פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6649

המשק האמריקאי בצרות
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 16/08/2011 שעה 15:00)


המשק האמריקאי בצרות

ד''ר דוד סיון



… right now the economy desperately needs a short-run fix. When you’re bleeding profusely from an open wound, you want a doctor who binds that wound up, not a doctor who lectures you on the importance of maintaining a healthy lifestyle as you get older. When millions of willing and able workers are unemployed, and economic potential is going to waste to the tune of almost $1 trillion a year, you want policy makers who work on a fast recovery, not people who lecture you on the need for long-run fiscal sustainability.

בדיוק עכשיו המשק זקוק נואשות למנה בטווח הקצר. כאשר אתה מדמם בשפע מפצע פתוח, דרוש לך הדוקטור שיחבוש את הפצע, ולא דוקטור שמרצה על חשיבות קיום אורח חיים בריא כאשר אתה מזדקן. כאשר מיליוני פועלים בעלי יכול ורצון הם מובטלים, ופוטינציאל כלכלי מתבזבז לצלילי כ-טריליון דולרים בשנה, אתה רוצה קובעי מדיניות שמתמקדים בשיקום מהיר, לא אנשים שמרצים לך על התנהלות פיסקאלית בת קיימא.
לפני כחודש כתבתי כי אישור העלאת מגבלת החוב בתוספת קיצוצים ניכרים בתקציב, יהיו השלכות קשות. הוספתי כי למשק במצב הקיים נדרש סיוע-עזרה בטווח הקצר, אבל המערכת הפוליטית מתמקדת בשיקולי הטווח הארוך (ארה''ב: בעית מגבלת החוב).

עם הזמן נאסף מידע נוסף ותמונת המציאות התבהרה. נראה שתמונת המצב לא השתפרה, ואולי להיפך.



אחת העובדות שמאד מאפיינת את המשק האמריקאי הפוטנציאל הכלכלי שהולך לאיבוד מאז 2008. זהו ההבדל בין התמ''ג הפוטינציאלי (התמ''ג שהיה מופק בתעסוקה מלאה) לתמ''ג האקטואלי – כ-‏1 טריליון דולרים בשנה (The waste). זוהי תמונת מצב מאד לא מעודדת והצגת חלק מהפרטים המרכיבים אותה תדגיש את משמעות האבדן.

למדנו כי המערכת הפוליטית אכן החליטה לפי שיקולי הטווח הארוך: הוחלט להעלות את מגבלת החוב ועל קיצוצים בתקציב (בעיקר קיצוץ בהוצאות הממשל). ההחלטה הזאת גרמה להורדת הדירוג של חובות הממשל על ידי ''סטנדרד אנד פורס'' (ביום שישי, 5.8.2011). עוד התברר ששיעור האבטלה נותר מעל 9%, ושיעור הצמיחה (של התמ''ג הריאלי) בחצי השנה האחרונה היה רק 0.8% בחישוב שנתי.

לכאורה הורדת הדירוג היתה צריכה לגרום לירידה במחירי (עליה בשיעורי התשואה של) איגרות החוב של הממשל האמריקאי. אבל בשבוע שלאחר מכן המשיכו מחירי האג''ח של הממשל לעלות (והתשואות לרדת). הציבור המשיך להביע ביטחון ואמון שהממשל יעמוד בהתחייבויותיו, למרות הורדת הדירוג. עם זאת שיעור הצמיחה הנמוך ונתוני התעסוקה-אבטלה, מעידים שהמציאות במשק האמריקאי מאד לא מעודדת.

הנתונים גם מראים שבשנים 2008 – 2009 נגרעו מהמשק האמריקאי כ-‏8.7 מיליון משרות או מקומות עבודה. המצב השתפר מאז כי בשנה וחצי האחרונות נוספו כ-‏1.9 משרות חדשות (Net Change). מאחר ובשנים האחרונות צומחת אוכלוסיית ארה''ב ביותר מ-‏3.0 מיליון בשנה (שיעור גידול של כ-‏1%), הרי שנחוצות לפחות 1.8 משרות חדשות בשנה כדי ששיעור התעסוקה לא יקטן. לכן הגידול שנרשם:
א. קטן מידי כדי לקלוט את המתבגרים החדשים,
ב. אינו מפצה על האבדן בשנות ''המיתון הגדול'' (2008 – 2009),
ג. לא ממש תרם להורדת שיעורי האבטלה.
העובדות האלה מעידות שללא סיוע למשק הסיכוי שחסרי התעסוקה (אלה שעוד לא נכנסו לכוח העבודה וכ-‏14 מיליון המובטלים) ימצאו פרנסה היה קטן.

לא רק שמצבם לא השתפר במהלך 2010 ו-‏2011, אלא שהעתיד לא נראה יותר טוב. מדוע?

ראשית, תחזיות ביחס למשק האמריקאי שפורסמו לאחרונה מספרות לנו שגדל הסיכוי שהמשק יתדרדר למיתון (Bleak Prospects). אם זה יקרה הרי שמצבם של חסרי התעסוקה יורע.

שנית, הגורם העיקרי לשיעור הצמיחה הנמוך ביקושים נמוכים וכאשר זה קורה המרשם המתאים הוא מדיניות כלכלית מרחיבה. זהו מצב שנדרשת מדיניות כלכלית מרחיבה. גם המדיניות המוניטרית וגם זו הפיסקאלית משפיעות על המשק דרך הגדלת הביקושים.

שלישית, למרות שהפֶד הבנק המרכזי נקט ונוקט במהלכים שבמצב רגיל היו מעוררים את המשק לצמוח. אבל בפועל מאמצים אלה הצליחו רק לשמור על המשק מהתדרדרות. הסיבה הפשוטה היא שבעיית ''מלכודת הנזילות'' עדין קיימת המשק האמריקאי. במצב הזה שיעור הריבית קרוב לאפס והרחבת כמות הכסף גורמת לאנשים ולחברות עסקיות לאגור אותו במקום להשתמש בו כמקור מימון. התנהלות כזאת מדכאת או מחלישה את הביקושים. הזרמת כסף נוסף לא תשנה דבר. לכן במצב כזה המדיניות המוניטרית המסורתית לא יכולה לסייע למשק לצמוח.

במצב כזה נותרו לממשל רק כלי המדיניות הפיסקאלית. במקרה שהמשק חלש הוא נזקק למדיניות פיסקאלית מרחיבה. אבל ההחלטה היתה לקצץ בתקציבים לגרוע מסך ההוצאות במשק ובכך להקטין את היקף הביקושים.

הנתונים מראים שלמשק האמריקאי עדין נחוצה עזרה. יחד עם זאת, ההגבלה ביכולת השימוש בכלי המדיניות הכלכלית לא מבשרת טובות. התופעה של הטריליון המבוזבז ושל מיליונים מחוסרי תעסוקה לא תיעלם במהרה, במיוחד אם יתרחש מיתון נוסף.



• W. Buffet, Stop Coddling the Super-Richהצגנו כאן תמונת מצב עגומה. המשק צומח בקצב שלא מאפשר קליטה משמעותית של חסרי התעסוקה. בנוסף מתרבים הסימנים שהמשק האמריקאי עשוי להיכנס למיתון, עוד לפני שהשתקם באופן מלא מ''המיתון הגדול''. בעת כזאת המערכת הפוליטית האמריקאית בחרה לכרות את ידיה – לקצץ את יכולתה לסייע למשק. סביר להעריך שהתוצאה תהיה משק מדשדש ואפילו מתדרדר למיתון נוסף.

עצוב לציין שלא נראה שהפוליטיקאים יתעשתו וישנו את החלטתם להקטין את הגירעון ולעצור את גידול החוב הציבורי. הם בחרו בדרך הזאת למרות שנתונים (שיעורי התשואה על החוב) מראים שזו איננה בעיה בעיני בעלי החוב. הם בחרו לחסוך בזמן שראוי להגדיל הוצאות ציבוריות ובכך הגדילו את הסיכוי שהמשק יכנס למיתון.

