פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
האם אפשר למכור לשטן מחלות נפש?
גלעד זליבנסקי (יום שני, 15/11/2010 שעה 9:00)


האם אפשר למכור לשטן מחלות נפש?

גלעד זליבנסקי



הפילוסוף אמיל מישל סיוראן כתב שהאנשים הבריאים בחברה המודרנית זקוקים נואשות לחולים, מפני שאותם אינדיבידואלים שנתפסים כחולים, הם הערובה היחידה לבריאות של כל שאר המין האנושי. הרעיון הוא שכדי ''להוכיח'' שיש הבדל חד וברור בין החולי לבריאות, קל הרבה יותר לסמן את הגבול באמצעות החריגים או המקרים הקיצוניים לכאורה מאשר באמצעות הרוב, או הסימנים שמאפיינים רוב הזמן את רוב בני האדם בהיסטוריה.

מישל פוקו הניח לנו את הספר המפורסם ''תולדות השיגעון בעידן התבונה''. שם הוא עוסק בהרחבה ומתעמק לאחר מחקר ארוך והכשרה פסיכיאטרית קונבנציויאלית בהיסטוריה של ההתייחסות של החברה המערבית לאוכלוסית חולי הנפש מאז סוף ימי הביניים. כמו כן, מפורסמת וחשובה ממנו היא הנחת היסוד של זיגמונד פרויד בכבודו ובעצמו: הוא התעקש במקומות רבים שבהם עסק בהפרעות נפשיות או במבנה הפסיכולוגי ה''רגיל'', שאין לשיטתו שום הבדל מהותי בין נפש של חולה לנפש של אדם ''נורמלי''. ההבדל טמון בשיבושים מסויימים בתפקוד ובהבדלים בהתמודדות עם הרקע הנפשי ועם ההיסטוריה המודחקת.

פרויד אפילו ציין בפירוש שהמצב שאנשים נורמטיבים קוראים לו ''נורמליות'' הוא פיקציה שהחברה המציאה. מפני שאף נפש אינה באמת יציבה ו''נורמלית'', אלא רק שמורה קצת יותר טוב מחברתה ואולי ברת מזל ותוצר של היסטוריה נפשית יותר נוחה לעיכול.

אי אפשר לטעון לגבי אף אחד מההוגים שהוזכרו כאן שהם היו חסרי השכלה בנוגע לנפש האדם או שהיתה חסרה להם התנסות מעשית עם אנשים שמוגדרים היום כחולי נפש או סובלים מהפרעות אישיות או בעיות פסיכולוגיות.

למרבה האירוניה, היחס של סיוראן, פוקו ופרויד למחלות נפש (או הפרעות) הפוך מהאבחון שמקובל היום הן בשפה המדוברת של ההדיוטות והן על ידי חלק ניכר מהממסד הפסיכולוגי-פסיכיאטרי. בדומה לדואליזם היהודי-נוצרי של טוב ורע, שפיות או בריאות נפשית נתפסת כמעין ניגוד מוחלט של מחלת נפש.

ניתן להניח שפסיכיאטרים מקצועיים כגון פרויד ופוקו ידעו על כל ההבדלים והסכנות שכרוכים ב''פתולוגיה'' נפשית. אבל במקום לבודד את החולה מהחברה, ולהסתכל רק על המחלה שלו בצורה ממסדית ואינטרסנטית, הם הרחיבו את שדה הראייה גם אל הקשרים שבין החולים, המחלות והחברה שעדיין נקראת היום ''נורמלית''.

סביר להניח שפרויד, פוקו או סיוראן לא היו מופתעים אם היו מספרים להם שיש מקרים מתועדים של חולי נפש שרצחו את הילדים שלהם, את ההורים שלהם או קורבנות שהם לא הכירו או שהם ניסו לרצוח עם שלם או את כל האנושות. אבל השאלה המעניינת היא מה ההבדל בין רצח לרצח, או מה מהי מידת המסוכנות של רוצח לא נורמלי עם עבר פסיכיאטרי לרוצח ''נורמלי'', שפוי ומאושר?

אין קושי לראות מבחינה מעשית, שדווקא הרוצח ה''נורמלי'' הוא הסוג המסוכן יותר וגם כנראה שמבחינה סטטיסטית, אם אנחנו משתמשים בהגדרה המקובלת היום של בריאות נפשית, נראה שרוב מכריע של מפיצי הפשע והאלימות בעולם הם לפי אותה הגדרה, אזרחים נורמלים, ללא עבר אפל של פסיכיאטריה.

היתרון של הפושעים השפויים פסיכיאטרית הוא שהאחים הנורמלים שלהם כבר התרגלו אליהם והחברה תופסת אותם כסוג של רוע, אם לא מחלה כרונית מובחנת מאליה. עד כדי כך שאין אפילו טעם להבחין בה או להעלות אותו לחדשות מעבר למינון הנורמלי של מדור הפלילים המיושן.

פושעים לא נורמלים, חולי נפש, בעלי הפרעות אישיות וכדומה, הם הזדמנות בשביל החברה לחפש פשעים חדשים עם איכויות שלא קיימות לכאורה בהיסטוריה הנורמלית העולמית.
אפשר לומר שיש בחוסר או באובדן שפיות משהו אקזוטי ורומנטי בשביל מוחות שמניחים שהם עשויים מחומרים של עולם טוב יותר.

אז משם הדרך קצרה בשביל לייחס לחולי נפש בלבד התמחות בפשעים המחרידים ביותר. כאלה שהם לכאורה מעבר לסיבולת המוסרית של אדם בריא. מהמרחק של אמצעי התקשורת כל הפנטזיה הזאת נראית הגיונית מאוד.

אבל במציאות החברתית שבנתה את כל ההגדרות וההנחות של בית המשוגעים שבו בבת אחת גם מעמידים לדין וגם גוזלים את כל השפיות, אפשר להפוך את כל הבסיס של מגדלי הקלפים האופנתיים האלה.

אפשר להתחיל מזה שעצם ההגדרה המשפטית של חולה נפש ושל ההשלכות שלה לא ברורה אפילו לבריאי הנפש. נכון שיש הוראות משפטיות-תאולוגיות לברר אם האדם מבחין בין לרע או לא, או האם הוא עבר באופן מספיק חולני הסתכלות פסיכיאטרית וכו' אולם ברור שכל הענין של חופש רצון היא בעיה פילוסופית נצחית ושבכלים המדעיים והחברתיים שלנו אין שום דרך רציונלית (להוציא מעט מקרים מאוד חריגים וחד משמעיים) לקבוע אם לאדם כלשהו יש או אין כך וכך רצון חופשי (הרצון החופשי שייך לתחום בפילוסופיה המטפיזיקה שהוא תאורטי לחלוטין). התוצאה הישרה היא שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת עד כמה רצון חופשי של חולה נפש שונה משל נורמלי וכיצד, אבל אנחנו בכל מפעילים בתי משפט ופסיכיאטרים כדי לארגן את החברה ולנקות את מה שאנחנו לא יכולים לדעת.

מעבר לפשטנות המשפטית של הענין, אם מסתכלים על הזיהוי הישיר של החולים בתוך החברה, בפועל, כמעט שאין דרך לזהות את הרוב ובטח שלא את כולם. שוב, על פי ההגדרה שלפיה כל מי שאובחנה אצלה מחלה, הפרעה וכו' או נוטל תרופות מוגדר כחולה נפש, או סובל מבעיות מהסוג הזה. הנפש היא הפשטה ואין לה סימנים חיצוניים ברורים. בדרך כלל חולים שומרים על הנפש שלהם עם חזות נורמלית. קשה לערוך מפקד אוכלוסין או סטטיסטיקה מלאה לאוכלוסיה כזאת. ושלא לדבר על זה שהיא יותר מדי מגוונת ושיש בה שונות גדולה לפחות כמו באוכלוסיה הכללית. אולי נכון יותר לומר שזאת לא אוכלוסיה, אלא מספר רב של יחידים שאין להם מכנה משותף חוץ מהסטיגמה החברתית.

עברו אלפי שנים עד שהפסיכולוגיה והפסיכיאטריה התחילו לאבחן ולהגדיר חולי נפש בצורה שיטתית ואנטי חברתית. אבל אחרי הכל, היכולת לסמן ולפענח כלכך הרבה בזמן קצר היא מוגבלת. ועם כל הקדמה לכאורה, אף אחד עדיין לא יכול לאבחן את רוב הנפשות בחברה, כמו שאי אפשר לאבחן כופר או מכשפה, צדיק או רשע. במציאות אי אפשר להבחין בצורה מדעית ומדוייקת בין בני אדם. וההגדרה המודרנית של מחלות הנפש לא שופכת אור על הבעיה, אלא רק משחיתה אותה עם מדע והופכת רשימה ארוכה של נפשות לצלקות של החברה.
  • המחבר הוא בעל תואר M. Phil (מאסטר בפילוסופיה) ועוסק ביעוץ פילוסופי.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 15/11/2010 שעה 9:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אך לא מתייחס לתגובותינו .
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
(יום שני, 15/11/2010 שעה 10:12)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובה שלו הינה בגדר ייעוץ
וזה עולה בכסף
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
גלעד זליבנסקי (יום שני, 15/11/2010 שעה 18:46)
בתשובה לspinner013@gmail.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אם תשלמו לי הרבה כסף אני לא אוכל מבחינה לוגית להגיב אם לא יופיעו לפני התגובה שאלות או הקדמות שיכינו בשבילה את הקרקע. ויטגנשטיין אמר שאת בעית החיים אי אפשר לפתור, כי לא רק שאין לנו את התשובות עליה, אלא שאין לנו גם את היכולת לשאול את השאלות.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 16/11/2010 שעה 7:24)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דרווין אמר שאלה החיים היום הם צאצאיהם של אלה שפתרו את בעיות חייהם .
הרוב העצום של היצורים החיים לא רק שאינם שואלים הם אפילו לא יודעים שיש שאלות ורובם אפילו לא יודעים דבר .

ויטגנשטיין הוא רק אחד משורה א א ר ר ו ו כ כ ה ה של פילוסופים טועים .
נסה לחשוב במקום לצטט .
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
גלעד זליבנסקי (יום שלישי, 16/11/2010 שעה 18:51)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מצטער, אבל נדמה לי שאני מבין את הבעיה הפילוסופית שאנחנו מסתובבים סביבה במעגלים, אבל אני לא מבין את הטענות שלך. אני אמנע מציטוטים של אחרים כדי לא לבלבל את הנושא...

בוא נגיד שאחד מהפילוסופים הראשונים ביוון לימד שהדבר הכי חשוב בדיון פילוסופי הוא קודם כל להבין על מה מדברים: כלומר, לבדוק שאנחנו מדברים על אותו ומשתמשים באותם מושגים ודקויות.

אם כן, נכנסתי לכאן אתמול כי שמעתי תלונות על חוסר הנוכחות שלי אחרי הפרסום. אחר כך שאלתי אותך על מה אתה רוצה שאני אגיב (חוץ מהתלונה על ההעדרות מהפורום).

כתבתי גם שאי אפשר לענות בשביל שיודעים מה השאלה. וחוץ מזה שיש גם נושאים פילוסופיים שאף אחד בהיסטוריה עדיין לא הצליח לנסח עבורם את השאלה שמכוונת אליהם... כי יש נושאים שעדיין ותמיד יהיה לנו קשה לנסח אותם בשפה שלנו.

בסוף אתה שלפת את דארווין והבאת את הטענה שלו על ''בעיות החיים'' במובן של ביולוגיה התפתחותית. שאין לו שום קשר לבעיות החיים הפילוסופיות של ויטגנשטיין שחי מספיק שנים אחריו כדי להכיר את תורת האבולוציה שלו (לודוויג ויטגנשטיין נולד כמה שנים אחרי שדארווין נרקב)...

לסיכום, אי אפשר להבין מכל מה שעשינו כאן במה ויטגנטיין טעה, איך הטענה הביולוגית של דארווין קשורה לענין, למה מה שהבאתי מויטגנשטיין לא מתאים להקשר שלנו ובמה טעו כל הפילוסופים בשורה ארוכה עם אותיות כפולות?

הרבה מאוד מיסתורין יחסית לכלכך מעט חומר לימוד ובלי להשתמש במילה מהמאמר שלמעלה.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 16/11/2010 שעה 20:44)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת
''ויטגנשטיין אמר שאת בעית החיים אי אפשר לפתור, כי לא רק שאין לנו את התשובות עליה, אלא שאין לנו גם את היכולת לשאול את השאלות''

בניגוד לטענת ויטגנשטיין שאלות על החיים נשאלו הרבה לאורך ההיסטוריה . ואני עונה שאת בעיות החיים התחיל לפתור דרווין . הוא לא הגיע לכל העומק אבל התחיל בכוון שהולך ומתחזק .

האקראיות היא אם החיים . ובאומרי אקראיות כוונתי לאקראיות מנקודת מבטו של האדם בלבד , כי אין אקראיות , הכל דטרמיניסטי .
באקראי נפגשו מספיק יסודות כימיים ליצירת ישות חיה הראשונה . באקראי נוצרו מוטאציות ובאקראי חוסלו הבלתי מתאימים .
אני משער שקראת את ריצ'רד דוקינס .
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
אריק פורסטר (יום שלישי, 16/11/2010 שעה 22:27)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובאקראי התחברו מספר קרשים עם לוח זכוכית וחוטי מתכת, ויום אחד הופיע מכשיר טלויזיה בסלון.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 7:00)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ח ח ח
גם חתיכות אלומיניום התחברו באקראי למטוס ג'מבו .
הטיעון שלך הוא טיעון ''השען העיוור'' . או שאתה מתבדח או שאתה זקוק להסבר .
_new_ הוספת תגובה



אריק, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני מסכים עמך לחלוטין
ימני גאה (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 23:16)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדהים עד כמה ''מדענים'' עיוורים.
_new_ הוספת תגובה



אריק, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני מסכים עמך לחלוטין
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 5:23)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול להיות נדהם כרצונך ,

אבל
מדען הוא אדם שעוסק בבדיקת עובדות .
_new_ הוספת תגובה



אריק, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני מסכים עמך לחלוטין
ימני גאה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 6:54)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון שמדען אמור לבדוק עובדות,

אבל אסור לו להיות עיוור,
ולהתעלם מעובדות שאינן נוחות לו.

זה מה שקרה במשך 150 השנים של התאוריה הכושלת הזו.

כל ''המדענים'' ניסו מאז להוכיח אותה,
אבל תמיד מתגלות עובדות חדשות שסותרות אותה.

''אבולוציה'' משמעותה התפתחות אטית מדורגת.

האבולוציה נכונה.
מה שלא נכון, שהיא נעשתה ''מעצמה'' באקראי.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
גלעד זליבנסקי (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 2:31)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.בעית החיים שויטגנשטיין עסק בה היא לא ''שאלות על החיים'', אלא ביטוי בלתי אפשרי של חוסר הידיעה וההבנה של משמעות החיים, פשר החיים וכדומה מבחינה מטפיזית ובאופן מושלם. אלה הם דברים שאף פעם אי אפשר יהיה לדעת. וגם אם יש חקירות פילוסופיות בתחום הזה, ויטגנשטיין הראה בפילוסופיה שלו, שאף פעם לא נוכל לשאול את השאלה המלאה שמקיפה את הכל (שהיא גם תנאי כדי להגיע לתשובה המלאה).

2.בעית החיים היא אחת. היא איננה ''בעיות'', אלא היא המכלול של משמעות החיים המלאה שאמור להתרכז בשאלה או בנושא אחד.

3.דרווין לא עסק בבעית החיים הפילוסופית הזאת, אלא בביולוגיה. בעית החיים היא לא ביולוגית, אלא אך ורק פילוסופית ובעיקר מטפיזית. זה שביולוגיה עוסקת בחיים במובן אחר לא אומר שהיא קשורה לענין הזה. למעשה למילה ''חיים'' יש שתי משמעויות נפרדות בשני המקרים.

4.אי אפשר לדעת אם יש לנו במציאות דטרמיניזם או אקראיות, או מה היחס שבין נקודת המבט למה שמעבר למבט. אלה הן שאלות מטפיזיות שהן חיצוניות להכרה האנושית. אבל אפשר גם להניח באותה מידה שהטבע מכיל תערובת כלשהי של אקראיות ושל חוקיות, קצת בחירה חופשית פה וקצת הכרח שם... זאת טעות להניח שהכל חייב להיות מוגזם: דטרמיניסטי לחלוטין או תוהו ובוהו מוחלט.

5.דוקינס הוא לא פילוסוף, אלא מדען שהתפרסם מכיוון שהוא הציג לקהל הרחב רבי מכר פופולריים במדעי החיים. לדעתי הוא אתאיסט בינוני והמונחים שהוא ממציא אולי קליטים ומפורסמים, אבל אין בהם עומק או מקוריות פילוסופית. אם מתמצאים בהיסטוריה של הפילוסופיה, התאוריות של דוקינס נראות פשטניות, גסות ולפעמים מיושנות. ובזה אני מתכוון למשל ל''גן האנוכי'' וגם לחוכמה הזאת של הגן התרבותי-רעיוני שנקרא ''מם''. אין לי כאן מקום להיכנס לכל התופעה של ריצ'רד דוקינס, אבל לדעתי האישית, אוהבים אותו אנשים שחושבים שהרדוקציות הביולוגיות-אבולוציוניות שלו הן תחליף לפילוסופיה ותרוץ ''מוכח מדעית'' שלא צריך לעסוק בפילוסופיה שהיא יותר מורכבת מאשליה מדעית משומשת בסגנון של תחילת המאה ה-‏20. אני יודע שדוקינס הוא לא הנושא שלנו, אבל הוא מאוד פופולרי, אז הצגתי אותו לפורום.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
אריק פורסטר (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 4:46)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסכים איתך ב-‏100% במה שאתה אומר על דוקינס.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 7:28)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפה שאתה מסכים עם זליבנסקי . אלא שהדיון איננו בחירות לקונגרס .
עליך להראות היכן הטיעון האבולוציוני מוטעה .

כדי להקל עליך אני אציג את הטיעון בשלבים .
1 - אטומים של יסודות כימיים שונים יוצרים מולקולות .
2 - יש מולקולות שמסוגלות ליצור העתק של עצמן .
3 - שלב #2 מצריך חומרי בנין ואנרגיה להם אני קורא - משאבים.
4 - מולקולות שעושות את איסוף המשאבים ואת העתקי עצמן שורדות דורות רבים יותר מאחרות .
5 - בגלל העיקרון של סעיף #1 נוצרים באקראי שינויים במולקולות קיימות .
6 - המולקולות מסעיף #5 הן מוצלחות יותר או גרועות יותר מאחרות .
7 - המולקולות הגרועות אינן יוצרות העתקים ולכן נעלמות מהקיום .
8 - מתוך הסעיפים #6 + #7 עולה כי המולקולות הללו נעשות בעלות מבנה הנעשה מסובך יותר ויותר .

טלביזיה אינה מולקולה כימית וחיבור חלקיה אינו תרכובת כימית . אבל אפילו טלביזיה היא תוצר של אבולוציה - לא אבולוציה טבעית אבל אבולוציה מעשה ידי אדם .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 23:23)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך היתה יכולה להיווצר ביצה בצורה אקראית והנחילה את התכונות שלה לצאצאים ?

הביצה הייתה חייבת להיווצר בשלמות. אחרת היא לא היתה יכולה להמשיך להתפתח ''באקראיות'' !!!
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 5:24)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זמן רב לפני הביצה הראשונה נוצרו צאצאים בלי ביצה .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 6:49)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא זו הבעיה.

האבולוציה האקראית, נוסח דארוין,
טוענת כי רק מוטציות קטנות ואקראיות יצרו דברים חדשים.

לפי טיעון זה,
לא הייתה יכולה להיווצר ביצה,
כי אי לא אפשר שביצה לא מושלמת היתה יכולה להנחיל את התכונות שלה לדור הבא.
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 7:01)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בזה בדיוק אתה טועה .
לא הביצה מנחילה את התכונותיה !
מה שמנחיל את התכונות זה רק DNA . כל השאר הם תוספות ושיפורים .
הביצה היא מאגר חומרים שבהם משתמש ה-DNA לבנית העובר ולכן גם ביצה לא מושלמת יכולה ליצור את ההעתק של ההורים .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 7:10)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסתבר של הבנתה את הטענה שלי.

תנסה לקרוא שוב ושוב.

כל עוד הביצה לא מושלמת בהתפתחות הDNA שלה,
היא לא יכולה להשתכפל ולהנחיל את המוטציות לדור הבא...
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 17:48)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוב אתה חוזר לביצה .
ההעתקה נעשית על ידי ה-DNA ולא על ידי הביצה . הביצה היא רק ''מחסן'' . לא חשוב שהביצה מושלמת או לא .

חשוב רק שה- DNA יהיה מסוגל לבצע שיכפול עצמי . רק ה- DNA ולא משהוא אחר .

יש הרבה חומרים פשוטים הנקראים ''גביש'' המסוגלים ליצור העתק של עצמם . אחד מפורסם הוא FeS2 המכונה ''זהב השוטים'' אבל גם מאות גבישים אחרים . קוורץ , יהלום , פחמת הברזל , אבן אודם , ירקן , איזמרגד ועוד ועוד . כולם מבצעים שיכפול עצמי ! זה אחד התהליכים הנפוצים בטבע .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
(יום חמישי, 18/11/2010 שעה 19:45)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך ה DNA מבצע שיכפול?
מי שיכפל אותו?
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 21:35)
בתשובה לspinner013@gmail.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

DNA היא מולקולה חלשה בעלת קשרים מקבוצת המימן .
היא נוטה להתפרק לשני צדדים המשלימים ימין את שמאל ולהיפך .
צד אחד הוא מקבוצת הסוכר וצד אחד הוא מקבוצת הזרחן .
כאשר נעשה פירוק כזה אז כל צד מחפש השלמה כימית .
עם גמר התהליך יש שתי מולקולות זהות .
האחת היא סוכר שנדבקו אליו זרחנים והשני הוא זרחן שנדבקו אליו סוכרים .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 20:39)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוב לא הבנתה את הטענה שלי.

תקרא שוב ושוב.

מבחינה מעשית ,
לא ייתכן שביצה שעדיין שלא הסתיימה ההתפתחות שלה, והיא בשלבי מוטציה ראשונים, תוכל להנחיל לצאצאים,
את המוטציות,
כי היא לא מסוגלת לזה.

לכן, ביצה הייתה חייבת להיות מפותחת בשלב אחד ולא במוטציות.

ברור ששלב אחד להתפתחות כל-כל מורכבות של הביצה, אינו ייתכן.
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 21:30)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו בדיוק הטעות שלך .
כתבתי ואני חוזר וכותב

הביצה אינה משכפלת . ואין מוטאציה של הביצה .
שוב
הביצה אינה משכפלת . לכן לא חשוב אם היא משוכללת או לא .

השכפול הוא של DNA ולא של הביצה . גם המוטאציות הן של DNA .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 22:06)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה שוב טועה.

השכפול הוא פעולה שמשכתבת ע''י ה DNA.

ה DNA זהה לתוכנת מחשב,
אשר מכתיבה את פעולו ההתחלקות.

כאשר ''התוכנה'' של הביצה לא הושלמה,
אין אפשרות לבצע את החלוקה (שאתה מדבר עליה) כי אין ''תוכנה ''גמורה
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/11/2010 שעה 7:17)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה עושה ערבוביה מהדברים .

כרגע , כבר התקדמת צעד קטן .
קודם כתבת ''הביצה הייתה חייבת להיווצר בשלמות. אחרת היא לא היתה יכולה להמשיך להתפתח ''באקראיות'' !!!''
וכעת אתה כותב ''אין אפשרות לבצע את החלוקה (שאתה מדבר עליה) כי אין ''תוכנה ''גמורה''

וזה הבדל אחד . ''ביצה לא מושלמת'' או ''תוכנה לא גמורה'' הם שני דברים שונים .
נחוץ לדייק .
ביצה לא מושלמת היא למשל ביצה עם סדק בקליפה . ביצה כזו יכולה לפתח בתוכה אפרוח ללא פגם .
''תוכנה לא גמורה'' היא גרעין ללא זרע . ללא כניסת הזרע לתוך הגרעין לא יתפתח אפרוח .

ועוד דיוק שנחוץ .
לעופות , לזוחלים , לדגים , לדו-חיים , לחרקים יש ביצה . אבל הגרעין המכיל את ה-DNA של הנקבה נקרא ''ביצית'' ולא ביצה . ייתכן שכאן מקור הטעות שלך .
אחרי כניסת הזרעון של הזכר לתוך הביצית והחיבור בניהם נקראת החבילה המחוברת ''זיגוטה'' .

אצל בני אדם ושאר היונקים התהליך דומה אך מתרחש בתוך גוף הנקבה באיזור שנקרא ''חצוצרה'' . לבני האדם אין קליפה .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום שישי, 19/11/2010 שעה 7:29)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי.

אתה מראה חוסר בהבנת התאוריה.
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/11/2010 שעה 8:07)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקביעה שלך שגויה .
אתה משתמש במילים שלא במקומם .
אתה מחליף בין ביצה לביצית .
אתה טוען שביצה פגומה אינה יכולה ליצור אפרוח .

כל אלה הם טעויות שלך .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום שישי, 19/11/2010 שעה 8:17)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבולוציה, משמעותה, בין השאר,
התפתחות של ה DNA
לשלבים מתוחכמים יותר.

אתה מתעלם מעובדה זו.

ני מציע לך ללמוד יותר על התאוריה של דארוין,
כי להמשיך את הדיון,
אחרת זה סתם קשקוש...

אגב, כאשר אני אומר ביצה מתכוון לביצה של פרפר, של ציפור, תרנגולת ועוד.
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/11/2010 שעה 10:43)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים עם מה שכתבת כעת .
אבל זה שונה ממה שכתבת קודם .
קודם כתבת שהביצה צריכה להיות מושלמת .

אם אתה מסכים כפי שכתבת כעת כי
''אבולוציה, משמעותה, בין השאר,
התפתחות של ה DNA
לשלבים מתוחכמים יותר.''

אז יש מקום להמשכת הדיון .
בוא נחזור לנקודה שבה כתבת
====================================
====================================
''נכון שמדען אמור לבדוק עובדות,

אבל אסור לו להיות עיוור,
ולהתעלם מעובדות שאינן נוחות לו.

זה מה שקרה במשך 150 השנים של התאוריה הכושלת הזו.

כל ''המדענים'' ניסו מאז להוכיח אותה,
אבל תמיד מתגלות עובדות חדשות שסותרות אותה.

''אבולוציה'' משמעותה התפתחות אטית מדורגת.

האבולוציה נכונה.
מה שלא נכון, שהיא נעשתה ''מעצמה'' באקראי.''
====================================================
====================================================

התוכל להראות שהאבולוציה אינה נעשית באקראי ?
זה כמובן רק אחרי שנסכים על ההגדרה של המילה ''אקראי'' כי לדעתי יש לה יותר מפרוש אחד .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (יום שישי, 19/11/2010 שעה 14:21)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטענה שלי,
מוכיחה כי ביצה לא הייתה יכולה להתפיח באקראי.

ביצה מקבילה לתוכנת מחשב.

אני לא מתכוון להמשיך בדושיח-חרשים !!!
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/11/2010 שעה 6:05)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא חייב להמשיך , רק אם תרצה .

ביצה אינה מקבילה לתוכנת מחשב .

ביצה היא מחסן ולא יותר .

DNA דומה קצת לתוכנת מחשב או לספר הוראות פעולה .
DNA קובע את התפתחות היצור החי ולא ביצה .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (שבת, 20/11/2010 שעה 6:47)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאן הטעות שלך.

ביצה אינה מחסן,
אלא תוכנית מופלה לפיתוח עובר...
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/11/2010 שעה 8:51)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ! ! !

התוכנית היא ה- DNA .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (שבת, 20/11/2010 שעה 9:25)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן.

DNA הוא חלק מהביצה.

לכן DNA אינו עומד ברשות עצמו...

הביצה, הזרע הביצית, כולם תוכנות ממוזערות שנותנות את ההוראות להתפתחות העובר, הצמח או כל מה שמתוכנת בהם מ ר א ש .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/11/2010 שעה 11:02)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה עושה עירבוביה מהכל .

הביצה היא קליפה שבתוכה חלמון , חלבון , אויר ותא זרע .

הקליפה מאחסנת את החלבון החלמון והזרע , לכן הביצה היא ''מחסן'' .
החלבון , החלמון והאויר הם חומרים שתא הזרע משתמש בהם ליצירת האפרוח . בתוך תא הזרע יש כרומוזומים המורכבים משרשראות של DNA .
ה-DNA הוא ולא אחר מכתיב את היווצרות גופו של האפרוח על ידי שימוש בחלבון , בחלמון והאויר שבתוך קליפת הביצה .
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (שבת, 20/11/2010 שעה 12:46)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד כאן.

לך ללמוד...
_new_ הוספת תגובה



טעות, טעות טעות.
ימני גאה (שבת, 20/11/2010 שעה 12:48)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל תשכח על מה היה הדיון:

''אם היתה יכולה להתפתח ביצה ממוטציות אקראיות'' !!!!!
_new_ הוספת תגובה



אפילו בזה אתה טועה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/11/2010 שעה 18:15)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטיעון הראשון שלך בסידרה היה
''איך היתה יכולה להיווצר ביצה בצורה אקראית והנחילה את התכונות שלה לצאצאים ?

הביצה הייתה חייבת להיווצר בשלמות. אחרת היא לא היתה יכולה להמשיך להתפתח ''באקראיות'' !!!''

1 - ביצה לא נוצרה בצורה אקראית .
2 - ההנחלה לצאצאים היא של DNA .
3 - גם ביצה פגומה יכולה להתפתח .
4 - האפרוח בתוך הביצה לא נוצר באופן אקראי .

כל האקראיות שייכת רק ל-DNA .
_new_ הוספת תגובה



סליחה, חשבתי אותך לרציני...
ימני גאה (שבת, 20/11/2010 שעה 20:15)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם לוגיקה כמו שלך אני לא מסתדר !!!

אני מדבר על הביצה כמכלול שלם.
_new_ הוספת תגובה



סליחה, חשבתי אותך לרציני...
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 21/11/2010 שעה 5:29)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה מתייחס לביצה כמכלול שלם אז היא לא נוצרה באקראיות .
היא נוצרה בחלק הפנימי של נקבה . זו יכולה להיות נקבה של עוף או דג או חרק או זוחל או דו-חי .

בחלק הפנימי הזה של הנקבה יש מנגנון שמייצר ביצים . המנגנון הזה אוסף חלבונים , שומנים , סידן ועוטף בהם את חבילת הכרומוזומים של הנקבה האם ושל הזכר האב . כשכל החומר מוכן זה נפלט החוצה .
_new_ הוספת תגובה



סליחה, חשבתי אותך לרציני...
ימני גאה (יום ראשון, 21/11/2010 שעה 6:51)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא מבין מה שאתה כותב....
_new_ הוספת תגובה



סליחה, חשבתי אותך לרציני...
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 21/11/2010 שעה 8:13)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כוונתך שאתה לא מבין . . .

לפי מה שאתה כתבת עירבבת ביצה , ביצית , DNA .
גם לא הסברת למה כוונתך כשאתה כותב ''אקראי'' .

ביצה יש לתרנגולת וגם לדג וגם ללטאה וגם לנמלה .
ביצית יש לאשה וגם לחתולה .
DNA יש לכל היצורים החיים ==> לאדם , לצפרדע , לנשר , לחידק , לעץ , לתפוח-אדמה .

מה שקובע את צורתו של היצור החי הוא DNA . מוטאציות הן שינויים ב-DNA בין הורה לצאצא .
_new_ הוספת תגובה



סליחה, חשבתי אותך לרציני...
ימני גאה (יום ראשון, 21/11/2010 שעה 17:25)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מציע שתפסק לכתוב שטויות,
ותשמור לעצמך את מעט הכבוד שנשאר לך כאן.

אני לא מתכוון להמשיך בתגובות לשטויות...
_new_ הוספת תגובה



סליחה, חשבתי אותך לרציני...
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 21/11/2010 שעה 20:51)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי כבוד ולא איכפת לי כבוד .
אני מסתפק בזה שכתבתי אמת .
אתה לעומת זאת לא דייקת , עירבבת בין החלקים השונים ולא הצגת את טענתך טוב .
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 7:13)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצגת באופן טוב את התפיסה המוטעה של הפילוסופים .

כבר זכיתי לראות שפילוסופים שואלים או עוסקים או מנסים להתמודד עם ''משמעות החיים'' ויותר מזה עם מטאפיזיקה .

הבעיה היא שדרווין ויותר מזה דוקינס ואחרים מסבירים כיצד יש חיים וההסבר הזה מייתר את המשמעות .
לפיכך לחיים אין משמעות . הם סתמיים .

אני מניח שלמדת לוגיקה ואתה יודע טוב מהם כשלים לוגיים . הדיעה שכתבת על דוקינס ולמעשה על האבולוציה מלאה בכשלים כאלה .
בשאלת האקראיות או דטרמיניזם גם כן אין לך טיעון עומד .
על אמונתך במטאפיזיקה מוטב שלא ארחיב . היא אמונה ולא טיעון או מסקנה .

יכולת להטמין לי מוקש לו טענת את טענתו של ברטראנד ראסל .
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
גלעד זליבנסקי (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 4:15)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.מטפיזיקה היא לא אמונה, אלא התחום המדעי שעוסק בין השאר בהנחות הבסיסיות של הפילוסופיה והמדע, כולל המדעים המדוייקים. מטפיזיקה מנתחת את המושגים ואת ה''תופעות'' שמתודולוגיה מדעית מדוייקת לא יכולה להתמודד איתם, אבל זקוקה להנחות מובלעות פחות או יותר שלהם כדי לעמוד. דוגמאות לנושאים במטפיזיקה: זמן, חוק טבע וכו'. לקרוא למטפיזיקה ''אמונה'', זה לקרוא באותו שם עצם לכל הפילוסופיה והמדעים.

2.משמעות החיים היא לא ביולוגית או מדעית, אלא שייכת לתחום הרוחני שהוא תוצר של ההתפתחות האנושית. כלומר בני אדם יוצרים או ממציאים אותו. זה מקביל למה שהדוקינסיסטים קוראים ''אבולוציה'' תרבותית או ''ממים'', כך שגם להם יש ''משמעות החיים'', רק במושגים שלהם. עם זאת, מי שיוצר לעצמו משמעות חיים סתמית, גם זוהי משמעות מסויימת של החיים שהיא אפשרית כמו כל משמעות אחרת. האדם חופשי בתחום הזה ליצור את מה מוצא לנכון.

3.לוגיקה היא רק כלי עזר. היא לא יכולה להחליף הנחות לגבי התוכן או ליצור תוכן או תאוריה כלשהי בכוחות עצמה. בפועל לכל תאוריה יש הנחות שעליהן עומד התוכן שלה וגם ההיגיון הלוגי. אנשים שמניחים שאפשר להעמיד את כל הידע על לוגיקה הם בדרך כלל מתחרים בנבחרת דיבייט (''אומנות הויכוח''), פילוסופים נוצרים של ימי הביניים או ''פילוסופים'' אנליטים אנגלואמרקאים שהם צאצאים שהם הממשיכים של הויכוחים הסכולסטיים בזמננו.

4.סעיפים 1-8 בטיעון האבולוציה למעלה לא קשורים לדיון בנושאים הפילוסופיים שקדמו להם. וגם יש שם ערבוב של ביולוגיה עם מושגים של טוב ורע, וכן הבחנה קלאסית בפילוסופיה בין הטבעי ללא טבעי. מה שחושף מערכת פילוסופית רגילה של מטפיזיקה+לוגיקה+אתיקה. זה לא חידוש מדעי, אלא רגרסיה פילוסופית בהסוואה של מדע פופולרי.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 5:48)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי .
ראשית מטאפיזיקה אינה מדע על פי הגדרת מדע .
מדע הוא עיסוק בבדיקת העובדות .
הפיזיקה היא החומריות . כלומר דברים שאפשר למדוד באיזה אופן .
המטאפיזיקה היא ''לא-חומר'' . ככזו היא אינה עוסקת בבדיקה או מדידה .
אמונה אינה מדע אלא קבלת קביעות ללא בדיקתם . בזה המטאפיזיקה היא אכן אמונה .
בגלל התאספות מאגר מידע בדוק נמצאות הפילוסופיה והמטאפיזיקה בנסיגה ממושכת .

אנחנו , כבני אדם , שורדים טוב יותר בעזרת איסוף מידע , מיונו ואגירתו . כמסייעת לצורך זה אנו ניחננו ביכולת תיוג . ובמסגרת יכולת התיוג אנו מתייגים גם דברים שאינם בנמצא . מיספרים למשל .

''חיים'' הם תהליך . תהליך שקיים לא רק לבני האדם אלא גם למלפפון או לנגיף האבולה .
תהליך זה חסר משמעות מלבד עובדת היותו קיים .

מושגי טוב-רע הם תיאור כמותי לא מדוייק של כיוון ההתפתחות , תיאור שנעשה על ידי בני אדם . לכן שפינוזה בסיפרו אתיקה הגדיר ''טוב'' כמה שמועיל לבני האדם ואנו משליכים ''טוב'' גם על חיי אחרים .

ולסיום התוכל לתת לי דוגמא או יותר ל- ''טבעי'' או ''לא טבעי'' המופיעים אצלך לקראת הסוף ?
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מאד שמחים שאתה מפרסם כאן מאמרים
גלעד זליבנסקי (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 17:52)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לנו כאן כמה סתירות בסיסיות בהגדרה של מדע ושל ההיסטוריה של הרעיונות באופן כללי. כך שסביר שלא נוכל להגיע לעמק השווה אם אנחנו אפילו לא באים מאותה היסטוריה ועם אותם מושגי יסוד...

ראשית, אני מניח כמו כל מי ששמעתי עליו שעסק בפילוסופיה של המדע או בהיסטוריה אינטלקטואלית ברמה פילוסופית, שהמדע מעולם לא התנתק באמת מהמטפיזיקה ונעשה בלתי תלוי. זה שהוא עובד ברמות מעשיות מסויימות, זה עדיין לא אומר שהוא לא מתבסס וזקוק בעתיד לתשתית פילוסופית או מטפיזית שהיא השלד התאורטי שלו. המהפכה המדעית התאפשרה בגלל עבודות פילוסופיות חדשות וישנות. וגם המשך הפיתוח של המדעים היה תלוי בעבודות תאורטיות בפילוסופיה. אפילו פיתוח המחשבים ומתמטיקות שונות הוא תולדה של עבודות מתקדמות בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה האנליטית המוקדמת.

זה נכון שבמקור מטפיזיקה היא מדע רק במובן היווני העתיק. ושמדע מודרני הוא ענף יותר מצומצם ואמפירי של עיסוק מערבי במדע. אבל עדיין, לחשוב שמדע מזמן מסויים לא קשור יותר לפילוסופיה, זה סוג של פלגיאט. כי הוא משתמש עדיין בתאוריות של המהפכה המדעית שבלעדיהן הוא לא היה נוצר. וגם, בלי להתעמק בצדדים הפילוסופים או המופשטים יותר, הוא לא ימשיך להתקדם, אלא רק לצבור מידע. לא יהיו פריצות דרך כמו של ניוטון, איינשטן ואחרים ללא התעמקות ביסודות הפילוסופיים של מדעי הטבע. זה לא משנה אם בהנחת היסוד יעסקו פילוסופים של המדע או פיזיקאים תאורטיים. הרעיון הבסיסי הוא שאין התחדשות או אפילו שימוש במדע מודרני ללא תשתית מטפיזית.

ואגב, זה שהיום חושבים שצבירת מידע היא התפתחות היסטורית או שטכנולוגיה קצת יותר טובה שקולה לתאוריה מדעית מקורית חדשה, זה מראה כמה התקופה שלנו טועה לגבי השלב ההתפתחותי האמיתי שלה והערך של ההישגים הקטנים.

ואגב, גם הקישור של כל טירוף המערכות המתקדם שלנו להישרדות (הסאטירה הדוקינסית) הוא מגוחך לגמרי כשמחשבים את כל הגורמים המאוחרים שיותר מתאימים לעיקרון של השמדה של האנושות מאשר לאמונה תפלה בהשרדות וברציונליות של ההיסטוריה העולמית.

הרציונליזציה בנוסח ההישרדות או בנוסחים אאחרים היא אחד הרעיונות הכי מגוחכים ואתנוצנטריים שהמערב הוציא מתוכו. כאילו שאפשר למצוא הגיון אופטימי גלובלי בהיסטוריה המערבית. זאת היתה הטעות של הנאורות. ודוקינס ממשיך אותה עם עטיפה של גנטיקה.

התעקשות על רדוקציה של מושגים רוחניים שבלעדיים לבני אדם ובמקרה נקראים ''משמעות החיים'' לחיים ביולוגיים שמשותפים גם לפירות ולירקות זאת פשוט בריחה מהנושא האמיתי שעומד על הפרק. אפשר פשוט להודות שהנושא לא מעניין מישהו. אבל אי אפשר להכחיש שהוא לא קיים אחרי כל ההיסטוריה והפרהיסטוריה המתועדת של חיי הרוח.

לשפינוזה יש טוב או הערכה חיובית בכמה רמות: ברמה ההמונית שהיא טעות בשיפוט והליכה אחרי היצר, ברמה החברתית והמוסרית שמבוססת על טובת הכלל ועל אלטרואיזם, וברמה העליונה שהיא נקודת המבט של אלוהים או של מי שהגיע להבנה של מלאה של טבע העולם. שלושת הרמות מפורטות באתיקה של שפינוזה.

במושגי טוב ורע, התכוונתי לטוב ורע בעיקר במובן התועלתי שמאפיין את ה''פילוסופיה'' הדוקינסית. מדע טבע מודרני לא אמור לעסוק בתועלת, כי אז הוא סוטה מתיאור של הטבע ולהסקת מסקנות שקשורות לתועלת ולערכים ששייכים למעשה לאתיקה גם אם זאת לכאורה רק תועלת פונקציונלית ואגואיסטית. תועלת היא אתית ומורכבת, כי היא לא טבעית. והיא מניחה יחס מורכה ומלאכותי וסובייקטיבי בין מטרות לאמצעים... אי אפשר להניח תועלת באופן כללי, אלא רק יעילות יעילות של אמצעים להשגת מטרות מסוימות שאותן מניחים מראש. ואין דרך מדעית לקבוע את המטרות... בקיצור, זאת ביואתיקה במסווה של גנטיקה.

הטבעי והלא טבעי הם ניגודים בפילוסופיה פוליטית שהופיעו כבר אצל היוונים הקדמונים. הם הבדילו בין חוקי טבע לחוקי אדם. אחר כך, יש אצל תומס הובס את הנצב הטבעי לעומת התרבות. גם אצל רוסו יש את שני הניגודים בצורה הפוכה וכו'.
_new_ הוספת תגובה



גלעד, בשבילי המושג פילוסופיה מזכיר
ימני גאה (יום חמישי, 18/11/2010 שעה 20:45)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אדם שמדבר הרבה בלי להגיד שום דבר.

בתקווה שלא תתחמק מתשובה:
מה אומרת הפילוסופיה על התאוריה של דארוין ?
_new_ הוספת תגובה



''השאלות על החיים'' הן קודם כל השאלות ''למה אנחנו חיים?
המסביר לצרחן (יום שישי, 19/11/2010 שעה 13:59)
בתשובה לגלעד זליבנסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהנחת מוצא ששום דבר אינו מקרי וסתמי, גם אם מבחינתו כרגע הוא נראה כמקרי, הרי שהפילוסופיה לסוגיה אינה מצליחה להבקיע את שאלת משמעות הקיום, בודאי את משמעות הקיום האנושי. וויטגנשטיין לדעתי בהחלט צודק בזה. לאדם אין נקודת מבט חיצונית על החיים כמו שלארכימדס לא היה מוט ארוך וחזק מספיק כדי שהוא יוכל להזיז את העולם מנקודת מבט חיצונית. האדם הוא חלק מהמשחק ולא יכול לבקוע ממנו החוצה.

לכן כל שאלות החיים של האדם הן שאלות על מהות חייו, על מגבלות חייו ועל כללי המשחק (מוסר, צדק, משפט) בחייו.
_new_ הוספת תגובה



''השאלות על החיים'' הן קודם כל השאלות ''למה אנחנו חיים?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/11/2010 שעה 6:15)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאורך הדורות וגם היום מהוות שאלות שהצגת וגם אחרות יעד לסקרנות האנושית .

אלא שהדיעות שיש לאדם ולאנושות בענין החיים אינן משפיעות עליהם .
החיים מתנהלים לפי מספר עקרונות קטן מאד . דבר שידוע לכל מי שחוקר את הנושא .
1 - מעורבים ביצירת החיים יסודות (חומרים) כימיים .
2 - היסודות מתחברים ויוצרים מבנים בעלי חלקים רבים ומורכבים .
3 - הסיבות שגורמות ליסודות מסויימים להתחבר הן גם הגורמות ליסודות אחרים לשנות את המבנים הללו .
4 - כלומר המבנים החיים נמצאים תחת מתקפה מתמדת .
5 - בגלל המתקפה המתמדת קורה שחלק מהמבנים הכימיים מצליחים ליצור העתק עצמי וחלק לא .
_new_ הוספת תגובה



''ההגדרה המודרנית של מחלות הנפש לא שופכת אור על הבעיה''
ע.צופיה (יום רביעי, 17/11/2010 שעה 6:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מהי ''הבעיה''?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי