|
| אלברט שבות (יום שני, 29/07/2002 שעה 7:03) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
ברוסיה, בתקופת מלחמת העולם השניה, בעלי ידע בשפה גרמנית היו מוערכים ביותר. הטראומה הייתה כה גדולה, שלאחר המלחמה, ברוב בתי הספר לפני התלמידים ניתנה בררה בלימודי השפה הזרה: אנגלית או גרמנית. אינני יודע איך המצב כעת, אבל הברירה בין השפות אנגלית או גרמנית הייתה קיימת עד תחילת שנות השבעים לפחות. אי למידת שפת האויב בגלל שנאתו כלפינו זה טמטום רגשני מובהק. דווקא, כדי להיות מודעים לסכנות כלפינו, השפה הערבית הייתה חייבת להיות שפת חובה בבתי הספר אצלנו ללא ברירה (צרפתית או ערבית, כפי שזה כעת). ידיעת שפת האויב חשובה ביותר במאבק כנגדו. אם יהיה שלום, גם טוב לדעת את השפה הערבית. נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
|
|||
ידיעת השפה הערבית (לצערנו שפת האויב) הכרחית וחשובה מאוד מה יעשו בחיל המודיעין ללא חברי שלמדו ערבית בבית הספר? ולא רק זאת רצוי שנדע ערבית זה יכול למנוע הרבה בעיות ולפעמים גם להגן על חיינו דע את האויב ויקל עליך להילחם בו לימוד השפה אינו רק לימוד המילים בלבד אלא הרבה רקע על העם שזו שפתו ככל שאתה מכיר מישהו יותר טוב כך יקל עליך לנצחו | |||
|
|||
סאבאח אל-חיר . מה שברור הוא שבני הדודים למדו עברית הרבה יותר מאשר היהודים למדו ערבית. ואם כח הדיבור וההסברה הוא כלי לא מבוטל הרי ששליטה בשפה הערבית יתרום להבנת דרך החשיבה של בני הדודים מה גם שאין סיבה שבמזרח התיכון לא ילמדו את השפות המתאימות. דיבור שווה זהב. (נכון, שתיקה שווה כפליים ..אבל הרי רק עם דיבור יש תקשורת וחוץ מזה אין סיכוי שבדור הזה יפסיקו אצלנו). יתר על כן, לכל אלו שעדיין לא בטוחים בכוונותיהם של הערבים כשישלטו בשפה הערבית לא יצטרכו ''לשמוע מפי ה[מ]תורגמן'' ויבינו על מה מדובר,תרתי משמע. מה גם שהדקדוק העברי מבוסס של הדקדוק הערבי. בסך הכל,רעיון טוב. אהלאן וסאהלאן ומעסאלאמה. | |||
|
|||
מה שלומך ומה שלום המשפחה? (אם כבר ואתה פונה אלי בסבאח אל-חיר, אזי זוהי התשובה עיוני! ואם בתשובה סטנדרטית עסקינן, אזי ניתן בהחלט להוסיף: ותגיד מוטקה יש לך איזה חמש מאות שקל לשבוע הבא?) קראתי באהדה את תגובתך מוטקה, שמחזקת, בין השאר, את הטיעון שיש ללמוד את שפת האוייב ולהבין אותה! גם שאר התגובות שנכתבו באשכול מדברים על זאת (אך על זאת). כמובן שאני חותם בעשר אצבעות על עצם הטיעון ולא פסחתי על זאת במאמרי, אולם הנקודה שהצבתי אותה לדיון שונה בהחלט! ולמעשה מדובר בשתיים: א'- האם יש לשלול שפת אוייב, כפי ששוללים, למשל, מנהג של אוייב? ב'- האם השפה הערבית, כפי שאני טוען ואינני אובייקטיבי בטענתי, הינה שפה יפה ועשירה, ובתור שכזאת תרמה ותורמת לספרות האוניברסלית ? האם ביכולתה להיות מועמדת נאותה לייצג את היופי האנושי באשר הוא כפלאטפורמה שלו? אצפה שהנקודה השנייה תגרה את הצד המקצועי של מי שמכיר מקרוב את השפה הזו, ותגרום לו לצאת ממחבואו. | |||
|
|||
לק''י מדוע כולם מסתכלים על הערבית בתור שפת האויב שיש ללומדה כדי לנצחו או להבינו? חלק גדול מספרות הפילוסופיה היהודית נכתב בערבית. למשל חלק גדול מספרי הרמב''ם חלק גדול מכתבי ריה''ל כולל הכוזרי המפורסם. חובת הלבבות כמעט כל כתבי רס''ג ועוד הרבה ולמעשה לא ניתן להבין את הפלוסופיה היהודית של ימי הבניים שלא מתוך ידיעת ערבית. נכון שמשבר התרבות הערבית יהודית לפני כשש מאות שנה הביא לאבדן תרבות זו אבל דוקא בימינו אילו התחדשה אולי היתה מסייעת להשיג הבנה עם הערבים אליצור סגל | |||
|
|||
לצערי הרב, הולך ואוזל הדור ששולט בשפה הערבית, וגם בתרבות הערבים. זה לקח הרבה שנים לשכנע גורמים בצה''ל לתמוך בבקשת אמ''ן להרחיב את מעגל לומדי הערבית בקרב הנוער. וגם לאחר שכבר ניתנה ההסכמה, צבור המורים והמנהלים במערכת החינוך לא ששו ''לייבא'' את השפה הערבית. הנמוקים היו ''לא סובלים את צלילי השפה'' או ''לא מסוגלים לשמוע ערבית''. וכמובן לא מעט בגלל הטפול שאנו זוכים לו מידי שכנינו. אני שולט היטב בעברית ובערבית. אני כותב שירים בעברית, ואוהב מאד לקרוא שירה - בשתי השפות. יש שירים בערבית שתרגמתי לעברית, ועל אף העובדה שאני יודע שהתרגום שלי מאד נאמן למקור ( לא רק למילה, אלא גם במשמעות), לא פעם יש לי הרגשה שלא הצלחתי להעביר את המסר. כי השפה הערבית היא כל כך עשירה, שלא פעם אני חש שאין לה הקבלה בעברית. להערכתי הדבר נעוץ במנטליות של מקבלי ההחלטות. רק לשם דוגמא, כאשר פואד החליט למנות את שירי וייצמן לתפקיד סגן שר-הבטחון, יצא בייגה שוחט בהתקפה חריפה על המינוי. לוייצמן שירי אין מושג בענייני בטחון - כך טען בייגה. וכי מה הבינה דליה רבין בבטחון יותר משירי ? הסיבה האמיתית היא הסטיגמה המזרחית שעדיין מככבת אצלנו ברומו של עולמנו. זה לא מספיק ללמוד את השפה הערבית, צריך גם ללמוד את תרבותם. שורש הבעיה, נעוץ בעובדה שמייסדי החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, כולם היו ייקים, יוצאי גרמניה. כל השפות שנלמדו באוניברסיטה העברית - לפני ארבעים שנה - התנהלו בשפה הנלמדת. רק שעורי השפה הערבית התנהלו ב ע ב ר י ת. בתקופת למודי, לא למדו לקרוא כתב-יד, דבר שהיום כבר עושים. כל הפרופסורים ידעו לנתח כל משפט, ולמצוא שורשים ונגזרות של כל מילה. אבל לא ידעו לומר משפט אחד בשפה שאותה הם לימדו. שמעון פרס אמר פעם, כי צופה כל יום ששי, בסרט הערבי המשודר בערוץ הראשון. וזאת על מנת ללמוד קצת על שכנינו. לפי הצורה שהוא מנהל מו''מ עם ערבים, ואיך ש/הוא מבין אותם, מסתבר שהוא לא למד דבר. אשתי ז''ל שהיתה המתרגמת הראשונה של הסרט הערבי בטלביזיה, דקדקה מאד בתרגום המשפטים, והמוטו שלה היה כי הכותרת צריכה להשלים את התמונה. וכל כדי שאנשים כמו פרס - אז היא לא ידעה שהוא צופה בסרט - שיראו את הסרט יוכלו לרדת לעומקם של דברים. הפתגם אומר: ברומא תתנהג כרומאי - בעברית אנו אומרים ''אל תפרוש מן הצבור''. הטרגדיה היא, שכאשר אנו לומדים צרפתית אנו מוכנים להיות צרפתים; וכאשר אנו לומדים אטלקית אנו מוכנים להיות אטלקים. אבל כאשר אנו, חס ושלום, לומדים ערבית אנו לא מוכנים לחשוב כערבים. יש שיר מאד מפורסם של האמן-זמר שלמה יידוב, שבו הוא אומר:''אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי, ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית. זו שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת, אך בלילה בלילה אני חולם עוד בספרדית''. אז איש אינו ממליץ שנשכח את העברית. אנחנו חייבים להתייחס אל השפה הערבית, כמו ששלמה יידוב התייחס לעברית. ובלילה נחלום על שפת האם שלנו. | |||
|
|||
שמעון כמה שאתה צודק! פניני השפה הערבית אין דומה לה. אני תמיד שבה וחוזרת על זאת בפני תלמידותי. סוריא | |||
|
|||
[*] מהודעה זו הוצא ביטוי לא תקני. [המערכת] בישראל היא ההימנעות מהנהגת חובת לימוד השפה הערבית. זה דבר בעל חשיבות ממדרגה ראשונה גם אם ישראל לא הייתה שרויה במצב מילחמה. אם הישראלי הממוצע היה מסוגל להבין במקור את שידורי הרדיו והטלוויזיה הערביים, ולקרוא את העיתונות הערבית במקור קרוב לוודאי שתופעות חולניות כמו ''בצלם'', ''גוש שלום'' או צורות אחרות , היו הופכות לתופעות שוליות. | |||
|
|||
גם נכון וגם נכון. מכלול הדברים מראה כוון מאד רצוי. אגב, המתיישבים הראשונים של מאה שערים,תלמידי הגר''א וחסידים שבאו לאחריהם והיו למשפחות חשבות בקרב ימי הטרום-טרום-מדינה (הרבה לפני עליה א' באו עם הונגרית, דברו יידיש וספניולית ''לאדינו'', שהצד השווה שבהם הוא הז'רגון (שפה עממית של יהודים יוצאי מדינות אלו, גרמניה,וספרד).בנוסף, הם למדו ערבית. תאר לך,אשכנזי ''אסלי'' מדבר ערבית וספניולית והוא עוד עם הלבוש הטורקי והשטריימל האשכנזי.(בתחילתהישוב הם עוד חבשו את התרבוש האדום עם ה''שמאטע'' השחור מסביב,כמו הרב כדורי שליט''א היום) אם זה לא מיזוג יפה של מזרח תיכון ומזרח אירופה...איני יודע מיזוג יפה מהו? על כל פנים, שווייאה,שווייה, המשיכו בני הדודים לגור בשלוה במשך הרבה שנים. וכמובן, שומה עלי לספר ולא אפסח על הרב בן-ציון חזן זצ''ל שבזכות הערבית המסתלסלת,המתחרזת והמתגלגלת שלו זכה להערכה רבה וכבוד רב מרב-סרן עבדאללה אל-תל עם נפילת הרובע היהודי בידי חיילי הלגיון בשנת ה'תש''ח.בניגוד לרב מינצברג שהיה איתו וחשש מאד פשוט כי לא הבין את המדובר) ועוד אחורה בהסטוריה, ספר ''מורה הנבוכים'' להרמב''ם נכתב ערבית . ספר ה''אמונות ודעות לרס''ג (רבי סעדיה גאון שלהי המאה ה900) ועוד מסות פאר ויצירות מופת שנכתבו בערבית. הרבה שירי אהבה ויין נכתבו לקול צלילי העוד, הדרבוקה והקאנון. תרבות נפלאה ששורשיה יהודיים ושפתה ערבית היתה לפאר במשך שנות דור..ואני לא צריך להעלות את האנשים מן האוב כדי לדעת על מה ולמה קבלו אוצרות תרבות אלו את היחס שהם קבלו במשך הדורות (נושא לדיון,נכון?) (''אני שונא את הערבים כי הם דומים לספרדים'' זכור לך, מה היתה כוונת המשורר כשאמר מלים ''נאורות'' אלו?). הרי מן המפורסמות הם שחכמי הסנהדרין ''ידעו בשבעים לשון'', והתקשורת היתה בריאה וחכמה. לא מזמן (שלשום) נפגשתי עם איש אשורי (מסורת בידם שהם מאשור) הדובר אשורית הדומה לארמית. למרות שרק עשינו הכרה שטחית הוא התמוגג מנחת כשחלפתי עמו כמה מלים בארמית והוא באשורית שלו. היה מעניין.ומשם לאכדית וכלדאית. בכלל וככלל שפות חשוב לדעת. הכלים לתקשורת אנושית חשובים. מה גם שהם אוצרות בחובם תרבויות עתיקות וסגנונות שנוצרו בדינמיקה אנושית. אז, חביבי, אללה מאעכ ואין אומרים בטורקית (או תורכית) אללהיסמארלדיוק,גולה גולה. וביידיש,זיי מיר געזונט! עוד דבר קטן, הנטיה לא ללמוד שפה של שונא היא קצת משונה. אפשר גם ללמוד גרמנית או רוסית או אפילו פרסית. אבל לנגן וואגנר או לצטט את עוכרי ישראל, גבלס ,היטלר, או את ה''שטירמר'' או ללמד ''קורס'' על הגזע הנחות'' לא מקובל. ומקל וחומר לא לנגן שירים או ללמוד שירים המהללים בזוי והשפלה של בני אדם (וקל וחומר בן בנו של קל ומוחר שירים המעודדים רצח ופיגועים) אבל לדעת, להוסיף דעת (וגם מכאוב כתוצאה) פשוט חייבים! מאעסאלאמה.רחמת אללה וברכתו (אהבת האל וברכתו.) עוד ''זעיר מזעיר'' באה שאלה לפני חכמי בגדאד שבמאה שעברה, נדמה לי הרב עבדאללה סומך זצ''ל, שנשאל אם המלכות קבעה, כלומר, חוקי המדינה קובעים שצריך לומר ,לפני שחיטת בהמות או עופות את הפסוק הערבי: בשמאללה הרחים והרחמן'' (או דבר דומה מאד) אם זה נקרא ''הפסק'' או ''שחיטה שלא לשמה'' אמרו הרבנים: יאמר אדם פסוק זה שנקבע ע''י המלכות כי הוא אומר ''בשם ה''' ולאחר מכן יעשה את ברכת השחיטה...סתם קוריוז,מה? מוטקה | |||
|
|||
תודה על הסבריך שהרחיבו את אופקי, ותראה איזה עולם עגול יש לנו: עכשיו תורי לומר לך סבאח אל עסל יא מוטקה. (אבו שו?) | |||
|
|||
|
|||
יש עוד המון ,אבל בכל אופן תודה. | |||
|
|||
מוטקה צביאלי מזכיר שוב את הדיבה הישנה על אותו משורר ששנא, כביכול, את הערבים כיוון שהזכירו לו את הספרדים. הכוונה כמובן לביאליק, והסיפור מזדחל לו עשרות שנים בפינות החשוכות של התודעה הלאומית,מסופר שוב ושוב בלי בדיקה וכבר רכש לו רק בשל החזרה הבלתי פוסקת מעמד של אמת. וכן, פעם אחת ולתמיד: להד''ם. לא רק שאיש מעולם לא הוכיח קיומה של ציטטה כזו; לא רק שאין ולא היתה מעולם גירסה אחידה או סבירה מתי, היכן ולמי הוא כביכול אמר זאת; אלא שכל המחשבה הזאת זרה לחלוטין לגישתו ולאופיו של ביאליק ולכל הידוע עליו. ביאליק, אשכנזי מדופלם כמובן, היה חדור כבוד עמוק לצד הספרדי של מסורת ישראל ושותף עמוק לאידיאולוגיה של ההשכלה והתחייה שראו במסורת ספרד יסוד אצילי ומכובד יותר מתרבות השטעטל האשכנזית שממנה סלדו. וביאליק עצמו טרח ושינה את שיריו המוקדמים מהברה אשכנזית לספרדית בהתאם לאידיאולוגיה זו. תפוצתו של הסיפור חסר השחר והצורה האינטואיטיבית שבה הוא מתקבל כאמת מבטאות כנראה צורך פסיכולוגי עמוק ובלתי רציונלי להלקאה עצמית. האם לא הגיע הזמן סוף סוף להיפטר ממנו כמיתוס חסר יסוד? | |||
|
|||
קודם כל היתה לי קושיה קשה מאד כל השנים על קיומו של ציטוט זה. אני לא כועס עליו ולא מזלזל בו בכלל. מעניין שמתוך דברי הבנת שאכן הוא היה זה שאמר את זה, נמצאתי למד שלא אני היחיד שמכיר את ההשתייכות לזה. אגב, ההברה הספרדית שקישרת אליו היתה לקויה כי ,ידוע לך, כל שיריו, למעט אלו שבוצעו ע''י ספרדים [יהורם גאון: ''לעבודה ולמלאכה'',''הכניסיני תחת כנפך,] רוב מנין ורוב בנין שיריו יו במלעיל ולא במלרע, שאלתי את עצמי גם את זה ויצא לי, וכמובן אקבל תיקון, שהוא למד בישיבת וולוז'ין המהוללה ששם היו כולם,הן המורים והן התלמידים,קוראים,מתפללים ולומדים בהברה האשכנזית שרובה מתבטאת במלעיל (שאבעס, במקום שבת, משנה במלעיל מקום במלרע, מזיק, יום כיפור, מגילה, ארבעת המינים, בהמה, תינוק, רבנים, ישיבה, ועוד המון) ולכן נוצר מצב שאת :''לא ביום ולא בלילה'' שרים במלעיל. ולעניננו, נוגע לאימרה המפורסמת על הספרדים, מה שמעניין שדורות שלמים גדלו עליה ושננו אותה כדבר קבוע. כמו שאמרתי, אם נכונים דבריך הרי ההתנצלות בפניך לקוראים למאזינים לשומעים ולמדברים. דורון, העסק שווה בדיקה. בברכה מוטקה | |||
|
|||
מהמיתוס המיוחס לטרומפלדור. | |||
|
|||
ליוסי: אם כונתך למיתוס שעל פיו טרומפלדור לפני מותו אמר ''טוב למות בעד ארצנו'', הרי שככל הנראה בעיקרו הוא דוקא נכון. לפי שורה של עדויות הקרובות לזמן ולמקום, טרומפלדור הפצוע, בעודו ממתין לפינוי -הוא מת מדימום זמן רב יחסית אחרי הפציעה- אמר משהו כמו ''אין דבר, כדאי למות בעד הארץ''. זה נשמע סביר, בניגוד ל''טוב למות'' הנשמע שירי ומאולץ מדי והוא בכלל אימרה לאטינית של הוראטיוס. טרומפלדור לא ידע שימות; כאדם מעשי נקט צעדים מעשיים כדי להציל את חי עצמו; ואז, בשלב המתוח של המתנה, הירהר בקול על משמעות חייו ונוכחותו בתל חי. רק לאחר מותו ובאווירה שנוצרה ביישוב הפכה המימרה למיתוס, ואז באה תגובת הנגד הפסיכולוגית: ראשית, השמועה שהילכה ביישוב שנים רבות, שהוא בסך הכל פלט קללה רוסית; ואחרי עשורים רבים נסיון ההפרכה הפוסט- או אנטי-ציוני. היום אנו מסוגלים להסתכל בטרומפלדור בגישה היסטורית, לא אידיאולוגית, כלומר בהקשר זמנו ומקומו. כך אנו יכולים לראות מחזור חיים שלם של מיתוס -לידתו מתוך סיפור עובדתי אמיתי; השגבתו לממדים על-אנושיים, אגדיים; ההתקפה עליו לניפוצו כאשר האידיאולוגיה שהולידה אותו, הציונות, נמצאה במשבר; וחשיפתו מחדש של הגרעין ההיסטורי על ידי מחקר מדעי. | |||
|
|||
השפה הערבית - כמה טראגי - היא שפה אחות. וכבר אמר לי בחוכמה אדם המומחה בהחלט לשפה הערבית ועליה פרנסתו, כי הוא למד אותה מתוך... ציונות! כן: ציונות. על מנת לדעת עברית יותר טוב. יש צדק בדבריו. לדעתי, אין להסתפק במסירת ''ידיעת האויב'' לידי קבוצה מצומצמת בחיל המודיעין. כל אחד, כל עוד אנו נאלצים לחיות בצוותא עם הערבים בארץ-ישראל - חייב לדעת לפחות את השפה הערבית. אני מניח שגם בעתיד (הרחוק?) יהיה בכך צורך, כיוון שהעולם הסובב אותנו הינו ויהיה ערבי. | |||
|
|||
אי ידיעת השפה והתרבות הערבית היא מחדל חמור של מערכת החינוך הישראלית. זהו חלק מתשדורת עוינת של המימסד השלטוני והתרבותי הישראלי כלפיי כל דבר שריח ערבי נודף ממנו. לימוד השפה הערבית, במידה והוא קיים, נעשה בעידוד אמ''ן כדי לגדל חיילים שידעו להאזין לתשדורות בשפה הערבית שמקורן בארצות ערב. זהו לימוד שאין עימו כבוד לשפתו ותרבותו של השכן, אלא מלווה בתחושת בוז אל האויב. יחד עם זאת, ידיעת השפה הערבית לכעצמה, אינה מבטיחה עדיין את יכולת הקומוניקציה עם השכנים. מנדס מעיד על עצמו כיודע את השפה והתרבות הערבית, אולם זה לא מונע ממנו להתייחס את הערבי במונחי חייל שהורג, כובש, מענה, מטרטר ומשפיל את הערבים. גם רשימותיו בפורום ספוגות בעוינות, אם לא שנאה ממש, כלפיי מי שמנסה להתייחס אל הערבי כאל בן שיח שווה ובעל זכויות. מנדס יודע הערבית, ואיריס הימנית קיצונית שאינה יודעת ערבית, חושבים בסופו של דבר במונחים דומים. רוצה לומר, ענין לנו בשפת אויב שטוב לדעת אותה כדי לנצח אותם במלחמה. ואילו אנוכי, שבניגוד למנדס לא יודע ערבית, מסוגל להידבר הרבה יותר טוב עם ערבים, כי אני מתייחס אליהם כאל חברים ושותפים שווי זכויות, עמיתיי למין האנושי שמגיע להם מה שמגיע לי. | |||
|
|||
או קי גדעון, באם יותר לי לקרוא לך בשמך הפרטי. האם הפלסטינאים מסוגלים לדבר איתנו פרט לתווך בין לאומי? מי? מתי? לראיה השיכבה המשכילה רועדת מפחד על חייה באם ינסו לדבר, או להביע את דעתם שיכולה ל היות נוגדת לעמדה הפלסטנאית באשר היא? ''ובלי רשותו של הגביר ערפאת,'' אזי היכן הם (המתונים שבהם ) שכמותך ובדעותיך?( על כן צריך להבין את המנטליות והשפה של השכן הפלסטינאי),ובקשר לשפה הערבית, היא מקסימה והתרבות הערבית תרמה רבות בהיסטוריה כגון הספרות ועוד,.. ואמת חבל שלא שמים דגש על כך בבתי הספר כפי שהצד הפלסטנאי לא עושה כך, סוריא | |||
|
|||
לא עושה כך הכוונה בבתי הספר הפלסטינאים ללמוד הכרת השכן הישראלי ואת שפתו | |||
|
|||
ההטפה שלך - לאורך שנים - לדבר אל הערבים ''בגובה העיניים'' מדיפה - היא עצמה - ריח של התנשאות. | |||
|
|||
ההערה של יוסי לא מובנת. הוא צריך לקחת שיעור או שניים בלוגיקה, ואז לחזור ולהתנסח מחדש, ובעיקר להסביר עצמו. מדוע דיבור בגובה העיניים הוא התנשאות? | |||
|
|||
אנא עיין שוב בהגיג שלי ותבחין שלא הדיבור בגובה העיניים הוא ההתנשאות אלא ההטפה האין סופית לכך. | |||
|
|||
לגדעון ספירו, יפה דרשת על ''הערבית'' כשפה וכתרבות. כדור ראשון, מקסימום שלישי ''לגאולה'' בארץ ישראל, חייבים אנו להכיר את שכננו בשפתם ותרבותם. רוב אוכלוסי הארץ היהודים הם מקסימום דור שלישי כאן והבנתם את שכננו שואפת לאפס. מי שזוכר את זיקני הארץ מהדורות הראשונים ממש מתקנא איך הם ידעו את רזי התרבות של השכנים, וכוונתי מעבר לשתיית קפה ונימוסי אירוח.- ראה את דוד הכהן, יצחק בן-צבי, אברום שפירא ודומיהם. רק הכרה קרובה של שכננו הערבים תיתן איזה שהוא סיכוי לחיים משותפים כאן בארץ, ואיני מדבר כלל על ''גר זאב עם כבש''. בסביבתנו הקרובה, חשוב שלא נהיה לעולם הכבש... דבר נוסף וחשוב: אילו הכירו קברניטי ''השלום של אוסלו'' - פרס , ביילין, סביר, והדוקטורים פונדק והירשפלד את הערבים על אמת, יותר לעומק ולא רק דרך הקוקטיילים או דרך הספרים של דבורה- עומר ואנדה- עמיר, היה מצבנו הרבה יותר טוב וצרתנו קטנה בהרבה. המכיר ערבים טוב, מכבד אותם ולא מופיע אצלם כמו הכובשים הספרדים באמריקה במאה ה 15 כשמיגדנית בידיו. הוא היה יודע כשיעור ראשון ''שהערבי עקשן בתביעותיו'', הלוואי עלינו. כשיעור שני היה יודע ''שהערבי יש לו זמן וסבלנות בלתי נדלים''. שיעור שלישי ''שהערבי לא מתפשר בכבודו'' ושיעור רביעי, בניגוד לדימוי, אצל הערבי בפוליטיקה- אחד בלב הוא אותו אחד בפה!!!בניגוד בולט לפוליטיקאים שלנו. כל זאת אני אומר מהערכה רבה לערבים, הערכה שגרמה לי אישית בניגוד לספירו-ידידי, להבין את נחרצותם לדרכם ועקב כך להיות נחרץ מאד בשאיפותי הציוניות לשטח ולהתישבות, לביטחון ולדבקות ביהדות כמרכיב בחוזק הלאומי. רפי אשכנזי | |||
|
|||
לימוד שפה היא משימה קשה, גם כשהיא שפת אם. לימוד שפה שנייה היא משימה קשה שבעתיים לאנשים שאין להם כשרון מיוחד לכך. לימוד שפה שלישית היא משימה בלתי ריאלית לרוב האנשים. דודי, אחיה של רחל המשוררת, ד''ר יעקב בלובשטיין, ידע על בורין 27 שפות והתכתב עם שועי עולם בשנות העשרים והשלושים בשפתם. אחותי, ד''ר רחל מילשטיין יודעת על בורין ''רק'' שבע שפות. אני לעומת זאת, לא הצלחתי להשתלט לחלוטין על האנגלית באופן שאוכל לשוחח חופשי בשפה הזאת ויש לי רגשי נחיתות בשל כך. והרי ראוי ללמוד עוד כמה דברים מחוץ לשפות: מתמטיקה, מקרא, ביולוגיה , ספרות, מדעי הביטחון והשרידות, ועוד ועוד. לפיכך אם השפה הראשונה של היהודים בישראל היא עברית, החלופה ללימוד ערבית היא היותה שפה שניה. המתחרה לערבית היא אנגלית. בצער לערביסטים, עובדות החיים והכפר הגלובלי והעולם הטכנולוגי קובעות שהשפה השנייה תהיה אנגלית ואולי בעוד זמן לא רב היא תהיה אפילו שפה ראשונה. עם הערבים נתקשר באנגלית שהרי גם להם היא שפה שניה. | |||
|
|||
שאבא אבן - דובר שפות בזכות עצמו - אמר פעם על גולדה שהיא הרי יודעת 200 מילים בעברית אז למה היא משתמשת רק ב - 100. | |||
|
|||
ב- 200. | |||
|
|||
לק''י אורי אתה צודק. אבל חלק גדול ממורשתינו כתוב ערבית. האם לנצח נאלץ לראותה דרך מסך התרגום? יתכן והפתרון הוא שימוש יום יומי בשפה זו כמו שהארמית נלמדת בבת המדרש לא כשפה זרה אלא כחלק מהעברית. אליצור | |||
|
|||
|
|||
לק''י לאורי אנסה להסביר את דברי. אין היום אדם שלמד אפילו זמן קצר ביותר בישיבה שאינו מבין ארמית. לא משום שלומדים אותה באופן מיוחד אלא שמום שזו שפת לימודים עקרית. מספיק לשבת זמן מה בשיעור כדי לתפוס מושגים ומילים. כל מי שלומד פרשת שבוע שנים מקרא ואחד תרגום אונקלוס בארמית אחרי מספר שבועות כבר יתפוס את יסודות השפה במיוחד משום שזו שפה הקרובה מאוד לעברית. במשך כמחש מאות שנה כמעט הגיעה הערבית לאותו מעמד בבית המדרש שאליו הגיע הארמית. היה זה עידן הזהב של התרבות הערבית יהודית. אולם עידן זה הסתיים עם פרסום ספר הזוהר והפנית המרץ הלימודי לכיונים אחרים. אני זכיתי ללמוד זמן מה אצל מורי (בטא מלעיל לא מלרע. אין זה המורה שלי אלא תואר כבוד לרב תימני) אשר היה נציג מובהק ואולי אחרון של התרבות הערבית יהודית. רס''ג תרגם את התורה לערבית כמו שאונקלוס לארמית. הלומד פרשת שבוע וכן יתר ספרי המקרא עם תרגום רס''ג ופרוש המשנה בלשון המקור בערבית וכן מורה נבוכים בלשון המקור יתפוס תוך זמן קצר את יסודות השפה. הענין הוא שצריך לשם התחלה מישהו שיוכל ללמדך אני ניסתי ללמוד עם שכן דובר ערבית את תרגום רס''ג בערבית יחד עם פרשת שבוע אבל נמאס לו תוך זמן קצר. בכל אופן אם יקום בית מדרש ערבי יהודי הרי שלימוד הערבית לא יהיה מעמסה אינטלקטואלית אלא משהו המובנה בתוך תוכנית הלימודים אליצור | |||
|
|||
אורי שלום. היום בבתי הספר לומדים שפה שלישית (שפה זרה שניה) וערבית היא לא החלופה וגם לא מתחרה לאנגלית. אם לימוד שפה שלישית היא משימה בלתי ריאלית, אזי חבל על הזמן, על הכסף וגם על המאמצים. אבל כל עוד חובת הלימוד (שפה זרה שניה) קיימת, אז ללא שום ספק, שערבית חשובה הרבה יותר מהשפה הצרפתית, אותה בוחרים רוב תלמידים ללמוד כשפה זרה שניה. אני, אולי כמוך, חסר כשרון בלימודי שפות. אבי ז''ל לא היה איש משכיל ובכל זאת בנוסף לשפת-אם (אידיש) דיבר בחמש שפות נוספות, ורק אחת מהם (עברית) ידע מתוך לימוד (בחידר ובישיבה). את הידע ביתר השפות (רוסית, גרמנית, פולנית וליטאית) רכש מתוך חיכוך עם אוכלוסייה בתוכה הוא חי. משום שאנו נמצאים באזור בו השפה הערבית שולטת, והחיכוך עם האוכלוסייה דוברת ערבית הוא תדיר ביותר, לימודי שפה זו לא צריכים להיות קשים במיוחד (צריך ליצור רק אווירה מתאימה). אבל בידע של השפה הערבית יש יתרונות עצומים. בברכה נתן | |||
|
|||
את מה שאמרתי ואמרו אחרים. הרי לא צריך להיות מהנדס חלל להבין את הדבר הבסיסי הזה שאנחנו חיים באזור כזה. איך אתה אומר'' להתחכך'' הרבה שנים נסעתי לבית לחם, לירחו, לשכם, ולכל מקום בו הערבית מדוברת. התחכתי, שתיתי קפה, התפללתי לכוון ירושלים (מצד מזרח לכוון מערב כשהערבי (בדווי למעשה) שלידי פנה לכוון מכה. סיימתי את התפילה (מנחה) בפסוק ''והיה ה' למלך על כל הארץ'' והוא גמר את תפילתו ב''אללה אואכבר'' זה היה מעמד סוריאליסטי בלשון המעטה. ישבנו לקפה, פיצחנו פיצוחים ודברנו קצת. מה שהבנתי מזה שאת השפה צריך לדעת. ומעניין לעניין אחר.. חשבתי שהאינטלקטואלים יוכלו לדבר אתנו ולכן נתנו להם אפשרות ללמוד באוניברסיטה...והנה, במקום חלום וורוד נהיה חלום בלהות. | |||
|
|||
אתה אומר שאתה לא אוכל ספגטי- כי היום יום שלישי! לא כי הספגטי משמין, לא כי לא יודעים בארץ להכין את הרוטב שלו, ואפילו לא כי הספגטי הינו האוכל הלאומי של איטליה- ששיתפה פעולה בזמנו עם הנאצים.. אלא מאי- כמו שאומר חביבנו ספירו: כי היום יום שלישי! נו אז קשה ללמוד שפה שנייה! SO WHAT! ראוי בהחלט ללמוד בחיים האלה עוד כמה דברים חשובים, אבל מה הקשר? לאיזה הקשר הינך מייחס קביעה נכונה זו! הדיון נפתח סביב השפה הערבית, ואני חידדתי אותו ובודדתי אותו, הדיון, מהנטייה הנקודתית (טיעון הצורך בהכרת האוייב), וכך טענתי ששפה זו הינה מיוחדת, עשירה יפה וחשובה. ויבואו עוד אנשים משכמם ומעלה ויחדדו את טענתי, וייאירו אגב זאת מספר נקודות כבדות משקל וראוייות לשמן (הרמבם כתב בערבית/ התורה תורגמה לערבית/ ציונות וערבית/ ועוד..) ולמה לא ראוי ללמוד אותה דר' מילשטיין אם היום יום שלישי! מילא אם הייתי מאזין לדיעה כזו מגדעון ספירו שרואה בהתנגדות כשליחות, אולם לדר' מילשטיין אינני מוכן לעשות הנחות! וכבוד לי אם גם כבודו ינהג בי באותה מידה (אם-כי אתפלל בסוד ליבי לפרוטקציה שהיד תהייה קצת רכה..). דר' מילשטיין: תלמיד טוב לך אהייה, אם לא אקבל את כל מוצא פיך כהילכת משה מסיני: לא הבנתיך, ואינני מוכן להשלים עם זאת . | |||
|
|||
לק''י אלברט הגזמת, אני כן הנתי את אורי. הוא לא התכון לומר שעלינו להתחמק מדברים קשים. כונתו היתה לומר שלכל אדם ולכל גוף המורכב מבני אדם יש מאבים מוגבלים. את המשאבים המוגבלים האלו יש להשקיע במקום שיביאו את הרוח הגדול ביותר. במאזן עלות \ תועלת לדעתו הערבית מצריכה השקעות רבות ואינה מביאה דוידננד המכסה את העלות. לא לאדם הפרטי ולא לגוף הציבורי שיעשה זאת. טענתי הנגדית היא שניתן לפתח צורת לימוד שבה הערבית לא תתבע השקעת משאבים רבה כלומר מאזן העלות תועלת יטה לטובת לימוד ערבית. אני רק חייב לציין שאני אישית לא הצלחתי להגשים את הצעתי למרות שככל אדם שלמד משהו ממורי יוסף קפאח קלטתי כמה מושגים ותפיסות בערבית. האם לשמשל ידוע לך שלשם גדעון אין משמעות בעברית לעומת זאת גדע הוא גיבור בערבית. אם כן גדעון הוא גבורון או אולי גבורנצ'יק. אליצור | |||
|
|||
ערבית, יש לשאול: איזו ערבית? הערבית היהודית שמזכיר א. סגל היא הערבית הקלאסית של הקוראן והמאות האיסלאמיות הראשונות, וכיום מעמדה כמעמד הלטינית. היא חשובה למזרחנים אך אי אפשר להידבר בה עם ערבים בשר ודם. הם עצמם משתמשים בה בעיקר כעין לשון תיקשורת על-לאומית של חכמי הדת, בערך כמו העברית הרבנית של ספרות השו''ת מימי הבינים; היום היא נשמעת ארכאית כמו דרשותיו העילגות של הרב שך. לצרכים פוליטיים ברוח ''דע את האויב'' שנרמזו כאן צריך את הלשון הכתובה המודרנית, לשון העתונות, התיקשורת, והמסמכים הצבאיים והדיפלומטיים, שהיא בד''כ יבשה למדי. וכדי לדבר עם ערבים יש לשלוט בלהגים המדוברים, שהם למעשה שפות נפרדות לכל דבר ורק בגלל קיבעון -שלא לומר שיגעון- אידיאולוגי, הלא הוא דוקטרינת הלאומיות הפאן-ערבית, הקאומיה, אינן נכתבות. רק בתוך תחומי א''י ההיסטורית צריך לפחות שלושה להגים בתוספת לשון הבדואים; ואם כי יש ''חיסכון'' מסויים בכך שחלק מן הלהגים העירוניים הפלסטיניים זהים לאלה של סוריה, הרי יודעים כל חובביו של אותו מוסד תרבותי ישראלי עתיק-יומין, הסרט המצרי של יום שישי אחרי הצהריים, שהמצרית שוב שונה לגמרי. וכיוון שהמצרים -סליחה על ההכללה - הם בדרך כלל ברמה האישית הסימפטיים, החביבים וגם בעלי חוש הומור המפותח ביותר בין העמים הערביים, דוקא במגע אתם טמון יותר רווח אישי למשוחח. ברור שכל זה אפשרי ואף הכרחי בשביל מקצוענים, אבל מעל לכוחו של תלמיד רגיל. ועל אחת כמה וכמה בשביל קורבנותיה של מערכת החינוק הישראלית המתפוררת, שאפילו אנגלית ועברית אינה מקנה כהלכתן. מה הפיתרון? אידיאלית צריך היה לשלב את יסודות הערבית במיסגרת קורס מתקדם להכרת השפות השמיות בערך בכיתות הגבוהות של היסודי, לאחר רכישת שליטה מלאה ומתקדמת בעברית. במיסגרת זו לא יהיה טעם להסתבך עם הכתיב הערבי, ועדיף יהיה ללמד את יסודות הערבית בתעתיק עברי וכך להראות ללומדים באופן אינטואיטיבי את הדמיון בין השפות השמיות באוצר ההגיים, בדרכי הגזירה ובצורות הדקדוקיות, וזאת במיוחד מתוך השוואה אל הצורות הקדומות יותר של העברית, לשון המקרא וכד', לערבית. אז בתיכון יוכלו התלמידים לבחור על פי נטיותיהם בין ערבית כתובה מודרנית לבין ערבית מדוברת בתעתיק עברי, אם כי עדיין אינני יודע באיזה מן הלהגים עדיף לבחור. ערבית קלאסית ''כבדה'' תישאר למזרחנים מומחים באוניברסיטה. הבעייה: במצב בתי הספר כיום נראה לי אוטופי לגמרי שאפשר יהיה ללמד אפילו עברית כהלכתה עד סוף היסודי, וזאת לאור הזוועה הנמשכת של שיבושים, טעויות, קילקולים וזילזולים, ובכלל באווירה הכללית של זילות השפה והידרדרות רמת הביטוי. והרי רק אחרי רכישת האהבה לשפה בשפת האם יכולים להתפתח טעם ועניין בשפות זרות. ההוכחה היא האנגלית: למרות 12 שנות לימוד ומעמדה היוקרתי עד כדי סנוביזם, רוב הישראלים משבשים, מגמגמים ומסרסים אותה בלי להרגיש בכך כלל. | |||
|
|||
לק''י הערבית היהודית אינה שפת הקוראן. היא קרובה יותר לערבית הממוצעת המשותפת לכל הערבים כולם. אבל, בבסיס הדברים אתה צודק - מדובר בשפה אחרת הנכתבת באותיות עבריות שהיא דיאלקט של הערבית - כמו שיש ערבית מצרית וערבית עיראקית וערבית שאמית יש גם ערבית יהודית. עם זאת הבעיה המידית שלי אינה לתקשר עם שכני הפלח הערבי אלא איך לתקשר עם הרמב''ם. בישיבות מסתובב סיפור שאני אסגנן אותו כאן כדי שיהיה מובן גם למי שבא מבחוץ - ראש ישיבה אשכנזי הגיע לגן עדן. בשער נעצר לפני בית דין של מעלה. שואלים אותו בית דין של מעלה: מה עשית כשהיית למטה? עונה ראש הישיבה האשכנזי: כתבתי ספר על הרמב''ם! אומרים לו בית דין של מעלה: תביא ונראה. מביא את ספרו ואומר: הנה, פה חידוש גדול! קורא בית דין באינטרקום לרמב''ם החוצה. בא הרמב''ם בלבוש של אפנדי ערבי. שואלים אותו בית דין של מעלה: תגיד, זה הפרוש פה? מעיף הרמב''ם מבט ואומר: מה פתאום! אומר האשכנזי: מה כבר ערבוש מבין ברמב''ם! פעולת התרגום העצומה שנעשתה מיד עוד בדורו של הרמב''ם ולאחר מכן שחררה את הלומדים מלהתיחס לערבית - הרי לא ניתן כלל למוד מחשבת ישראל בלי המורה נבוכים אמונות ודעות הכוזרי וחובת הלבבות אם למנות רק מספר ספרי יסוד. העובדה שכולם תורגמו גרמה לערבית היהודית להשתכח. עם זאת שום תרגום אינו נאמן למקור - למעשה כל מי שלמד רק מתוך תרגום אינו מבין באמת את דברי האישים המדוברים. אז מה אפשר לעשות? אולי ניתן ללמוד את הערבית כדרך שלומדים את הארמית. אם זו תהיה שפת לימודים עיקרית שמשקלה אינו נופל ממשקל העברית כולם יקלטו אותה תוך כדי לימוד בלי להשקיע מאמץ מיוחד. ובסופו של דבר המרחק בין הערבית היהודית לערבית השאמית אינו כה גדול ומי שדובר ערבית יהודית מבין גם ערבית שאמית או לפחות עשה יותר מלושת רבעי הדרך להבנתה. הנקודה היא שבכך גם המנטליות שלנו והתנהגותינו תשתנה. כי אין המדובר בדבר חיצוני. אנחנו נהפוך לעם הערבי יהודי כשם שיש העם הערבי המצרי והעם הערבי סורי. אני אישית הייתי מברך על כך אבל אינני חושב שרבים יסכימו איתי. בכל אופן צודק אורי שאין לותר על האנגלית. האנגלית היא שפת העולם הגלובלי. אנחנו צריכים להשתלב בעולם לא באפגניסטאן. אליצור | |||
|
|||
והשבוע אנו קוראים את ההוראה: ''...ופסילי אלוהיהם תגדעון...'' שזה 'גדעון' בתוספת 'ת' העתיד. עוד דוגמאות? ומה עם גדעון בן יואש? התנ''ך מלא בשורש: 'גדע' (67 ליתר דיוק). 'גדעון' זה שם מעניין כי פירושו להכרית מן השורש. גדעון המקורי גדע את האשרה לאחר שגדע את זרועם של המדיינים. היום יש 'גדעונים' המתעקשים (שלא מדעת) לגדוע את הענף שממנו צמחו וממנו הם ניזונים. בברכה, נסים. | |||
|
|||
לק''י קראתי דבריך בענין. יפה למדתני ואעביר זאת הלאה. תודה רבה אליצור | |||
|
|||
כדי להציל את עם ישראל בתקופתו של גדעון הלוחם במדיינים (ספר שופטים), היה צריך לבטל את הסיבה לכשלונו (של ישראל) - להרוס את מזבח הבעל במטרה לגדוע את עבודת האלילים בעופרה. גדעון זוכה להתגלות אלוהים והוא מקבל הוראה להרוס את פולחנות עופרה, ''הבעל'' והאשרה'' - שני פולחנות כנעניים. במעשה זה עורר גדעון סערה בעופרה ואנשי העיר אמרו ליואש אבי גדעון: ''הוצא את בנך וימת, כי נתץ מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו'' (שופטים ו:ל). לאחר מכן מונה גדעון לשליח ה' ובראשות שלוש מאות לוחמים המצויידים בלפידים, כדים ושופרות, הוא מכה את צבא האלפים של מדיין. לי לא היתה התגלות אלוהים, אבל רוחו של גדעון התנ''כי שורה עליי. אני רואה את אחד מתפקידיי להמשיך במפעלו של גדעון התנכי ולהרוס ולגדוע את עבודת האלילים של עופרה של היום, לנתץ את הבעל והאשרה אותם הם עובדים: אלילות היוהרה ופולחן הדם והרצח. המתנחלים הם המדיינים של היום ואני עסוק עתה במציאת 300 לוחמים עם לפידים, כדים ושופרות כדי להפיץ לכל עבר את צבא המדיינים-מתנחלים. כפי שאנשי עופרה דאז ביקשו להוציא להורג את גדעון משום שניתץ את אליליהם, כך עובדי האלילים של עופרה היום, כמו הרב שלמה אבינר, מבקש להוציא להורג את הנאבקים באלילות שלו, את סרבני הכיבוש והדיכוי. | |||
|
|||
מאיפה לך החוצפה הזאת? אתה משוה את עצמך לגדעון המגדע התנכ''י. הוא לפחות הציל את עם ישראל...אגב, אתה יודע מה קרה מיד אחרי שהוא נפטר ''זקן ושבע ימים'' ? אני רק מתפלל שתזכה לשיבה טובה ותראה כמה שטעית. לצערי, ואני עדיין מיצר על כך שהאידיוט הזה, יגאל עמיר, או מי שזה היה, רצח את רבין. עדיף היה שעל ערש דוי, בשנתו ה100 או 120 היה מתוודה ואומר:''טעיתי''. רציחתו של רבין ע''ה והי''ד שמשה את מטרות הנחשלים הרבה יותר. | |||
|
|||
|
|||
יש המון שאלות שעדיין לא באו על סיפוקן. היו יריות,ולאחירהן שאלות קשות מאד. שאגיד לך מה שמעתי או מה קראתי? מה אתה נבהל? יש כאלו שמטילים כאן ספק בכל מיני דברים. גם אם השמים כחולים והעצים ירוקים אני מתפלא על ביבי נתניהו שלא מינה וועדת חקירה ממלכתית להוציא הספק וליישר ההדורים. הוא ולאחריו אהוד ברק, באו והלכו וניסו לקבור את העסק ..ימים ידברו ונדע ידי מי עוד היו במעל הנורא הזה. בינתיים נמתין. | |||
|
|||
[*] מהודעה זו הוסר ביטוי לא הולם . [המערכת] לק''י הוי גדעונצי'ק גדעונצי'ק כמה מענין לקרוא אותך. מתברר ששום עם או קבוצה עלי אדמות לא מסוגלת לשנוא יהודים בלי להשתמש באלמנטים הלקוחים מן היהדות. הנוצרים שונאים אותנו כי כאשר רצינו נתנו להם את אלוהיהם וכאשר עלה הרצון מלפנינו לקחנו אותו מהם. הם אינם מסוגלים לעמוד על רגלי עצמם בלי להזקק לתנ''ך שלנו. חוסר היכולת שלהם להמציא מוסר משל עצמם הוא דבר המשגע אותם ומטריף את דעתם ומביאם להטיל את האשמה עלינו. כך גם המוסלמים. האם אתה יודע או אולי אתה יודע ומדחיק, שגם המוסלמים מלים את בניהם? בתור מי שיודע מה הוא מדבר אני מיעץ לך שלא תשוה בין הסטרליזציה והידע וההכשרה של מוהל יהודי למוהל מוסלמי! גם המוסלמים יודעים זאת היטב וכאשר יש להם בררה הם מוהלים אצל מוהל יהודי. החותן שלי עלה מתוניס ויש לו גם אזרחות צרפתית לפני שנים הוא ביקר בטוניס ושכניו לשעבר הערביים הביעו את צערם שהיהודים עזבו משום שלא נשארו להם מוהלים טובים. לא לחינם תענוגם הידוע בגן עדנם הוא מה שמפורסם להם. גם נביאם מכל שלוש עשרה הנשים שלו נולדה לו רק בת אחת דבר המלמד היטב על מצבו בתחום רגיש זה. בתי יראתם בנויים מצימוד של אבר המין של גבר עם אבר המין של אישה המכוונים כלפי מעלה בזעקה אילמת וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. אבל מי ביקש מהם ומאחיהם הנוצרים להזריק לעצמם את הוירוס היהודי המשגע אותם?? הם מרצונם החליטו להחיל על עצמם חלקים שבחרו לעצמם מתוך היהדות בצורה מעוותת והתוצאה שהם מתרוצצים כמסוממים בלי יכולת להרגיע את עצמם מהשיגעון שהביאו על עצמם בלי שום סיבה. גם אתה במקום להמציא לעצמך יהדות חדשה תרגע תוציא מעורקיך את השגעון המטריף אותך ותוכל לחיות במנוחה בלי להטריד את הסביבה במוסר היהדות החלקי שנלקח באופן מתוך היהדות השלימה. אליצור | |||
|
|||
ויש אזנים לכותל. אבל אתה חושב שאתה יכול לצעוק על אבן? הרי היא מוטלת כאבן שאין הופכין,וכל מגע עם האבן רק תראה לך כמה נחשים ועקרבים שכנו תחתיה. כמאמר אחר כבר הזכרתי לשקד,אישה נבונה, שאנחנו מטפסים בעצם על אותו העץ אבל מרוב עביו וגילו של העץ אין אנו רואים אחד את השניה. מה שיותר מעניין הוא ,ועל זה כבר עמדת בדבריך, שאלו המתחכמים והמצליפים יונקים חצאי אמירות,חצאי פסוקים וזעיר שם וזעיר שם, צו לצו קו לקו,אבל את התמונה הכללית אינם רואים. אמרו חכמי המוסר: על הפסוק הזה:''צו לצו קו לקו'' שכמו שצייר מצייר ציור בתחילתו רושם קו פה וקו שם.למי שלא מבין שהתמונה לא גמורה מסבירים,ואומרים לו שימתין. אבל, היום,חצי תמונה היא אמנות מודרנית, אבסטראקט, סוריאליזם, קוביזם ופוביזם. אז, בא נתחיל ללמוד את פסוקה המפורסם של חנה,אם שמואל הנביא,''ואין צור כאלוקינו'' אמרו חז''ל ''ואין צייר כאלוקינו''. אדם שם סממנים לתוך היורה והוא מוציא צבע אחד,לא כן הקב''ה ששם סממנים לתוך האדם, (העובר) וכל אבר וכל דבר יוצא בצבעו המיועד. להיות אמן וחכם הרזים זה גם חכמה. ואמרו עוד: יהיב חכמה לחכימי''.''תן לחכם ויחכם'' ועוד:''כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם''. וכל כך למה? כי ''זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל''. ואמרו על זה: למה נאמר ''זאת התורה אשר שם? אלא אם זכה,סם חיים נעשה לו,לא זכה סם המות נעשה לו. ואידך זיל גמור. תחיה,תזכה ותאריך ימים,ותראה ימיך בטוב ושנותיך בנעימים. בברכה, מוטק'ה. | |||
|
|||
בשנות ה20 למאה העשרים ששאל את הרמב''ם (שהיה לבוש כמו שאמרת) על שלוש קושיות שלא יכל לתרץ סתירות שמצא בכתבי ברמב''ם ו''היד החזקה''. הרמב''ם ענה לו שהוא ראה הכל מלמעלה ובמרוצת השנים נפלו טעויות דפוס ושיבושים רבים ששלשה מהם היו משמעותיים לביאור ההלכה והודה לו על יישוב שאר הקושיות. למשמע ה''תירוץ'' הזה או ''ישוב הקושיה'' הפשטני הזה בלי תילי תילים של פלפולים כדרך למדני אירופה אמר אותו חכם: ''מה כבר מבין ספרדי ברמב''ם''? אגב, שמו של ספר ''היד החזקה'' ניתן לו ע''י הרמב''ם לכבוד יום הולדתו . הרמב''ם נולד בי''ד ניסן. | |||
|
|||
לק''י מוטקה, אני מכיר עבודים שונים שלה הסיפור הזה. כפי שכתבתי עבדתי אותו כאן בצורה שתהיה מובנת גם למי שלא למד בישיבה. אינני חושב שהרמב''ם נולד בי''ד בניסן למיטב ידעתי אין לכך שום מקור ברור וצריך לזכור שהרמב''ם הוא אחד הראשונים המתועדים ביותר שיש לנו. מסתובבים על הרמב''ם כל מיני ספורי מעשיות (הסיפור שספרתי הינו אחד מהם) אבל במקרה של הרמב''ם יש מספיק תעוד להפריך את רובם. הרמב''ם לא קרא לספרו בשם היד החזקה אלא בשם משנה תורה ובכתבים של אנשי חוגו של הרמב''ם הוא מכונה ''החיבור'' או ''אלחיבור'' רק דורות רבים אחר כך באשכנז הצמידו לחיבור את הכינוי היד החזקה. ועד, האם אתה חושב שר' חיים מבריסק שעליו מספור הסיפור באחת הגרסאות היה מסווג את עצמו כ''פרשן של הרמב''ם במאה העשרים'' או שהגדה כזאת היתה מקפיצה אותו בחמת זעם? הרי על כך אברט מדבר - על הבנה תרבותית. בכל אופן הענין הרבה יותר עמוק משנויי גרסאות. לדוגמא הרמב''ם בהלכות ציצית כותב על החילזון ש''בים המלח הוא מצוי'' ונשתברו הרבה קולמוסין שהרי בים המלח אין חיים. מורי יוסף קפאח אומר שהים התיכון נקרא בערבית אלבחר אלמילחה והרמב''ם כתב בעברית אבל חשב בערבית. אליצור | |||
|
|||
אבל ר' חיים מקובל בעולם הישיבות כמישהו שהתעסק די הרבה ברמב''ם ובסתירותיו. אולי לא פרשן במובן המילולי אבל מבאר סוגיות,אולי? | |||
|
|||
לק''י מוטקה, חס ושלום לי לזלזל בר' חיים מבריסק. הוא אחד מגדולי ישראל האדירים שקמו לנו בעידן הנוכחי. אבל, בכל הזהירות הדרושה למרות כל מאמציו הרבים וגאוניותו העצומה הרי לא היה לו מגע עם כתבי הרמב''ם הערביים במקורם. אפילו היה לומד ערבית ואינני יודע כיצד היה יכול לעשות זאת בליטא. זה לא היה מועיל לו כיון שלא היו שם כתבי הרמב''ם ובכלל כל הכתבים הערביים יהודיים בלשון המקור. לעומת זאת מורי יוסף קאפח הערבית והעברית היו שפות אם שלו ואת כתבי הרמב''ם הערביים למד עוד מילדותו במקורם וינק אותם עם חלב אמו מגיל אפס. ממילא אני מקוה שלא יחשב לי לעוון שכאשר מדובר בפרשנות הרמב''ם אני מעדיף את ר' יסף איש צנעא על ר' חיים איש בריסק. אליצור | |||
|
|||
ולכן צריך ללמוד ערבית על כל סלסוליה ופרטיה. אני לא מתכוון להרים דו-שיח או מו''מ עם אחמד טיבי עם הערבית הקלאסית והמדוברת אבל ודאי שעדיפה ידיעה רחבה על מקומו ,צורת החשיבה ותקופתו של הכותב,במקרה זה הרמב''ם, על מנת להבין את המסר הכללי. אם כי אין להסיק מכאן שהוא לא כיוון לאמיתה של תורה בגל ש''הוא חשב ערבית וכתב עברית'' אתה מסכים אתי..בברכה. מוטק'ה | |||
|
|||
הנושא שהעלית חשוב ביותר: סוגי הלשון הערבית . וניתן להוסיף אליו, גם את עניין הרמות בערבית : הערבית של הסוחר שיש לו חיכוך עם הלקוח הערבי, היא לא אותה הערבית שלומד הסטודנט באוניב' והאחרונה אינה הערבית שקוראים בעיתון- תלוי איזה עיתון, ולבטח היא שונה מהערבית של האינטלקטואלים, או הערבית שמתנהלת בסלוני הפוליטיקאים . ישנה בעיה אמיתית ורצינית שסובלת ממנה ההסברה הישראלית הרשמית . אני לא מסכים עם הדעה, של אורי מילשטיין למשל, שמכשירה כל שפה להידברות- ואם באוייב עסקינן, אזי ניתן לדבר איתו גם באנגלית! למה לא! אני מרגיש בטעות של הגישה הזו עד כאב! גישה כזאת מתעלמת, ביודעין או לא, מגורם אנושי בסיסי שנקרא : ''קשר'' , וממלאת את השטח האבוד הזה שהתעלמה ממנו בחומר מלאכותי שהאדם יצר כמו שיצר את המכונית : האם ניתן להגיד שהמכונית יותר מהירה מהאדם? אכן המכונית יותר מהירה מהאדם, אולם ישנה כאן הטעיה בעצם הקביעה! אכן ניתן לדבר , אדם אל אדם, חבר אל חבר, אויב אל אויב, בכל שפה שהיא, אולם גם כאן אני מזהה אותה ההטעיה בעצם הקביעה! וזאת כי : לעולם לא יימצא התחליף ליד לרגל לרגש לתחושות וגם לתיקשורת בין בני האדם שמייוצגת ע''י שפת האדם על שתי גדותיה: השפה, ושפת הגוף . תיקשורת בין בני אדם הינה הבסיס להתפתחות האדם, ולתיקשורת ישנם רמות שונות ונבדלות שניתן למצוא להן חלופות זמנייות אך לא קבועות! לעולם לא! לעולם לא נמצא את החלופה האמיתית בתיקשורת בין אם לבנה בטבע, ואני מדבר גם על החייה לא רק האדם! לעולם לא יתאפשר לי לנהל אותה השיחה עם אורי מילשטיין בעברית כמו בשפה חלופית אחרת- נגיד אנגלית! ואפילו אם שנינו שולטים היטב באנגלית. לישראל, ולעניות דעתי, ישנה את התסמונת של הראייה המוטעת של אורי מילשטיין- שלא שמה דגש מיוחד על בחירת ערוצי התקשורת בינה לבין אויביה, שלא שמה דגש מיוחד על התקן המקורי שאמורים להצטייד בו דובריה, מסביריה.. ואולי הדוגמה הבאה תייצג נאמנה את הסברי לעיל : לפני כשנה אולי, האזנתי דרך האינטרנט לדיון רדיופוני ששודר מתחנת רדיו מארה''ב ובערבית . באותו דיון השתתפו אינטלקטואלים ערביים שגרים בארה''ב והוא עסק באינתיפאדה שמתחוללת בארץ. למען האיזון בהצגת הדיעות, הם הזמינו עוד מרואיין מהצד הישראלי שייציג את הדעה ''האחרת'', והוא היה, אם זכרוני לא מטעיני, העיתונאי מידיעות אחרונות רוני שקד (טל''ח), דובר הערבית, ואף נתנו לו, בצעד אציל ויוצא דופן, עדיפות מסויימת בזמן שידור. כל שאר המרואיינים, כזכור, הייו ערבים אינטלקטואלים, והדיון כמובן התנהל בערבית, לא יודע לכמה אלפי מאזינים, גם לא יודע מהי איכותם . כן אני זוכר צמרמורת שעברה בי מההאזנה ההיא.. הצמרמורת ואני משתמש במילה הנכונה, לא עברה בי בגלל הערבית העילגת שהיתה בפיו, עובדה שניצלו אותה בצורה ''האכזרית ביותר'' ''והצינית ביותר'' שאר עמיתיו המרואיינים- וגם כאן אני משתמש בתיאורים הנכונים, אלא, והסיבה האמיתית לצמרמורת הכואבת היתה אחרת: הוא ביקש, מר שקד, לייצג את הצד הישראלי נאמנה, ובאופן ענייני ציוני אמיתי ואף מרגש, והוא עשה את זאת הלכה למעשה, הוא תירגם במדוייק את מה שהתחולל בראשו, אני שמעתי אותו מילה במילה והבנתי אותו כי אני מבין עברית וערבית, אולם ולצערי, ''הצד השני'' מבין רק ערבית! וזה נשמע עילג עד דמעות.. דמעות אמיתייות.. מעיני שלי! שמעתי במו אוזני איך האיש ''משלנו'' שמייצג אותי נופל כליצן על הקרשים מבלי היכולת לעזור לו.. בגלל שהשפה בגדה בו. ובסך הכל מדובר בבעיה טכנית לא יותר.. אני לא יודע כמה פעמים כל יום כל שבוע כל חודש הבעיה הזאת חוזרת על עצמה בדיפלומטיה הישראלית בהסברה הישראלית, שמחטיאה את המטרה ואין לאיל ידה.. ואין מי שמסוגל להבין עד כמה מגיע מד חומרת הנזק, וזה מצמרר לדעת, שהבעיה בסך הכל היא: טכנית. אתם, הטכנוקרטים המעשיים והחוקרים, מדר' מילשטיין והלאה, הבנתם את זה? | |||
|
|||
אלברט המסכן, הוא מחבק את האנשים הלא נכונים, למשל את נסים ישעיהו מעריצו של הטובח גולדשטיין וחסידו של הרב הפשיסט גינזבורג שרואה בטבח שביצע המתנחל גולדשטיין קיום מצוות, (בין שאר מכמניו: ''לערבי אין הרבה שכל, הוא חייתי מטבעו''); וגם בוכה בגלל הסיבות הלא נכונות, למשל, הערבית העילגת של העיתונאי רוני שקד, בעימות רדיו עם אינטלקטואלים ערבים. הערבית של רוני שקד אולי עילגת בהשוואה לשפת אם של אינטלקטואלים ערבים, אבל זו הערבית שלמד שעה שהיה בשב''כ ולצורך עינויים או חקירות היא בהחלט מספיקה. ואף על פי כן, מה שהפיל את רוני שקד לקרשים באותו עימות, לא היה רמת הערבית, אלא רמת ותוכן טעוניו. גם אם היה מדבר ערבית מעולה נוסח אבא אבן, עדיין היה מופל לקרשים משום שהוא ניסה להגן על ישראל הכובשת והמדכאת. הייתי במסע הרצאות בארצות הברית מטעם תנועות שלום ישראליות, והופעתי שם בעימותים ברדיו, בטלוויזיה, באסיפות בקמפוסים מול יהודים מהמימסד היהודי האמריקני שהאנגלית היא שפת אימם. בהשוואה לאנגלית שלהם, האנגלית שלי היא שפה זרה עם מבטא ישראלי ואוצר מלים הרבה יותר מצומצם, ובכל זאת, בכל העימותים האלה, ואנא סליחה על אי הצניעות, היתה ידי על העליונה. בחלק מהעימותים זכיתי בנוקאוט ובחלק אחר בנקודות. איך אני יודע? מתגובות הקהל בשעת העימותים ולאחריהם. האנגלית הפחות טובה שלי לא האפילה על איכות הנימוקים והמחשבה שהיו הקלף המנצח. אם אתה אומר את הדברים הנכונים בשפה לא כל כך ספרותית, אתה נשמע יותר טוב מזה שאומר דברי שטות ואיוולת בשפה גבוהה. באחת: הבעיה של שקד, היא תוכן דבריו, ואם להזיל דמעות, זו הסיבה. | |||
|
|||
אל דאגה גדעון! הכותרת הפרובוקטיבית לעיל, ששימך השתרבב לתוכה, נועדה למשוך קליינטים.. ואגב זאת, אני הולך להפתיע אותך בתשובתי על השאלה שבנידון : אני בטוח שגדעון ספירו הוא איש יפה . אין לי ספק שפניך לטוב וכנותך תעיד על זאת, ונא אל תחשוב שאני מנסה עליך את הפוליטיקה ''האחרת'' אחרי שכלו הקיצים להחזירך בתשובה.. אנא רק אל תאשימני בהתחנפות.. כבר הוכחתי שקשה לי עם חנפנות- גם אם כל כך ארצה.. אלא מאי- כמו שאתה אומר, ''העניין'' הוא כך : ישנה חבורת רחוב מרשעת בשכונה מסויימת- הלא היא העולם הגלובלי שאנו חיים עליו- ואתה גדעון ספירו נקלעת, יד המקרה או הגורל, אל תוך השכונה הזו, כל השבאב סביבך והרוק נוזל להם מהשפתיים על הטריפה הכבדה שנפלה עליהם מהשמים.. מי לוקח את השעון, את החולצה, מי ישלוף ממך את הנעליים ולמי מגיע הארנק ותוכנו! בנתיים הם סותרים לך פה ושם, בעיטות קלות, משחקים איתך, משתעשעים- לא משהו רציני.. מתמזמזים עליך.. ואתה מחליט לעשות מעשה! לנקוט עמדה- לצאת מהברוך : אתה ניגש לראש החבורה- הלא הוא בעגה המקצועית, ראש חש הנחש, ומגייס את כל הנסיון וחוכמת החיים שצברת עד כה- ואם לא עכשיו אימתי תשתמש בחכמה אדיבה זו.. : שאדוני יגיד לי מדוע ועל מה אתם מכים בי?! דבריך היפים והמחכימים, מר ספירו, רק תורמים לראש החבורה להעלות חייוך על שפתיו בנוסף לרוק שנוזל מהם.. חיוך שמתחלף בין רגע לקריזה של צחוק בלתי נשלט! זהו העולם שאנו חיים בו, וזוהי נטייתך להתייחסותך אליו . אני חושב, שבמקום המשפט המחכים הזה שפנית בו אל ראש הכנופייה, היה עליך לבדוק, בזמן החסד הניתן לך כאשר הם רק ''שיחקו'' איתך, אם במקרה/בנס שכחת והכנסת את השיברייה או לפחות את סכין השולחן אל כיסך, לשלוף אותה ולהפתיע אותם! אולי לבדוק אם בטעות שכחת לגזור השבוע את ציפורניך שיישמשו לך בלהוציא דרכם את עיני חוש חש הנחש או לפחות לאיים עליו בזאת- אולי זה או זה יעזור! לצאת מהברוך שנכנסת אליו, שיד המקרה הביאה אותך אליו, או שפשוט חוקי הג'ונגל של החיים הביאוך אליו! אני מייעץ לך מה עליך לעשות, בדיבור רק בדיבור, אני וכל עם ישראל איתי בזאת, והלכה למעשה, ההבדל בינינו נתחם אך בדיבור, כי אני נקלעתי לאותו הרחוב, ואני מקבל את אותן המכות .. ישראל והלכה למעשה, מתנהגת היום על פי דפוסי החשיבה שלך, וזוהי המציאות: אני קורא לה מרה כי אני מרגיש במכות בכאב (ובינינו, לא עושה שום דבר, חוץ מדיבורים, בנידון..) ואתה קורא לה עגומה- לשיטתך, וסיבותיך עמך . ואם כבר וקיבלנו בייחד אותן המכות ובאותה השכונה, אזי אפתח לך את ליבי כשותף למכאוב, כחבר ואח : ישראל נקלעה למצב קשה ולא פשוט . יש הטוענים שישראל נקלעה למבוי סתום ואני לא מסכים איתם, כי המבוי הסתום היחיד שאני מכיר הוא החידלון, וזה לא זה. כן המצב הסתבך ומחייב איפוס מונים. כן יש לי את ההרגשה הזו: יש לאפס את המונים ולהתחיל, כמו שאומרים, על דף יותר נקי . וזאת מה שניסיתי לעשות בתוכנית שהעמדתי אותה לדיון של סימולציה (בדיונים מתמשכים), וביקשתי למעשה בזאת, לעשות מעשה אמיתי ולא רק לגשת אל ראש החבורה עם ניסוחי האדיבים.. רציתי וביקשתי לקרוא, דרכה, תיגר על המציאות- המרה לשיטתי, והעגומה לשיטתך, ושנינו בעצם מדברים וחיים את אותה המציאות.. ובנתיים, בינינו, אני מנצל את השיחה האינטימית הזאת בינינו ועושה דרכה פירסומת לאשכול הסימולציה! יש בזה פסול אחי? גדעון, עדין כואב לך הגב מהבעיטה האחרונה? אפתח לך עוד טיפה את ליבי, כבר מרגיש כלפיך קירבה יותר ויותר.. אף אחד מהפורום, כמעט, לא נענה להזמנתי להשתתף בסימולציה, וגם כאן החלטתי לעשות מעשה ולפנות באופן אישי במייל אל מר יורם המזרחי. לפני מספר ימים. לא נעניתי. לא בכן ולא בלאו. גם לא ראה לנכון לאשר- נימוסית, את קבלת המייל! זו הארץ וזאת דרכה . אני מרגיש שזה המקום הנכון לסיים בו רשימה זו. באחווה וידידות / אלברט שבות | |||
|
|||
אין לי ספק שאתה איש נעים הליכות ובעל נימוסים טובים. כאשר נחה עליי הרוח גם אני יכול להביא כישורים אלה לידי ביטוי. אינני מקבל את משל השכונה שלך, שאליה אתה ואני ניקלענו ועתה אנו קרבנותיו של מנהיג השכונה, ראש הנחש על פי הגדרתך. מאחורי האדיבות שלך באה גם לידי ביטוי אכזריות קשה, כאשר אתה מציע לי להצטייד בסכין בפגישה עם ''ראש הנחש'', במטרה לדקור אותו וגם לעקור את עיניו. אני מבין שהצעות אלו באות בשם המתינות והתבונה כפי שהן מצטיירת אצלך. מצטער, אינני שותף לסגנון זה. היו לי כבר פגישות עם ראשי החבורה שאתה מדבר עליה. לא הייתי חמוש, לא בסכין ולא בשום כלי נשק אחר, אלא בעט, ניר והפה. בניגוד אליך אני חושב שבשכונה שלנו, ממשלת ישראל, בשמה של מדינת ישראל, היא היום הבריון השכונתי המתנכל לסביבתו, עוסק בשוד ובביזה, יש כאלה שמסתפקים בכסף, אחרים לוקחים גם תכשיטים ודברי חשמל, ואחרים מעדיפים קרקעות. כפי שאני מבין את תפקידי בשכונה, הוא קודם כל לרסן את הבריון שבמדינתו אני אזרח. אבל גם אותו לא ארסן בדקירת סכין או בעקירת עיניו, אלא במאבק דמוקרטי על דעת הקהל. זה ההבדל בינינו. | |||
|
|||
אינך בפופוליטיקה היכן שמסיטים נושאים מעוותים כוונות הופכים אמיתות ומשקרים במצח נחושה כי רבבות רואים אותם! אינך פוליטיקאי אפילו- אתה איש העט והנייר שכחנו? ההבדל בינינו, כפי שניסית לסכם, אינו שאתה דמוקרט ואני חוליגן נעים הליכות.. אכן ישנו הבדל בינינו, שניסיתי לעמוד עליו במשל, והוא : אתה נאיבי ואני נאיבי, אך אני יודע את זה ואתה לא . | |||
|
|||
לק''י לאלברט, לא השבת לאורי על הבעיה העקרית, בהנחה של משאבים מוגבלים המכתיבים סדר עדיפויות קפדני. מה אתה מעדיף להשתלב בעולם האנגלו אמריקאי יחד עם אנגליה ארה''ב אוסטרליה קנדה ניו זילנד או בעולם הערבי מוסלמי יחד עם איראן תימן לוב או תורכיה? האם בידך מטה קסם שיאפשר לימוד ערבית ללא השקעת משאבים? אם יש כזה אשמח לקבל ממנו מכה על הראש כיון שהבעיה בהחלט מטרידה אותי. אליצור | |||
|
|||
ולדעת בעזרתן גם אנגלית וגם ערבית. | |||
|
|||
כי חיפשתי בכל האשכול, ואף פתחתי את ההודעות ללא תוכן ולא מצאתי טענה אחת שמזכירה לי את בעית המשאבים שהעלה, לכאורה, אורי. כן נגעת אתה בסוגיה, בקונטקסט של פרוש רש''י לטענת אורי, לכאורה, ואני לומד מהודעת אורי האחרונה על הצטרפותו באהדה לטענתך שבוחשת בבעית המשאבים המוגבלים המכתיבים סדר עדיפוייות קפדני, ואם כן, ובהנחה שאתבקש על ידו שאתייחס לסוגייה, אין לי אלא לאמץ את פיתרונך אתה שהיצעת, וברשותך אחזור עליו מילה במילה, וכל הזכוייות שמורות, כמובן, למחבר : ''ניתן לפתח צורת לימוד, שבה הערבית לא תתבע השקעת משאבים רבה, כלומר מאזן העלות תועלת ייטה לטובת לימוד הערבית'' - סוף ציטוט . לגבי הסוגייה השנייה שהועלתה גם על ידך, אם עדיף להשתלב בעולם האנגלו אמריקאי או בעולם הערבי המוסלמי, ושכחת להציע לי את העולם הצרפתי שגם השפה שלו נלמדת בארץ.. ולמה לך להציע לי עולמות אליצור, אם יש לי עדין עולם משלי?! מי כמוך יודע עד כמה העולם שלי גדול וגדוש! אני צריך ''להשתלב'' בעולם אחר? כי אני לומד את השפה שלו? אם כן אתה בזה הרגע המצאת מונח חדש וטרי : בוא השתלב בעולם היפני, למד את השפה היפנית.. זה דווקא רעיון שיווקי טוב למשרדי פירסום.. אני מבקש ללמוד את היפנית במטרה להעשיר את העולם שלי ולא להשתלב בעולם היפני. ואם והיפנים הם ידידי או לחילופין אויבי, אזי היפנית, ובנוסף, תשמש אותי לתקשר איתם טוב יותר . בנתיים, תורי הוא להמתין לתשובת אורי, בחומר שהצטבר (באשמתי) שזועק להתייחסות.. | |||
|
|||
לק''י נהניתי מדבריך אלברט. אבל בעיתי היא שהצעתי ללימוד ערבית תוך כדי לימוד עברית לא ממושה על ידי. ומי אני שאטיף לאחרים. אילו ידעתי ערבית שוטפת הייתי רואה את עצמי זכאי לדבר וללמד אבל אני רק קלטתי מושגים שונים אגב לימוד. בארמית אומרים - קיינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא - מקריא האגרת הוא צריך להיות השליח. הלואי והייתי כזה. אליצור | |||
|
|||
מר סגל, למיטב ידיעתי היו לנביא ארבע בנות דווקא, זינב, רוקאיה, אום כלת'ום ופאטמה. היה לו גם בן, אך הלז מת בינקותו. כל זאת לדעת המסורת המוסלמית, שבה יכולנו כולנו לדון בעניין רב, לו דאגנו מבעוד מועד לרכוש השכלה בתחום השפה הערבית. הדבר אינו דורש משאבים מרובים, כל מה שצריך זה מורה, תלמידים ותוכנית לימודים, שאין מטרתה להכין חיילים לחיל המודיעין אלא ללמד שפה. באופן זה נלמדות בבתי הספר בארץ השפות הצרפתית והאנגלית, ואין פוצה פה ומצפצף, משל מותר, ואף רצוי, ללמד בבתי ספר עבריים שפת נכר וספרותה, ולאו דווקא את המילה הערבית לטנקים (דבאבאת אם תהיתם) או את סולם הדרגות בצבא הסורי. כיוון שמורה ותלמידים כבר יש (לימודי הערבית חובה הם בבתי הספר בישראל בכיתות ז-ט, למעשה יש חובת לימודים גם בתיכון אך אין כוח אדם שיאפשר קיום תקנה זו, כיוון שרמת הלימודים כה דלה, שמספר לומדי השפה באוניברסיטאות מידלדל והולך, שלא לומר רמת הלומדים והלימודים, כל זאת במעגל קסמים מסוגר שאותו מוליך ג'ן כעוס ועצבני, היישר מן הסיפור הראשון ב''אלף לילה ולילה''. בידקו בספר והיווכחו]) כאמור, כיוון שמורה וכו' כבר יש - נותרה שאלת תוכנית הלימודים בלבד. למה ללמוד? ערבית כדאי ללמוד לא רק בשל תירוצים שונים, משיקולי מלחמה ועד שיקולי שלום (עד כמה גדול המרחק בין השניים ניתן לתהות) אלא גם משום שהחלטת האו''ם בדבר חיתוך ישראל מאסיה והברגתה לדרום איטליה נדחתה למועד בלתי ידוע בשל קשיים תקציביים. ןכך, מי שמנוי וגמור עימו להוסיף ולחיות בחבל ארץ זה מחד, ולהימנע מלימוד השפה הערבית מאידך, גוזר על עצמו עיוורון, חירשות ואילמות ביחסיו עם תושבי האיזור כולו (לא כולם יודעים אנגלית ולא, אין לצפות שכולם ילמדו עברית, על אף שכל שאר העולם כבר עשה זאת). לגבי השפה הקלאסית, הספרותית והמדוברת: ערבית קלאסית אינה כה רחוקה מן הערבית הספרותית בת ימינו. כמו כן, האם את שייקספיר אנו קוראים למען רכישת השפה, או למען יפי הטקסט? (רמז: יפי...) כך בטקסטים ספרותיים קלאסיים ראויים בכל שפה (כן, גם ערבית). אשר לדיכוטומיה בין השפה הספרותית למדוברת, מאחר ואף אחת מהשתיים אינה נלמדת כיום כהלכה בקרב הציבור היהודי בישראל, מה זה משנה איזו תילמד קודם? לצורך העניין, מי שיודע ספרותית כהלכתה אין סיבה שיתקשה להשתלט על הלהג המקומי המדובר (למעט העובדה שאין עם מי לדבר, כי כל הערבים בסביבה דוברים עברית רהוטה!). בברכה | |||
|
|||
לק''י שני, את טוענת שיש לימודי ערבית חובה? לא ידוע לי על כך. בבית הספר שבו אני למדתי מעולם לא למדו ערבית וסיימתי מכיתה א' וע כיתה יב בלי לדעת אף מילה בערבית חוץ מכמה קללות בסיסיות חד קומתיות. הילדים שלי לומדים בכוכב יעקוב ושם החליטו ללמד צרפתית דוקא כשפה זרה שניה משום שיש שם גרעין גדול של עולים מצרפת ותוכנית להביא לשם עוד כמה מאות משפחות צרפתיות. כך שנוח לילדים ללמוד צרפתית. על ערבית לא שמעו שם וממילא כנראה גם אילו שמעו לא היה מי שילמד. טוב שתקנת אותי בנוגע למוחמד אבל אני בטוח שבספר שבו קראתי עליו צוין בן אחד קאסם שמת בינקותו אבל מוחמד קרא לעצמו בכל זאת תקופה מסויימת אבו קאסם ובת אחת. בעיתי היא שאני קורא את הערבית דרך מסך העברית אקח בחשבון את הערתך. הלואי והייתי מוצא מי שילמד אותי באופן שאוכל להמשיך גם לפרנס את משפחתי בלי להתמוטט. נסיתי ללמוד עם חבר דובר ערבית את תרגום רס''ג לתורה - שהרי כל תרגום הוא גם פרוש וזה אחד הפרושים החשובים ביותר אבל אחרי זמן קצר נמאס לו משאלותי בהבנת מילים ומושגים שונים ועזב אותי. לימוד הערבית הוא ערך חשוב כי השפה קובעת את התודעה. למשל שהיד הוא עד בארמית שהדא זו עדות כך גם בערבית. אבל שם השהידים שהם עדים לבשו משמעות של מתאבדים. כלומר הם מעדים על אמיתות אלוהיהם. לדעתי הם מעידים על כך שאלוהיהים הוא רצחני ומתועב. גם בלטינית יש משהו דומה מרטיר הוא עד - ומשתמשים בזה במשמעות של קדוש. אבל אצלינו אין כלל דבר כזה יש מי שמת על קידוש השם אבל הוא ינו מעיד על כלום. אשתדל להרחיב את ידיעותי. אבל כפי שהסברתי לכל אדם משאבים מוגבלים. אליצור | |||
|
|||
הרחבת האופקים והידע חשובה מאד. כמה צרות צרורות יחסוך לו האדם עם הידע הנכון וההבנה הנכונה. איך אמר שם שלמה המלך בקהלת: ''אל תתן את פיך להחטיא את בשרך'' (קהלת ה:ה נדמה לי)לצערנו זה לוקה בחסר בדור שלנו. ובתשובתך לשני, חן חן. נהניתי. והנה קוריוז: בזמנו של הנשיא קרטר יר''ה בא לבקרו נשיא פולין שאותו הוא לקח לסיור בערים המתועשות של ארה''ב. כשהם באו לביקור בבית החרושת למרכבים (של מכונית) Fisher Body הסביר לו קרטר את הנעשה בבתי חרושת אלו. המתורגמן תירגם לנשיא את המילה Body לחברתה הפןלנית ויצא מזה cadavre כלומר גופה של מת. הנשיא הפולני החוויר והנשיא האמריקני חייך ולא הבין על מה החוויר עמיתו הפולני. לאחר הפגישה בירר קרטר את העניין וגם הוא החוויר. וכמובן שלח לפולני מכתב וכו'. איך אמר שלמה המלך: ''החיים והמות ביד הלשון''. לשון במקרה זה = שפה. בברכה. מוטק'ה | |||
|
|||
אליצור, למיטב זכרוני אפילו עבר איזה חוק שכוח-אל בכנסת לגבי לימודי הערבית בארץ. במרבית בתי הספר בארץ אכן מלמדים ערבית כשפה זרה שניה (ולא צרפתית), אבל כאמור זה לא ממש משנה כי חוץ מכמה מילים בלשון העיתונות רוב בוגרי התיכונים אינם זוכרים דבר. בחזרה לענייני משאבים, בכוונה נטפלתי לעניין הלימוד בבתי הספר, כיוון שהשיעורים כבר מתקיימים ממילא; אך למרבית הצער במרבית המקרים אינם מביאים תועלת. נכון בהחלט שלימודים באופן פרטי הם עניין בעייתי. לגבי בנותיו של מוחמד, ליתר ביטחון בדקתי את העניין לפני שהערתי את הערתי. אגב, קיים תרגום לאנגלית של הביוגרפיה הקדומה ביותר של מוחמד שהגיעה לידינו, The Life of Muhammad לאבן השאם. המתרגם הוא אלפרד גיום (Guillaume ). בברכת לילה טוב | |||
|
|||
למה לרוץ ישר לערבית? בואו נתחיל עם העברית... | |||
|
|||
עברית קודמת...כמובן. מההיבט המעשי, מעטים הם השולטים בשפת עבר כדבעי. וראיה לכך הם השירים ה''מודרניים'' של כל מיני מלחינים למיניהם. (ואני לא חושב שצריך לנקוב בשמם..כי רבים הם..על כן יהי רצון כאילו הייתי פורטם)אינה דומה חיבור שלפני שנים מספר ,ומכל כן לפני שנות דור למה שאנחנו רואים פה היום ועל דא קא בכינא. היחס לכתיבה,לקריאה,לדיבור לתחביר ולדקדוק צועק חמס! כבר עמדנו על זה באחד המאמרים שהעברית של הרחוב היא כמעט אנגלית מתורגמת (''זאת לא כוס התה שלי'',ועוד הרבה דוגמאות שתלאה הלשון מספור). יתרה מזו, אם ילמדו עברית נכונה לימוד השפה הערבית ייקל לאין ערוך. לדוגמא(אני לא שולט הרבה בערבית אבל אנסה): ''אנא שכין אל טאריק...'' בעברית אני גר ברחוב...) טאריק=דרך שכין=שוכן אנא=אני. לימוד של קצת תלמוד בבלי, קצת תלמוד ירושלמי, שנים מקרא ואחד תרגום אז אנחנו בדרך .. וכמובן, מה שפה לא למדו זה את ה''ושננתם לבניך''...מה לעשות? כל אחד ישנן לבנו ולבתו ויעשה לביתו במיטב יכולתו. דבר שפעם היה מובן מאיליו,אמנם לא לכולם, היו מלמדים.היום צריך ''קרוס''..והשתלמויות וכדו'. אולי כמה מילים ממי שיודע ערבית,אולי נבקש ממר אלברט שבות,לכתוב כאן איזה מילון שימושי,או נפתח פתיל חדש: לימוד ערבית. מה אתה אומר? בהצלחה. ברוך אומר ועושה. | |||
|
|||
כוונות טובות מאד אבל גם אם יתממשו לא יפתרו שום בעיה. כשנלמד עברית כמו שצריך, יש סיכוי שנצליח גם לפתור את הבעיות. הבעיות שלנו אינן נובעות מאי הבנות עם השכנים אלא מאי הבנתנו את עצמנו, ולכך התכוונתי. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
|
|||
אכן הבעיות שלנו נובעות, בין היתר (ויש מי שאומרים- בעיקרון), מאי הבנתינו את עצמינו, ואולי הגיע הזמן באמת לדרוש מהאחרים שיבינו אותנו?! למה אנו תמיד, תמיד, דורשים מעצמינו להבין את הצד השני? למה עלינו תמיד מוטלת המשימה הזאת!? האם התשובה היא כי אנו מיוחדים? האם כאן קבור הכלב? כאן נעוצה התשובה? שבת שלום | |||
|
|||
אם היו כל שמסביבותינו אנשי אמת וצדק הרי שהיה אפשר לדבר על זה שהם יבינו אותנו. אכן,ישנם נוצרים (לא מהר אפרים) שמאמינים שהצדק אתנו. ג'ו פארה מהעיתון שלו, (כדאי לקרוא) מזכיר לאעולם מי הם ,לדןגמא ,הפלשתינאים, למרות שהם ''מתים'' שיקראו להם המשך הפלישתים שגרו בגרר ,באשקלון ובעזה. לחמנו המון,מאז שמגר בן-ענת ,ברק בן אבינועם,דבורה הנביאה, שמשון הגיבור,דוד המלך, ועוד הרבה אחריו. אם נסתכל ונבין את זה בביחנה כוללת, ושאנחנו ממשיכי דרכם של השופטים ,הנביאים,המלכים וכו'. נוכל עוד להמליך מלך ולהושיב סנהדרין,ללמד את העם טכסיסי מלחה בסגנון התובנות עליהם כותב ומדבר אורי מילשטיין ולפי דעת תורה...ממש, התגשמות ''שבור עול גלות מעל צווארנו והוליכנו קוממיות לארצנו''. והיינו מבינים את עצמנו לפני שנבין את האחרים,אז העולם שלנו היה נראה אחרת. הרי ה''גויים'' מצפים שנעשה מעשה, כל ה''בצלם'' ותוצר הנגד שלו''בצדק'' ה''אמנסטי'' וה''שממנסטי'' זכויות הירוקים ושטויות האדומים תפילת הכחולים וטפשות ה''גזע הלבן'' וה''ק.פ.פ. וה''ק.ק.ק. והדי,די,טי, והיו,אפ,או. הבי.בי.סי. והסי.אן.אן. ה הבבל''ת והחרטאת, יעלמו כעשן כלה וכציץ נובל וכצל עובר. למה? כי כל אלו הם ביטויי אי ההבנה ושמחה לאיד של הססנות העולם. כשהצבעים לא ברורים, ו''אין ולאו ורפיא בידיה'',איך אומרים אצלנו''או שכן או שלא מה שבטוח, אולי!'' אז הצעקני חוגג. והכל באיצטלה של צדקנות. והכל ''לשמה'' . בצלם התחיל ובצדק המשיך, הירוקים הגיבו לזלזול של התעשיינים עד שהם כבר שכחו למה הם באו. נכון,הכללות וקצת הגזמות,אבל העיקורן מובן. אגב,חשבתי על ה500 שקל..למה לא 1000 (אחרי הפיחותים,נו,באמת!).בברכה. מוטק'ה | |||
|
|||
יש להם ייצוג מרשים בארץ ומתוצרת הארץ.. את דעתי על ''הענף'' הזה היצגתי כאן באשכול תחת ''האם האיש גדעון ספירו יפה או מזוייף?!'' ובעצם, חידדתי בהודעה הזאת את התמיהה שהעלה נסים ישעיהו (לאחר מכאן) : ''הבעיות שלנו אינן נובעות מאי הבנות עם השכנים אלא מאי הבנתנו את עצמינו..'' . תעניין אותי דעתך בנושא. תמיד נהנה לקרוא אותך מוטק'ה, ואגב גם אני חשבתי על ה- 500 ש.ח, האם אדוני מתכוון להלוות לי 500 שח או לגבות ממני 1000 שח אחרי הפיחותים העמלות והחישובים..!! בסכך הכל ביקשתי הלוואה יא מוטק'ה וכבר רוצה לפתוח עלי בנק?! / שבת שלום | |||
|
|||
ההלקאה העצמית אותה אנחנו רואים השכם והערב בכלי התקשורת מראה בעליל שיש אנשים שסבלים מ''ליקוי מאורות''. לצערנו, החרו-החזיקו אחריהם אלפים רבים ורבבות בני נוער ''משכילים'' שלחם חוקם היה ועדיין נבירה ב''צדקת דרכינו''. היום יש ישראלים שחושבים כמו הצרפתים,וכמו של השמאלנים ו''השלום עכשיו'' שבאלג'יר, לדוגמא, נעשה עוול לאלג'ירים ומאורת הפריצים הזאת,(אלג'יר היתה תקופה ארוכה משכן לשודדי ים שהפילו את חיתיתם על אניות הים התיכון)הפכה למדינה לאחר שקבלה ''עצמאות'' מהצרפתים. (גם שם השתמשו בנשים וילדים כמסתור מפני החיילים הצרפתיים ומביניהם היו יורים על החיילים. על כל פנים, מבלי להכנס לעובי הקורה בעניין האלג'ירים היה עדיף אילו ה''צברים'' שלנו היו לומדים את ההסטוריה שלהם ומבינים את שייכותם לארץ ישראל ואז: ''כל כלי יוצר עלייך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי''. (ישעיה נ''ד) | |||
|
|||
(הערתי כמובן איננה מופנית אל צביק'ה, כי היא כמובן ידועה לו) ורק לחשוב על ההבדל לא הדק של מגרש המשחק והשחקנים שבו: עם ישראל בישראל איננו משחקת את תפקיד הצרפתים באלג'יר. חשוב להדגיש ולשנן . ועוד הערת אגב : רק לחשוב על עמדת הצרפתים היום (כלפינו ישראל, וכלפי הצד הערבי), אודות הסיכסוך באזור : עד כמה העם הזה ''חלש'' בשיעורי הסטוריה.. גם את זאת יש לזכור, ולקחת בחשבון.. | |||
|
|||
כן,חלשים מאד בהסטוריה אצלנו. זכרון קצר. אינטרס פוליטי, שרידות ועוד דברים ''טריוויאליים'' נותנים המון מקום למחשבה בנושאי אהבת הארץ. | |||
|
|||
(הערתי כמובן איננה מופנית אל צביק'ה, כי היא כמובן ידועה לו) ורק לחשוב על ההבדל לא הדק של מגרש המשחק והשחקנים שבו: עם ישראל בישראל איננו משחק את תפקיד הצרפתים באלג'יר. חשוב להדגיש ולשנן . ועוד הערת אגב : רק לחשוב על עמדת הצרפתים היום (כלפינו ישראל, וכלפי הצד הערבי), אודות הסיכסוך באזור : עד כמה העם הזה ''חלש'' בשיעורי הסטוריה.. גם את זאת יש לזכור, ולקחת בחשבון.. | |||
|
|||
לק''י לשני, אני חושב שלימוד הערבית בבתי הספר לא מועיל כי אין מלמדים אותה כשפה חיה. בפרוש רש''י לתלמוד ולתנ''ך מפוזרות מילים צרפתיות ואף לומד לא מנסה לברר מה משמעותן בצרפתית בדרך כלל פשוט מדלגים עליהן - וזה גם מצבה של הערבית. חשבתי שהיה ניתן ללמד את הערבית כמו שמלמדים את הארמית - לא על ידי שעורים בארמית אלא זו פשוט אחת משתי שפות הלימודים ולא ניתן לשבת בבית המדרש בלי להשתמש בה. לאחר לימודי בבי''ס למדתי שנים רבות בישבות גבוהות אף אחד מהרמ''ים (רב מחנך) לא היה מוטרד מכך שלימודי מחשבת ישראל או אמונה כפי שהם נקראים בענף שבו צמחתי, נעשים שלא בשפת המקור. רק לאחר שנים בגיל די מבוגר כשנכסנתי לחוג השפעתו של מורי יוסף קאפח נפקחו עיני לראות את הבעיתיות שבלימוד ספרי היסור דרך מסך התרגומים. אבל צריך לזכור שמורי יוסף קאפח עצמו לא לימד בערבית משום שהציבור שאליו שלמד אצלו כבר שכח את הערבית או מעולם לא למד אותה. שבת שלום נהנתי בפורום והתראות. אליצור | |||
|
|||
עד כמה עגום מצב לימוד הערבית בחברה היהודית בארץ ניתן ללמוד מכך שגם שיעורי הערבית בבתי הספר ובאוניברסיטאות מתקיימים בעברית(!). בעוד ששיעורי אנגלית וצרפתית מתקיימים בשפה הנלמדת, הערבית נלמדת בעיקר ככלי לתרגום טקסטים מערבית לעברית. וכך, שפה חיה, נושמת ובועטת נלמדת, כדבריך, שלא כשפה חיה. אגב, אפילו לטינית אפשר ללמד בצורה חיה, והדבר נעשה בבתי ספר יסודיים באנגליה שבהם לטינית עדיין מהווה שיעור חובה. התגלגלה לידי חוברת לימוד לתלמידי כיתה ג' ובה דיאלוגים וסיפורים קצרים לילדים בלטינית. מדוע לא ניתן ללמד ערבית בארצנו בצורה מקסימה יותר מכפי שהמצב כיום - לאלוהי צבאות ופוליטיקות הפתרונים, מן הסתם. בברכת שבת שלום | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |