|
סמרטוט אדום / טור שבועי | |||||
גדעון ספירו (שבת, 27/07/2002 שעה 23:42) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
השבוע כנראה כולם מסכימים איתך, אז נעבור ישר לסוף | |||
|
|||
גדעון שלום הפרק האחרון במאמרך, מצביע אכן על קהות חושיה של הממשלה, אבל לא רק שלה. אני מצרף כאן ידיעה מ YENT מהיום המספרת על התמיכה הלא מפתיעה של בנק ישראל באוצר תחת הכותרת 2.4 מיליון אינם עובדים. מאחת התגובות לכתבה, אני למד שבחשבון הלא עובדים כוללים את בני ה- 15 ומעלה, כולל את החיילים. כל זאת על מנת ליצור אווירה נגד המובטלים שתאפשר להמשיך ולקזז את דמי האבטלה להם הם זכאים. יש כאן איחוד כוחות של אלה שבהחלטותיהם השגויות, ובמדיניותם הרעה , הביאו את המשק עד הלום, במטרה ללחוץ על האזרחים שיעסקו בבעיות פרנסה, ומחיה בסיסית , ולא יהיה להם כח ויכולת להרים את קולם נגד מדיניותם הרעה. לצערי, נראה כי הם מצליחים בכך לא רע. אם כי יתכן, ולא הגענו עדיין למסה קריטית של נפגעי המדיניות הזאת, שתוציא את האנשים לרחוב כמו בארגנטינה. בבואם לקבוע את מדיניות הגזרות , הם כנראה מסתמכים על נסיונם האישי, וחושבים שאם הם יכולים לקצץ 10% מהוצאותיהם, ועדיין לחיות , כך גם המשק יוכל לנהוג. אילו ניתן היה לסדר למשך חודש אחד בלבד,(והרי תיאורטית, עובדי המדינה הם עובדים שלך ושלי ושל כולנו כמשלמי מסים) שכל אותם אלה שקובעים את המדיניות, ומגלגלים עיניים צדקניות לשמיים, יסתפקו בהוצאותיהם בשכר מינימום , יתכן ועל בטן ריקה, היו עולים במוחם רעיונות קצת יותר יצירתיים. בברכה רפי קישורים: בנק ישראל: 2.4 מיליון איש אינם עובדים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2025373,00.h... | |||
_new_ |
ספירו, היות שאני נהנה להתנגח עמך, שאלה | |||
|
|||
לוגית / מוסרית לי אליך. בחינה והשוואה של ערך מול ערך. אתה מתנגד לשימוש בפצצות, טילים ושאר אמצעי הרג. אך כיום יש אלפי הרוגים ופצועים משני הצדדים. אנו מצויים במהלך מתמשך של מלחמה בין העם היהודי והפלשתינאי. באם הייתי אומר לך את המשפט הבא, עוד באירוע הראשון של פיגוע בישוב יהודי של מלחמה זו (שמשום מה אימצנו את המושג אינתיפאדה) בוא נפציץ בפצצה של 1 טון על ג'נין, פגיעה מכוונת באזרחים, ובזה המלחמה היתה מסתיימת. האם היית מסכים או לא? להזכירך - שאלה מסוג זה התעוררה במהלך מלחמת העולם השניה ולא פעם אחת. בעלות הברית הצביעו אז בעד פגיעה באזרחים גרמנים ויפנים! | |||
_new_ |
לגרפיט | |||
|
|||
א) במבט לאחור הפצצת דרזדן היתה משגה. ככל שידוע לי מסכימים על כך כיום גם בעלות הברית. ב) אינני מסכים להשוואה בין הפצצת דרזדן להפצצת ג'נין. גם אם אפשר לחלוק על פעולה זו או אחרת של בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית, בעיקרו של דבר תמכתי במלחמתן (גם כילד) ורציתי בניצחונן. ג) במאבק בין ישראל והפלסטינים, ישראל אינה מקבילה של בעלות הברית והפלסטינים אינם מקבילה של הנאצים. גם מי שיטען את ההיפך לא ידייק בהקבלה היסטורית, אבל יהיה יותר קרוב לאמת מהתזה הראשונה. בשלב הנוכחי של המלחמה, אני חושב שהפלסטינים הם הצד היותר צודק בהשוואה לישראל. פעולות ההתאבדות מעוררות בי התנגדות עזה, אבל אינני יכול לשחרר את ישראל משותפות לאחריות לסוג הלחימה הנורא הזה. ישראל מייצגת מדיניות קולוניאלית ששוללת זכויות אדם מעם אחר, והפלסטינים מייצגים עם כבוש הנילחם על חרותו מעולו של כובש. אני בפירוש מקווה שהפלסטינים יביסו את הכיבוש הישראלי. בסופו של דבר, זה יהיה גם טוב לישראל. כפי שכבר ציינתי כאן לא אחת, אם הפלסטינים היו שומעים בקולי, היו מאמצים את שיטות המאבק הלא אלים של המהטמה גנדי והכומר מרטין לותר קינג, על אף שיטות הדיכוי האלימות והאכזריות שנוקטת ישראל. מכאן יובן שאינני יכול לתמוך בסוג ההפצצות שגרפיט מציע. ד) גם אם הייתי מסכים עם העמדה האבסורדית של גרפיט וחבריו, לפיה הצדק מונח כולו בצד הישראלי, הייתי מתנגד להפצצות של אוכלוסיה פלסטינית אזרחית. זו התנגדות קטגורית בלתי מותנית בתוצאה זו או אחרת של המאבק. | |||
_new_ |
ספירו, הרשה נא לי להסכים עמך מלבד משפט הסיפא | |||
|
|||
אנסה בלוגיקה מתמטית פשוטה להסביר את הנחות היסוד שלי. יש טענות שניתן לפרוס אותן באותו מישור אך חלקן חזקות יותר ולכן גוברות על הטיעונים האחרים ומחייבים פשרה, או דחיה של השאיפה לשלמות, לאידאל. ראשית, על פי תפיסת הערבים, דין ארץ ישראל כולה - חד היא, אין התיחסות לקו הירוק. תפיסה זו היתה גם תפיסת העם היהודי במשך 1950 שנה. כאשר אני קורא על בר כוכבא או מלחמות היהודים ברומאים, או קורא בתנך, איני רואה את אשדוד או עכו או רחובות מול עיני, אלא את יהודה ושומרון. על פי התלמוד כאשר כל צד טוען כולה שלי --> ויחלוקו. שנית: חלק ניכר מבני העם היהודי השוכן בציון השלים עם חלוקת הארץ, כולל גם מאנשי הימין (קרא את ספרו האחרון של עמוס עוז ). הנימוק שלו ל ויחלוקו - שנעשה מספיק עוול ויש לעצור בכך. הסיבה שלי ל ויחלוקו, הינו שהעוול ההדדי פוגע בשני העמים (על פי מודל משחק הפחדן ''התרנגולים'' באנגלית, ששניהם מתחרים מי פחות פחדן בתחרות מכוניות הנוסעות זו מול זו במסלול התנגשות. כל צד רוצה להוכיח שהוא לא פחדן והוא לא יוותר). לכן עוד במהלך מלחמת ששת הימים אמצתי את גישת ליבוביץ שהכיבוש יעשה לנו רע (טעמים אגואיסטים). שלישית: אני מאמץ מבחינה כלכלית שפריחה של שני העמים יתן פירות משובחים יותר מאשר פריחה של צד אחד בלבד. דוגמה פשוטה: העסקת פועלים פלשתינאים תביא להם רווחה כלכלית ולנו חיסכון אדיר של מטבע חוץ, אשר אותו מוציאים החוצה הפועלים הזרים. דא עקא - היות ומרבית העם היושב בציון השלים עם החלוקה, ואילו הצד השני אינו מוכן לוותר על החלום שלו להשתלט על חלקנו בארץ זו (אפנה אותך לתפיסה זו של האיסלם בסדרת ספרים: פואד עג'מי ''האימאם הנעלם'', מוסא אל צאדר והשיעה של לבנון.יוסף גורני ''השאלה הערבית והבעיה היהודית'', אביבה שאבי רוני שקד '' חאמס - מאמונה באללה לדרך הטרור'' ועוד. האיסלאם לא יכול להתפשר עם קיומו של העם היהודי בארץ ישראל - זה מחליש את הטעון של הקוראן להיותם ''הדת האולטמטיבית''. טיעונך כנגד מעשי פשע, עוולה שלנו כנגד הפלשתינאים מקובלים עלי, במידה ונעשו. יחד עם זאת, הנאיביות שלך ל''סגור את צה''ל'', לעודד סרוב להתגייס וכדומה, הינו מהלך בלתי חוזר. גם כאשר יש מלחמה ונעשים מעשי עוול, מכה מרתיעה, גם אם אינה צודקת, יכולה לחסוך חיים רבים בהמשך (הירושימה ונגסקי (כן אני מכיר את הטיעונים בעד ונגד), אך הפצצות סיימו את המלחמה. אני תומך ופעיל כיום בתנועה של ''שלום וביטחון'' היות וגורם זה מחפש את האיזון העדין בין נסיגה חד-צדדית, במידה ולא יושג שלום, ובין גבולות ביטחון. וכאן שאלה לי אליך: האם אתה מוכן במסגרת הנסיגה מיש''ע לאפשר לפלשתינאים גבול פתוח עם ירדן ואשר בודאות של 100% יגרום לנהירת לוחמים של בין לאדן + חיזבוללה + איראנים ושאר פנטים, או אולי, כבודו בכל זאת חפץ חיים ומוכן להצטרף לשלום וביטחון? | |||
_new_ |
גרפיט - דברי טעם למעט עניין ההפצצות. ושאלה | |||
|
|||
מאיפה הודאות של 100% מה יקרה לאחר שניסוג גם מבקעת הירדן ? אותי לימדו ש 100% זה רק גורלו של החי למות מתישהו, כל השאר נתון לספקולציות כאלה ואחרות. | |||
_new_ |
ועוד שאלה | |||
|
|||
האם לא ניתן לסמוך על האינטרס הירדני (שכבר הוכח בעבר) שירסן את גורמי הטרור עליהם דיברת, ולא יאפשר להם להתבסס ולנוע בחופשיות? האם ירדן מאפשרת היום לגורמי טרור להתבסס בשיטחה? | |||
_new_ |
תשובה לגטניו ולשקד בדבר 100% | |||
|
|||
מתמטית, 100% משמעותו שלם! אך במציאות שלנו , בשפת היום יום ובתהליך של קבלת סיכונים, יש 100% אחר, לא מתמטי.הכוונה הינה שאם בודאות גבוהה יקרה תהליך בלתי הפיך (או שהמחיר לבטל אותו יהיה מאד גבוה, כמו המעשה של הבאת 70000 לוחמים פלשתינאים מהפזורה הלבנונית ומשאר מדינות ערב במסגרת ההסכם עימהם),מכפלת הסיכון בנזק יכול לתת ציון משוקלל , עם סטיית תקן מעל לממוצע, שהוא זה המשמש אותנו לצורך השוואה.אני הרי יכול לומר בודאות של 100% שמחיר הדולר ישתנה במהלך השנה, למרות שאין לי ביטחון או מידע חיצוני אשר מאשש תפיסה זו. לכך כוונתי בקביעה של 100% יגיעו לגדה אויבים פוטנציאלים מלבנון, או מאירן או מאפגניסטאן, או אנשי בין לאדן. ירדן ולא אש''פ לא יריבו עם אשנים שיבואו מטעם אירן למשל. כמו כן גם לא צרפת אשר אינה אוסרת טרוריסטים מוסלמים בשטחה. | |||
