פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שבחים מול מציאות
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 07/12/2010 שעה 15:00)


שבחים מול מציאות

ד''ר דוד סיון



ישראל צלחה את המיתון העולמי במהירות, פרי מדיניותה ההחלטית והשמירה על מסגרות המדיניות המאקרו-פיננסיות. האתגר כעת הוא לשמר את הצמיחה ואת האינפלציה הנמוכה תוך חיזוק סיכויי ההצלחה לטווח הבינוני – זאת על רקע חוסר ודאות גלובלית מתמשכת, תנועות הון מהמדינות המפותחות, התחזקות השקל והתחממות יתר של שוק הדיור.
הציטוט פותח את דו''ח הביניים של קרן המטבע העולמית (כנראה שהדו''ח המסכם לשנת 2010 יוגש בינואר 2011) שבפירוש משבח את קובעי המדיניות הישראלים על הצלחתם. בהמשך מדגישה ההודעה היערכות טובה לפני המשבר (סעיף 2, עמ' 2). מאחר ולא הוזכרו שמות הרי שהרשימה ''הנכונה'' צריכה לכלול את כל מי שתרם להצלחה הזו כולל ''האחראים'' להיערכות הטובה לפני המשבר. גם למי שקורא נכון את הנתונים של השנים האחרונות קל יחסית לקבוע שהשבחים מגיעים ללא מעט אנשים שהיו מעורבים בקביעת מדיניות כלכלית במשך תקופה לא קצרה. מדוע? משום שזרעי ההצלחה נזרעו עוד באמצע העשור שמסתיים החודש.

על פי הקריטריון הזה עלינו לקחת בחשבון שהשבחים מכוונים אל כל מי שתרם להצלחה. בין אלה היו ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושר האוצר שלו, בנימין נתניהו (ומאיר שטרית); בין אלה צריך לכלול את אהוד אולמרט (כשר האוצר וכראש ממשלה) ורוני בר-און (גרעתי את הירשזון); בין אלה ישנם גם ראש הממשלה הנוכחי (פעם נוספת) ושר האוצר שלו יובל שטייניץ.

כמובן שראוי לשבח גם את בעלי המקצוע שעבדו במערכת המקצועית בשרות המדינה. האיש הראשון והחשוב ביותר במערכת הזאת הוא כמובן נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר. אי אפשר להקל ראש בהתייחסות לתרומתם הלא מבוטלת של פישר ושל מנהלי האוצר שפעלו במקביל. אליהם צריך להוסיף את תרומתם של העובדים של בנק ישראל ומשרד האוצר, לפחות את הבכירים שבהם.

מצד שני מוצגים בציטוט (וביתר הדו''ח) גם אתגרים לא פשוטים. שלא כמו חשבון השבחים האתגרים מונחים על כתפי ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל ושר האוצר הנוכחיים. אפשרות ההצלחה תלויה בהם ובעובדיהם.


על המציאות

כאשר עוסקים בשיקולי מדיניות כלכלית ראוי לבחון את תנאי המציאות במשק. ראשית, נזכיר שהמשק שלנו תלוי מאד במציאות הגלובלית ובעיקר במצב ובהתפתחויות במשק האמריקאי במשקים האירופיים. מחקר שנערך בבנק ישראל לפני מספר שנים הראה שההתפתחויות בכלכלה הישראלית מושפעות מאד מהנעשה במשקים המפותחים. בעצם השפעת הנעשה במשקים המפותחים גדולה יותר מהשפעת המדיניות הכלכלית (גורמי הצמיחה הכלכלית). בהקשר הזה רצוי שנזכור שאמנם המיתון הגדול בארה''ב הסתיים אבל רמת הפעילות במשק האמריקאי עדין לא שבה לקדמותה ושלאחרונה נחלשה הצמיחה בה. באירופה המצב הכלכלי אפילו פחות טוב.

צריך להדגיש שהחולשה של הכלכלות באירופה ובארה''ב איננה חדשה מציאות חדשה כלל וכלל. הבעיה העיקרית נעוצה בעובדה שמנועי הצמיחה ארוכת הטווח במשקים האלה כבר אינם פועלים טוב (וזה נאמר בלשון המעטה) מראשית העשור. כדי לחזור ולהגיע לרמת הפעילות שקדמה למשבר על קובעי המדיניות שם להניע שינוי מבני שיפיח רוח חיים בתהליכי התפתחות והתחדשות טכנולוגיים שהם הבסיס העיקרי לצמיחה בת-קיימא. כמו שאנחנו יודעים התגבשות תהליך כזה לוקחת זמן לא מועט. עד שזה לא יקרה, מצבו של המשק הישראלי יהווה אתגר קריטי לקובעי המדיניות.

שנית, העובדות על ההתפתחויות האחרונות במשק שלנו מראות שהמצב הולך ורע. בחודשים האחרונים נמדדה ירידה משמעותית מאד בתפוקה התעשייתית שאותה מוביל מגזר ההי-טק בהפרש ניכר לפני שאר המגזרים בתעשייה. כאשר המשקים אליהם מייצא מגזר זה חלשים ונחלשים מצבו ממילא לא טוב. לכן לא מפתיע שגם הנתונים על היצוא מראים ירידה משמעותית. אל זה צריך להוסיף את העובדה שמגזר ההיי-טק הוא, הוא שבישראל מוביל את הצמיחה הכלכלית.

אל המידע שפרשתי כאן יש להוסיף את העובדה שלאחר מספר רבעונים בהם ירד שיעור האבטלה הוא עלה. כל אלה ביחד מקבלים ביטוי בנתוני הצמיחה של התמ''ג והתמ''ג לנפש. שיעורי הצמיחה האלה שוב ירדו.

אחד הגורמים החשובים למגמת ההיחלשות של המשק הישראלי, שמקבל ביטוי בולט בדו''ח הביניים, הוא הפגיעה בתחרותיות – פיחות ריאלי של כ-‏15% בשקל בגלל תנועות הון גלובליות. על פי תמונת המציאות הזאת השגת היעדים שבמרכזם שמירה על, וטיפוח של, מגמות של צמיחה בת-קיימא, היא בהחלט משימה לא פשוטה עבור קובעי המדיניות.


האתגרים שבדרך

קישורים:
ההמלצות העיקריות של מחברי דו''ח הביניים כוללות את הצעדים הבאים:
  1. המשך הנסיגה מצעדים פיסקליים ממריצים.
  2. מאחר שהמדיניות בפועל עדין מרחיבה יש להאיץ את תהליך הנסיגה הפיסקלית (הפחתת הגירעון).
  3. העלאת הריבית של הבנק המרכזי.
  4. רפורמות מבניות ארוכות טווח במערכת החינוך, המחקר, התשתיות ובסביבת המגזר העסקי.
מטרת שלושת הצעדים הראשונים למנוע התפתחות אינפלציה בגלל שבין השאר מקורה בעובדה שפער כושר היצור נסגר והולך. היעד העיקרי של הרפורמות המבניות הוא שילוב אוכלוסיית המיעוטים בשוק העבודה כדי להוריד את העומס מההוצאות החברתיות ולהעלות יכולת היצור של המשק בטווח הארוך (עמ' 6).

פעולה למימוש ההמלצות להפחתת הגירעון (הפחתת הוצאות או העלאת מסים) עשויה לפגוע ביכולת להרחיב את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה. זאת משום שעידוד ההשתתפות בכוח העבודה ידרוש גם שימוש בתקציב בעוד שמדיניות מצמצמת מורידה את הסיכוי שימצא התקציב הדרוש. מדיניות מצמצמת עשויה בהחלט גם להחליש את הצמיחה. אם זה יקרה אז בהחלט אפשרי שנראה עליה בשיעורי האבטלה. גידול בשיעורי האבטלה יכול לגרום להחלשת תהליכי ההצטרפות לכוח העבודה.


סוף דבר

ממילא מימוש המטרה של צמיחה בת-קיימא היא משימה לא קלה. על רקע תמונת המצב במשק הישראלי האפשרות של יישום ההמלצות האלה מבלי לפגוע ביעדי המדיניות (הרגילים והמומלצים) בכלל, הוא משימה מאד, מאד מאתגרת. במציאות שנוצרה זוהי משימה קשה למימוש.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  זה יפה שעושים ניתוחים כלכליים, אבל  (ימני גאה)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי