לפני מספר שבועות הצגתי כאן את העובדה שהסינים ניצלו ''כוח כלכלי'' כדי לטפל באינטרס פוליטי מדיני. לסין יש מונופול בכריית ובהפקת מינרלים (חומרים) ''נדירים'' (rare earth) – היא מפיקה כ-93% מההיצע של קבוצת המינרלים האלה וכ-99% של היותר נדירים שבקבוצה. היא ניצלה את העובדה הזאת והפסיקה את היצוא ליפן כדי להפעיל לחץ על יפן בענייני ריבונות (
משחק האינטרסים של סין).
בתחילה נוצר אצלי הרושם שהנדירות היא הגורם להיווצרות המונופול – שמדובר במונופול טבעי. המושג נדיר הפך לחלק מהשם כאשר התרחשו התגליות הראשונות במהלך המאה ה-19. אלא שעם הזמן התברר שהחומרים האלה לא כל כך נדירים ומצויים בשפע בקליפת כדור הארץ במקומות רבים. למרות זאת השם, ''rare earth'' שאני מתרגם ל''מינרלים נדירים'', לא שונה (
China's Rare-Earth Monopoly).
מכאן שלא מדובר במונופול טבעי. בירור התפתחות התהליך שבמהלכו נוצר המונופול הפך עבורי לאתגר.
קצת היסטוריה
את ראשוני המינרלים הנדירים גילו במקומות שונים בעולם כבר לקראת סוף המאה ה-18. ששת המינרלים הנדירים הראשונים התגלו כבר עד אמצע המאה ה-19. לקראת סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התגלו והוגדרו כבר רוב החומרים האלה ונלמדו התכונות שלהם. נלמדו גם המגבלות בכריית העפרות בהן הם נמצאו ונלמדו דרכי הפקתם. אבל רמת הידע הטכנולוגי לא אפשרה הפקה יעילה ולכן זולה של החומרים האלה. משום כך גם לא נמצאו להם שימושים רבים בתעשייה.
שיפורים טכנולוגיים במהלך אמצע המאה ה-20 אפשרו הוזלה ניכרת של תהליכי ההפקה של המינרלים הנדירים. כתוצאה החלו להתגבש רמות ביקוש משמעותיות שבמהלך השנים הבאות מתרחבות והולכות (
Rare earth element). בעשורים האחרונים נרשמה עוד עליית מדרגה טכנולוגית שגרמה לגידול דרמטי בביקושים למינרלים הנדירים שבימים אלה מהווים חומרי גלם חיוניים בתהליכי היצור של מאות מוצרים וביישומים רבים. ישנן גם הערכות מלומדות שהחומרים האלה יהיו עוד יותר חיוניים להתפתחות הטכנולוגית בשנים הבאות (
Critical Resources for High Technology).
בימים של אמצע המאה הקודמת ארה''ב היתה בין הארצות שהובילו את תהליכי הפיתוח הטכנולוגי וישומם. התהליכים האלה הרחיבו את השימוש במינרלים הנדירים ברחבי ארה''ב וגם בארצות אחרות כמו יפן למשל. בתקופת השיא, המכרות בארה''ב סיפקו את כל הצריכה בארה''ב (ללא צורך ביבוא) וכשליש מהשימושים בעולם. בשנת 1990 ארה''ב היתה המפיק-ספק הגדול ביותר וסין היתה הספק השני בגודלו, אוסטרליה היתה שלישית ואחריהן ברשימה עמדו עוד 11 ארצות שסיפקו כמויות קטנות יותר (
Rare Earth). כבר בשלבים מוקדמים של הכרייה של העפרות, בהן נמצאים המינרלים הנדירים, וההפקה של החומרים האלה המציאות היתה למעשה ריכוזית מאד - ארה''ב וסין וכל השאר.
מקור: Critical Resources for High Technology
באדיבות השרות הגיאולוגי של ארה''בבמהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת החל תהליך שינוי בגודל היחסי של פעילות ההפקה בארצות אלה על ידי שני תהליכים קשורים. הסינים הגדילו מאד את ההיצע ממכרותיהם וכתוצאה גרמו לירידת מחירים מאד משמעותית בשוק העולמי. מאחר שירידות המחירים הורידו את רמת הרווחיות של חברות הכרייה וההפקה בארה''ב (וגם בארצות אחרות) הן נאלצו לצמצם את פעילותן ועימה את התפוקה הכוללת של החומרים. בעשותם כך הם פינו מקום בשוק למינרלים נדירים שמקורם בסין וזה נתן לסינים עוד תמריץ להגדיל את התפוקה שגרמה לירידת מחירים נוספת וחוזר חלילה.
הלחץ על המפיקים בארה''ב גבר כאשר זליגה של שפכים גרמה להחמרת הפיקוח הממסדי על ההפקה. במהלך שנות ה-90 סין, עם פיקוח מינימלי, ''כבשה'' את הבכורה עם הפקה של כשני שליש מכמויות המינרלים הנדירים וארה''ב נסוגה למקום השני (כשליש מהכמות) כי רמת הרווחיות המשיכה לרדת. בסופו של דבר כאשר פג תוקפם של רשיונות הכרייה, הופסקה הכרייה ובהמשך, בערך בשנת 2003, נפסקה כמעט בכלל ההפקה של מינרלים נדירים בארה''ב. במקביל סין הפכה למונופול עולמי שכיום מספק כ-97% מכמות חומרי הגלם האלה (
California mine digs in for 'green' gold rush).
לתהליך שהגדיל את חלקה היחסי של סין היו מספר גורמים כמו עלויות ייצור נמוכות יותר, יצור בעיקר על ידי חברות ממשלתיות, סבסוד חברות כרייה (ממשלתיות) ופיקוח סביבתי מועט. מכאן שמעורבות הממשלה היתה סיבה עיקרית בגידול המאד משמעותי בחלקה היחסי של סין והפיכתה למונופול בשוק העולמי למינרלים נדירים. בארה''ב לעומת זאת בעלי המכרות וחברות ההפקה נאלצו להתמודד עם התחרות הסינית לבדן, כאשר מעורבות הממשל (פיקוח סביבתי) הכבידה על יכולתן.
בשנים האחרונות המעורבות של הממשלה הסינית התרחבה וכיום היא מאופיינת על ידי'':
- סבסוד חברות כרייה והפקה מינרלים נדירים,
- הגבלת ייצור ויצוא באמצעות מכסות קטנות והולכות,
- הפסקת הוצאת רשיונות למפעילים חדשים ולחלק מן הישנים,
- הגברת הפיקוח הסביבתי,
- מיסוי היצוא.
המטרה העיקרית של ההתנהלות הזאת היא לשרת את השאיפה להרחיב את המעורבות הסינית בתעשיות ההי-טק בהן המינרלים הנדירים הם חומר גלם חיוני. גם כאן יש כוונה להעביר עוד חלק בשרשרת היצור לסין ולהפוך לגורם ''משפיע'', ל''כוח כלכלי'' בעוד תחום כפי שקרה בתחום הכרייה-ההפקה (
Rare earth reserve,
Rare Earths: Facing New Challenges).
לאור הנאמר כאן מתברר שהשימוש בכוחו של המונופול בתקרית ''המדינית'' עם יפן הוא רק היבט אחד בתהליך ארוך טווח שהחל לפני כמה עשרות שנים. משתמע שהתקרית היא חלק במהלך ארוך טווח מתוכנן של הממשל הסיני, שכנראה עוד לא הסתיים.
מבט לעתיד
מספר עובדות חשובות על כריית מינרלים נדירים לא הוצגו כאן אבל הן חשובות להבנה יותר טובה של התמונה הכוללת. לפי הערכות מלומדות בשנים 2008 ו-2009 הגיעה התפוקה השנתית של המכרות בעולם לכ-124 אלף טון (
U.S. Geological Survey). במחירים שנעים סביב 10$ לק''ג ערך התפוקה מוערך בכ-1.25 מיליארד דולרים (
Rare Earths: Facing New Challenges). בשלבים הבאים, הפרדת המינרלים הנדירים לסוגיהם, זיקוק – הפיכתם למתכות ולבסוף הכנת חומרי הגלם המשמשים ליצורם של מאות המוצרים. מחירי המתכות נעים כבר בין עשרות לאלפי דולרים לק''ג (
China's rare earth data). המונופול הסיני כולל למעשה את שלושת השלבים הראשונים בשרשרת היצור.
לכאורה גודלו היחסי של המונופול העולמי, נשוא המאמר, נמוך ולכן נשאלת השאלה: מדוע בכלל ראוי לעסוק בהתפתחות המונופול הזה? ראשית, כפי שכבר ציינו, ראוי להדגיש שמדובר בקבוצת חומרי גלם חיוניים מאד ביצורם של מאות מוצרים שחלקם היחסי בכלכלה הגלובלית גדול בהרבה וגם צפוי לגדול עוד יותר, בעתיד הקרוב והיותר רחוק. ישנן הערכות מלומדות שזמינות המינרלים הנדירים צפויה להיות יותר חיונית-קריטית בתהליכי השיפורים הטכנולוגים בעתיד הקרוב.
שנית, הבעיה של הארצות האחרות איננה רק התלות בסין אלא בעיקר התלות של תעשיות שחיוניות בתחומי הביטחון. גם בהקשר הזה המינרלים הנדירים נעשים גורם יצור יותר ויותר חשוב בתעשייה הביטחונית. בין השאר מדובר ביצור מנועים של מטוסי סילון, של חלקי מטוסים אחרים, של מערכות הנחיה של טילים, של אמצעים אלקטרוניים שונים, של מערכות הגנה מטילים, של מערכות חשמל ותקשורת בלוויונים ועוד (
Critical Resources for High Technology).
אבל ''
מעז יצא מתוק''. הקיצוץ ביצוא מסין יצר ויוצר הזדמנות לחידוש פעולת המכרות ולחידוש הפעלת השלבים האחרים בשרשרת היצור של המינרלים הנדירים בארה''ב ובארצות אחרות. מצד אחד, הגבלת היצוא במצב בו ממילא הביקושים גדלים מהר יותר מההיצע גרמה להיווצרות עודף ביקוש שמופנה לתוצרת מקומית ולכן עלתה-גברה הכדאיות של הפעלה מחדש. מצד שני שיפורים טכנולוגיים בתהליכי היצור הוסיפו להוזלתם ולכן לרווחיותם. לכן הפעילות שחודשה בארה''ב צפויה להתרחב באופן משמעותי ולהתקרב לרמות של אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת (
California mine digs in for 'green' gold rush).
יתכן שבסיבוב הנוכחי, גם יבוא סיוע מן הממשל האמריקאי משום שהשימוש במינרלים נדירים הוא חיוני גם במוצרים יותר ידידותיים לסביבה. יתכן, אולי, נראה כאן שינוי מגמה בהתפתחות – הצטמקות המונופול ובמקביל תהליך ארוך טווח של גידול בחלקן היחסי של ארה''ב, אוסטרליה וארצות אחרות.
סוף דבר
התקרית עם היפנים היתה רק קצה הקרחון של תהליך, מודע, שהחל כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת ואולי קודם. המונופול הסיני בהפקת מינרלים נדירים הוא תוצאה של תהליך מתוכנן של ממשל רציונאלי שידע לנצל יתרונות יחסיים לשם פיתוח כלכלי.
השינוי שמתרחש בשנים האחרונות גם הוא נובע משינוי מדיניות של אותו ממשל רציונאלי. הפעם הכוונה לייצר ''כוח כלכלי'' בעוד חלק משרשרת היצור התלויה במינרלים נדירים. זהו השינוי שגורם לחידוש פעולת אותם שלבי יצור שהופסקו בארה''ב (ובארצות אחרות) בראשית העשור. מצד שני, אם הצעדים של הממשל הסיני יצליחו הם עשויים לפגוע בכדאיות הכלכלית של אותו החלק משרשרת היצור בארה''ב (ובארצות אחרות).
יתכן, אם כן, שהאופטמיזם המשתמע מחידוש הפעילות בתחילת שרשרת היצור (כריה והפקת חומרי הגלם) הוא מוקדם מידי. הספק הזה גדל כאשר נזכרים במיליוני מקומות העבודה שהפסיד המשק האמריקאי במהלך העשור האחרון.
מונופול סיני בהפקת מינרלים ''נדירים''
זה לא מונופול
