיפור דמיוני זה? אלברט שבות? דוד הקטן? פורום פאצ הישראלי? או יורם המזרחי? כל אחד בתורו יכול להיות דמות מרכזית בסיפור דמיוני זה, ויקנה לו את המעמד הזה בזכות עם ערך מלא: הוא הוא המקשר בין כווולם . לא זאת דעתי רבותי: למקשר האמיתי שם : יהדות . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יהדות כגורם מקשר תרבותי או דתי העיקר הטבור! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה ''לתוקף בדוא''ל'' אך התשובה -בפומבי... |
|||
|
|||
אלמוני שחתם בשם ''דני הגבוה'' שלח אלי דוא''ל הראוי להגדרה ''נבזי'' ועיקרו ''איך יכול אדם לקבל כינוי ''יוסף נאצי'' ובנו להתגאות (?) בכנוי ''נאצי קטן''????....זכר קרבנות השואה לא ישכח'' ובכן דני הקטן....תודה שהבטחת ''שהשואה לא תשכח'' ואמנם,אני מקווה כיהודי ואזרח העולם שהזוועה לא תמחק. על כך תודה. ובאשר לכנוי....ובכן,אין מה לעשות...זה מה שהדביקו לאבי בשל ''חטא'' נישואיו לאשכנזיה -ייקית -גרמניה.... אבי נשא את התואר הלא נעים, בלי חריקת שיניים,כי כאלה היו הירושלמים הוותיקים....האם לדעתך כנוי כמו'' קצין יפאני'' רק בגלל שבעליו קצר ראיה היה נעים למי שזכה בו? או למשל... ''וויויאן-טיזי'' להזכירו שנאנס בשרביטו של שיח' וחבריו עמדו מהצד?... זה לדעתך עניין נעים?!''המצדיק כינוי'' ? האמן לי ...כשהחלו לכנות אותי בקולנוע אוריון וסביבתו ''נאצי קטן'' נעלבתי עד עמקי נשמתי מפני...שבקטנותי קשרתי,כמובן מאליו, את הנאצים לגרמנים ומפני שכילד לא כל כך נחשפתי לאיימי השואה.... ובכל זאת חשבתי שהכינוי משייך אותי לאלה עליהם שרו,לא פחות ולא יותר,(גם בטיול השנתי...) ''בכוס אמך נפלה פצצה - יצאה צוללת גרמנית''......אחר כך כבר לא שמתי .... כינו אותי,במהלך השנים בין השאר ''שמן'' ואח''כ ''זיבעל'א'' או ''ז'לוב'' בטירונות ''מיכל'' (מפני ששרתי ''בערב פלוגה'' את השיר'' מיכל שלי מיכל''.....ברחביה, שם גדלתי, היה מי שכינה אותי ''דער פרענק'' או שקראו לי ''דעאר תיימנר'' או ''שווערצאר'' ועוד ועוד....בחוגי העיתואנים בימי כתושב מטולה וכתב הטלוויזיה זכיתי ''השריף של הצפון'' ובצבא, בלבנון כינו אותי הנוצרים ''ג'עפר'' עד שגם השיעים אימצו את הכינוי'' ושונאי בצבא (די הרבה!) קראו לי מאחורי גבי ''הנבלה'' מה לעשות..... האינדיאנים בתוכן עשיתי שבע משנות חיי ,הם אלופי הכינויים ושם הייתי (בשפת האוגיבוואה '':ק'צי ני-נא/איש גדול'' יש הבדל (לדעתי) בין כנוי להגדרה....לו היו אומרים ''יורם הוא נאצי'' הייתי נעלב כמו שנעלבתי שעה שבפורום כינה אותי, צדיק אחד ''פושע מלחמה'' וכיו''ב.....אך אם רצונך לדעת מה באמת מעליב את יורם?...ובכן זה....הכינוי ''יורם'' הרווח במקומותיכם כהשוואה לתמים או ממלא פקודות וכיו''ב...סתם, לקחו שם טוב והפכו אותו כינוי ל.....בחורים טובים בדרך כלל....אז דני'לה....אתה קורא לעצמך ''דני הגבוה'' שולח דוא''ל בלי כתובת לתגובה ועוד מגן על זכר השואה....יבושם לך....אני ארד לקבר עם כל הכנויים הנ''ל ואילו אבי יוסף....הוא ''התגבר'' כשבסופו של עניין, התגרש ונישא מחדש למה שבטעות ועדינות מכנים במקומותיך ''ספרדיה'' ובעיקר נפטר מהכינוי...... כשירושלים השתנתה מקצה לקצה ומחקה לא רק כינויים מהעבר אלא קודם כל את עצמה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שם כינוי- לא יורד במים וסבון |
|||
|
|||
חברתי שמחה עליה השלום אבן מאבני ארץ ישראל היתה אומרת:'' אוי ואוי למי שהודבק לו שם כינוי זה לא יורד במים וסבון ''. סוריא | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי