פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תנו להם חכות ולא מדיניות פופוליסטית
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 15/02/2011 שעה 15:00)


תנו להם חכות ולא מדיניות פופוליסטית

ד''ר דוד סיון



הכותרות בשבועות האחרונים מתמקדות בהצגת ''פתרונות'' קצרי טווח של בעיות שפתרונן דורש תהליך רב ממדי, רצוף וארוך טווח. זה היה העיקרון המנחה בדברים החשובים שאמר המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופסור צבי אקשטיין, בכנס הרצליה. אקשטיין הציג בכנס את נייר המדיניות, צמצום הפערים הכלכליים, אינטגרציה חברתית וקידום אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך כיעד אסטרטגי למדינת ישראל, שהכין צוות בראשותו ומצא לנחוץ להדגיש את שוליות ''הפתרונות התקשורתיים'' מול הצורך לספק את ''ארגז הכלים'' הראוי:
הכותרות היום הדורשות תגובת מדיניות פופוליסטית... הבעיה העיקרית שמולה ניצבת המדיניות בתחום זה הנה הגידול בפערים בתעסוקה, בהכנסה ובהון האנושי, אשר מביא להתרופפות החוסן החברתי ולפגיעה בצמיחה הכלכלית. המדיניות צריכה להתמקד בהגדלת התעסוקה וההכנסה מעבודה על ידי הגדלת ההון האנושי של אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
פרופסור אקשטיין גם הזכיר שהממשלה עצמה הציבה יעדים של הגדלת שיעור המועסקים, במיוחד בקרב מגזרים בהם השיעור נמוך מאד (חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות). על פי מסמך המדיניות הנזכר שיעור התעסוקה בקרב אותם מגזרים הוא המפתח לצמצום הפערים הכלכליים.



נקודת המוצא של מסמך המדיניות היא שהגורם העיקרי לפערים הכלכליים והחברתיים הוא פערים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אלה נגרמים בעיקר בגין פערים ברמת ההון האנושי שמוגדרת כסך המיומנויות של האדם כולל אלה הנרכשות דרך מערכת החינוך ודרך הכשרות מקצועיות. לכן הפתרון קשור בתהליך של טיפוח של ההון האנושי שמוגדר כרמת הידע, הכישורים ואיכויות אישיות של העובד, האדם. בתהליך הזה יש לשלב טיפול בהסרת חסמים פנים-קהילתיים וחיצוניים שמונעים מאותם מגזרים (חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות) לממש את היכולת התעסוקתית הגלומה בהם. הנעת תהליך כזה אמורה כמובן לשפר את שיעורי השתתפות בכוח העבודה ולצמצם את הפערים הכלכליים-חברתיים.

על כן, מסמך המדיניות שנזכר מתחיל מהצגת השיעור הנמוך של ההשתתפות בכוח העבודה במגזרים אלה. ''שיעור ההשתתפות בכוח העבודה'' או בקיצור ''שיעור התעסוקה'' (בטווח הגילים של 25 – 64) בין הגברים החרדים הוא כ-‏40% ובין הנשים החרדיות - כ-‏56%. במגזר הערבי שיעור התעסוקה באותו טווח גילים בין הגברים הוא כ-‏74% ובין הנשים הוא כ-‏23%. בין בעלי המוגבלויות שיעור התעסוקה הוא כ-‏43%. עליה משמעותית בשיעורים אלה, במיוחד בין הגברים החרדים (עד 63%) והנשים הערביות (עד 41%) בתוך עשור, תמשוך כלפי מעלה את שיעור התעסוקה הממוצע שעומד כיום על כ-‏71%. מיותר לציין שעליה כזאת תצמצם את הפערים הכלכליים חברתיים ותתרום להתפתחות הכלכלה הישראלית.

סיבה עיקרית לשיעורי התעסוקה הנמוכים היא העובדה שישנם חסמים שאינם בהכרח קשורים ביכולות התעסוקתיות, ברמת ההון האנושי, של האנשים באותם מגזרים. החסמים האלה הם ביטוי למאפייני הקהילה בה הם חיים או נובעים מהתייחסות החברה הסובבת אותם. על פי המסמך החרדים, הערבים ובעלי מוגבלויות סובלים מאפליה מאחר ובעלי עסקים נרתעים מלהעסיק אותם. אם כבר מעסיקים אותם הם מתקשים להשתלב ויש נטיה לשלם להם שכר נמוך יותר מאשר לאחרים. במגזר הערבי חסרות תשתיות הולמות (כמו תחבורה ציבורית) שתאפשרנה לנשים להגיע למרכזי תעסוקה מחוץ לישובים בהם הן גרות. לגבי נשים במגזרים האלה יש בעיות נוספות הנובעות מהתפיסה הדתית-חברתית-קהילתית שיציאה לעבודה מחוץ לבית ועוד יותר מחוץ לישוב היא לא ראויה. אבל כאשר הן כבר מוכנות לצאת אל שוק העבודה התפיסה הזאת מייצרת להן קשיי השתלבות במקום העבודה.

החסמים האלה הם גם בין הגורמים לרמת ההון האנושי הנמוכה במגזרים אלה. אבל הגורם העיקרי לכך מקורו במאפייני מערכת החינוך וההשכלה שבה גדלים ומתחנכים החרדים והערבים. המערכות האלה לא מקנות להם מספיק מיומנויות (ביחס לשאר האוכלוסיה) בטכנולוגיית המידע במיוחד בתחומי העסקים, הניהול, והשירותים הפיננסיים. בהקשר הזה מדגישים מחברי המסמך שגם מערכת החינוך הכללית נדרשת לשפר ולשדרג את פעולתה כדי להתאימה לדרישות המאה ה-‏21, כפי שנעשה בארצות מה-OECD.



מסקנה חשובה של מסמך המדיניות היא שצריך לקדם את הקניית מיומנויות תעסוקה במערכת החינוך כדי להתאים אותה לנדרש וכדי שתתרום להנעת צמיחה כלכלית בת-קיימא. כדי לתרום למטרה זו, המסמך מציג יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח ותוכניות שונות כדי להציע לקובעי המדיניות כלים ליישם את העקרונות הבאים:
מדיניות אקטיבית, יסודית, נבונה וארוכת טווח של צמצום פערים, במיוחד בתחום החינוך הבסיסי להקניית מיומנויות תעסוקה וההשכלה הגבוהה וכן בתחום עידוד התעסוקה וההכנסה ממנה בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ובייחוד המגזרים החרדי והערבי, וכן בקרב אנשים בעלי מוגבלות. בנייר זה אנו מבקשים להציג יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח וכן תוכניות בנות-ביצוע שיכולות לשמש ''ארגז כלים'' למקבלי ההחלטות לשם השגתם של יעדים אלו.
המסמך מציג גם המלצות ספציפיות. ישנן בו המלצות לשיפור מערכת החינוך הכללית כדי שתוכל להקנות לתלמידי ישראל כישורים ומיומנויות למידה וחשיבה, והמלצות לשדרוג התדמית של החינוך להקניית מיומנויות תעסוקה. יש בו המלצות בתחום התעסוקה שמתמקדות בהתעיילות ובשיפור ההישגים של מערכת ההכשרה המקצועית. אבל ההמלצות בעניין צמצום הפערים, שיפור מעמדם התעסוקתי של אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הן הנושא העיקרי. בהקשר הזה מודגשים יעדים ותוכניות שיספקו לאותם אנשים כלים שישפרו את הנגישות לשוק העבודה, את היכולות האישיות (רמת ההון האנושי) שלהם ואת המוביליות שלהם בו.



הרעיון המרכזי שמציג המסמך, הוא שיפור ושדרוג המערכות שמכשירות את האדם להתמודד עם אתגרי הפרנסה, על ידי הקניית הכלים הנדרשים. כפי שראוי, ההתמקדות היא באספקת סיכוי ותקווה לצאת מהבור - באספקת חכות לנזקקים ולאו דוקא דגים...




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


נתונים בבקשה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/02/2011 שעה 17:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם תוכל להציג גרף או דיאגרמה של חלוקת ההכנסות לכלל אוכלוסית ישראל לפי עשירונים או טוב יותר לפי מאיונים ?
האם יש בכלל דיאגרמת נתונים כזו בנפרד למגזר הדתי/חרדי ובנפרד למגזר הערבי ?

אם יש לך , בבקשה הצג .
_new_ הוספת תגובה



נתונים בבקשה .
דוד סיון (יום שלישי, 15/02/2011 שעה 20:40)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הנתונים אינם מצביעים על שינויים דרמטיים במשך השנים מאז 1997
מנקה בתי-משפט (יום שלישי, 15/02/2011 שעה 21:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה רק טבעי שהפער ילך ויגדל ככל שהעשירונים הגבוהים צוברים יותר הון.

יש עוד לקחת בחשבון,
כי הכנסות העשירונים הנמוכים מושפעות מהכנסות העשירונים הנמוכים בחוץ-לארץ,
בגלל השפעת מחירי היבוא משם (כוח עבודה זול בסין, למשל)...
_new_ הוספת תגובה



עוד נתונים
דוד סיון (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 6:24)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדף ''רשויות מקומיות בישראל, 2007'' (http://www.cbs.gov.il/publications/local_authorities...) יש
''קובץ לעיבוד נתונים'' (http://www.cbs.gov.il/publications/local_authorities...). בדיקה של
הטור ''דירוג רמה חברתית כלכלית (10 זה הגבוה ביותר) מראה:
1. אלעד - 2
2. ביתר עילית - 1
3. בני ברק - 2
4. עמנואל - 2

1. אום אל פאחם - 2
2. באקה-ג'ת - 3
3. רהט - 1.

בחינת הנתונים נותן לך מושג טוב על רמה כלכלית-חברתית של הערבים. למיטב ידיעתי אין נתונים כאלה לגבי ''החרדים'' חוץ ממבט על נתונים בישובים על טהרת החרדים (אלעד, ביתר עילית ועמנואל).
_new_ הוספת תגובה



תודה לטבלה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 6:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרות שיש בה קשיים מסוימים . אחד מהם הוא שזו טבלה המחלקת את ההכנסה המשפחתית ולכן קשה להבחין בהכנסת כל מפרנס בנפרד . בכל זאת אנו יודעים כי בערך 60% מהמשפחות הן עם שני מפרנסים . כמוכן אנו יודעים כי בעלי ההכנסות הגבוהות הם לרוב עם מפרנס אחד או מפרנס אחד גדול ומפרנסת אחת קטנה יותר . בקרב בעלי ההון השפעת אשה עובדת מול הכנסת הבעל קטנה באופן יחסי .

למרות זאת
רואים כי 5 העשירונים הנמוכים יחדיו מרוויחים כמו העשירון העליון לבדו .
עוד רואים שהמרווח בין העשירון הנמוך לשני גדול וכנראה נובע מכך שבעשירון זה כמעט ולא עובדים .
המעבר בין העשירונים 2-3-4-5 הוא בערך 25% דבר שניתן להסביר בגודל המשפחה ובהגדלת מספר שעות העבודה .
בין עשירון 5 -6 -7 הגידול הוא בערך 17% אחר כך 21% והעיקר מהעשירון התשיעי לעליון 53% .

מה המסקנות שלי מזה ?

1 – שהעניים הם חסרי עבודה .
2 – שהכשרה מקצועית ברמות הנמוכות אינה מוסיפה הרבה לפרנסה .
3 – שהשכלה אפילו אקדמית אינה מזניקה את השכר , היא רק עוזרת מעט .
4 – שכל השכירים מרוויחים מעט מדי .
5 – שעיקר ההכנסה נובעת מהון .

לאלה יש חיזוקים גם ממקורות מידע אחרים .
כמו למשל הידיעה שיותר ממחצית העובדים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק .
או שיש אקדמאים שאינם מצליחים להתפרנס מהשכלתם , במיוחד בתחום מדעי הרוח .
וגם שרוב המשק אחוז בידי 20 משפחות בעלי ההון .

לא ארחיק לכת בטיעוני עד מארקס שסירב לעבוד בטענה שאינו מתכוון להיות אדם מנוצל על ידי בעלי ההון לעשיית הונם .

אבל הטיעון שזה מגדיל את שכרם של האזרחים הוא נכון בחלקו אך מסתיר את הטיעון של חכמי הכלכלה המוכוונים למעשה לספק שכירים מיומנים .

מה שעוד חסר הוא המציאות החדשה שבה מצד אחד תוחלת החיים עלטה מ65 שני בשנת 1948 עד 80 כיום . מצד שני אדם צריך להחליף את מקצועו או עיסוקו בערך פעם בעשר שנים . כלומר 4-6 פעמים בחייו . שום השכלה לא יכולה לסגור פער כזה .
כמוכן בשל העובדה שבמקצועות היי-טק יש הרבה ייזמים צעירים הרבה עובדים בני 50 מעלה נפלטים מעבודה מיומנת לאבטלה או לעבודות ניקיון .
עוד יש לזכור כי כיום הכלכלה גלובלית ובעלי שכר נמוך צריכים להתחרות עם משקים עניים כמו אפריקה דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה .
כרגע מוגנים עובדים שמקצועם מצריך ידיעת עברית אבל גם זה מתכרסם .

לכן מי שיקבל חכות ייהיה דייג .
מה שנחוץ למי שרוצה להייטיב עם ''העם'' מוטב שייחלק אחוזי בעלות .
_new_ הוספת תגובה



נסיון לא מוצלח
דוד סיון (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 7:30)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מסיק מסקנות שאי-אפשר להסיק מהנתונים על התפלגות ההכנסות לנפש.
ממה שכתבת מסתבר שלא קראת בעיון את מסמך המדיניות.

לכן הליגלוג שלך איננו במקום.
_new_ הוספת תגובה



חבל שאתה סבור שאני מלגלג .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 8:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מלגלג כלל .
אני ביקורתי .
אני גם חשדן הן בכוונות מדעת והן בכוונות תת-הכרתיות .
בתחילת המאה העשרים הכנה לעבודה כמהנדס למשל הצריכה הרבה ידע בחשבון ובשפה זרה כמו גרמנית או אנגלית . ולכן זו הייתה האוריאנטציה הלימודית . לקראת רפואה היה צורך בלימוד ביולוגיה .
לימודי ספרות ותושבע הכינו לקראת עיסוק בעריכת דין .

אני למדתי בבי''ס מקצועי . במשך שנים מעטות התברר שאף אחד מחברי לספסל הלימודים לא נשאר חרט , רתך או מסגר . היום עוסקים בענף המתכת עולים מרוסיה או ערבים ללא לימוד מקצועי . כך גם ענף הרכב וחשמלאות כללית .

אי-אפשר היה לחזות שתקשורת ומחשבים יהיו ''ה'' מקצועות ב''ה'' הידיעה .
גם לא חזו שאחרי עשר שנים במקצוע נרכש יש להחליפו בגלל קידמה טכנולוגית .

אני גם סבור שאף אחד אינו יודע מה יהיו העיסוקים של עוד 20 שנה . גם ראוי לזכור שתוחלת העבודה היום היא 45 שנים וכנראה שבעתיד אף יותר . אף אחד לא יודע מה ללמוד לקראת זה .
בסיפרו של ד''ר דוד פסיג (היום פרופ') על חיזוי העתיד כתוב על זה ברחבה . כמו גם בסיפרו ''2048'' .

הסברה שראשי המשק הכלכליים דואגים להכשרת עובדים מיומנים לטווח הקרוב היא בסבירות גבוה מאד .

האיצטלה שהם דואגים לעניים אינה מטעה אותי . לו דאגו להכנסה ראויה היו פועלים בתחום זה . היות ואינם עושים זאת ==> אני לא מאמין להם !

אין כאן שום לעג . אני פשוט משוכנע שהם צבועים .
_new_ הוספת תגובה



יש לך הרבה מסקנות מוטעות.
מנקה בתי-משפט (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 8:43)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א- זה לא חדש, שאקדמאים אינם עוסקים בנושא השכלתם.

ב- אוניברסיטאות אינן מתיימרות להקנות מקצוע לפרנסה (כך לפחות נטען רבות).

ג- השכלה מאפשרת החלפת מקצועות, כי היא מרחיבה את המיומנות הבסיסית.

ד- הטענה של מארקס, שבגללה לא רצה לעבוד, הינה טענה מגוחכת. במיוחד בכלכלה המגוונת בימינו.

ה- אין כל ספק, שהגישה לספק ''חכה'' ולא דגים, היא הגישה הנכונה.
השאלה הגדולה: איך להתאים את החכה המיוחדת לכל אזרח...
_new_ הוספת תגובה



לדעתי אתה טועה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 8:52)
בתשובה למנקה בתי-משפט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 - הכשרה אקדמית אינה מבטיחה גמישות תעסוקתית .
2 - הרבה מקצועות אקדמיים הם לימודי תעודה בלי תוספת שולית לפרנסה בעתיד .
3 - אחרי גיל 50 בערך יכולת הלימוד נופלת מאד והפיטורין הם בהיקף גדול .
4 - מארקס היה היסטוריון ויהודי(מסריח) בתקופה של ייצור תעשייתי עם שעות רבות בתנאים גרועים ושכר נמוך . ממה יכול היסטוריון להתפרנס ?
5 - העליה מברה''מ כללה 50% בערך של אקדמאים . רק מעטים מצאו עבודה במקצועם . עוד פחות התקבלו למוסדות מחקר . רבים מהם פרשו בניהם מחצית הרופאים למשל .

6 - את החכה צריך להתאים לדג ולא לדייג !
ואיננו יודעים איזה דגים יהיו בים בעוד 20 או 30 שנה . זה כאשר צפוי שאדם צעיר יעבוד במשך 50 השנה הקרובות .

אין לנו שום מושג על מקצועות העתיד .
_new_ הוספת תגובה



לדעתי אתה טועה .
מנקה בתי-משפט (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 16:35)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1- מסכים. לכן יש לצמצם הכשרות אקדמאיות, שרובן מיועדות רק לתוספת שכר, בלי הצדקה ממשית.

2- גם לימודי תעודה מיועדים בעיקר ךתוספות שכר.

3- אין הצדקה אוטומטית לאי העסקת מבוגרים. ראיה: רוב חברי הכנסת מבוגרים...

4- אין להתייחס למצב הכלכלי שהיה בימיו של מרקס לימינו .

5- אני לא בטוח בטיב בבשכלה ''האקדמאית'' של כל עולי ברה''מ.

6- לזה אני לא מסכים בהחלט. יש להתאים את החכה לדייג, ולהראות לו איפה הוא יכול לדוג בה..
_new_ הוספת תגובה



לדעתי אתה טועה .
מנקה בתי-משפט (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 16:35)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1- מסכים. לכן יש לצמצם הכשרות אקדמאיות, שרובן מיועדות רק לתוספת שכר, בלי הצדקה ממשית.

2- גם לימודי תעודה מיועדים בעיקר ךתוספות שכר.

3- אין הצדקה אוטומטית לאי העסקת מבוגרים. ראיה: רוב חברי הכנסת מבוגרים...

4- אין להתייחס למצב הכלכלי שהיה בימיו של מרקס לימינו .

5- אני לא בטוח בטיב בבשכלה ''האקדמאית'' של כל עולי ברה''מ.

6- לזה אני לא מסכים בהחלט. יש להתאים את החכה לדייג, ולהראות לו איפה הוא יכול לדוג בה..
_new_ הוספת תגובה



לדעתי אתה טועה .
אריק פורסטר (יום שישי, 18/02/2011 שעה 3:47)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מארקס לא היה צריך לעבוד היות והיה סמוך על שולחנו של שותפו-בכתיבה אנגלס, שהיה תעשיין עתיר הון.
_new_ הוספת תגובה



אבא עשיר,אבא עני
חזי, הרצליה (יום רביעי, 16/02/2011 שעה 22:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני ממליץ על הספר אבא עשיר,אבא עני של רוברט קיוסאקי
הוא שם לב לתופעה הבאה-

האבא (הביולוגי) בעל תואר דוקטור,עובד קשה אבל חי בקושי.לעומתו
האבא (של הנער השכן) גמר יסודי בלבד. והיה עשיר גדול
_new_ הוספת תגובה



אני חולק על דעתך
יענקלה (יום חמישי, 17/02/2011 שעה 5:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפראזה'' תנו להם חכות'' בעייתית.
1- כי יש כאלה שמוכשרים לתפוס חכה, אבל ישנם כאלה שלא מוכשרים להיות תופס חכה .
2- תופסי החכה המוכשרים, מזמן הפכו לבעלי ספינות דייג ולסוחרי דגים ואילו אלה שמקרוב באו לתחום תמיד יישארו בתחתית המעמד
3- וכרגיל הקבלנים שמחלקים את החכות יתעשרו מאוד עד כלות, נכון ואולי יהיו כמה מקבלי חכות שיצליחו ויופיעו בתשדירי שירות בערוצי התקשורת אך אלו יהיו מעטים צעירים ויפים ולבסוף ימצאו את עצמם ככוכבי תקשורת משהו כמו דייג נולד.
4- אני בעד הקניית מקצוע אבל לא בשיטה הממשלה תדאג אלא- בשיטה היהודית חובת האב על בנו ללמדו , לחנכו ו''להשיטו בנהר'' כלומר לתת לו את השוונג הראשוני לפרנסה.
כלומר - חינוך וגם חינוך לפרנסה מוטל על ההורים , הממשלה אינה פדגוג, וגם אינה יודעת לחנך אנשים או לחלצם מעוני, מוטב
שההורים ידאגו לחינוך ילדיהם ולא הממשלה, הם מכירים את ילדיהם, מבינים את נפשם ובדרך כלל קולעים לבהבחנתם רצוי שזו תתמקד בתפקידה למשול ,לייצר אטמוספירה שמעודדת אנשים לחנך ולא להיות מחנכת בעצמה.

כמובן שיש הנשארים מאחור ויש המקדימים קדימה אולם כך בנוי העולם עניים ועשירים תמיד היה כך ותמיד יהיה כך.
ולכן עשירים בעולם היהודי חייבים בהפרשת מעשר מהונם לצדקה .יש מי שנותן מרצון ויש מי שנותן בכפייה זהו החוק היהודי.

אני הייתי מציע לעבור לשיטת החינוך היהודית לקבל כלים ערכיים ומוסריים תחילה, לא לעמוד בתורים לחכות שונות.
_new_ הוספת תגובה



התבלבלת
דוד סיון (יום חמישי, 17/02/2011 שעה 5:54)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. מדבריך עולה כי לא הבנת את המושג ''תנו להם חכות'' = ''תנו להם ארגז כלים''. המשמעות של המושג כוללת אספקת כלים להתמודד עם האתגרים הקשורים בפרנסה וגם איך להשתמש בהם.

ב. על פי הרעיון המערכת שעוסקת בחינוך אמורה להיות אמצעי עיקרי באספקת החכות - ''ארגז כלים''. הרעיון לא משתנה אם מערכת החינוך אם תקום מערכת (או מערכות) חינוך שאינה ממשלתית.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי