פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_6185

משחק האינטרסים של סין
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 24/09/2010 שעה 11:00)


משחק האינטרסים של סין

ד''ר דוד סיון



בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על פרטי המדיניות הכלכלית-מסחרית של סין ועל השפעותיה על המשקים בעולם. לפני מספר שנים שמענו על השקעות של סין ברכישת אלפי דונמים לחקלאות בברזיל ועל השקעות בהיקפים פחות משמעותיים בכל רחבי העולם. מהבחינה הזאת הם רואים את הכלכלה הגלובלית כשוק חופשי.

מצד שני כאשר זה נוגע לפעילות הכלכלית בתוך סין הם לא ממש משחררים את המשק ליוזמה חופשית. כבר שנים מספר ששער החליפין של ה''רנמינבי'' (שהיחידות שלו נקראות יואן) נשמר נמוך כדי למנוע פגיעה ביצוא, למרות מחאות ארה''ב והאיחוד האירופי. כתוצאה העודף (גרעון) במאזן המסחרי הסיני (האמריקאי) ממשיך לגדול. הסיבה העיקרית היא עידוד צמיחת הכלכלה הסינית תוך קליטה בעבודה של מיליוני המצטרפים לכוח העבודה, ובעיקר שיפור רמת החיים של מיליוני סינים (כלכלת סין בדרך לפיסגה). יש לא מעט חופש כלכלי אבל המשטר ''מנהל'' את היוזמה החופשית.

המדינה מאד מעורבת בקשרים העסקיים עם העולם החיצון, גם מעבר ל''ניהול'' שער החליפין. לאחרונה שמענו על יוזמה מעניינת, שמזכירה מאד את הפעילות בברזיל:
סין ואיראן חתמו אתמול על הסכם בהיקף של שני מיליארד דולר להקמת מסילת ברזל במערב איראן אשר תחבר בין טהרן לעיראק, ואשר בהמשך אמורה להוות חלק מרשת מסילות ברזל שתגיע מסין ועד לחופי הים התיכון בשטחה של סוריה, ואף תתחבר עד לאירופה. הפרויקט כבר הוכתר על ידי פרשנים בתור ''דרך המשי החדשה''.
אין ספק שיש כאן כוונות לחזק את המעורבות של המדינאים הסינים בנעשה בעולם באמצעות הכוח הכלכלי. הם שולחים זרועות כספיות ועמודי החדשות לא תמיד מפרטים את התביעות בתחום המדיני-פוליטי.

השבוע עשו הסינים שימוש ב''כוח כלכלי'' כדי להבהיר אינטרס מדיני-פוליטי. סיפור המעשה התחיל כאשר ספינת דייג סינית ניסתה לדוג במים בשליטה יפנית. עם הופעת ספינות משמר החופים היפני רב החובל ניסה להתחכם והתנגש בהן ולכן הוא נעצר. הסינים שיש להם תביעות טריטוריאליות על האיים הסמוכים (ולכן על זכויות דייג) לא ויתרו. לא רק שדרשו את שחרורו של רב החובל הם השתמשו בעובדה שלמעשה יש להם מונופול בייצור מינרלים נדירים.
סין מייצרת כ-‏93% מהמינרלים האלה ו-‏99% מהייצור של הנדירים ביותר – סין שולטת בשוק הזה. לכן הם גם עצרו, באופן מידי, את יצוא המינרלים הנדירים ליפן (China Blocks Vital Exports to Japan).

לא עבר הרבה זמן והיפנים הודיעו לפני מספר שעות שהם ישחררו את רב החובל.



עם צמיחתו והתחזקות של המשק הסיני מתחזק כוחם של המדינאים הסינים במגרש הבינלאומי. הם מנצלים זאת לא רע לחזק את המשק הסיני מצד אחד, ואת מעמדם המדיני מצד שני. זהו תהליך שכרגע נראה חד כיווני...







http://www.faz.co.il/thread?rep=153958
אין קשר בין שמירת שער היואן ליוזמה חופשית.
ימני גאה (יום שישי, 24/09/2010 שעה 15:15)

ככל שעולה מאמצעי התקשורת,
השלטונות הסיניים אינם מתערבים בנושאי יוזמה כלכלית חופשית.

שמירת שער היואן הוא נושא בפני עצמו.
זו מדיניות מקבילה למדיניות בנק ישראל,
כאשר הוא רוכש דולרים כדי להוריד את ערך השקל.

כל עוד השכר של עובדים סיניים נשאר נמוך, הסינים יכולים להרשות זאת לעצמם.
זה אמצעי פשוט ''לייצא'' כוח עבודה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=153959
בהחלט יש קשר
דוד סיון (יום שישי, 24/09/2010 שעה 16:06)
בתשובה לימני גאה

שוק חופשי משמעו ששער החליפין נקבע על ידי היצע וביקוש.
לא זה המצב בסין. השער נשמר באמצעים אדמיניסטרטיביים. זו אינדיקציה ששכר העבודה הנמוך אינו מספיק כדי לשמור על תחרותיות היצוא.

שמירת שער החליפין הוא אחד האמצעים שמונע התנהלות המשק לפי היצע וביקוש והוא כלי לשמירת יתרונו של היצוא הסיני. זה לא מה שקורה בישראל משתי סיבות:
1. שער החליפין תלוי בהיצע וביקוש וממשיך להיות כזה גם כאשר הנגיד מצטרף לרוכשי הדולר.
2. ההשפעה של המתרחש בשוק המט''ח הישראלי על שאר העולם הוא כמעט אפסי (בגלל גודלו היחסי הקטנצ'יק של המשק שלנו). לעומת זאת המשק הסיני הוא השלישי בגודלו בעולם (בערך 13% מהמתמ''ג העולמי) והשפעת שער החליפין של הרמינבי על שאר העולם היא בהתאם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=153960
למה אתה מתכוון כשאתה כותב ''תהליך חד כיווני''?
איתן אדיר (יום שישי, 24/09/2010 שעה 21:27)

חד כיווני במובן שסין הולכת לצמוח כלכלית ולהתחזק אסטרטגית בהשקעות נמוכות יחסית במובן של תשלום פוליטי לאמריקה ולאירופה? זה ברור. הרי כל מדינה בוחרת בתהליך התעצמו חד כיווני.

סין לא חייבת לאמריקה ולאירופה דבר ובעוד היא משמרת בתוכה פנימה מדיניות אזרחית-סוציאליסטית (שמיועדת פשוט להבטיח את השלטון מפני נפילה ואת היציבות הפנימית לרגל השינויים הכלכליים העצומים מאז 1990) וכלכלית- קפיטליסטית, הרי שבמדיניות החוץ שלה הקפיטליזם הוא אמצעי לרכישת נכסים אסטרטגיים במדינות חזקות ומרכזיות, שהולכות להוות את התשתית הכלכלית החזקה במהלך המאה ה-‏21. סין שמה יד על מחצבים בדרום אמריקה ובאפריקה, גם עם מדינות טוטליטריות שמנהלות מלחמות פנימות נגד אזרחים, כדי שיהוו מכפיל כוח במירוץ הכלכלי מול ארה''ב, אירופה ורוסיה. למרות הסכסוכים הממושכים עם הודו היא רואה את השיתוף הכלכלי עימה כצעד חיוני לבצר את כוחה הכלכלי של סין בעולם, תוך רווחים פוליטיים מקומיים.
סין תמכור לאיראן הכל אם יהיה בזה תרומה לביטחונה הלאומי. לדעתי סין לא מסייעת-תסייע לאיראן ישירות בעניין הגרעין, כי איראן גרעינית תהיה מטרד ביטחוני בעורף הסיני, בעיקר על רקע הסכסוך האלים בין סין לבין מוסלמיה, השוכנים במזרח סין ובסמוך לגבולות עם טג'יקיסטאן וקירגיסטאן, שמקבלים כנמראה סיוע מגורמי טרור אפגניים המקורבים לאיראן. ולמרות הכל היא מציעה פרוייקט פיתוח תשתיות אדיר כדי שעדיין תהיה לה עוד אמירה (שהרי כל הקשרים הכלכליים-ביטחוניים שלה עם איראן מחזקים את מעמדה של סין בעיני האיראנים והאויבים שלה) בתוך איראן, ובמידה שהפרוייקט ייצא לדרך, אז במזרח התיכון בכלל. סין חברה בצוות המדינות שעוקבות אחר השינויים במדיניות הגרעין כלפי איראן, ולכן כל עוד זה יהיה טוב לה כלכלית היא תתנגד להטיל סנקציות קשור על איראן.
במקביל הסינים שומרים על קשרים טובים עם ישראל, למרות אי ההסכמה על העניין האיראני והפלסטיני, כפי שנחשף על פני השטח. אפילו היום הם הצביעו בג'נבה בעד שישראל תחתום על אמנת הנשק הגרעיני, בניגוד לאינטרסים של ישראל. בכל זאת יש לסינים אינטרסים משלהם להדק את הקשרים עם ישראל גם כי ישראל היא מעצמה מדעית-טכנולוגית-צבאית וגם כי לפי תפיסת הסינים היא המדינה המקורבת ביותר לארה''ב. השנה נחתמו כמה הסכמי שת''פ תעשייתיים, מסחריים וחקלאיים עם סין שיחזקו את הקשר ויכניסו לישראל קצת כסף.
בסך הכל העולם נוהג בסין כמו שסין נוהגת באיראן. מעלים עין מנורות האזהרה הברורות, ומתעקש להציג אותה ככבשה אשר ניתן לשתף איתה פעולה וזאת למען אינטרסים כלכליים צרים. קשה אם כך, למי שמעלים עין מהעריצות ומהסכנה של סין הקומוניסטית, לבוא בטענות על כך שסין מעלימה עין מהעריצות ומהסכנה של איראן השיעית.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.