כבר לא מעט זמן אפשר לקרוא ולשמוע על עסקאות של משקיעים מסין לרכישת עסקים ונכסים בכל העולם. אחד היעדים שלהם הוא רכישת קרקעות ופעילות חקלאית בכל מקום אפשרי. הם גם רוכשים נכסים ומפעלים בכל ענפי הכלכלה.
הם כמובן הגיעו גם לישראל לבחון אפשרות השקעה בפעילות עסקית. לאחרונה עלה לכותרות חוסר שביעות הרצון של ציבורים בישראל מעסקת המכירה של ''מכתשים אגן'' ל''כימצ'ינה'' הסינית על ידי אי. די. בי. בראשות נוחי דנקנר.
אותה גישה הניעה קבוצת חקלאים ואנשי עסקים מניו זילנד להתנגד למכירת רפתות לבעל הון סיני. זו אותה ניו זילנד שמסתמכת על יצוא חקלאי לסין, כולל מוצרי חלב, ושאפילו כרתה ברית סחר חופשי עם סין.
מדובר בעסקה לרכישת 16 רפתות (כולל שטחים בהיקף של כ-80 אלף דונם) שפשטו את הרגל ושאיכות נכסיהם ירודה (poor repair) על סך 164 מיליון דולרים אמריקאים, במטרה להחזירן לפעילות עסקית. בסיבוב המשפטי האחרון נעצרה העסקה. השופט בבית המשפט הגבוה (High Court) פסק שעל הממשלה לבחון מחדש את כדאיות העסקה למדינה (
Court halts sale of New Zealand farms to Chinese). תביעת הקבוצה המתנגדת הצליחה לתקוע מקלות בגלגלי הגלובליזציה.