_new_ |
חסר מידע מצטבר ונתונים | |||
|
|||
מהיכן הנתונים הסטטיסטים שכינסו את ירדן עם מדינות המייבאות טרור? ירדן הוכיחה בעבר שאין לה אינטרס לאפשר לקבוצות טרור להשתלט על המדינה, ואף פעלה (במרץ רב!) וגרשה אותם מתחומה, ובכך הצילה עצמה מעתיד שנכפה על לבנון החלשה והמפולגת. מה השתנה באינטרס הירדני היום, ואיזה סיבה יש לה לאפשר לאירגונים טרוריסטים ואיסלמים ל''התנחל'' בשיטחה? כדי להציג סטטיסטיקה (גם אם לא מדוייקת, וגם ברמת התחושה) ונתוני סטייה סבירים, יש להציג את המידע עליו נשענים. על שער הדולר ישנם נתונים מצטברים לאורך השנים המצביעים על שינויי שער הדרגתיים. אך בקשר שבין ירדן לטרור עדיין לא הצגת מספיק נתונים שמראים על שינוי מגמה. | |||
_new_ |
רוח מתינות על פני המים | |||
|
|||
לא נדע מה השפיע על מיודענו הזועם, אך נראה כי הפעם נחה עליו רוח - יחסית כמובן - של מתינות ופייסנות. פחות גזענות, פחות מתנחלים, מעט מאוד פאשיזם. אך פטור בלא כלום, הרי אי אפשר. החיסול המוצלח של שחאדה וסגנו, שלמרבה הצער הסתיים במותם של אזרחים בלתי-לוחמים, חסך, ללא צל של ספק, חיי מאות ישראלים, וגם נקם את נקמתו הצודקת של העם היהודי כנגד הרוצחים הללו והאירגון שהם עומדים בראשו. מי פילל ומי מילל, אך גם הפעם, בדרך נפתלת, מצאתי לי שביב של הסכמה עם ספירו מיודענו, וכוונתי היא בנוגע לשרון. לא, אל נא לדאוג: לא נטרפה עליי דעתי עד כדי כך שאראה בו ''פושע מלחמה''. כוונתי היא כי טעה שרון, טעות חמורה, כאשר ניסה, כדברי ספירו, ''לעטות מעטה של הגינות''. ברור היה לכולי עלמא, ששעשועי ה''תראו-אותי-כמה-אני -נחמד'', גם יעוררו עליו את זעם הימין, גם יעלו בחיי מאות יהודים וערבים, וגם לא יעשו רושם על שונאיו המסורתיים מבית ומחוץ, אשר ימשיכו לזעוק כנגדו: ''פושע מלחמה/אריק רוצח''. ''חיסול מתנחלים בידי לוחמי חירות פלסטינים'' במשפט זה מגלם מר ספירו את ההיפך הגמור מכל מה שהוא מתיימר לייצג. אמנם, אינני מתפלא על כך, אך בכל זאת אני מופתע מהתמציתיות שבה הוגשו הדברים. ''חיסול'', הוא מונח שמשתמשים בו בנוגע לכלבים שוטים, או למחבלים, שהם בני-מוות ממילא. בתנ''ך של ספירו, הלא הוא ההכרזה המפורסמת על זכויות האדם, לא מופיע כנראה ציווי לכנות הרג בני אדם לפחות בשם ''הרג'', אם לא ''קטל'' או ''רצח''. המתנחלים כנראה אינם בני אדם, אינם ''פלסטינים'', ולגביהם אין ''הרג'', אלא ''חיסול''. וממול, ישנם שליחיו הרצחניים של האירגון הפאשיסטי אש''ף, המבצעים מעשי רצח וטבח איומים, בשם אידיאולגיה גזענית קנאית של רצח יהודים באשר הם יהודים. הביטוי ''לוחמי חירות'' לגביהם, אינו אלא הבעת תמיכה. כשם שאמרו חז''ל, ''זכו ''צדיקים'' - שנעשית מלאכתם בידי אחרים''. יצחק פרנקנטל, האיש שהגדיר את אנשי החמאס כ''לוחמי חופש'', אותם האנשים אשר רצחו את בנו - הוא התגלמות העיוות הנפשי המושלם, המתבטא בהערצה מוחלטת של הקורבן כלפי רוצחו. מר פרנקנטל איננו בר-הגדרה בשיח הפוליטי, אלא בשיח הקליני, והשבח שהוא זוכה לו בטורו של ספירו - רק מעלה הרהורים נוגים, בנוסח: ''אמור לי מי גיבוריך - ואומר לך מי אתה''. יוסף כהן התאסלם. איש קיצוני ובלתי יציב בעברו. לרגע התפתיתי להסכים עם מר ספירו בדבר המחוייבות של שר הפנים לרשום את דתו החדשה על פי בחירתו המצערת של יוסף. אבל במחשבה שניה - אולי יודע השר ישי מה הוא עושה: מי יודע? ייתכן שבעוד חודשיים יהפוך יוסף ידידנו לכומר ישועי סגפן, ועוד נודה כולנו לשר ישי על שחסך מעט נייר למשרד הפנים, ואולי אף הציל עץ אחד או שניים מיערות העד של בראזיל ובכך אף תרם שלא ברצונו לאיכות הסביבה העולמית. תכנון משפחה בכפיה איננו ממולץ. מומלץ, אם כבר, להאכיל את הפיות הרעבים באפריקה, במקום לממן מיליוני אוכלי חינם במחנות ה''פליטים'' בכל רחבי המזרח התיכון. אבל בעיקר: לעזור וללמד לכושים באפריקה לעמוד על רגלי עצמם. אם בטאיוואן או בסינגפור או בארצות-הברית יכולים לא-לבנים לבנות כלכלה מצליחה ולשפר את חייהם, כך יכולים גם הכושים באפריקה. | |||
_new_ |
ואני כבר חשבתי שהגיעו ימות המשיח.......... | |||
|
|||
עד שהגעתי למכבסת המלים הבאה : ''הסתיים במותם של אזרחים לא לוחמים''. אז בואו ונבחן את טיבם של אזרחים אלה. אם הם אזרחים, אזי גילם לפחות 18 , שאם לא כן, לא היו מקבלים אזרחות.ואם הם אזרחים, הרי שהם נמצאים שם מבחירתם החופשית, ורק כפסע בין זה לבין, שזו בעצם אשמתם שהם נהרגו. כל זה כדי להשכיח מה שלא נעים לזכור. שמההפצצה של הפצצה המטומטמת הזו, הוציאו 11 ארונות של ילדים. כאלה כמו שיש לכל אחד מאיתנו בבית, רק שהכיבוש המתמשך, יגרום יום אחד לאחיהם שנותרו, ללבוש חגורת נפץ ולהתפוצץ בקרבנו. זו תרומתו העיקרית של ''החיסול המוצלח''. אין בדבריי אלה משום הצדקה של כל אלימות מכל צד שהוא כלפי אזרחים, ובעיקר לא כלפי ילדים. אנחנו רק צריכים לזכור שילדיהם של אוייבנו יקרים להם כמו שילדינו יקרים עבורינו. | |||
_new_ |
לחסל את החיסולים | |||
|
|||
בכוונת מכוון השתמשתי במינוח ''חיסול מתנחלים'' משום שידעתי כי הדבר יצרום את אוזניהם ואוזני תומכיהם. ואכן, פרלמן הגיב בדיוק כפי שצפיתי. אולי עתה יבין כיצד חשים הפלסטינים למשמע המונח מפי השופרות הרשמיים והימניים של ישראל. אבל יותר משהמונח צורם, צורמת אותי הפעולה של הוצאה להורג בכלל, וללא משפט בפרט. ואת זה יש להפסיק. פרלמן ניסה להביך אותי בחלוקת מחמאות, אלא שזה לא צלח, כי הדבר נעשה רק לאחר שכתבתי כי אני רואה כהישג את העובדה שלא החמיא לי. לכן אין למחמאותיו שום ערך. | |||
_new_ |
גדעון: הערה ושאלה | |||
|
|||
גדעון שלום, ההערה שצדה את עיני ברשימתך זו מתייחסת להתבטאויותיהם של הורים שכולים, אשר איני רוצה חלילה לשפטם מטוב ועד רע; מטבע הדברים ברור שיש להורים אלו דיעות לכאן ולכאן, ועלינו להיות זהירים ורגישים על מנת שלא לרתום את התבטאויותיהם השונות לצד זה או אחר, היות ואיש מאיתנו לא חווה את הטרגדיה שחוו. אני אישית מעריך את מר פראנקנטל על דבריו, אולם ברור לי שישנם גם הורים שכולים אחרים המחזיקים בדיעות שונות ואחרות - שגם אותן כולנו מחוייבים לקבל בהבנה מלאה, לדעתי לפחות. סיפורך על התעמרות משרד הפנים כלפי מר חטיב הוא סיפור בעייתי הממחיש פעם נוספת את אי הבנת המושג 'ריבונות' במדינת ישראל, אך מעבר לכך הנקודה שצדה את עיני בסיפור היתה אחרת; כמו בדרך אגב ציינת כי ''...ילדיו קיבלו שמות ערבים והולכים לבתי ספר פלסטינים''. האמנם הדבר כה פשוט לקרוע ילדים מסביבתם היהודית-דתית, ולהעבירם לסביבה מוסלמית תוך שינוי זהותם? האם אין מן הכפייה באקט זה כלפי קטינים אלו? מהו המצב, אגב, במקרה חזרה בתשובה יהודי? האם גם אז מצווים הקטינים לאמץ את גחמות ההורים, או שמא ישנה יד מטפלת הדואגת, במקרה הצורך, להפקיע קטינים מהוריהם העסוקים בחיפוש זהותם האישית? | |||
_new_ |
תנוח דעתך | |||
|
|||
תנוח דעתך, מר מאן: אין, ולא תהיה בעתיד הנראה לעין, ''יד מכוונת'' שתציל ילדים מגחמות הוריהם. מדובר בסופו של דבר בסוגיה מוסרית סבוכה למדי; כל עוד הגחמה נשארת בתחום הלגיטימיות הציבורית (ולהיות חרדי נוסח ש''ס, או אפילו מוסלמי, עדיין נחשב כאן לגיטימי), מנין תשאב המדינה סמכות להפקיע ילדים מידי הוריהם? על אחת כמה וכמה מדינה בעלת זיקה דתית כישראל... למרבה המזל, ילדים הם סתגלניים ביותר, ובד''כ אינם מתקשים להשיל מעליהם ''תרבות של עור אשר יבש'' (כמאמר מ. אריאל) ולאמץ תרבות חדשה, ולהתערות בה. | |||
_new_ |
לאלכס - בענין המרת דת | |||
|
|||
אין למדינה מעמד כאשר הורים ממירים דת וגוררים לאמונתם החדשה גם את ילדיהם. כאשר אורי זוהר חזר בתשובה, הוא גרר עימו את ילדיו. ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המזרחית (האזור הכבוש והמסופח), חי פרופסור שמלמד באוניברסיטת בר אילן. הפרופסור הזה הוא גרמני שהתגייר. מגרמני אנטי נאצי שהיה איש מרכז, הפך ליהודי פשיסט. משגיונות המרת הדת. כמובן שהפרופסור גרר עימו את ילדיו, ואחד מהם נעצר כחשוד בחברות בארגון יהודי מחתרתי. הפרופסור הגרמני הזה, היהודי החדש אם תרצה, הוא, תמצית כל הרקב וההתפוררות המוסרית שדבקו וטימאו את את החברה הישראלית מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967. | |||
_new_ |
גדעון: בארצנו, כאשר הפשיסט מתלהם, בדוק את כיסיך | |||
|
|||
כאשר מלובית היסטריה תקשורתית סביב הצטיידות גרעינית של איראן, מצרים, או עשרות מפגעים המכינים כביכול פיגועי ענק, בדוק אם לא הועלו מחירי הדלק בקפיצה עליזה, או היתמרו להם אל-על מחירי מצרכי מזון בסיסיים. כאשר במקום העבודה מוביל עמית אווירה המציגה אותך כבלתי פטריוט מספיק, תוך האשמות וטרוניות נוספות, הנטייה היא להגיב ישירות ולגופו של עניין. אבל רגע, בדוק אם רשימות ותוכניות במגירותך ובמחשבך לא נעלמו להם מספר ימים קודם, ומגמתך להוביל שינוי אירגוני או לקדם נושא כלשהו, לא מבוצעת על ידי אותו עמית, תוך חבלה במעמדך וסמכויותיך וקידום מעמדו. כאשר ברחוב אדם לא מוכר, שאולי באורח לא ברור ומתוך אי שימת לב ניתקלת בו על מנת לא להתקל בשניים אחרים, מטיח בפניך האשמות - לעיתים בארסיות, רוטן טרוניות או מגדף באופן מאיים, בדוק מייד אם לא כוייסת, במקום להביט בו ולהגיב ישירות. כאשר עמית אקדמי מהלל באופן יוצא מגדרו, אך בפורום לא מיקצועי (מזכירות, סתם עמך), את גישותיך העכשוויות, כשעדיין לא השלמת את כתיבת המאמר החדשני שאתה תולה בו תקוות, כמובן שליבך יתחמם נוכח המחווה הנפלא. בפרט אם בסביבתך נוצרה לאחרונה, באופן לא ברור, אווירה כבדה של ''דבר אשם'' (ראה אלתרמן), הגולשת להאשמות ערטילאיות ומשונות אודות בוגדנות במדינתך. אבל בכל זאת רצוי לשאול את עצמך אם אותו עמית לא מתכוון להכניס מגישותיך לעבודותיו באופן סוחף לא פחות מהתשבוחות, אבל מבלי לציין כלל את שמך, ואף לא בהתייחסות קלה ביותר (acknowledgement)? אולי לא הבין במדוייק את דברי החכמים הקדמונים ''המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם''? תחת לצאת מגידרך או לנסות להתגונן בפני אותן האשמות וטרוניות, מומלץ לבדוק מייד אם דפי הרשימות התיאורטיות/מחקריות/הפיתוח האחרון לא התבלגנו באורח מיסתורי. או אם שעון המחשב או אף התאריך לא הוזזו קדימה, כך שרשימותיך המוקלדות וקבצים המיועדים לפירסום נושאים מזה זמן תאריך מאוחר יותר. ניסתרות אך מתוחכמות הן דרכי הפלגיאט, וגם יאשימוך שאתה הוא שגנבת מזה שאצלו קובץ דומה להפליא לשלך, נושא תאריך מוקדם יותר. כאשר מובלט בחדשות, ללא פרופורציה, ותוך עצב חגיגי וממושך מצבו של פצוע טרור בספר, ברר מייד מה המצב בסופרמרקט. פינת הפלגיאט האלים: מצאתי אתמול כי קבצי word במחשבי, נושאים שעה המאוחרת ב- 8 שעות מהשעה בה פורסם הטקסט ב''ארץ הצבי'' החל מה- 7 ליוני השנה. באותו יום הגבתי למסה של מר גורביץ. המדובר בהודעתי: ''המלחמה בהיסטוריה מול קצבות וטימטום'', 7/6/02 14:01. הקובץ ששמרתי למחשבי מהודעה זו, מצאתי אתמול, נושא את הזמן 20:21 . באותו זמן כתבתי לראשונה על אסטרטגיה וטקטיקה, משהו על תורה צבאית והקשרים פילוסופיים, ונושאים היסטוריים הקשורים בכך, אך יתכן שהדבר אינו קשור. בסביבות ה- 15 ליוני, שעון מחשבי הוזז שוב, ב- 12 שעות קדימה, כפי שעולה מהשוואת קבצים לזמן פירסום החומר. כך, רבות מהרשימות לאחר ה- 15 יוני, מופיעות בתאריך מאוחר יותר ביממה למועד כתיבתן. לא קיימת אפשרות שאני עצמי טעיתי בהתקנת הזמן במחשב, והדבר נשכח ממני. טעות בכיוונון הזמן יכולה להיות רק זו של 12 שעות מוקדם יותר, ולא של 12 שעות מאוחר יותר. למשל, אם כיווננתי את הזמן בשעה 19 וכתבתי בטעות 07. כאשר מכווננים למשל את השעה ב- 9 בבוקר, ממילא כותבים 09 , ואין כל סיבה לכתוב 21 . מכייון שמישהו שאינו אני טרח לבצע שינוי זה, הרי שלכאורה הדבר נראה ככוונה פלילית במסגרת תכנון מוקדם לביצוע פלגיאט, תוך שמירת האופצייה ליזימת האשמתי - ואולי אף תכנון מוקדם של אפשרות תביעה משפטית כלפי - בפלגיאט כזה. | |||
_new_ |
כדרך אגב | |||
|
|||
שר הפנים בתור יהודי חרדי למיטב ידיעתי לא יכול כלל לאשר שינוי כמו שביקש אותו אדם ששינה את דתו. לפי מה שידוע לי האמונה היהודית אומרת כי יהודי כלל אינו יכול להמיר את דתו, זאת אומרת שגם אם הוא מתנהג כמוסלמי לכל דבר ואף מאמין בכך מבחינת היהדות הוא נישאר יהודי לכל דבר. על כן שר הפנים אינו יכול לאשר דבר שכזה בטח כאשר הוא חרדי. | |||
_new_ |
מדוע לא בירכתי את הופעת ''סמרטוט אדום''? | |||
|
|||
צר לי למוטט את הבסיס שעליו עומד ''הישגו'' של ספירו, והוא הימנעותי מלברך את טורו האדום. לא בירכתי את הטור מסיבה פשוטה מאוד: הוא כבר עמד על מכונו כאשר התחלתי לכתוב בפורום. מי ששם לב, ודאי ראה שבירכתי כל טור חדש שהופיע בפעם הראשונה (ואם פיספסתי הרי שלא היתה כאן כוונה). עוד מתפאר ספירו בכך שאינני נוהג לשבחו, שכן אילו הייתי נוהג כך - ודאי היה הוא נאלץ לפשפש במעשיו... ובכן, כאן אנצל את ההזדמנות על-מנת להודיע קבל עם ועדה, שאני מעריך את ספירו כאדם משכיל, חרוץ וחד-לשון, ובעל שכל חריף למדי. אני אומר זאת בצער רב, כמי שמשבח את כישוריו הטכניים המעולים של מהנדס אלקטרוניקה, שבחר, למרבה הצער, לממשם בתור פורץ וגנב, במקום בתור מהנדס בכיר בפיתוח לווייני תקשורת ומעבורות חלל. לא שספירו הוא חלילה גנב או פורץ. מדובר במשל בלבד, לשם ההמחשה מה ניתן לעשות בכישורים טובים לכשעצמם. הנמשל הוא ברור: ספירו מנצל את כישוריו לשם מאבק נחרץ ברעיון הציוני, ואידך זיל גמור. עכשיו, כולי תקווה שספירו יפשפש במעשיו, לאחר ש''ציר ועידת מולדת'', ה''גזען-פאשיסט'' המדופלם שיבח אותו. ומי יודע? אולי יעלה הפשפוש ממצאים בלתי-צפויים. | |||
_new_ |
לגדעון, אני חושב אחרת... | |||
|
|||
ראה פתיל בכתובת המצורפת מטה: קישורים: תוצאות ההפצצה בעזה: תגובה 6615 | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |