הטעם והנזק לקיצור הליכי משפט

ד''ר אינג' אברהם בן-עזרא

בתי המשפט

בית משפט השלום בחיפה
בפני כבוד הנשיא א' קיטאי

ת''א 15832/01

בעניין:

נחמה ניסני
ע''י ב''כ עוה''ד י' הרפז	התובעת

נגד

עו''ד איילת פ' דגן
ע''י כ''כ עוה''ד נ' ארז ואח'	הנתבע

החלטה

1. התובעת הגישה תביעה בגין רשלנות מקצועית, כנגד הנתבעת עורכת דין במקצועה.
2. התביעה כוללת טענות שונות מטעם התובעת, לטענות אלה לא אכנס בשלב זה, פרט לטענה אחת שהיא, טענת רשלנות המתבססת על הסכמת עורכת הדין לנהל דיון לפי סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט.
3. ביקשתי תגובה בכתב מב''כ התובעת, אשר הגיב בכתב ומבקש שלא לסלק את הסף את אותו חלק מהתביעה המתבסס על רשלנות הנובעת מהסכמה לדיון לפי סעיף 79 א'.
4. עורך דין המסכים לדרך דיונית של סעיף 79 א' לא רק שאינו מגלה רשלנות, אלא שפעמים רבות, היפוכו של דבר, אי הסכמה לנהל דיון לפי סעיף 79 א' מהווה לא אומר רשלנות, אך מהווה פעמים רבות שיקול דעת מוטעה.
5. עורך דין המייצג לקוח הוא המחליט על הדרך הדיונית הנאותה, אין צורך לשאול בעל דין או לקוח על הדרך הדיונית.
6. סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט, הוא אחד מסעיפי החוק החשובים ביותר שהתקבלו בשנים האחרונות, ככל שמדובר בחוק בתי המשפט ובדרך ניהול דיונים. זוהי דרך דיונים נאותה אשר יש לה היבט מהותי נאות, והיא מתאימה לכל התיקים האזרחיים - למעט תיקי רמאות מובהקים - ולצערי, אחוז הדיונים בכלל בתי המשפט לפי סעיף זה, הוא נמוך למדי.
7. לא רק שאין מדובר בשגיאה מקצועית, כפי שכותב ב''כ התובעת, אלא מדובר בהחלטה נבונה מקצועית ונכונה. אני מציין, כי עורך דין רשאי להסכים לדיון לפי סעיף 79 א' אף בניגוד לאי הסכמת לקוחו, כאשר הוא האיש האמון מקצועית על קביעת דרכי הדיון.
8. סיכומו של דבר, אין לבוא בטרוניה לעורך דין המסכים לנהל דיון לפי סעיף 79 א'. יש לשבח עורך דין המסכים לכך, והטענה של רשלנות מקצועית המתבססת על הסכמת עורכת הדין לנהל דיון לפי סעיף 79 א' אין מקומה בכתב התביעה, אין סיכוי שתתקבל ואני מסלק מכתב התביעה את כל הטענות הנובעות מהסכמת עורכת הדין לדיון לפי סעיף 79 א'.

המזכירות תמציא העתק לב''כ הצדדים ולראש לשכת עורכי הדין במחוז חיפה והצפון, עו''ד י' אפק ולממונה מטעם לשכת עוה''ד על וועדת בתי המשפט של בית משפט השלום עו''ד ח' קינן.

ניתן היום י''ב בחשוון תשס''ב, 29 באוקטובר 2001

א' קיטאי, נשיא

1. בעת כתיבת הסכם שכר טרחה בין לקוח לעורך דין, ראוי לכלול בו סעיף לפיו ברור לצדדים מראש כי לא יינקט שום קיצור דרך ולא תינתן הסכמה – לא לבוררות, לא לפשרה ולא להחלת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט – בניגוד לרצונו של הלקוח, וללא חתימתו על הסכמה כזו.
2. לגופו של עניין, רק אם גורם הזמן הוא קריטי, והלקוח מבין כי הוא לוקח סיכון של קבלת פסק דין תוך ויתור על חלק חשוב מהליך הראיות, מומלץ לשקול הסכמה לקיצורי דרך.
3. בנוסף, יש לדעת כי הסכמה לדילוג על הליכי משפט מרחיקה את פסק הדין מהדין ומהצדק, ולפיכך החלטה כזו יש בה מרכיב של הימור. מי שמטבעו אוהב להמר , בידיעה מראש ובדעה צלולה, אפשר שיסכים לקיצורי דרך אלה.
4. דווקא לאור עמדת בית המשפט בדבר היעדר הצורך בקבלת הסכמה מהלקוח בטרם החלטה על ניהול התיק לפי סעיף 79 א – צריך שעיני הלקוח יהיו פקוחות ואוזניו כרויות לכל מה שנעשה בתיק, לבל יתקבלו בו הכרעות תוך פגיעה בזכויותיו.