על פי ניתוח המציאות, הפוליטיקאים במקום להגיש עזרה ראשונה לפצוע המדמם, מעדיפים להרצות לו על אורח חיים בר-קיימא.







http://www.faz.co.il/thread?rep=163209
הרפובליקנים צודקים
ע.צופיה (יום שלישי, 16/08/2011 שעה 18:58)

כדבריך המדיניות המוניטרית הצליחה רק לעצור את ההדרדרות ולא להביא לצמיחה. ''מלכודת הנזילות'' הוא נסיון להסביר זאת אך לא בהכרח שזה נכון.
כאשר אין גידול בפעילות המשקית, אין ביקוש לאשראים ולכן חלק גדול מההזרמה נשאר בקופות הבנקים.
ההזרמה הפדרלית כנסיון להרחיב את הפעילות הכלכלית נחל כשלון. בשלוש שנות של הנשיא הנוכחי זה לא הזיז כהוא זה את הכלכלה האמריקאית.
הגיע הזמן לנסות את הצד השני של המטבע. לצמצם את התקציב, להקטין את הגרעון ולהוריד מיסים. כבר הוכח ביותר מדינה אחת או שנים. כי פעולה כזו מביאה להגברת הפעילות הכלכלית. הורדת מיסוי דינה כתוספת הכנסה לפרט או הגדלת ההון העצמי בחברה.הכסף שהשתחרר זורם או להשקעות חדשות או לצריכה. בשני המקרים זהו פקטור מעודד צמיחה כלכלית.
כדאי שמציעי ''שינויים מבניים בכלכלת ישראל'' ילמדו מכשלונו של אובמה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163211
הרפובליקנים לא צודקים!
דוד סיון (יום שלישי, 16/08/2011 שעה 19:31)
בתשובה לע.צופיה

מלכודת הנזילות קיימת - היא עובדה. לאנשים ולעסקים יש כסף והם לא משתמשים בו. עסקים לא יגדילו ייצור גם אם יש להם. ובארה''ב יש להם מאגרי מזומנים ובכל זאת הם לא מרחיבים את היצור כמעט.

ההזרמה הפדרלית לא נחלה כשלון משום שהיא גרמה לצמיחה מתחתית ''המיתון הגדול''. היא לא היתה מספקת ובהרכב לא אופטימלי והסיבה היתה שרצו לשתף את הרפובליקנים. בגללם ולכבודם שינו את הגודל של ההזרמה ואת הרכבה, אבל הם הצביעו נגד.

למיטב המידע שמוכר לי עוד לא הוכח שכאשר המשק נמצא במלכודת נזילות והצמיחה היא אפסית, שהקטנת הגירעון מביאה להגברת הפעילות הכלכלית.

במדינת ישראל, להבדיל, אין מלכודת נזילות והמשק צומח ולכן המציאות הנוכחית בארה''ב איננה דוגמה למה שעל ממשלת ישראל לעשות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163217
הרפובליקנים צודקים!
ע.צופיה (יום שלישי, 16/08/2011 שעה 23:46)
בתשובה לדוד סיון

אולי, לשם שינוי, תראה את הכוס המלאה. בגלל פעילות עיסקית נמוכה מהרגיל (בארה''ב) אין ביקוש לאשראי והבנקים נתקעים עם מזומנים. ולכן אין זו בעיה של נזילות זו בעיה של פעילות עיסקית נמוכה.ההזרמה הפדרלית לא הביאה את ''הישועה''. אולי כדאי אחרי 3 שנים של אובמה לנסות גם דרכים אחרות.
הקטנת גרעון מאפשרת הקטנה במיסים הן הישירים והן העקיפים. הכסף שמשתחרר, כתוצאה מכך לפרטיים ולחברות משמש להגברת ההשקעות והצריכה.זה הוכח בכל הממשלים הרפובליקניים בארה''ב.
נכון שבישראל המצב שונה, אך אנו שומעים קולות שרוצים להכניס אותנו ''מילכוד אובמה''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163222
אובמה והרפובליקנים שוגים!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 6:12)
בתשובה לע.צופיה

בעיני המונחים ''צודקים'' או ''לא צודקים'' אינם המתאימים כאן. לכן אני טוען שהם שוגים.

אני בוחן את המציאות במשק האמריקאי.

א. המשק הזה נמצא ב''מלכודת נזילות'' במצב הזה יש עודף נזילות. בקופות העסקים לא חסרים מזומנים (במיוחד שכבר כמה שנים שיעורי הריבית קרובים לאפס). הבעיה היא פעילות עסקית נמוכה עם עודף מזומנים.

ב. ההזרמה הפדרלית בהחלט עזרה למשק לצמוח. בעיה כפי שתיארתי הגודלה והרכבה לא היו אפטימליים.

ג. לא נכון לטען שבמצב הקיים הקטנת הגירעון עוזרת ובודאי לא נכון לטעון שזה הוכח בכל הממשלים הרפובליקנים. ראשית, כי אינך יכול לטעון שתופעת ''מלכודת הנזילות'' היא כל כך נפוצה. הפעם הקודמת שהמשק האמריקאי היה ב''מלכודת הנזילות'' היה בזמן המשבר הגדול בשנות ה-‏30 של המאה הקודמת. שנית, נכון להמשיל את המשק האמריקאי לפצוע מדמם והטיפול הנכון הוא קודם לעצור את הדימום.

מאחר ואובמה והרפובליקנים רקחו את התבשיל של קיצוצים הרי שהם אבות השגיאה. נדמה לי שבסופו של דבר היו גם כמה נבחרים דמוקרטיים שותפים לשגיאה.

-----

במשק הישראלי אין ''מלכודת נזילות'' ובודאי שהטענות שלך ביחס לאובמה אינן רלוונטיות בעניין הקולות שאתה שומע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163229
אובמה והרפובליקנים שוגים!
ע.צופיה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 7:51)
בתשובה לדוד סיון

לגבי א, ו-ב. אין ויכוח בינינו.
אני טוען שהקטנת גרעון הייתה עדיפה על הזרמה. בינתיים ה''הזרמה'' לא הוכיחה את עצמה לכן יש לנסות את הקטנת הגרעון.

''מלכודת נזילות '' היא מצב שהבנקים מעדיפים לשמור את הכסף במקום להלוותו בגלל אי קבלת בטחונות טובים. אני טענתי וטוען שלבנקים יש עודפי נזילות בגלל אי ביקוש לאשראי וזה הבדל גדול.
אתה כנראה מתכוון בוש והרפובליקנים ולא ''אובמה והרפובליקנים''. אך אחרי 3 שנות ממשל של אובמה ההיסטוריה מי התחיל או מי אשם כבר שייכת להיסטוריונים. העובדה שממשל אובמה כשל, בין היתר, גם בשטח הכלכלי היא עובדה.
לא טענתי שיש מלכודת נזילות במשק הישראלי. התרעתי שהקולות הנשמעים לאחרונה מפי מומחים עם מרכאות ובלי עשויים להוביל אותנו למצב שאובמה הוביל את ממשלו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163232
אובמה והרפובליקנים שוגים!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 8:21)
בתשובה לע.צופיה

1. אני מתכוון אובמה והרפובליקנים משום שאת ההחלטה האחרונה הם רקחו ביחד.
2. הטענה שההזרמה לא הוכיחה את עצמה היא שגויה. המציאות היא שההזרמה מראשית 2009 כן עזרה.
3. ''מלכודת הנזילות'' היא מצב שלציבור (בנקים, אנשים פרטיים ועסקים) יש עודפי נזילות אבל העלות האלטרנטיבית של החזקת מזומן היא נמוכה מאד.
4. כאשר מנתחים תהליך ראוי ללכת לראשיתו.
5. העובדה שאתה משתמש במונח ''כשל'' שלא הוגדר איננה מועילה. מאחר ובתהליך שראשיתו בימי הממשל הקודם מעורבים ו''אשמים'' כמה כוחות פוליטיים כולל הנשיא הקודם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163249
אובמה מרבה לדבר אבל לא ממש מתפקד!
המסביר לצרחן (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 19:25)
בתשובה לדוד סיון

שנתיים הוא התעלם מהרפובליקנים כי הוא לא היה צריך אותם ועשה את עשה ודחק את אמריקה לעוד גרעונות ואבטלה, למרות שבמסעי הבחירה שלו הוא הבטיח לקיים דיאלוג בין-מפלגתי. רק כשהרפובליקנים זכו לרוב בבית הנבחרים נאלץ אובמה להתחשב בהם. אבל הרפובליקנים דוחקים לצמצום התקציב הפדרלי, לצמצום המנגנון הפדרלי ולתת למדינות ולבעלי העסקים את הסביבה הטובה ביותר לחזרה לפעילות כלכלית מלאה. בשנתיים האחרונות קרסו הרבה בתי עסק קטנים ובינוניים, למרות ''תקציב ההאצה''. חלק נכבד ה''תקציב ההאצה'' הופנה לרכב תאגידי ענק כמו ''ג'נרל מוטורס'' וכך להזרים להן מימון. בתי העסק הקטנים והבינוניים מהווים יותר מ-‏70% משוק העבודה האמריקאי לא קיבלו שום מימון. הבעיה שלהם היתה למכור ולייצא וכשהתקשו, חלקם היגרו לחו''ל וחלקם פיטרו פועלים או הכריזו על פשיטת רגל.

גם ''פעילות עסקית נמוכה עם עודף מזומנים'' תוך החלשות הדולר והוצאות הכרחיות זה הפסד ואת זה אף אחד לא יכול לשאת לאורך זמן. ההזרמה הפדרלית לא היתה יעילה וחלקה זרם לפרוייקטים 'מתים' שלא תרמו לפעילות הפיננסית. העובדה היא שמספר המובטלים עלה, למרות שהממשל 'מחזיר' ומעסיק מובטלים לתקופה מוגבלת גם בפרוייקטים בלתי כלכליים, מתוך מלחמה סיזיפית בטבלת המובטלים. למעשה המובטלים נפלטים מרשימה הפדרלית לאחר 6 חודשי אבטלה וחלקם ממשיך להיות מובטל בפועל אף על פי שלהלכה הם נגרעים מרשימת המובטלים.

הקטנת הגירעון הכרחית כדי לעצור את הגרעון העצום הקיים כבר וכדי להניע את המשק. הקטנת הגרעון אפשרית כאמור ע''י צמצום הממשל המרכזי שתפח ב-‏40 השנים האחרונות, ע''י צמצום תקציב (אובמה הגיע להבנה עם חלק מהרפובליקאים על תקציב מצומצם 'קלות') יותר ממה שאובמה הסכים לו שיכלול גם את הקפאת חוק הביטוח הרפואי. בהחלט אפשר לדחות אותו לתקופה מתאימה יותר מבחינה כלכלית.

אובמה רצה לבטל הסובסידיות לחברות נפט וגז טבעי, ולהעלות את מס ההכנסה גם מחברות ולא רק מטייקונים. הרפובליקנים מנעו זאת כי אובמה הגיש את דרישותיו כחבילה אחת. אם הוא היה מדבר על באמת עם הרפובליקנים הוא היה משיג חלק מדרישותיו, אבל אובמה החליט לשחק את הקשוח לפני ההצבעה על התקציב.

הבעיה של אובמה שהוא אינו מסוגל להתמודד עם משברים. ראינו את זה בחוסר האפקטיביות שלו עם אסון הדלק במפרץ מקסיקו שהוא נאלץ להתערב ולהוביל לפתרון רק ביום ה-‏50 למשבר! כשהנזק כבר היה אדיר. טוב, אז נכון שהוא הנשיא שיצא עד כה להכי הרבה 'שבוע נופש' והוא לא ראה כל צורך אז לבטל את הנופש שלו בהונלולו, כמו שבימים אלה הוא החל נופש בקליפורניה. אם כי סביר שהפעם הוא יתן ליועציו להיפגש איתו כדי לדבר על המשבר הכלכלי, אולי רק בגלל שהוא הפך כבר למשבר פוליטי של אובמה. רק 26% מהאמריקאים תומכים בו. לא פלא שהוא החל מאוד מוקדם במסע הבחירות שלו בשבוע שעבר. עוד לא היה נשיא בארה''ב שנאלץ להתחיל במסע בחירות כשנה וחצי לפני הבחירות, כאשר הרפובליקנים צפויים לבחור את נציגם רק באמצע 2012. הבעיה של אובמה קשה משום שנוצר רוב של שחורים שהחליטו כרגע לא לבחור בו. כנראה שהם גם הסובלים הראשונים ממדיניותו הכלכלית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163260
דוד סיון (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 20:11)
בתשובה להמסביר לצרחן

לטעון שאובמה התעלם מהרפובליקנים יהיה כמו לטעון שאין מים בים.

את ההפניות ההזרמה לתאגידים החלו בימיו של הנשיא בוש.
ההזרמה שיזם אובמה לא בוצעה בגלל רצונו לשתף את הרפובליקנים. אלה השתתפו בדיונים לחצו לשינויים שרובם התקבלו ולאחר מכן לא הצביעו בעד ההצעה המתוקנת.

בראשית 2009 מי שמנע הזרמה יותר גדולה היו הרפובליקנים ורצונו של אובמה להתחשב בהם.

בעניין תעסוקה ואבטלה תבדוק את העובדות והנתונים שוב לפני שאתה מצהיר הצהרות.

שני גורמים עיקריים יש לגרעונות הגדולים:
1. תקציבים שהולכים לטיפול במובטלים, מקרי סעד ועוד שגדלים באופן אוטומטי בעת משבר..
2. קיצוצי המס שיזם ממשלו של בוש בקדנציה הראשונה.

בימי בוש החוב הציבורי הוכפל מ-‏5 ל-‏10 טריליון ואף אחד מאותם צדיקים רפובליקנים לא פצה פה כל פעם שהממשל ביקש אישור להגדיל את המגבלה. הקטנת הגירעון איננה הכרחית במיוחד כאשר שעורי התשואה על האג''ח של הממשל במגמת ירידה.

המדיניות הזאת של ממשל בוש לא מנעה את המשבר - את ''המתיון הגדול''. שנזקיו המשיכו לתוך שנת 2009.

המשק לא נע כי הוא מצוי ב''מלכודת נזילות'' וזאת סיבה ל''פעילות עסקית נמוכה עם עודף מזומנים''. במצב הזה המשק לא ינוע בלי הזרמה פיסקלית

אלה חלק מהתיקונים למבול המילים שלך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163268
זה קצת מוזר לבוא היום ולטעון שאובמה רצה להתחשב ברפובליקנים
המסביר לצרחן (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 21:45)
בתשובה לדוד סיון

אובמה פשוט התעלם מהם והעביר חוקים כרצונו. ב-‏2009 הרפובליקנים לא יכלו להפריע לאובמה גם אם רצו.

קיצוצי המס של בוש היו נכונים לתפיסתו הכלכלית שבה הוא פעל לצמצם את תקציב המדינה. אצל אובמה יש הרחבת הגרעון התקציבי, ולכן הגרעון הולך ותופח ע''פ החלטה. לכן אובמה רצה להרחיב את יעד הגרעון מעל 14.3 טריליון דולר, אבל הרפובליקנים עצרו אותו ואמרו לו 'עד כאן'. בכך הם גילו אחריות רבה.

נכון שביבמי בוש הגרעון הוכפל, ונכון שעדיין לא ראו קדימה את השבר הצפוי שהחל במסמר שנתקע בקרסולי הממשל - התפוצצות בועת הנדל''ן. אם אמריקה היתה הולכת בדרך אחראית בנושא מימון דיור למיעוטי יכולת ומדיניות הסאב-פריים , סביר שגם הגרעון שנוצר מהמלחמות לא היה מביא משבר כזה גדול. האשם הראשוני הוא על הסאב-פריים הבלתי אחראי שהובל ע''י הדמוקרטים גם בזמן כהונת בוש.

לכן היה המשבר של 20098 שעזר לאובמה להיבחר כתקווה החדשה של Yes We Can. אבל למראה האירונייה הוא הראה בדיוק ההיפך ש-No We Can't. אובמה נכשל בכל החקירות התקציביות-כלכליות שלו, והעיץ את הדהירה לתחתיות הגרעון עד שהגיע בתוך שנתיים למה שבוש 'הצליח' להגיע תוך 8 שנים. עם ''הספק'' כזה מה הפלא שפחות ופחות אמריקאים תומכים בו?

אתה לא הצלחת להשיב במבול מילותיך למבול המילים שלי. אם יש ''עודף מזומנים'' אז למה ה''משק לא נע בלי הזרמה פיסקלית''? האם אתה רומז ש'הזרמה פיסקלית' אפשרית רק אם אובמה ידפיס עוד טריליון דולר? לא מספיק שהוא הדפיס כטריליון וחצי ושום דבר חיובי לא קרה, רק הדולר נחלש והסינים קנו עוד? הבעיה היא שלא נותרו ממש מזומנים לאנשי העסקים הקטנים שהם המנוע האמיתי של מערכות הנעת המשק. האמריקאי הממוצע מרוויח ריאלית פחות וקונה פחות, והיצרנים מייצרים פחות, והיבואנים מייבאים יותר מוצרים זולים מסין ומהודו.

בהחלט אפשר לומר בביטחון שלאובמה ולחבורת השמאל הדמוקרטי בבתי הנבחרים (כמו ננסי פלוסי, הארי ריד ודומיהם) יש חלק נכבד במצב הקשה הזה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163270
אובמה רצה להתחשב ברפובליקנים
דוד סיון (יום שישי, 19/08/2011 שעה 6:15)
בתשובה להמסביר לצרחן

א. מאחר ואתה כותב לא מעט על נושאים כלכליים הגיע הזמן שלא תבלבל בין המושגים הבסיסיים חוב וגירעון.

א.1 הגירעון הוא מושג שמתייחס לתקופה - תקופת התקציב.
החוב הוא למעשה הצטברות הגירעונות התקציביים. בימים אלה החוב, לא הגירעון, הוא כ-‏14.3 טריליון דולרים.

א.2 נשיא לא יכול להדפיס כסף.

ב. בתקופת בוש היו גרעונות שהתרחבו והלכו, גם משום שקיצצץ במסים וגם משום שלא קיצצו בהוצאות. לכן בסופו של דבר החוב הציבורי הוכפל לכ-‏10 טריליון דולרים.

אני מזכיר שוב שאז לא שמענו את ''הצדיקים'' הרפובליקנים כל פעם שהממשל ביקש אישור להגדיל את המגבלה. הם משום מה התעוררו כאשר נשיא דמוקרטי.

ג. מאז שאובמה נשיא החוב צמח ל-‏14.3 טריליון דולרים בגלל שני גורמים עיקריים יש לגרעונות הגדולים:
ג.1 תקציבים שהולכים לטיפול במובטלים, מקרי סעד ועוד שגדלים באופן אוטומטי בעת משבר. במקרה שלנו מדובר ב''מיתון הגדול'' שנולד במשמרת של בוש כאשר אנשיו לא שמו לב שהוא מתפתח, ולא פעלו מספיק מהר כאשר הוא פרץ.
ג.2 קיצוצי המס שיזם ממשלו של בוש בקדנציה הראשונה.

ד. בהחלט הסברתי מדוע למרות עודף המזומנים המשק לא נע בלי הזרמה פיסקלית.
ד.1 במאמר כתבתי: בעיית ''מלכודת הנזילות'' עדין קיימת המשק האמריקאי. במצב הזה שיעור הריבית קרוב לאפס והרחבת כמות הכסף גורמת לאנשים ולחברות עסקיות לאגור אותו במקום להשתמש בו כמקור מימון. התנהלות כזאת מדכאת או מחלישה את הביקושים. הזרמת כסף נוסף לא תשנה דבר. לכן במצב כזה המדיניות המוניטרית המסורתית לא יכולה לסייע למשק לצמוח.

ד.2 כאשר המחיר האלטנטיבי, הריבית של החזקת מזומן הוא אפסי (כפי שקורה בשנים האחרונות בארה''ב), אין לאנשים תמריץ לחפש אלטרנטיבות לכספם. התנהלות כזאת מתחזקת כאשר המשק לא צומח או צומח מעט.

ד.3 מקור חשוב לעודף המזומנים הוא המדיניות המוניטרית המרחיבה שאיננה בשליטת הנשיא.

ד.4 עודף המזומנים היא תופעה רחבה שכוללת גם אנשים פרטיים, גם עסקים קטנים וגדולים.

ה. המצב הקשה נולד בימי הממשל של הנשיא בוש ואצלו מונחת האשמה העיקרית ל''מצב הקשה''.

ו. הבעיה עם הנבחרים היא פשוטה: המשק האמריקאי משול לפצוע מדמם והם במקום לטפל בו כדי לעצור את הדמום והפצע יבריא, מתעסקים בימים לאחר מכן כאילו זה ברור שיבריא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163276
גם כאן אני רואה בעיה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/08/2011 שעה 7:11)
בתשובה לדוד סיון

כתבת
''ד.2 כאשר המחיר האלטנטיבי, הריבית של החזקת מזומן הוא אפסי (כפי שקורה בשנים האחרונות בארה''ב), אין לאנשים תמריץ לחפש אלטרנטיבות לכספם''

לי דווקא נדמה שאנשים בעלי ממון שאינו ריווחי ישתדלו למצוא לו שימוש נושא רווח .

ושוב - היכן הסברת
''ד. בהחלט הסברתי מדוע למרות עודף המזומנים המשק לא נע בלי הזרמה פיסקלית''
לי זה נראה סתירה . האם הזרמה פיסקלית אינה שפיכת כסף למשק ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=163277
גם כאן אני רואה בעיה
דוד סיון (יום שישי, 19/08/2011 שעה 7:34)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

המציאות שבה נמצא המשק האמריקאי יש מחסור בביקושים, יש עודף כושר יצור. במצב הזה הרחבת היצור מהווה סיכון - המחיר האלטרנטיבי של הרחבת היצור גבוה מזה של החזקת המזומנים. במצב הזה גם אין מוטיבציה להשקיע בקווי יצור חדשים.

הזרמה פיסקלית היא הגדלת רכישות, הוצאות, הממשל במשק. הזרמה כזאת פועלת ישירות להגדת הביקושים. זו אכן ''שפיכת כסף''. כאשר יש תנועה מסחרית משתנה רמת המלאים אצל הספקים שנותנת להם סיבה להזמין מוצרים...

בסופו של דבר לממן את הרכישות הממשל יצטרך לגבות מסים או ללוות כסף בשוקי הכספים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163279
גם כאן אני רואה בעיה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/08/2011 שעה 8:02)
בתשובה לדוד סיון

הבנתי .
לפי הסברך - הזרמה פיסקלית היא ביקושים ורכישות מצד הממשל .

מימון חלקי של הוצאות הבריאות של הציבור זו הזרמה פיסקאלית ?
מה המצב בתחום זה ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=163281
גם כאן אני רואה בעיה
דוד סיון (יום שישי, 19/08/2011 שעה 8:33)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

בעיקרון כל מה שמגיע ממקור תקציבי הוא בסופו של דבר הזרמה פיסקאלית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163282
אובמה ל א רצה להתחשב ברפובליקנים
המסביר לצרחן (יום שישי, 19/08/2011 שעה 9:24)
בתשובה לדוד סיון

א. חוב וגרעון הם שני הצדדים של אותו המטבע. חוב הוא ה''יש'' וגרעון הוא ה''אין'' של הכסף החסר. בסופו של דבר גרעון רב שנתי הוא חוב רב שנתי שאמריקה חייבת להחזיר למישהם. ה-‏14.3 הוא גרעון רק משום שהוא גם חוב. כי אם הוא לא היה חוב אז לא היה גרעון, ואפשר היה להתעלם ממנו. גרעון זה המצב בפועל והחוב זה הסיבה לו. בסופו של דבר אמריקה תצטרך לשלם את ה-‏14.3 טריליון דולר לגורמים להם היא חייבת (נדמה לי שממשלת סין היא הגורם הגדול ביותר).
ב. הנשיא יכול להדפיס כסף ואובמה עשה זאת. נגיד הבנק למרות שלכאורה הוא אינסטנציה עצמאית מבחינת החוק הוא מחובר ומתואם לנשיא ופעול בהרשאתו בעניינים מוניטריים. שום נגיד לא פעל על דעת עצמו בלי הסכמת נשיא. כל נשיא כיוון את הנגיד להתאים את מדיניותו לצרכי התקציב. מדובר בשני בעלי תפקיד שמתואמים בינהם כאשר רק אחד מהם חב את תפקידו לאחר.
ג. בתקופת בוש התרחבו הגרעונות. האם זה מנקה את אובמה? כמה שנים הוא יכול לטעון שבוש אשם? אם הוא היה מנהיג אמיתי הוא היה מפסיק להתבכיין ומתחיל לתפקד. למה אובמה העביר שני תקציבים מנופחים בשנתיים שהיה לו רוב בשני בתי הקונגרס בלי שהוא החליף מילה עם הרפובליקנים? למה היה לו קשה לקצץ ולו במעט את התקציב השנה? רק בגלל שהשנה לראשונה הוא איבד את הרוב בבית הנבחרים הוא לא היה יכול להעביר חד-צדדית תקציב מנופח, הוא נאלץ להתחשב ברפובליקנים. למזלו הוא הגיע להבנה עם מספר מספיק של רפובליקנים כדי לייצר רוב לתקציבו בקונגרס. האם הוא יוכל לעשות זאת שוב בתקציב 2012? לדעתי יהיה לו קשה יותר גם בגלל הבחירות, אבל גם בגלל שכולם מתחילים להבין שאמריקה חייבת לקצץ הרבה יותר בתקציבה המנופח. עובדה היא שהאמת הזאת מתחילה לחלחל גם לתוך הנציגים הדמוקרטיים בבתי הנבחרים. רק שלשום ראינו איך מאקסין וואטרס משפדת את אובמה בפומבי http://www.newsmax.com/InsideCover/maxine-water-obam... .
ד. '' עודף המזומנים במשק'' היא עובדה כשמסתכלים על המקרו. אבל כשיורדים למיקרו רואים את ''הטייקונים'' שהתעשרו ואת אנשי העסקים הקטנים והבינוניים שמאבדים מהונם. הם מייצרים באותן הוצאות אבל מתקשים למכור בשוק סטגנטי. יבוא חומרים מחו''ל יקר יותר. הם חייבים להוריד מחיר כדי להפטר מסחרורות וככה הקופה שלהם הולכת ומצטמקת. השלב הבא הוא פיטורי עובדים כדי להקטין את ההוצאות ולצמצם את היצור, וככה מחירי המוצרים בשוק מתייקרים או שפחות אנשים מסוגלים לרכוש אותם. ישנם עסקים שנסגרו כי הם לא יכלו אפילו לשחק במשק שהאיט את פעילותו הפיננסית. לכן אי אפשר לדבר על עודף מזומנים לבעלי עסקים בינוניים וקטנים וגם לא לאנשים פרטיים. רוב האמריקאים חיים מהמשכורת השוטפת וחוסכים יחסים מעט. מי שמרוויח הם אלה שיש להם יותר. רוב משבר התעסוקה בעסקים הקטנים והבינוניים שמהווים כשלושת ריבעי מהשוק היצרני – מסחרי האמריקאי.
ה. הרבה אמריקאים מחזיקים מזומנים בחו''ל או משקיעים את כספם בפרויקטים בחו''ל. לפי הערכה כ-‏519 חברות אמריקאיות רב-לאומיות מחזיקות $1.375 מחוץ לארה''ב. http://www.proactiveinvestors.co.uk/columns/fullermo... .
ו. הויכוח היום בין הדמוקרטים לרפובליקנים (וגם בינהם יש גוונים שונים, חלקי הסכמות ומחלוקות גדולות) היא באיזו תרופה לרפא את המחלה. כל אחד הולך לפי שיטתו בגדול. הדמוקרטים רוצים להרחיב את התקציב כדי להזרים יותר כסף לשוק מתוך אמונה שזה יניע את גלגליו והרפובליקנים שדוגלים בצימצום גדול של התקציב ובהוצאה מבוקרת לניהול הבעיות הקיימות והשקעה במכפילי כוח (למשל כמו חידוש שאיבת הנפט ביבשה ותחילת שאיבתו בחוף האוקיאנוס השקט).
ז. אני אחזור שוב, התקציב הגרעוני של בוש נבע בעיקר מכניסת ארה''ב למלחמה בטרור האסלאמי. אמריקה היתה יכולה להמשיך עם הגרעון הזה בלי להיכנס למשבר אם הכלכלה לא היתה פוגשת את בועת הנדל''ן והסאב-פריים שזו המצאה דמוקרטית שהפכה למפלצת גונבת כסף דמוקרטית. לא הרפובליקנים המציאו אותה ולא הם יזמו הרחבת הזכאות השערורייתית לה, אלא רק הדמוקרטים. לכל היותר אתה יכול להאשים את הרפובליקנים שלא היו ערים ורגישים מספיק לצמצם את הזכאות החברתית למימון מלא של דירות לאנשים חסרי יכולת טוטלית. קריסת הספקולציה של הסנטורים ברני פרנק וכריסטופר דוד הדמוקרטים (הם רק הסמל של שחיתות הסאב-פריים וניהול פאני-מאיי ופרדי-מק ע''י פקידים חברי המפלגה הדמוקרטית) היא שגבתה את הכספים מהממשל האמריקאי (גם המון כסף וגם בזמן קצר מאוד) שדירדרו את אמריקה למשבר הנוכחי. להזכירך שני מערכות מימון הדירות האלה החזיקו ב-‏6 טריליון דולר משוק המשכנתאות ורובם נגרעו ב-‏2007. לכן 6 טריליון מה-‏10 שאתה סופר צריכים ללכת לכיוון הדמוקרטים ושיטתם החברתית השערורייתית וחסרת האחריות. מסתבר שחלק גדול מהמלחמה מומן ע''י התקציב השוטף. ומדובר נדמה לי בכטריליון דולר לשנה! המסמר שעקץ את קרסולו של הסוס היה עוקץ דמוקרטי !!!!!

http://www.faz.co.il/thread?rep=163285
אובמה בהחלט התחשב ברפובליקנים!!!
דוד סיון (יום שישי, 19/08/2011 שעה 11:30)
בתשובה להמסביר לצרחן

א. יש קשר אבל גרעון איננו חוב. לכן כשתבת ''... יעד הגרעון מעל 14.3 טריליון דולר...'' הערתי שאתה מבלבל בין המושגים. גם כעת אתה מצהיר הצהרות שמעידות על בילבול מושגים: ''כי אם הוא לא היה חוב אז לא היה גרעון...''

ב. נשיא לא מדפיס כסף. נקודה.

ג. פוליטיקאים יכולים להטיל את האחריות למעשים של הממשל הקודם על הממשל הנוכחי. אני לא עושה זאת אלא בטעות.

הבהרתי לך מדוע יש גרעונות תקציביים - בגלל סעיפים שההוצאה בהם היא אוטומטית. אלה כל הנושאים שקשורים ברווחה, באבטלה ובסעד. כאשר יש מיליוני מובטלים ועוד מיליונים עובדים רק חלקית ישנה עליה אוטומטית בהוצאה בסעיפים הללו. לכן לפי החוק הם חייבים להיות מתוקצבים.

מדוע יש כל כך הרבה חסרי תעסוקה (מובטלים, עובדים חלקית וכאלה שלא מנסים להצטרף לשוק העבודה)? בגלל המשבר - ''המיתון הגדול'' שהממשל הקודם לא מנע. התוצר המשיך לרדת בגלל זה עד אמצע 2009. לכן הגידול במספר המובטלים המשיך הלאה. ההזרמה הלא מספקת ביוזמת הנשיא אובמה לא נכנסה לפעולה לפני הרבעון השלישי. העסקים לא גייסו עוד עובדים כי הם הבינו שמדובר בהזרמה זמנית.

ד. ההסבר לעודף המזומנים הוא ''מלכודת נזילות''.

ו. כרגע המשק האמריקאי לא צומח מספיק, וכאשר יש צמיחה היא אינה גדולה מספיק כדי לקלוט את חסרי התעסוקה. זאת המחלה המדממת של המשק האמריקאי. שאלת החוב איננה בעיה כפי שמשתמע מירידה בשעורי התשואה על החוב בשנים האחרונות. לכן טיפול במחלה שלא קיימת ותיעלם אם תטופל המחלה המדממת כראוי.

הבעיה עם הנבחרים היא פשוטה: המשק האמריקאי משול לפצוע מדמם והם במקום לטפל בו כדי לעצור את הדמום והפצע יבריא, מתעסקים בימים לאחר מכן כאילו זה ברור שיבריא. כרגע (ובשנים האחרונות) כפי שמראים שעורי התשועה על החוב הציבורי. על רקע העובדה שהכפלת החוב בימי ממשלו של בוש, לא הפריעה לצדיקים, ועל רקע העובדה שאין למעשה בעית חוב אין בעיה של חוב, ההתעסקות בגודל החוב ודאי לא דחופה.

ז. כפי שהראיתי כבר ב<דיון 5612> לבעיית הסאב פריים יש שורשים עמוקים בראשית המאה ה-‏20. רוב הפוליטיקאים (דמוקרטים ורפובליקנים) תרמו להתפתחותה. בודאי שאינך יכול לזכות את הנשיא לשעבר בוש. בתחילת המאמר הראיתי את תרומתו של בוש בראשית כהונתו לטיפוח העניין. אבל יותר חשוב מכל העובדות היא העובדה העיקרית שפיצוץ בועת הסאב פריים התרחש במשמרת של בוש. בהקשר הזה צריך לציין עוד מספר עובדות:
ז.1 עיקר הגידול של הבועה היה בימיו של בוש וכידוע הגודל היה סיבה עיקרית לפיצוץ הבועה.
ז.2 היו בעלי מקצוע שהזהירו שזה עשוי לקרות.
ז.3 החתול (הרגולטורים וגם הפוליטיקאים) לא שמרו על השמנת – כפי שע. הראה במספר מאמרים (והודעות) מעורבים בסיפור מעשי רמאות של בעלי עסקים.

-----

ככלל בפינות רבות היו אנשים בעלי השפעה על ניהול מדיניות כלכלית, שכבר האמינו (כמו ב-‏1929) שהשוק יכיל את הכל. בין השאר ונתנו לבנקאות האפורה להתפתח לממדים משמעותיים ללא כל פיקוח ובלי לעדכן את החקיקה שתכניס את המגזר הזה תחת פיקוח.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163275
אני לא מבין הרבה בכלכלה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/08/2011 שעה 7:04)
בתשובה לדוד סיון

כתבת
''פעילות עסקית נמוכה עם עודף מזומנים''. במצב הזה המשק לא ינוע בלי הזרמה פיסקלית''
לפי הבנתי , הזרמה פיסקלית משמעה הזרמת מזומנים .
אבל אתה טוען שיש עודף מזומנים .
לכן , איך הזרמת מזומנים תניע פעילות , כאשר כבר יש מזומנים רדומים ?

או שיש אצלי אי הבנה של דבריך .
תסביר לי אם תרצה

http://www.faz.co.il/thread?rep=163547
אז אין מים בים
גלעד היפתחי (יום חמישי, 25/08/2011 שעה 23:18)
בתשובה לדוד סיון

של אובמה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163550
אז אין מים בים שלך!!!
דוד סיון (יום שישי, 26/08/2011 שעה 5:54)
בתשובה לגלעד היפתחי


http://www.faz.co.il/thread?rep=163646
אז אין מים גם בים שלך!!!
גלעד היפתחי (יום שישי, 02/09/2011 שעה 8:16)
בתשובה לדוד סיון


http://www.faz.co.il/thread?rep=163659
הים שלך, היפתחי, ריק!!!
דוד סיון (יום שישי, 02/09/2011 שעה 10:54)
בתשובה לגלעד היפתחי


http://www.faz.co.il/thread?rep=163223
הרפובליקנים לא צודקים!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 6:13)
בתשובה לדוד סיון

אתה כתבת
''. . . רצו לשתף את הרפובליקנים. בגללם ולכבודם שינו את הגודל של ההזרמה ואת הרכבה, אבל הם הצביעו נגד''

אם לרפובליקנים יש רוב כיצד אושרה הגדלת הגירעון ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=163225
אובמה והרפובליקנים שוגים!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 6:19)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

ראשית, ההזרמה עליה כתב ע. היא זו שהוחלט עליה בתחילת כהונתו של אובמה (ראשית 2009). בעיקרון זו היתה תוכנית של תוספת הוצאות במהלך שנתיים שכבר הסתיימו.

שנית, באותה התקופה הרפובליקנים היו במיעוט בשני בתי הקונגרס.

שלישית, אחת הסיבות העיקריות שהחוב הלאומי הוכפל בימי הממשל של בוש היא הורדת שיעורי המס בראשית הקדנציה שלו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163228
אובמה והרפובליקנים שוגים!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 7:37)
בתשובה לדוד סיון

אתמול זה אתמול .

כרגע הגדלת הגרעון הוא בהסכמת הרפובליקנים , ולפחות חלקם .
בלי הצבעתם זה לא היה עובר .
לכן ''. . . אבל הם הצביעו נגד''
אינו תיאור נכון של העובדות .

http://www.faz.co.il/thread?rep=163231
אובמה והרפובליקנים שוגים!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 8:11)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

א. תיאור העובדות שלי הוא נכון: בגללם ולכבודם שינו את הגודל של ההזרמה ואת הרכבה, אבל הם הצביעו נגד.

זה בשום אופן לא מתאר מצב כרגע.

בראשית 2009 הרפובליקנים היו מיעוט בשני בתי הקונגרס. כל הרפובליקנים הצביעו נגד וההזרמה אושרה לאחר ששינו את התוכנית במשא ומתן איתם.

ב. הוצאת ציטוטים מהקשרם ושילובם בהקשר לא מתאים איננה פרקטיקה מכובדת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163234
אובמה והרפובליקנים שוגים!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 9:49)
בתשובה לדוד סיון

אתה כמנהגך מטה את הדיון .
רק בימים האחרונים עמדה ארה''ב לפני חדלות פירעון .
לאובמה הייתה הצעת פיתרון . הרפובליקנים שינו אותה והצביעו עבורה .

אין לזה קשר עם המצב בתחילת 2009 .
זה מצב שהיה באוגוסט 2011 .

http://www.faz.co.il/thread?rep=163236
אם כבר, אתה הוא שמטה את הדיון!!!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 12:08)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

ע. העיר הערה שהתייחסה להחלטה מראשית 2009. הודעתי התתיחסה להערה הזאת.

אתה כהרגלך מעת לעת, לקחת ציטוט מאותה הודעה (שהתייחס למצב בשנת 2009) אל מחוץ להקשרו הצבת אותו כאילו הוא מתייחס למציאות בימים האחרונים. לאחר מכן טענת שזה ''אינו תיאור נכון של העובדות''.

הערה שלי הבהירה שטענתך הלא מכובדת (בלשון המעטה) מופרכת מיסודה. אם יש כאן הטיית דיון הוא מתחיל בטענתך המופרכת.

-----

את ההחלטה האחרונה של הקונגרס ואובמה בקשר למגבלת ההלוואות, אי אפשר להעריך במנותק מהמציאות במהלך שנת הכהונה הראשונה של אובמה. זאת להערכתי גם הסיבה מדוע ע. הזכיר את אחת ההחלטות החשובות של ראשית אותה השנה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163250
אובמה והרפובליקנים שוגים!
המסביר לצרחן (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 19:28)
בתשובה לדוד סיון

מה אתה נאחז ב-‏2009. הבעיה צצה שוב ב-‏2011 וביתר שאת. אובמה נכשל בתקציבו ב-‏2001 וגם ב-‏2010, ולכן הרפובליקנים ברובם התנגדו למבנה התקציב שהוא הגיש. הסיבה שאובמה הצליח להעביר את התקציב היא שהיו מספר רפובליקנים שהצביעו בעד התקציב, למרות שלא היו מרוצים מרובו, אבל הם טענו שעשו זאת כדי למנוע משבר ממשלי למען אמריקה. הרבובליקנים שהתנגדו לתקציב טענו שהצבעה למענו רק דחתה את הפגיעה באמריקה וגם הגדילה אותה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163253
אובמה והרפובליקנים שוגים!
דוד סיון (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 19:40)
בתשובה להמסביר לצרחן

כהרגלך אינך קורא את ההקשר ומעיר הערות תלושות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163216
אתמול
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 16/08/2011 שעה 19:49)

שוחחתי עם אובמה וייעצתי לו . הוא שילם הרבה .
כעת לא אתן עצות חינם לכלכלני הפורום הזה .

http://www.faz.co.il/thread?rep=163237
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 12:40)

ּאחד הדברים המעניינים הוא שלפעמים ההיסטוריה מספקת לנו תשובות שעשויות להיות מתאימות מאד למצב האקטואלי. הבעיה היא שבמקרים רבים מעטים זוכרים מספיק כדי לראות את הדמיון בין שני המצבים.

1. היום זה כבר ברור שה''מיתון הגדול'' של השנים 2008 - 2009) היה שני בעוצמתו רק למשבר הגדול (1929 - שנות ה-‏40).

2. המשבר הגדול פרץ בזמן כהונתו של הובר הרפובליקני והמיתון הגדול כ-‏70 שנה אחר כך פרץ בעת כהונתו של בוש.

3. בכמה מובנים הובר הגדיל את ההזרמה - מדיניות פיסקלית מרחיבה. אבל היה צורך במדיניות הניו-דיל שהנהיג מחליפו פרנקלין רוזבלט, כדי לחולל שינוי משמעותי. אבל אז כמו היום שינו קובעי המדיניות הכלכלית את טעמם ועברו למדיניות פיסקלית מצמצמת עוד לפני שרוב המובטלים חזרו לעבוד. התוצאה היתה שהתפתח מיתון נוסף.

גם בימינו אנו עוד לפני שרוב המובטלים חזרו לעבודה והצמיחה נבלמת הוחלט על מדיניות פיסקלית מצמצמת.

4. את התוצאה של ההחלטה מהימים האחרונים עוד אי-אפשר לתאר, אבל בהחלט אפשר לציין שצומחת תחושת דה-ז'ה-ווּ...

http://www.faz.co.il/thread?rep=163238
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
ע.צופיה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 15:04)
בתשובה לדוד סיון

בשנת 2009 נשיא ארה''ב היה אובמה.
האם הסיבות למיתון של 1929 זהות לסיבות למיתון 2008-9?
לדעתי אין שום דמיון.
כאשר שיטה מסוימת שאולי נראה בתחילה כנכונה אינה פועלת מספיק טוב (ולטוב חלקי אין ערך רב) צריך לנסות שיטה אחרת.
לעובדה שנשיא ארה''ב ב
זמן המשבר של 1929 והמשבר הנוכחי היה מהמפלגה הרפובליקנית גובלת ברכילות זולה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163239
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 16:39)
בתשובה לע.צופיה

בוש שלט 8 שנים .
בזמן הזה העמיקה שיטת סאב-פריים , אף אם לא התחילה אצלו . ההיקפים הגדולים היו אצלו .

בוש ניהל מלחמה שעלתה כמה טריליונים . אולי 8 טריליון גרעון .
בזה אובמה אינו אשם .

אשמת אובמה היא בכמה מישורים .
1 - הוא לא ידע שיש משבר סאב-פריים ולא התריע עליו במערכת הבחירות .
2 - הוא השתדל להעביר תוכנית בריאות שאפתנית בזמן שהכלכלה בוערת .
3 - הוא ניסה להיות כוכב-השלום-בעולם .
4 - הוא נכנס למלחמה נוספת .

http://www.faz.co.il/thread?rep=163240
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
ע.צופיה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 17:28)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

מספר טעויות בידך.
א.תרמית הסאב-פריים היא ייחודית ונובעת מהונאה שהפיקוח הבנקאי בתקופת ממשל בוש לא הצליח לאתר.
התרמית גרמה ל''נפילת'' 2 בנקים גדולים ומאות קטנים והייתה עשויה ל''סחוף''אחריה את כל מערכת הבנקאות האמריקאית ואולי העולמית.
ב. בוש ניהל מלחמה שבעקיפין נכפתה עליו. בדרך כלל מלחמות מטיבות את מצבה הכלכלי של ארה''ב.איני חושב שלמלחמה הייתה השפעה כלכלית שלילית ניכרת.
ג. לאובמה לא היו אלטרנטיבות (למרות תעמולת הבחירות שלו)אמיתיות לפתרון המצב הכלכלי מעבר לפתרונות שהחלו בתקופת בוש.
ד.תכנית הבריאות לכל היא ההישג הגדול שלו ויתכן שבכך יזכר בדורות הבאים.
ה.לכשלונו במדיניות החוץ לא הייתה,לדעתי, השפעה כלכלית.
כפי שאתרתי לסיון. כאשר תכנית א' אינה מביאה תוצאות, אדם חכם עובר לתכנית ב' ולא נתקע באגו של עצמו.
אני מקוה שאלה ימי הדמדומים של ממשלו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163243
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 6:12)
בתשובה לע.צופיה

אתה כתבת על סיבות ואני על תוצאות .
1 -הסאב-פריים גרם לממשל להוציא בערך 8 טריליון דולר .זה בגלל אילוץ ולעזזאל הסיבות .
2 - המלחמה עלתה לממשל 6 טריליון דולר . רווח לא היה שם .
3 - אם לא היו לאובמה פיתרונות שישאר בבית .
4 - תכנית הבריאות שלו תיזכר בדורות הבאים . כעת היא עול .

http://www.faz.co.il/thread?rep=163241
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
דוד סיון (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 17:29)
בתשובה לע.צופיה

א. בפרוץ ''המיתון הגדול'' היה בוש הנשיא.
ב. הסיבות של ''המשבר הגדול'' שהחל ב-‏1929 ושל ''המיתון הגדול'' היו דומות.
ג. אני חושב שלעובדה שהנשיא בעת ''המשבר הגדול'' היה רפובליקני היתה השפעה על התפתחותו של המשבר. כך גם ביחס ל''מיתון הגדול'' מדצמבר 2007 עד סוף 2008).

אינני יכול למנוע ממך לקרוא לציון עובדות אלה ''רכילות זולה''.
מצד שני אני יכול לקרוא לעובדה שאתה מגמד את גורמי ''המיתון הגדול'', בכינויים דומים.

ד. יש משמעות לעובדה שההיסטוריה מזמנת לנו מקרים דומים. אם הנתונים דומים יש סיכוי שאפשר ללמוד מהמקרה הקודם בשנים.
- המצב הכלכלי הורע בגלל סיבות דומות
- התגובות של הממשל בעת פריצת המשבר ב1929 ובעת המיתון הגדול בסוף 2007, היו דומות.
- מה שעורר את הכלכלה אז, בימי ''המשבר הגדול'' היו אותם האמצעים (מדיניות מרחיבה... ) שעוררו את הכלכלה בבזמ ''המיתון הגדול''.
- בשני המקרים היה שינוי למדיניות (פיסקלית ומוניטרית) מצמצמת.
- יש הבדל: ביחס למקרה הקודם יודעות התוצאות וביחס למקרה המאוחר עוד מוקדם לדבר על תוצאות.

ה. הנסיונות מקומם כאשר הידע מוגבל ולא למקרים שברור מה ניתן לעשות. ליחס למדיניות ההזרמה טענה כאילו היא לא פעלה מספיק טוב במנותק מגודל והרכב ההזרמה זה לעשות חצי עבודה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163242
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
ע.צופיה (יום רביעי, 17/08/2011 שעה 21:24)
בתשובה לדוד סיון

הנה קישור של הויקיפדיה ושל מאמרך משנת 2003 המתייחסים למשבר הגדול. לצערי איני מוצא את הדמיון למשבר 2008.
גם אז נשיא דמוקרטי המשיך במדיניות הנשיא הקודם שהיה רפובליקני ולא פתר את המשבר. רק כניסת ארה''ב למלחמת העולם השניה (כפי שכבר כתבתי, מלחמות עושות טוב לכלכלת ארה''ב) פתרה סופית את המשבר הגדול.
גם אז כמו היום, לא ניסו שיטה אחרת כאשר קודמתה כשלה.
אתה טוען שההזרמה שהחלה בתקופת בוש ונמשכה בתקופת אובמה לא הוציאה ,עדיין, את ארה''ב מהמשבר,לכן תועלתה חלקית בלבד.
משבר 2008 החל בהתמוטטות ענף הנדל''ן לכל צורותיו, בהמשך התמוטוטת חלק מהמערכת הפינסית שנבלמה ע''י הבנק המרכזי בהזרמה ורכישת בעלות על גופים פיננסים גדולים. ההפסדים הגדולים שנגרמו כתוצאה מכך למשקיעים, לפרטיים ולחברות יצרו מצוקת אשראי שגררה מיתון. זה כלל אינו דומה למשבר 1929.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9...


http://www.faz.co.il/thread?rep=163244
תחושת דה-ז'ה-ווּ, וגם תיקון טעות
דוד סיון (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 7:28)
בתשובה לע.צופיה

יפה שאתה חוזר למאמר שלי משנת 2003. אני מוכן להתחיל מאותו מאמר שטוען שבין גורמי המשבר היה המגזר הפיננסי. נכון הוא גם אומר שזה כנראה לא הגורם העיקרי.

אמנם יש דמיון בין גורמי המשבר ו''המיתון הגדול'' אבל הטענה שכתבתי אתמול (''הסיבות של ''המשבר הגדול'' שהחל ב-‏1929 ושל ''המיתון הגדול'' היו דומות'') מאד לא מדוייקת ולכן היא טעות.

יחד עם זאת מאז 8 שנים ולמדתי עוד כמה דברים.

למשל הפעולות (באמתעות המדיניות הפיסקלית) של הנשיא הרפובליקני של אז היו מאד מינוריות ובפיגור אחרי הארועים. גם בעניין המיתון הגדול של התקופה האחרונה הממשל של בוש הגיב באיחור.

למשל, מדיניות הניו דיל שיזם פרנקלין רוזבלט היתה יותר רחבה מזו של קודמו. כך גם היה לאחרונה כאש המדיניות הפיסקלית של תחילת 2009 היתה יותר רחבה, אם כי (כפי שהבהרתי) בפחות ממה שהיה בתקופה המוקדמת יותר.

בתקופה המאוחרת המגזר הפיננסי היה הגורם העיקרי לארועים.

לכן הטענה המתוקנת שלי תהיה:
א. יש דמיון בחלק מהגורמים כאשר בשתי התקופות המגזר הפיננסי היה גורם למשבר.
ב. המדיניות הפיסקלית של הממשלים הרפובליקנים היתה מצומצמת מדי ומאוחרת מדי בשתי התקופות.
ג. בשתי התקופות היה היפוך במדיניות הפיסקלית.

****
נקודת הדמיון החשובה בעיני, והיא נשארת בעינה, היא: ההיפוך ממדיניות פיסקלית מרחיבה למדינות פיסקאלית מצמצמת.
****

כעת עלה בדעתי עוד היבט בו יש דמיון בין התקופות. אני מתחיל מעניין תפקיד המלחמה שהעלית.

אינני חושב שרק הכניסה למלחמה פעלה לפתרון המשבר המוקדם. אבל היא בהחלט עזרה:

1. נתוני התמ''ג הריאלי מראים שכבר בשנת 1936 חזר לרמתו משנת 1929. הקיצוץ במדיניות הפיסקלית גרם לירידה בשנת 1937, שתוקנה במהלך 1938. זה בהחלט מראה שהמציאות השתפרה בלי המלחמה. ה ר, אבל היא בהחלט עזרה. זאת משום שעד אז הפוליטיקאים לא היו מוכנים למדיניות פיסקאלית מרחיבה במידה הנחוצה.
2. ההכנות למלחמה שהחלו כנראה כבר בשנת 1940 גרמו לקפיצה (הכפלה) בשיעורי הצמיחה של התמ''ג הריאלי.

גם בהקשר הזה יש דמיון בין התקופות הוא במידת הנכונות של הפוליטיקאים לשחרר את המדיניות הפיסקלית (בלי מלחמה).

http://www.faz.co.il/thread?rep=163245
תחושת דה-ז'ה-ווּ, וגם תיקון טעות
ע.צופיה (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 8:17)
בתשובה לדוד סיון

המגזר הפיננסי היה גם בשנת 1929 וגם ב-‏2007-9 ב''גל השני'' של האירועים. דהיינו הוא הושפע מאוד מאירוע קודם שהיה ,כנראה, מחולל המשבר.
כנראה שבמשבר 1929 ההזרמה הייתה צו השעה.
המשבר האחרון, כפי שהסכמנו לפחות חלקית, שונה ולכן ההשואה היא לא במקומה. יש להתייחס למשבר האחרון ,ספציפית.
ההזרמה האדירה של הבנק המרכזי הצילה את המערכת הפינסית האמריקאית וכנראה גם העולמית, אך לא הוסיפה אפילו מקום עבודה אחד ( חוץ מאותם מאות אלפי עובדי המוסדות הפינסים שלא פוטרו).
אחת התוצאות של המשבר הוא דולר ''חלש'', למרות זאת הביקוש לתוצרת אמריקאית לא ''המריא''. המסקנה, היא עדיין יקרה!!
אני ,במקום אובמה, הייתי מנסה לעודד קניית תוצרת מקומית, הן על ידי מסע הסברה והן על ידי הטלת מכסים ומיסים.לפעמים הדאגה לבית דורש קצת פעילות רעשנית''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163247
תחושת דה-ז'ה-ווּ, וגם תיקון טעות
דוד סיון (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 8:51)
בתשובה לע.צופיה

סדר הארועים וגורמי הארועים אינם בהכרח זהים. טענתי התייחסה לגורמי המשבר ב1929 והמיתון ב-‏2007, ובשני המקרים התנהלות המגזר הפיננסי היתה גורם.

ההשוואה במקומה גם אם אין זהות מוחלטת, גם אם נותר שוני. זה במיוחד נכון שמוקד ההשוואה הוא מה שקרה ב-‏1936 ומה שקרה לאחרונה.

מלכודת הנזילות היא בין המאפיינים הדומים בין שתי התקופות. היא גם סיבה מדוע ''הדפסת'' הכסף של ברננקי לא עזרה הרבה. מצד שני הטענה שבגלל זה לא נוסף מקום עבודה אחד לא בדיוק נכנונה.

כאשר הבעיה היא חוסר ביקושים (עם מלכודת נזילות ולכן עודף כסף) המדיניות הדרושה כעת היא כמו בעת במשבר של 1929 היא הרחבה פיסקלית גדולה וממושכת. זה בהחלט לא המדיניות המרחיבה שהיתה קטנה מידי לשנתיים בלבד (כפי שקרה בראשית 2009).

כל הצעה להטלת מסים כנראה תחסם כפי שבשלב זה הן נחסמו בחודשים האחרונים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163251
תחושת דה-ז'ה-ווּ!
המסביר לצרחן (יום חמישי, 18/08/2011 שעה 19:29)
בתשובה לדוד סיון

הבעיה של אמריקה שאובמה אינו רוזוולט.

http://www.faz.co.il/thread?rep=163671
קודם ובעתיד הקרוב .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 02/09/2011 שעה 18:48)

קודם אנשים הצביעו עבור אובמה כדי להראות שהם לא גיזענים .
בעתיד יצביעו נגד אובמה כדי להראות שהם לא טיפשים .


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.