לְכַבַּאי חַגַּי פֶּנְקֶר זַ''ל

בְּחַג הַחֲנּוּכָּה, חַג הָאוּרִים, בּוֹ נַעֲשֶׂה נֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן, הַחַג בּוֹ מַדְלִיקִים אֵשׁ בְּנֵרוֹת לְזָכָר תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, אָבַדְתָּ בַּדְּלֵקָה הַנּוֹרָאָה, אָבַדְתָּ לָנוּ – לְמִשְׁפַּחְתְּךָ, לִידִידֶיךָ, לְעַמְּךָ. הִשְׁאַרְתָּ רַעֳיָה דּוֹאֶבֶת וּבַת קְטַנָּה שֶׁלֹּא תִּזְכֶּה לְהַכִּיר אֵת אָבִיהַּ.

הַפַּעַם לֹא הִתְחוֹלֵל נֵס שָׁם בְּהַר הַכַּרְמֶל.

בַּכַּרְמֶל אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא הִתְפַּלֵּל עַד אֲשֶׁר אֱלוֹקִים נַעֲנֶה בְּאֵשׁ, וַתִפּוֹל אֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֵת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, מוּל אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי-הַבַּעַל וְאַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאֵי הָאַשֵׁרָה.

בַּדְּלֵקָה הַזּוֹ הָיִיתָ אַתָּה הַשֶּׂה לַקָּרְבָּן. וְלֹא יָצָא קוֹל מִשָּׁמַיִם, כַּקּוֹל שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם מֵעַל עֲקֵדַת בְּנוֹ יִצְחַק, לֵאמֹר: ''אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה'', וְלֹא יָרַד מַלְאָךְ וְלֹא יָרַד שָׂרַף לַעֳצוֹר אֵת הַלֶּהָבוֹת.

כְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עָלִיתַּ בִּסְעָרָה בְּרֶכֶב אֵשׁ הַשָּׁמַיְמָה.

הַיָּכוֹל בֶּן אֱנוֹשׁ לְהָבִין אֶת דְּרָכָיו שֶׁל שׁוֹכֵן-מְרוֹמִּים?
לִבֵנוּ כוֹאֵב, עֵינֵינוּ דּוֹמְעוֹת, וְאֵין בְּיָדֵינוּ דָּבָר לַעֲשׂוֹת.
נִצְּחוּ אֶרְאֵלִים אֵת מְצוֹקִים.
נוֹתַר לְבִתְּךָ, רַעֲיָתךָ, מִשְׁפַּחְתְּךָ וְעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ זִכְרוֹן גְּבוּרָתְךָ וְקוֹרְבָּנְךָ לְמַעַן הָאָרֶץ הַזֹּאת וּלְמַעַן הָעַם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן.

יְהִי זִכְרְךָ בָּרוּךְ.

ת.נ.צ.ב.ה

---