פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השחיתות הודחה עם השלטון... תחי השחיתות
גמל צהוב / שמעון מנדס (יום ראשון, 04/09/2011 שעה 10:00)


השחיתות הודחה עם השלטון... תחי השחיתות

שמעון מנדס



הפגנות הענק במצרים שדרשו שינוי מהותי במשטר הנוהג במדינה, גרמו לכך שהנשיא חוסני מובארק נאלץ להתפטר מתפקידו כנשיא מצרים. בטרם התפטר הוא מינה מועצה צבאית עליונה, שבראשה עומד הפילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי. מובארק קבל, כמובן, הבטחה מיו''ר המועצה הצבאית, שהוא לא יתן את ידו לפגוע בו. מובארק נאלץ לנטוש את כס הנשיאות בגלל השחיתות, שהיתה אמנם קיימת במצרים מקדמת דנא, אבל בתקופת נשיאותו של מובארק היא עברה כל גבול. הדבר בא לידי ביטוי בשני נושאים. הראשון, שמובארק דאג, למעשה אשתו סוזן היא שהתעקשה, שהבן גמאל יירש את אביו על כס הנשיאות. והנושא השני, השוחד הכלכלי שמובארק ובניו נטלו לעצמם באחוזים ובכמויות שהדעת ממאנת להאמין ואף לקבל. כמו אותו פובליציסט שאמר ''מובארק נתן צביון חוקי לשחיתות''. אלא שאחמד לאשין הפובליציסט, טוען שהשחיתות לא התחילה עם מובארק. היא היתה קיימת, והעם תמך בה לאורך כל הזמן. השחיתות התאימה גם לעם וגם לשלטון, וזה מזכיר לי מעשה שוחד שהייתי עד לו בקהיר.

מנסיון אני יכול לאשר את דבריו של אחמד לאשין. והסיפור הבא יאמת זאת. לפני למעלה משלושים שנה, שהיתי בקהיר במסגרת תפקידי בוועדה הצבאית המשותפת ישראל מצרים. באחד הערבים יצאתי לטייל בחוצות קהיר, וכמובן שהתלווה אלי קמ''ן מצרי בדרגת אל''מ. אם אינני טועה טיילנו לאורך אחד הרחובות הראשיים של קהיר, אם לא הראשי שבהם, שדרות עדלי באשא (שהיה ראש ממשלת מצרים בשנות העשרים של המאה קדמת). הרוב הגדול של המכוניות שנעו לאורך השדרה, נסעו עם אורות כבויים. ואז שאלתי את הקצין המלווה שלי, אם במצרים אין חובה להדליק אורות בלילה. והוא השיב כמובן, שקיימת חובה כזו. אבל הוא תירץ את התופעה בכך שהשדרה מוארת היטב ואורות המכונית לא יוסיפו דבר – לכן חלק מהנהגים נוהג כך.

עוד אנו מדברים, התקרבנו לצומת מרומזר, ובפינה הימנית של השדרה עומד שוטר, ומסמן לנהג הראשון לפנות ימינה ולעמוד בצד. ואז המלווה שלי אומר לי: שים לב למה שקורה. הנהג מוציא את רשיון הנהיגה שלו מכיס החולצה, מכניס את ידו לכיס מכנסיו ושולף שטר של רבע לירה (25 גרושים), מכניס את השטר לתוך הרשיון, ומגיש אותו לשוטר. השוטר לוקח את הרשיון, פותח אותו ושולף את שטר הכסף ומכניסו לכיס חולצתו. לאחר מכן הוא עושה לנהג תנועת יד של ''נו נו נו''. ואז מסביר לי איש שיחי: כל נהג בקהיר מחזיק בכיסו מלאי של שטרות של רבע לירה - לכל מקרה ששוטר יעצור אותו ל''בקורת''. ובהמשך הוא מסביר שמשכורתו של שוטר היא 30 לירות מצריות לחודש. לכל שוטר כזה יש בממוצע חמישה ילדים - והמשכורת אינה מספיקה לשבוע. ובצורה כזו הוא עושה השלמות. והמחיר של השוחד הוא קבוע: 25 גרושים. ואז אני שואל את המלווה שלי: האם לא היה כדאי להוסיף לשכר השוטר עוד שלושים לירות לחודש, ולמנוע את השחיתות הזו? והקצין עונה לי: כדי שיוסיפו לשוטר שלושים לירות לחודש, יצטרכו לקחת מאתנו מסים ברמה של חמישים לירות לחודש. אז לצבור לא כדאי, ולממשלה זה נוח.

אז עכשו המוני ככר תחריר דורשים לנקות את מצרים מן השחיתות. והעם המצרי, לפי דבריו של אחמד לאשין, שלף את מובארק כג'וקר פוליטי לענין זה. שהרי הג'וקר פותר כל בעיה. אבל האם בכך תתנקה מצרים מן השחיתות? כבר עכשו החלו להיווצר קבוצות פוליטיות שקשרו ביניהן קשר ביחס לבחירות (מה שנהוג אצלנו לכנות כ''הסכם עודפים''). אבל על פי המשפט הרווח הרבה בבתי המשפט במצרים ''תמוך בי בשקר קטן ואני אתמוך בך בשקר גדול'' (اشهد لي بكعكة واشهد لك برغيف), אפשר להניח כי מה שהיה הוא שיהיה. תחי השחיתות החדשה.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בהשראת דברי האווארד אודום על הודו
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 04/09/2011 שעה 16:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אומר על מצרים -
אם תושבי מצרים יהיו מחצית ממספרם כעת תהייה הכנסתם האישית כפולה .
אוכלוסיית מצרים הוכפלה בשישים שנה פי 5 . זה בעקבות שיפור בכלכלה ובבריאות . אבל ברמה האישית הם נשארו בעוניים .

ולכן
אם תושבי מצרים היו מגבילים עצמם בילודה הרי שמצבם הכלכלי היה היום 5 פעמים יותר טוב .

אבל זה לא קרה .

ולכן בהסתמכי על הניסוי של בנג'מין פרנקלין אני מעריך שהמהומות יימשכו .
_new_ הוספת תגובה



מקרה אופייני שמראה למה מדינות אסלאמיות לא יכולות להיות דמוקרטיות
המסביר לצרחן (יום שני, 05/09/2011 שעה 14:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכוונה שהסיפור רק מראה אבל לא מסביר. ההסבר הוא רחב ומקיף ונוגע למהות תרבות האסלאם והמשטר שנוצר בתוך החברות האסלאמיות - הח'ליף הוא מנהיג העל מטעמו של אללה כמבוט במהות הביטוי (''ח'ליפת רסול אללה'', המחליף של שליח האל הלוא הוא מוחמד בעצמו). דבריו הם לא רק חוק אלא דיברי ציווי של אללה. מנהיגי המדינות האסלאמיות הם הח'ליפים המודרנים בין אם הם נקראים 'נשיא' (כמו במצרים או בסוריה), 'המנהיג' (כמו באיראן) או 'מלך' בסעודיה.

כנראה שגם לישראל הגיע המנהיג הזה, אלא שכאן קוראים לו רק 'ליף'. או 'דליף', שהוא קיצור של דפני ליף. אליף בה (אלף בית) של כל הרוצה להכיר את החרטו-דמוקרטיה הערבית.

רק כשתהיה הפרדת דת מהמדינה, כמו למשל שיש בישראל, מדינות ערב תוכלנה לצעוד בחופשיות לעבר עתיד דמוקרטי חדש ומבטיח, תוך השלמה עם ישראל.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי