פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הממלכה הפלשתינאית ההאשמית
גמל צהוב / שמעון מנדס (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 5:13)


הממלכה הפלשתינאית ההאשמית

שמעון מנדס



במאמרו על הבעיה הפלשתינאית , חברנו היקר יורם המזרחי, ירה לחלל המדיה טיל-אתגר אינטלקטואלי, שמחייב תגובה מעמיקה, מצד כל אחד מאתנו שהבעיה הפלשתינאית מעניינת אותו. ולכן במקום להגיב, בחרתי להרחיב את היריעה במאמר תומך.

הכל החל במכתב ששלח הלורד הרברט סמואל לממשלת בריטניה ב-‏1915. הלורד היהודי (שמאוחר יותר היה הנציב העליון הראשון בארץ-ישראל) היה אז בתפקיד מיניסטריאלי זוטר, The President of the Local Government, משהו מעין יו''ר מרכז השלטון המקומי. בימים ההם, מלחמת העולם הראשונה בעיצומה, האווירה בבריטניה היתה, שהאימפריאליזם הבריטי נמצא בדעיכה מהירה. על רקע זה הציע הלורד סמואל לממשלתו שליטה יהודית בארץ ישראל שתפעל במערכת יחסים מיוחדת עם ממשלת הוד-מלכותו. הקמת ישות יהודית בארץ ישראל, תחייב נוכחות צבאית בריטית מתמדת, כדי להגן עליה. בכך תוכל בריטניה לתת זריקת חיים להמשך שליטתה הקולוניאלית.

על רקע זה החלו דיונים בתוך התנועה הציונית, לבוא בדברים עם ממשלת בריטניה, לדון על עתיד העם היהודי. היו שתי אסכולות בתנועה הציונית. האחת, ההרצליאנית, שתבעה לדרוש מדינה יהודית. השניה, בראשות מקס נורדאו, שהמציא את המושג הגרמני Heimstatte בית לאומי במקום מדינה. נורדאו סבר אז שעדיף ללכת על ''המצוי'' ולא על ''הרצוי'', כדי לא לעורר פרובוקציות אצל הסולטן התורכי מחד, ואצל הערבים מאידך. צריך לזכור שבאותה תקופה היו בארץ כ- 65,000 יהודים מסך כולל של 700,000 תושבים. האנגלים הלכו על הרעיון, כיון שסברו שאין סכנה לכינון ''מדינה''. כי למדינה דרושים שני מרכיבים חיוניים: טריטוריה ואוכלוסיה. ושני אלמנטים אלה חסרים ליהודים. ואכן, זה היה הכיוון שהתנועה הציונית אמצה אותו. כאשר הביצוע הופקד בידי אסכולת מנצ'סטר, שחיים וייצמן עמד בראשה. ומכאן צמח המכתב ששלח ארתור ג'יימס בלפור ללורד ג'יימס רוטשילד, הידוע יותר כהצהרת בלפור (1917).

במקביל, השריף חוסיין ממכה, האבא של המלך עבדאללה (ירדן) והמלך פייסל (עירק), ניהל חליפת מכתבים עם הנציב העליון הבריטי במצרים (1915) שבהם הציע השריף חוסיין להנהיג את המרד הערבי הגדול נגד האימפריה העותומאנית, ובתמורה בריטניה תסייע לו להקים ממלכה ערבית מאוחדת. יצויין, כי גם בלפור וגם סיר הנרי מקמהון (הנציב הבריטי בקהיר) לא התחייבו בכתובים למכותביהם, כי בריטניה תסייע להקים מדינה. אלא, ממשלת הוד מלכותו תקדם בברכה רעיון של... בית לאומי ומדינה ערבית.

על סמך התפתחויות אלה, נפגש הנסיך פייסל עם חיים וייצמן בעקבה, ושם נחתם הסכם לשתוף פעולה בין הממלכה הערבית של חג'אז לבין התנועה הציונית (1919). בסעיף 3 של ההסכם נאמר: ...כאשר ייקבעו החוקה והמינהל בפלשתינה, ההבטחות הבריטיות מ-‏1917 יקבלו את מלוא תשומת הלב (במאמר מוסגר נציין, כי המלך חוסיין התעקש לקיים את טקס חתימת הסכם השלום ליד עקבה, כי הוא ראה בזאת המשך להסכם הראשון בין השושלת ההאשמית לבין היהודים).



מאז בואו של האמיר עבדאללה לרבת עמון, הוא לא הסתיר את מאוויו לגבי חלום ''סוריה רבתי'', ולכן הוא רואה ברבת-עמון תחנת ביניים בדרך לדמשק. המזרח הערבי חולק ופוצל ע''י המעצמות במסגרת הסכם בריטי-צרפתי הידוע בשם ''הסכם סייקס-פיקו''. אבל האמיר עבדאללה כערבי-בדווי היה בעל אמונה שהסכמים יש לכבד, הוא המשיך להאמין כי בריטניה תסייע בידו להגיע לדמשק, אבל צריך לחכות לשעה המתאימה. הפלשתינאים, שראו עצמם ערבים סורים, פלסטין נחשבה אז כדרום סוריה, או סוריה הדרומית ראו את היהודים ורצו גם הם מדינה משלהם – אבל שהערבים האחרים יעשו זאת למענם (ממש כמו בימים אלה שערפאת מבקש מן האו''ם התערבות בינלאומית).

מלחמת 1948 נכפתה על האמיר עבדאללה, כשם שהיא נכפתה עלינו. גם עבדאללה וגם בן-גוריון לא רצו מלחמה. את המלחמה יזמו מדינות ערב נגד עבדאללה באופן אישי – כל מדינה וסיבותיה. ראוי לציין, כי האמיר עבדאללה היה מנהיג טבעי מלידה, ובהשוואה לראשי ממשלות ערב אז, שהיו דמויות חוורות, עבדאללה היה בעל אישיות כריזמטית בולטת. היו לו תומכים רבים באזור ''הסהר הפורה''. לחלום שלו על ''סוריה הגדולה'' היו הרבה שותפים גם בסוריה עצמה. המפלגה העממית הסורית הגדולה בראשותו של אנטון סעדה, גם היא אמצה את הרעיון, אבל לא כממלכה, אלא כרפובליקה. אבל רבים בצבוריות הסורית העדיפו את צורת השלטון המוכרת להם – שבראשם יעמוד מלך. התמיכה הגדולה בעבדאללה הרתיעה את ממשלות ערב.

ממשלת סוריה לא רצתה להבלע תחת חסותו של עבדאללה. סעודיה חששה שמדינה ערבית גדולה וחזקה בגבולה הצפוני, תבוא אתה חשבון על גירוש ההאשמים מחג'אז. מצרים פחדה לאבד את מנהיגות העולם הערבי – במקרה שתקום ממלכה ערבית גדולה בגבולה המזרחי. עירק רצתה גם היא חלק בשלל – מוצא לים התיכון. הערבים העריכו את ישראל כטרף קל מבחינה צבאית – לישראל לא היה צבא גלוי, והם לא ידעו על הארגון הצבאי הנסתר שהיהודים הכינו בסתר: ''ההגנה''.

לכן החשש הגדול ביותר של מדינות ערב היה, שכיבוש פלשתינה בידי הלגיון הערבי (הלגיון הערבי היה הצבא הטוב והמאומן ביותר מבין צבאות ערב – ובראשו עמד רמטכ''ל בריטי, ג'ון גלאב באשא), יהווה צעד מכריע לקראת הגשמת חלומו של עבדאללה: סוריה הגדולה.

מצרים החליטה לפעול בחסות הליגה הערבית. העילה היתה מדינת היהודים, אבל המטרה היה האמיר עבדאללה. הליגה הערבית מינתה את האמיר עבדאללה, כמפקד צבא ההצלה, אבל בפועל לא העמידה לרשותו כוחות ולא ניתנו לו כל סמכויות. עבדאללה פלש לארץ-ישראל בתאום עם ממשלת בריטניה – הוא התחייב לכבוש אך ורק את השטחים שהוקצו לערבים. וכאשר הוא גילה את התרמית הגדולה שעשו לו מדינות ערב, הוא איפשר לצה''ל להכות את המצרים ולרדוף אותם אל תוך סיני עד אל-עריש. הוא לא ניצל את דלול הכוחות שלנו במרכז עקב ''מבצע עובדה''.

עם סיום מלחמת 1948 סיפח עבדאללה את הגדה המערבית לשליטתו והכריז על הנסיכות כ''הממלכה הירדנית ההאשמית''. וזו היתה טעותו הגדולה ביותר. אילו היה מכריז על הקמת הממלכה הפלסטינית ההאשמית, הוא היה עונה בכך על מאווייהם הלאומיים של הפלשתינאים. אבל הוא לא עשה זאת, כי הוא עדיין האמין בסוריה הגדולה.

מאחר שהפלשתינאים נחשבים ע''י גורמים ערביים רשמיים ''הכדורגל של המזרח התיכון''. כל מי שרוצה יכול להסיתם ולהפעילם, מכאן גם בא הביטוי ''מעאהום מעאהום, עליהום עליהום''.הם משנים כיוון בהינף של סיסמה. או כמו שאמר לי קצין מודיעין מצרי בכיר: ''כלמה תגיבהום וכלמה תוודיהום'', דהיינו, מלה אחת מביאה אותם, ומילה אחת שולחת אותם. מצרים החלה להסית נגד המלך הירדני החדש – כי הוא היה המנהיג הערבי היחיד שראה בהסכם שביתת הנשק, כצעד חיובי לקראת הסכם שלום. השושבין הראשי שלנו לשיחות שביתת הנשק היה אליהו ששון עליו השלום.

בספר זכרונותיו אומר המלך עבדאללה: ''מלחמה ושלום, שני עניינים שהאנושות מביאה על עצמה לסירוגין עד סוף כל הדורות. כשם שעונה תבוא אחרי עונה, קיץ וסתו, חורף ואביב; כשם שהבוקר יבוא אחרי הלילה, זהו הסדר האלהי. החכם מבחין בסכנה ומתמודד אתה בכח ובתחבולה. אבל מי שאינו מוכן למלחמה, או אינו מוכן לשלום, ייחשב כמי שמחכה לצאת נשמתו מגופו'' (עמוד 242). נא השוו עם שלושת ה''לאווים'' של חרטום ביוזמת נאצר.

בהסכם שביתת הנשק (1949) ויתר המלך עבדאללה על המשולש הערבי בשרון, כדי שישראל תוכל להפעיל את מסילת הברזל לחיפה; כמו כן הוא ויתר על אום אל-פחם ובנותיה, כדי לאפשר לנו להשתמש בכביש ואדי ערה, בין חדרה לעפולה. כי הוא רצה שלום. כאשר טוב לשכני טוב גם לי – זה היה המוטו שלו.



אחרית דבר, אישית מאד הצטערתי על כך שהסכם לונדון (1982) בין המלך חוסיין לבין שמעון פרס טורפד על ידי יצחק שמיר. כזכור פרס, לטענת שמיר, ניהל את המגעים עם המלך הירדני מאחורי גבו של ראש הממשלה. וזאת שמיר לא יכול היה לסבול.

המלך חוסיין היה אחרון אנשי החזון בשושלת ההאשמית. אילו אחיו היה נשאר, אפשר שהעניינים היו ממשיכים להתנהל בינינו לבין ירדן באותה מגמה. אבל מרגע שהבן האנגלי המהולל שלו ירש כסאו, לא נראה לי שיש לנו אופק מדיני משותף.

אחרי הכל, היה לנו ענין בשלטון חזק של השושלת ההאשמית. שכן היא ידעה שקיומה תלוי בנו וכי בלעדינו אין לה אחיזה במציאות. זו הסיבה שהריצה את המלך חוסיין לגולדה מאיר, להזהיר אותה מפני מלחמת יום-כיפור. ולכן היא פעלה כדי שיהיה שקט בגבולנו המשותף.
גורם חיובי נוסף הוא טיב האנשים שהפעילו את המשטר, עם נורמות שלטוניות שלפלשתינאים לא יהיו אפילו בעוד דור.

אבל מסתבר שהיהודים בישראל הם עדיין אחת מקהילות אשכנז, אינם יודעים איך לנהל מדינה. הכל חישובים של קואליציה כדי לשמר את השלטון. אם במצב של מלחמה יו''ר ועדת החוץ והבטחון של הכנסת תוקף את שר הבטחון על מדיניות הבטחונית של הממשלה – אנא אנו באים ? לא ידענו לעשות שלום עם מצרים,ואין אנו יודעים לעשות זאת עם הפלשתינאים. למנחם בגין לא היתה התבונה המדינית לומר לסאדאת: אתה רוצה את כל סיני? אז בתמורה אתה תכיר בירושלים כבירת ישראל (אם אין עד היום שגריר מצרי בישראל, הסיבה לכך שהמצרים אינם רוצים להגיש את כתב האמנה שלהם במשכן נשיאי ישראל בירושלים. גרוע מזה. כאשר חצי מסיני עוד נותר בידינו, יכולנו ללחוץ על סאדאת לוותר על 200 ממ''ר בטאבה – אחרת לא תקבל את סיני. למצרים היה מספיק שכל לא לעורר את ענין טאבה עד גמר הנסיגה.

אנחנו עדיין פוחדים מן הצל של עצמנו. צריך לכבוש את מתחם הרשות ברמאללה. להעיף את עראפאת מכאן. לנהל מו''מ עם המלך עבדאללה השני שיקבל חזרה את השטחים. באם יסרב ? להתחיל לפעול למען הקמת מדינה פלשתינאית משני עברי הירדן. אבל לשם כך, דרוש מנהיג מסוגו של בן-גוריון עם xxxxx כבדות.

לפיכך יורם יקירי, אני מסיר את הכובע לפניך על מה שהצעת במאמרך.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שמעון, שמעון, שמעון: כל הכבוד.
מוטקה צביאלי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 6:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממש יפה. ולמה לא יודעים את זה כולם? שריד לא יודע את זה? ביילין לא יודע? שולה אלוני לא יודעת? התסכול חוגג.
קראתי בעניין ומסכים עמך עקרונית. מה שאני לא מבין זה איך יכול היות שבריחת המוחות מהארץ לא מזיזה לאף אחד. וכמו שאמרת ''עדיין מפחדים מהצל של עצמנו''. כנראה שאנחנו,עם כל הכבוד,עדיין מדינה בדרך.
_new_ הוספת תגובה



לשמעון: תיקונים לגבי מלחמת העצמאות
אורי מילשטיין (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 6:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. בפגישתו עם גולדה מאיר בנובמבר 1947 בנהריים אמר המלך עבדאללה: אלוהים שלח אתכם לכאן כדי שתקום מדינה משותפת לי ולכם. אתם תתרמו למדינה את המוח היהודי ואני אתרום את הטריטוריה . הוא הציע לגולדה פדרציה או קונפדרציה שבה כל צד יהיה עצמאי אך הוא יהיה מלך על המערכת הכוללת, שמעמדו במדינה היהודית יהיה כמו מעמד מלך בריטניה באוסטרליה.

2. במלחמת העצמאות הכשיל המלך עבדאללה ברגע האחרון את התוכנית הצבאית של הליגה הערבית שגובשה באפריל 1948 על ידי מומחים צבאיים. אילו היתה התוכנית המקורית ממומשת היא היתה עלולה למוטט את המדינה היהודית.

3. במלחמת העצמאות לא פלש עבדאללה לשום שטח שהוקצה ליהודים על ידי האו''ם. ישראל בר (המרגל) שהיו לו מקורות מצוינים כסגנו של יגאל ידין במלחמה וכיועצו של בן גוריון אחריה, טען בספרו כי היה הסכם אי התקפה וחלוקת קרקעות בין בן גוריון לעבדאללה וההסכם נשמר במלחמה.

3. שום מדינה ערבית מחוץ לעירק, לא רצתה להיכנס למלחמת העצמאות. הן נכנסו למלחמה כי פחדו להיות היחידים ישארו בחוץ. הדבר בלט בייחוד לגבי מצרים.
_new_ הוספת תגובה



הערות קונסטרוקטיביות לאורי
שמעון מנדס (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 10:22)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאורי יקירי, אני חששתי דווקא שאתה תתקן אותי ביחס
למבצע עובדה, אבל בפועל הסיכול של תכנית המלחמה של
הליגה הערבית, תואמת את העובדה שעבדאללה איפשר לנו
להכות את המצרים, מבלי לנצל את דלול הכוחות שלנו
באזור שמדרום לירושלים.

ביחס לסעיף 1 בהערותיך, אני רואה בו הרחבת היריעה,
ולא תקון, כי זה תואם את מה שנאמר בסעיף 3 בהסכם
וייצמן-פייסל: שכאשר ייקבעו החוקה והמינהל בפלשתינה,
ההבטחות הבריטיות בהצהרת בלפור יקבלו את מלוא תשומת הלב.

אשר לסעיף 2 בהערותיך, שוב זו זווית ראייה נוספת -
ובזאת איני מטיל ספק בידענותך, אחרי הכל אתה חוקר
היסטוריוני. שכן, אם עבדאללה היה מקבל את הפקוד
על הכוחות, שהיו מקצים לו, הוא היה מפעיל את הכוחות
בהתאם לתפישת עולמו. ואם יורשה להוסיף משהו שטרם
הבעתי אותו בפומבי, המלך עבדאללה פעל לפי תפישתו
המדינית של כורש מלך פרס, שפעל 2500 שנה לפניו.
דהיינו, חיץ חזק בינו לבין מצרים מחד, ולהיעזר בנו
להקים ממלכה איתנה וחזקה. אי אפשר להתעלם ממה שהמלך חוסיין השיג בחמישים שנה. הוא קבל טריטוריה מדברית
חסרת תוחלת, ובצעדי קטנים, בהתאם ליכולת הכלכלית שלו, בנה מדינה מודרנית.

מזה חששה בעיקר מצרים, ולכן היא סברה שבהעניקה לעבדאללה תפקיד מכובד ריק מתוכן, היא תרדים אותו,
ותוכל לבצע את מדיניותה שלה. מצרים רצתה מראש לעקר
את יכולתו הצבאית של עבאללה. ולכן כאן אני חולק עליך
שמצרים לא רצתה את המלחמה.
_new_ הוספת תגובה



לשמעון: השליטים הערביים ב- 1948 לא רצו לצאת
אורי מילשטיין (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 20:09)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למלחמה לא בגלל האינטרס שלהם בקיומה של מדינת ישראל אלא משום שידעו כי לצבאות שלהם לא היה ערך של ממש והם פחדו מתבוסה בשדה הקרב שתפגע במשטריהם. דברים אלה נאמרו בוועידת קהיר בדצמבר 1947.

ואכן הם צדקו: לצבאות שלהם כמעט לא היה ערך צבאי. זאת הסיבה שניצחנו במלחמה.

אבל כדי לזכות בתהילה ובטובות הנאה אישיות ומפלגתיות הסתירו מנהיגינו ומפקדינו את העובדה הזאת, לא הפיקו לקחים, ותלו את הנצחון ביכולתם העילאית. על כך אנחנו משלמים היום.
_new_ הוספת תגובה



השימוש במושג ''מדינת ישראל'' מצביע
נתן גפן (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 10:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השימוש במושג ''מדינת ישראל'' מצביע שכאילו אין אנו בטוחים במה שיש לנו.
צרפתים לא מוסיפים מילה ''מדינה'' למילה ''צרפת''.
אף אחד לא משתמש במושגים ''מדינת ארגנטינה'', מדינת אנגולה, מדינת בלגיה וכו'
רק אצלנו במקום לומר ישראל, אוטומטית מוצמדת מילה 'מדינה' - מדינת ישראל.

נתן גפן
_new_ הוספת תגובה



נתן:נכון,עדיף אפילו לומר ארץ ישראל. אבל במגילת
מוטקה צביאלי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 14:41)
בתשובה לנתן גפן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העצמאות בי.ג'י. אמר, אתה זוכר: ''לפיכך נתכנסנו אנחנו חברי מועצת העם והכרזנו על הקמת מדינה בארץ ישראל היא מדינת ישראל'' (משהו דומה מאד לזה נכון?
במטעעות של הארצות שהזכרת מופיעה הכתובית REPUBLIC FRANCAIS ובממטבעות של איטליה גם REPUBLICA ITALIANA אבל VIVE LA FRANCE גם VIVA ESPANA והדומים הם תוצר עממי.
במקרה שלנו יש להעדיף ארץ ישראל.
_new_ הוספת תגובה



לשמעון ולאורי - תיקונים בהלך החשיבה
אודי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 11:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש מאמרים שאני ממש נהנה לקרוא בפורום הזה,מאמרים שניכר בהם שכותביהם ניחנו בכושר ביטוי מעולה,כשרון כתיבה נהדר,השכלה רחבה ויכולת ל...החטיא את המטרה. העובדות המובאות ברוב המאמרים הן כשלעצמן נכונות הסטורית אולם אף אחת מהכתבות כאן לא ''עלתה'' על שורש הבעיה וממילא לא העלתה שום פתרון אפשרי למצב הבלתי אפשרי באיזורנו (שיש לו השלכות ישירות למצב הכלל עולמי). יש לומר ישר בתחילה - אין פתרון למצב !!! כל ניסיון,מימין ומשמאל,למצוא פתרון לסכסוך הערבי ישראלי הוא אחיזת עיניים בלבד המשרת אולי פוליטיקאים אלה ואחרים שמנסים להצדיק את עצם קיומם ויורים באפילה לכל עבר בתקווה שאולי יפגעו במשהו,אולם בהחלט אינו מתקרב אפילו צעד אחד לקראת הפתרון. המצב אינו מסובך כל כך כפי שהפוליטיקאים מנסים להציג, עצם הסיבוך נובע מהעובדה הפשוטה שאין פוליטיקאי אחד שיעז לומר את האמת הפשוטה - המלחמה הבאה שתפרוץ באיזורנו ותתפשט לעולם כולו תהיה מלחמת דתות !! לאיסלם יש ציווי מאללה להפוך את כל הכופרים בעולם למוסלמים או לנהל נגדם מלחמת חורמה קדושה (ג'יהאד)ולהשמידם ! השטן הגדול והשטן הקטן,ארה'ב וישראל, הם אויביו הגדולים ביותר של האיסלם ונגדם הוא יצא במלחמת עולם הלוא היא גוג ומגוג.זה יכול להיות בעוד חודש או שנה אולם זה בלתי נמנע וכל ההתפלספויות של כל ''יודעי דבר'' בארץ ובעולם הם בדיוק זה-התפלספויות. יש מס' מדינאים שיודעים מהו הפתרון אולם אינם מעיזים לעלות אותו על דל שפתותיהם,זה לא פופולרי,זה עלול לפגוע להם בקריירה.בארצו של ''השטן הגדול'' כבר עלו על ''הבעיה'' והכריזו שארה'ב קמה,מתקיימת ותתקיים בזכותו של הקב'ה,שם בארצם של הכופרים הנוצרים אין בושה להודות שהכל נהיה בדברו של בורא עולם,רק בארץ הקודש רק העם הנבחר עדיין מסרב להכיר באביו שבשמיים ומגדיל לעשות בקוראו עליו תיגר ונלחם במלוא ה'מרץ' בתורתו ובשומריה. כתוב בתורתנו הקדושה-''הרוצה להנצל מגוג ומגוג יחזיק בתורה,מצוות וגמילות חסדים''. למען האמת אנני רואה,לאור נסיון העבר,שהעם בציון, זה שמוכן לוותר על הר הבית,קברות אבותיו ושאר חלקים מארץ הקודש,יעשה את הדבר הנכון והיחידי היכול לפתור את כל בעיותיו ולשוב אל מקורותיו ושורשיו,אשר על כן לא נותר לנו אלא לחכות עד אשר תתמלא הסאה ונצטרך להתערבותו של בורא עולם וכל מי שיכול-זה הזמן להתפלל שהשם ברחמיו הרבים ימעיט ככל האפשר את הגזירה הבלתי נמנעת ותבוא הגאולה ללא יסורים רבים.
_new_ הוספת תגובה



אודי: גם נכון: חסרה הבנה של הדינמיקה של עם ישראל
מוטקה צביאלי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 14:58)
בתשובה לאודי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הן הפיזית והן הרוחנית. כל אלו המתלקקים עם אומות העולם והמתפלספים בתוך ומחוץ לארץ ישראל עדיין לא גרדו את השכבה העליונה של ערכי הארץ. מה שכתב שמעון הוא סקירה מדינית לנראה לעין ולכתוב (''ל'' פתוחה ''כ'' דגושה וקמוצה)בדברי הימים במאה האחרונה. אתה מאד צודק, וטוב שיכלת לצקת רעינות למילים, אבל ייקח הרבה זמן,מרץ וסבלנות להוכיח לעצמנו (קודם לעצמנו)שאנחנו,כמו שאמר אותו נביא מאומות העולם :''הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב'', אין עמנו כהרי עמי העולם, אין חשבוננו כחשבונות אומות העולם. גם הנאמר בפרקי אבות:''דע מאין באת ולאן אתה הולך'' תקף (''ק'' צרויה) לא מדבר בהכרח על הפרט, אלא גם על המדינות ייאמר. כל מדינה חייבת לדעת ולשים לה למטרה ''לאן אתה הולך'' כמו שצריכה לדעת ''מאין באת'' וכמובן ''לפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון'' בהצלחה. מוטק'ה.
נ.ב.
קשה לי מאד לומר, אבל חוששני שכל תנועת החרדים נמנעת מלשרת בצבא ומוסיפה ללמוד תורה כי השאר לא לוןמדים תורה מחד ומהצד השני אצל מקבלי ההחלטות הצבאיות אין שיקול של פיקוח נפש (ראינו שכם,ג'נין וכו') כי אם כן היה כזה שיקול הטאקטיקה היתה אחרת. קשה לי להאמין ששירות צבאי (שגם אני עשיתי במשך 3.5 שנים) הוא לא חשוב למגזר החרדי אלא שיש כאן מערכת שיקולים אחרים פרט לגיוס בנות ושעות לימוד בבסיסי צה''ל. יהושע בן נון היה חרדי לא פחות, הוא אפילו היה נביא.שאול המלך היה יוצא בראש העם למחלמה, דוד המלך היה ''מקשה עצמו כעץ והורג באויב'' ולא חסר דוגמאות אבל פני הדברים היום הם אחרת לגמרי. המצפה לישועה. מוטק'ה
_new_ הוספת תגובה



אודי היקר, רק תיקון טעות אחת, לא אבינו, אלא אימנו
ראובן גרפיט (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 20:52)
בתשובה לאודי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא בשמים, אין דבר כזה, אלא ביקום כולו. ולא מקורות, כי הפוך בה והפוך בה והכל תמצא בה. וחוץ מזה אלוהים העביר את זכות ההעדפה לערבים, ובהם קיים את כל ההבטחות שהבטיח לאברהם, וכל זאת בגלל שיעקב רימה את אביו, אבל אלוהים לא פראייר, וכעונש העדיף את עשיו, אשר גר בירדן ובמהלך הזמן חבר לישמעאל והפך אותם לכחול אשר על שפת הים, וכמספר הכוכבים אשר... וחוץ מזה, אתה יודע למי ניתנה נבואה ולמי הזכות לפרש את מהלכי הקדוש ברוך הוא, בטח לא לאדם בר תמותה כמוך. גם כל חכמי הזוהר לא הצליחו בכל פרשנותם ותחזיותיהם וחזיותיהם ושאר הרהורי ליבם. דרך אגב החללית האחרונה אשר טסה במטרה לצאת מהגלקסיה שלנו לא מצאה את 7 הרקיעים, בינתיים. האם אתה יודע היכן מסתתר השטן? אם לא, ותרצה לדעת, אשמח לגלות לך.
_new_ הוספת תגובה



לראובן גרפיט. [*]
אודי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 21:06)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[*] תוכנה של תגובה זו הוסר, משום שכללה דברי עלבון כלפי משתתף בפורום [המערכת]
_new_ הוספת תגובה



אודי, זה לא יתכן כי כולנו נעשנו על ידיו ולכל אחד
ראובן גרפיט (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 21:12)
בתשובה לאודי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאיתנו יש מטרה, הרי מלך בבל וכן מלך אשור אשר תקפו את ירושלים נאמר עליהם שהם שליחי האלוהים, אז אנא חוס עלי וראה בי שליח הקדוש ברוך הוא אשר סך הכל מנסה להשיב אותך בתשובה. עובדה שמאז יציאת מצרים אף אחד מאבותינו ורבנינו לא הצליח להסתדר עם הקדוש ברוך הוא. כולם נענשו (משה, דוד, שלמה, רבי עקיבא ועוד) ומעולם לא היה לנו שקט מעבר ל 40 שנה (רק בתקופת מנשה אשר עשה את הרע בעיני ה' - היה טוב לעם). אני חותם עכשיו על 40 שנה של שקט. מוכן לחזור בשאלה? בתשובה? רק תבטיח לי 40 שנה של שקט.
_new_ הוספת תגובה



ראובן: החללית לא מצאה את 7 הרקיעים ומן הסתם
מוטקה צביאלי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 21:27)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם לא את הריבונו של עולם. כל היקום,הגלקסיות,כוכבי הלכת הם ''עולם העשייה''. אם אתה מחפש את עולם הבריאה,עולם היצירה או אפילו את עולם האצילות הכלים הם אחרים ,המיפוי הוא אחר, והכוון הוא פנימי ,לא חיצוני. עוד נדבר.
את הבדיחה על יורי גאגארין הקוסמונאוט והאפיפיור שמעת כבר?
_new_ הוספת תגובה



אנא ספר את הבדיחה, אני אוהב חוש הומור!
ראובן גרפיט (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 21:12)
בתשובה למוטקה צביאלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ראובן: הבדיחה ככתבה וכלשונה ואיחולי שנה טובה.
מוטקה צביאלי (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 3:24)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יורי גאגארין הקוסמונאוט הסובייטי שוגר לחלל וחזר מלא רגש, תהילה ועיטורי עלי דפנה וגיבור בריה''מ והאותות המופתים על חזהו רק העידו כמה שהוא העלה את קרנה של מאמה רוסיה.
לאחר שנדמו החצוצרות וכבו אורות הבמה וכבו אחרוני הזיקוקים הזמין אותו ניקיטה חרוצ'ב לחדרו הפרטי, לפני ולפנים של ''קודש הקדשים'' הסטבייטי,הלא הוא הקרמלין ,סגר את הדלת והרצין מבט אל יורי ושאל אותו: קומראד יורי , איך היה?
יורי: משהו,משהו! ממש לא יאומן. שקט כזה...שם בחלל.
חרוצ'ב: שאלה חשובה, ושלא תעיז לומר לאף אחד...
יורי: נשבע לך בכל הק... טוב..במאמה רוסיה .
חרוצ'ב: את הריבונו של עולם,ראית? ותאמר לי את האמת.
יורי: (מסמיק, מהסס,) קומאראד ניקיטה.. תבטיח לי ש..
חרוצ'ב: ללא ספק. פי חתום כמו דג. (עם קאוויאר)
יורי: כן,הוא שם, הריבונו של עולם. במלא כבודו והדרו. מראה שלא מן העולם הזה...הוד קדומים...מקור האור..ההדר...
חרוצ'ב: (מחוויר, מהסס,לוחש בלאט) כן, כן,ידעתי שהוא שם, אבל, (מרעים בקולו) שלא תספר לאף אחד!זה יהרוס את המדינה.
לאחר זמן קיבל יורי גאגארין הזמנה לוואתיקן אצל מהשמו ה''פופ'' -האפיפיור:
אחר המצעד והמכונית הפתוחה ותרועת הפסטיבלים ושאגת ההמונים הזמין אותו ה''פופ'' לחדרו הפרטי,''קודש הקדשים'' של ה''וואתיקאן'':
האפיפיור: (בלחש וברוך) אז איך היתה הטיסה?
יורי: משהו שלא מן העולם הזה.. הוד קדומים.. נפלא, הטבע השמימי, האופק האינסופי, החלל השקט.. דממה.
האפיפיור: (בהיסוס, בעדנה, ובלחש) לשאול שאלה אפשר, כמובן לא סוד צבאי שלכם ,אבל שאלה מיוחדת...
יורי: האב הקדוש, וודאי, כל אשר ישאל ''עד חצי המלכות''.
האפיפיור: את הריבונו , ראית? ורק את האמת...
יורי: ( חיוור, נרעש, ומרצין פנים) היה שקט שם... ו האמת..לא ראיתי כלום. ריקנות נוראית, חלל שבחללים, דממת מות. פחד ..אבל..אין שם כלום.מאומה! ריקנות..!
האפיפיור: (חיוור, בשפתיים רוטטות ) ככככ..כככן... גם אני חשבתי כך.. אבל,במטותא..אל תספר לאף אחד ..זה יהרוס לי את כל הפרנסה.

מוסר השכל! כל אחד עושה עם הריבונו מה שנוח לו ולא לומד איך לומדים אלהות מהי,מזה שכינה, מי הוא ''סיבת הסיבות ועילת העילות'' מיהו ''לית אתר פנוי מיניה'' מיהו ''המאציל העליון''. מהם הספירות, ''בעשרה מאמרות נברא העולם'' מי שאמר והיה העולם.. ואידך זיל גמור..
אבל..הבדיחה היתה ''שלאגר'' בשנות ה60 ,ה70 וה80.. אני עוד משתמש בה מידי פעם בדרשות. בברכת,שנה טובה ויאריך ה' לך את ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.ותזכה לשנים רבות נעימות טובות.
מוטק'ה.
_new_ הוספת תגובה



תיקון זעיר: הסכם לונדון היה ב- 1987
קובי מיכאל (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 18:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שמעון, כיצד אתה רואה את המשך המאבק בפלשתינאים
ראובן גרפיט (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 20:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה הכיוון? ומה אנו צריכים לעשות? מי הם הכוחות החזקים באמת, האם זה החמאס?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי