גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי: יוֹתֵר מִתַּפְנִית אֲבָל פָּחוֹת מִמַּהְפֵּכָה!

גִּרְסָא רִאשׁוֹנִית וּמְצֻמְצֶמֶת שֶׁל מַאֲמָר זֶה הוֹפִיעָה בַּאֲתַר ''מַחְלָקָה רִאשׁוֹנָה''.

הנחיות תפעול: לחיצה על המספר של הערת השוליים (בתוך הטקסט) תציב את הסמן על תחילת הערת השוליים בסוף המאמר. לחיצה על הכפתור המתאים (חץ) של הדפדפן תחזיר את הקורא אל גוף המאמר.

חֵלֶק רִאשׁוֹן: (שׁוּב) גִּלִּינוּ אֶת אָמֶרִיקָה

בְּ-17 בְּמַאי 1977, שָׁעָה 23:00, הָיוּ רֹב אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל צְמוּדִים אֶל הַמָּסָךְ הַשָּׁחֹר-לָבָן שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה, עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֶל הַמַּנְחֶה הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל מִשְׁדַּר הַבְּחִירוֹת בַּעֲרוּץ 1 הָאֶחָד וְהַיָּחִיד. גַּלֵּי הַיָּם עָמְדוּ מִנֶּגֶד; הַכּוֹכָבִים עָצְרוּ אֶת נִצְנוּצֵיהֶם בְּמֶתַח; וְאַף הָרוּחַ הָאֲבִיבִית הַקְּלִילָה נָשְׁבָה חֶרֶשׁ, בַּמַּחְתֶּרֶת, שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ לָרֶגַע הַגּוֹרָלִי.

וְהִנֵּה זֶה בָּא: ''גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי: מַהְפָּךְ!'', הִכְרִיז חַיִּים יָבִין - לְאוֹר תּוֹצְאוֹת הַמִּדְגָּם שֶׁהֶרְאוּ, לָרִאשׁוֹנָה בְּתוֹלְדוֹת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עַל נִצְחוֹנוֹ הַבָּרוּר שֶׁל מְנַחֵם בֶּגִין מְפַקֵּד הָאֶצֶ''ל, מַנְהִיג ''חֵרוּת'' וְרֹאשׁ הַ''לִּכּוּד'', לְעֻמַּת תְּבוּסָתוֹ הַמּוֹחֶצֶת שֶׁל שִׁמְעוֹן פֶּרֶס, אֶחָד מִוָּתִיקֵי מַפַּא''י וּמַנְהִיג הַ''מַּעֲרָךְ''.

שְׁבָחִים רַבִּים הֻרְעֲפוּ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל חַיִּים יָבִין, בִּזְכוּת הַבְרָקָתוֹ הַלְּשׁוֹנִית הַסֶּנְסַצְיוֹנִית. וְכָךְ הִצִּיג אֶת הַדְּבָרִים יָבִין עַצְמוֹ לְד''ר אָמִיר גִּילַת, בַּתָּכְנִית ''יוֹמָן אָקָדֶמִי'':

בגין הולך להיות ראש ממשלה!... זה כמו שאמרת שסנחריב מלך אשור מגיע לירושלים. פשוט לא ייאומן[...] לצעירים של היום לא מובן משמעות המהפיכה. היום מותר להגיד 'מהפיכה'? כי אז כשאמרת 'מהפיכה' - עם בגין – אלוהים ישמור! היה כמו פוטש, נראה היה נורא. ואז, כדי לרכך את המסר הזה, המצאתי או חידשתי או הוצאתי מהגנזים את המילה 'מהפך'[...].¹

הַהַשְׁקָפָה, לְפִיהָּ חַיִּים יָבִין הוּא זֶה אֲשֶׁר ''הִמְצִיא אוֹ חִדֵּשׁ אוֹ הוֹצִיא מֵהַגְּנָזִים'' אֶת הַמִּלָּה ''מַהְפָּךְ'', הִכְּתָה שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים בַּצִּבּוּר הָרָחָב בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַדְּבָרִים הַלֹּא כְּתוּבִים עַל סֵפֶר הָאִינְטֶרְנֶט.

אֶלָּא שֶׁלֹּא רַק בְּקֶרֶב הַצִּבּוּר הָרָחָב. מֵיטָב חוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן, הַתַּרְבּוּת וְהַפּוֹלִיטִיקָה בְּיִשְׂרָאֵל מַבִּיעִים עֶמְדָּה כִּמְעַט אֲחִידָה בַּנּוֹשֵׂא:

• הָעִתּוֹנַאי רָפִי מָן, בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל זְהִירוּת, טוֹעֵן בְּסִפְרוֹ ''לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת''² שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בַּמֻּנָּח בְּמַשְׁמָעוּתוֹ הַפּוֹלִיטִית-תַּרְבּוּתִית ''לֹא הָיָה נָפוֹץ'' לִפְנֵי מַאי 1977;
• ד''ר עָמוֹס כַּרְמֶל, קוֹבֵעַ בַּסֵּפֶר ''הַכֹּל פּוֹלִיטִי''³ שֶׁיָּבִין ''חִדֵּשׁ'' אֶת הַמֻּנָּח;
• הַבַּלְשָׁן ד''ר רְאוּבֵן סִיוָן, הִבִּיעַ עֶמְדָּה דּוֹמָה בְּסִפְרוֹ ''הֲוָיוֹת וַחֲוָיוֹת בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת'';⁴
• חוֹקֵר הַלָּשׁוֹן רוּבִיק רוֹזֶנְטָל, הֶחְזִיק גַּם הוּא בְּאוֹתָהּ דֵּעָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, אִם כִּי לָאַחֲרוֹנָה חָל שִׁנּוּי מְסֻיָּם בְּעֶמְדָּתוֹ;⁵
• בְּסוֹף שְׁנַת 2008, הֶעֱנִיקָה אֲגֻדַּת הָעִתּוֹנָאִים לְחַיִּים יָבִין אוֹת מִפְעָל חַיִּים – פְּרָס רָאוּי כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ – אַךְ לְעִנְיָנֵנוּ: כְּשֶׁהֻצְּגוּ הַנִּמּוּקִים לְהַעֲנָקַת אוֹת מִפְעָל חַיִּים לְיָבִין, נִתַּן דָּגֵשׁ מְיֻחָד לַמִּלָּה שֶׁטָּבַע בִּשְׁנַת 1977 – ''מַהְפָּךְ''.⁶

אַךְ מִכָּל שׁוּרַת הַחוֹקְרִים, הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הַלְּשׁוֹנַאי הַוָּתִיק ד''ר אַבְשָׁלוֹם קוֹר, שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת פִּנָּתוֹ הַטֶּלֶוִיזְיוֹנִית ''הִגִּיעַ זְמַן לָשׁוֹן'' לַמִּלָּה ''מַהְפָּךְ''. ד''ר קוֹר יָצָא בְּהַכְרָזָה פַּסְקָנִית וְנֶחְרֶצֶת שֶׁלֹּא הוֹתִירָה שׁוּם מָקוֹם לְסָפֵק:

מקרים מעטים הם, שיש לנו תאריך מדויק, שעה מדוייקת ואפילו צילום של הרגע, שנולדה בו מילה חדשה בעברית: בחודש אייר תשל''ז, מאי 1977[...] הופיע חיים יבין בכל בית בישראל[...]⁷

וְאָכֵן, מֵאָז אוֹתוֹ 'צִלּוּם שֶׁל הָרֶגַע', מְשַׁמֶּשֶׁת הַתֵּבָה ''מַהְפָּךְ'' לֹא רַק לְתֵאוּר שִׁנּוּי כִּוּוּן דְּרָמָטִי בִּבְחִירוֹת, אֶלָּא גַּם לְתַפְנִית בְּמִשְׂחָק סְפּוֹרְט, לְשִׁנּוּי כִּוּוּן בַּעֲלִילַת הַסֶּרֶט, לִתְמוּרָה יְסוֹדִית בִּמְדִינִיּוּת חוּץ אוֹ כַּלְכָּלָה וְכֵן הָלְאָה, כְּפִי שֶׁנִּתַּן לִרְאוֹת מִשָּׁלוֹשׁ דֻּגְמָאוֹת מִתּוֹךְ שֶׁפַע אֵינְסוֹפִי:

נבארו, שניצחה ב-‏10 מתוך 12 המשחקונים האחרונים במשחק, אמרה בסיום: ''אני שמחה להגיע שוב לגמר ושמחה שהצלחתי לבצע מהפך במשחק.⁸

ברננקי רוצה מהפך במדיניות הבנק הפדרלי: קביעת יעד אינפלציה מפורש[...] הצעתו של ברננקי מהווה שינוי נכבד במדיניות הידועה של הבנק הפדרלי, שמתמרן בין עידוד הצמיחה והתעסוקה בארה''ב לריסון האינפלציה.⁹

אין ספק שהקולנוע הישראלי עבר מהפך דרמטי בשנים האחרונות ומייצר פנינים שלא מביישות גם את גדולי הפסטיבלים[...]¹⁰

הַמִּלָּה ''מַהְפָּךְ'' – וְעַל כָּךְ אֵין חוֹלֵק – קַיֶּמֶת בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל שָׁנִים, אוּלָם רַק בְּמִסְפָּר מְצֻמְצָם שֶׁל תְּחוּמִים מִקְצוֹעִיִּים, בְּמַשְׁמָעוּת צָרָה וּמֻגְבֶּלֶת לְיוֹדְעֵי חֵ''ן.
הַשִּׁמּוּשׁ הַמְּפֻרְסָם בְּיוֹתֵר הוּא כַּמּוּבָן ''מַהְפַּךְ (לָרֹב בַּצֵּרוּף ''מַהְפַּךְ-פַּשְׁטָא''), אֶחָד מִטַּעֲמֵי הַמִּקְרָא, שֶׁשַּׁיָּךְ לִקְבוּצַת הַמְּשָׁרְתִים הַמְּחַבְּרִים (לְעֻמַּת קְבוּצַת הַמַּפְסִיקִים הַמְּלָכִים).¹¹ פֵּרוּשִׁים מִקְצוֹעִיִּים נוֹסָפִים:

• אַסְטְרוֹנוֹמְיָה: תַּרְגּוּם לִ''טְרוֹפִּיק'', כְּלוֹמַר נְקֻדַּת הַמִּפְנֶה שֶׁאַחֲרֶיהָ הַיּוֹם מַתְחִיל לְהִתְקַצֵּר וְהַלַּיְלָה לְהִתְאָרֵךְ;¹²
• יַמָּאוּת: מַעֲבָר פִּתְאוֹמִי וְחָזָק שֶׁל מִפְרָשׂ אָרְכִּי וְהַמָּנוֹר שֶׁלּוֹ מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַסִּירָה לְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי;¹³
• הִתְעַמְּלוּת: פְּנִיָּה לְאָחוֹר בִּשְׁכִיבַת סְמִיכָה (בְּנִתּוּר יָדַיִם וְרַגְלַיִם), וְכֵן מַהְפַּךְ-יְעָף – חֲצִי סִיבוּב הַגּוּף עַל צִיר הָאֹרֶךְ כְּשֶׁהוּא מְרַחֵף רֶגַע בָּאֲוִיר.¹⁴

כָּל הַפֵּרוּשִׁים הָאֵלֶּה שְׁרִירִים וְקַיָּמִים, אַךְ בָּרוּר שֶׁהֵם אֵינָם עוֹנִים עַל הַקָּטֵגוֹרְיָה הַכּוֹלְלָנִית וְהַנִּרְחֶבֶת שֶׁל הַמִּלָּה מַהְפָּךְ, כְּפִי שֶׁמֻּכֶּרֶת לָנוּ כַּיּוֹם.

---

חֵלֶק שֵׁנִי: סְדָקִים בְּחוֹמַת הַמִּיתוֹס (אוֹ: אָמֶרִיקָה כְּבָר הָיְתָה כָּאן הַרְבֵּה קֹדֶם)

לְנֹכַח אֱמוּנָה מֻשְׁרֶשֶׁת כֹּה עָמֹק לֹא רַק בְּקֶרֶב הַצִּבּוּר, אֶלָּא גַּם בְּקֶרֶב חוֹקְרֵי לָשׁוֹן קַפְּדָנִים וּבְקִיאִים, מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה תַּדְהֵמָתִי כַּאֲשֶׁר מָצָאתִי לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, בְּסֵפֶר שֶׁקָּרָאתִי, וַאֲשֶׁר יָדַעְתִּי מִלְּכַתְּחִלָּה שֶׁיָּצָא לָאוֹר בִּשְׁנַת 1975, אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים:

[...]בראשית 1949 התחולל ''מהפך תפקידים'' בין הצדדים לסכסוך. עם הקמת מדינת ישראל[...] איבד הצד היהודי את היוזמה ההיסטורית[...] הרצוי היה לו למצוי[...]¹⁵

וּכְכָל שֶׁהִמְשַׁכְתִּי לִקְרֹא כָּךְ גָּבְרָה תַּדְהֵמָתִי:

[...]הערבים מצידם הגיבו בעוצמה רבה על הרצון היהודי המתממש והתנגדו בחריפות לחלום הציוני המתגשם[...] כדי למנוע את המהפך, הקטסטרופלי לגביהם, הטמון בתכנית הציונית''[...]¹⁶

מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, הֶחְלַטְתִּי לַעֲרֹךְ חִפּוּשׂ נִסְיוֹנִי בִּ''פְּרוֹיֶקְט בֵּן-יְהוּדָה'' בָּאִינְטֶרְנֶט, הַכּוֹלֵל יְצִירוֹת סִפְרוּת, שִׁירָה וּבִקֹּרֶת בְּעִבְרִית, שֶׁפָּג תֹּקֶף זְכֻיּוֹת הַיּוֹצְרִים עֲלֵיהֶן. וְשָׁם אתִי לְהַפְתָּעָתִי הָרַבָּה, מִתּוֹךְ כִּתְבֵי חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב, כְּלוֹמַר בְּוַדָּאוּת לִפְנֵי מַחֲצִית יוּנִי 1933:

שנים הם התנאים העיקריים אשר בזכותם חל, במחצית השניה של המאה הי''ח, אותו מהפך, אשר סלק את כל המשברים וסכנות הקפאון, והתחיל לשנות את פני הדברים מעקרם.¹⁷

חָשׁוּב לְצַיֵּן, שֶׁבְּמַאֲמָר זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ אַרְלוֹזוֹרוֹב פְּעָמִים רַבּוֹת בַּמִּלִּים הַקְּרוֹבוֹת ''מַהְפֵּכָה'' וּ''מַהְפְּכָנִי'', לְצַד הַ''מַּהְפָּךְ'' הַמְּצֻטָּט.

מֶחְקָר מַעֲמִיק נוֹסָף, הֶעֱלָה מִמְצָאִים מְעַנְיְנִים בְּיוֹתֵר:

הִנֵּה, לְמָשָׁל, בִּשְׁנַת 1956 בִּצֵּעַ מַנְהִיג בְּרִית-הַמּוֹעָצוֹת, נִיקִיטָה חְרוּשְׁצ'וֹב, מַהְפָּךְ דְּרָמָטִי בַּיַּחַס אֶל סְטַלִין וּפְשָׁעָיו: לָרִאשׁוֹנָה הוֹדָה מַנְהִיג הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית בְּכָךְ שֶׁהַמַּנְהִיג הַדָּגוּל הָיָה רוֹצֵחַ הַמּוֹנִים וּפוֹשֵׁעַ מַחְרִיד. כָּעֵת, אִם נִשָּׁאֵר נֶאֱמָנִים לָאֱמוּנָה הָרוֹוַחַת, הֲרֵי שֶׁיִּחוּס הַמֻּנָּח ''מַהְפָּךְ'' לְמַה שֶׁבִּצֵּעַ חְרוּשְׁצ'וֹב – מֻנָּח שֶׁאָז לֹא הִתְקַיֵּם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית – יִהְיֶה בִּבְחִינַת אָנַכְרוֹנִיזְם. כְּמוֹ לְהַגִּיד שֶׁלְּנָפּוֹלְיוֹן סוֹף כָּל סוֹף ''נָפַל הָאֲסִימוֹן'' וְהוּא נָסוֹג מֵעַכּוֹ, לְאַחַר שֶׁהֵבִין כִּי אֵין בִּיכָלְתּוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר. אֵיזֶה אֲסִימוֹן? בִּתְקוּפַת נָפּוֹלְיוֹן לֹא הָיוּ טֶלֶפוֹנִים צִבּוּרִיִּים מְיֻשָּׁנִים...

אוּלָם, עִיּוּן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים הָהֵם – כְּתוּבִים שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן – מַעֲלֶה תְּמוּנָה שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין. בְּאוֹתָם הַיָּמִים הִתְפַּתֵּחַ וִכּוּחַ בֵּין הַסּוֹפֵר מֹשֶׁה שָׁמִיר, אִישׁ הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר דְּאָז, לְבֵין מִתְנַגְּדָיו שֶׁכָּתְבוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּעִתּוֹן ''דָּבָר''. שָׁמִיר מָחָה עַל כָּךְ שֶׁשְּׁלִילַת פִּשְׁעֵי סְטַלִין לֹא כָּלְלָה גַּם הִתְנַצְּלוּת עַל הַמְּדִינִיּוּת הָאַנְטִי-צִיּוֹנִית. מִצַּד שֵׁנִי, עָנוּ לוֹ מִתְנַגְּדָיו, שֶׁהוּא עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי שְׁנַיִם מֵחַבְרֵי מַפַּ''ם שֶׁנֶּאֶסְרוּ בִּידֵי הַקּוֹמוּנִיסְטִים:

[...]אבל האמת המתגלה מכל הפרשה הזאת היא, שבעצם לא נשתנה שם דבר. העיקרון המונח בכל המהפך האנטי-סטאליני הסנסַציוני הוא שבעצם דבר אינו משתנה, רק עובדות שהיו נסתרות הגיעה השעה לגלותן[...]¹⁸

[...]אפשר שלפנינו שינוי ערכין ותפנית חדה, והדבר ייבחן בשאלה פשוטה: האם פירוש המהפך האנטי-סטאליני בקומוניזם העולמי, כי בעצם הימים והשנים בהם שלט סטאלין בדרכיו הפסולות, צריך היה להתקומם נגדו?[...] האם יש מצבים בהם חייב כל קומוניסט נאמן להתקומם נגד מנהיגיו ונגד מנהיגי מפלגתו, לבל תחזור פרשת סטאלין? או שמא כל פירושו של אותו מהפך, כי להתקומם אסור, וכי המנהיגים צודקים תמיד, אלא מפעם לפעם – לפי צו מגבוה – נתחרט[...]¹⁹

[...]המסקנה היא אחת: עלינו לתבוע כי קו השינוי והמהפך, המוחק ללא רתיעה היסטוריה של שלושים שנה שעברה על גופיהם ורוחם של מאות מיליונים אנשים ועשרות עמים, כי קו השינוי הזה יעבור גם תחת חשבוננו[...]²⁰

וּמְסַכֵּם מֹשֶׁה שָׁמִיר:

[...]כנות המהפך העובר על ברית-המועצות תיבחן במדיניותה כלפי הציונות וכלפי ישראל[...]²¹

לְעֻמַּת זֹאת עוֹנִים לוֹ מִתְנַגְּדָיו, תּוֹךְ כְּדֵי שִׁמּוּשׁ בְּאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ לָשׁוֹן:

מסקנה נכונה. אולם, מכובדנו שמיר, זהו רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא, שקו השינוי והמהפך צריך שיימתח ללא רתיעה גם על-ידיך ועל-ידי חבריך. אם גולדשטיקר ואורן יכולים לשמש כאן סמלים, הרי לא די בכך שפראג תשחרר את אורן כפי ששחררה את גולדשטיקר, אלא עליכם לבקש סליחה מגולדשטיקר על שהפקרתם אותו ולא הגנתם עליו כפי שהגנתם על חברכם אורן, רק אז יהיה המהפך שלם.²²

בִּשְׁנַת 1870 אֻחֲדָה גֶּרְמַנְיָה, בְּהַנְהָגָתָהּ הַנִּמְרֶצֶת שֶׁל פְּרוּסְיָה, הַמְּדִינָה הַחֲזָקָה וְהַדּוֹמִינַנְטִית בְּיוֹתֵר בְּקֶרֶב שְׁלַל הַנְּסִיכֻיּוֹת הַגֶּרְמָנִיּוֹת. הַדְּבָרִים יְדוּעִים הֵיטֵב לְכָל מִי שֶׁבָּקִיא מְעַט בְּתוֹלְדוֹת הַמֵּאָה ה-‏19. אוּלָם פָּחוֹת יָדוּעַ שֶׁשְּׁנֵי דּוֹרוֹת בִּלְבַד לִפְנֵי כֵן, פְּרוּסְיָה הָיְתָה דַּוְקָא הַמִּתְנַגֶּדֶת הַחֲרִיפָה בְּיוֹתֵר לְאִחוּד גֶּרְמַנְיָה. נִשְׁמָע מוּזָר? אָכֵן כֵּן. אֲבָל לֹא זֶה הַמָּקוֹם לְהִתְעַכֵּב עַל שְׁאֵלָה זוֹ. מִכָּל מָקוֹם, בָּרוּר שֶׁבֵּין שְׁנַת 1820 ל-‏1870 הִתְחוֹלֵל – אֵיךְ לוֹמַר זֹאת – שִׁנּוּי כִּוּוּן חַד, פְּנִיַּת פָּרְסָה שֶׁל מַמָּשׁ בִּמְדִינִיּוּתָהּ שֶׁל פְּרוּסְיָה. אֵיךְ הָיִינוּ מְכַנִּים זֹאת הַיּוֹם? מַהְפָּךְ? מִן הַסְּתָם כֵּן. אֲבָל כֵּיצַד הִתְיַחֵס לְכָךְ שְׁלֹמֹה אָבִינֵרִי בִּשְׁנַת 1960? לְהַלָּן דְּבָרָיו:

[...]כיצד השתנתה ההערכה להגל באורח כה קיצוני מאז ועד עתה? אחת הסיבות העיקריות לשינוי הגישה אל הגל נובעת מן המהפך בעמדה הפוליטית של פרוסיה לגבי השאלה של איחוד גרמניה. התפקיד שמילאה פרוסיה, בראשותו של ביסמרק באיחודה של גרמניה סביב 1870 משכיח מבני-דורנו את העובדה שפרוסיה של 1820 היתה הגורם הפעיל ביותר נגד כל ניסיון של איחוד[...] מתוך שיכחת המהפך הזה בעמדתה של פרוסיה לגבי הבעיה של איחוד גרמניה, מטילים היסטוריונים מודרניים את דימויה של פרוסיה של 1870 על פרוסיה של 1820[...]²³

אָבִינֵרִי אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. בְּסֵפֶר אַחֵר שֶׁיָּצָא לָאוֹר ב-‏1967,²⁴ מוֹפִיעַ ''מַהְפָּךְ'' לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁבַע פְּעָמִים.

•

רָצָה הַגּוֹרָל, וְחֵלֶק נִכָּר, אוּלַי אֲפִלּוּ רֹב הַמַּהְפָּכִים' שֶׁל טְרוֹם מַאי 1977, הָיוּ נַחֲלָתָם שֶׁל מְבַקְּרֵי וְחוֹקְרֵי סִפְרוּת. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַתַּפְנִיּוֹת וְשִׁנּוּיֵי הַכִּוּוּן בַּעֲלִילוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁירִים וְסִפּוּרִים, כְּמוֹ גַּם בְּסִגְנוֹנוֹתֵיהֶם וְהַשְׁקָפוֹתֵיהֶם שֶׁל מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים, יָצְרוּ צֹרֶךְ עָצוּם בְּהַתְאָמָה שֶׁל שֹׁרֶשׁ ה.פ.ך. לְשֵׁרוּת בִּקֹּרֶת הַסִּפְרוּת:
עֲדִי צֶמַח, 1968:

[...]חשים שכאן קורה משהו, שכאן נשבר דבר מה בשיר. המהפּך, ההתפכחות המרה, מתחוללים בדיוק כאן, בנקודת האמצע התימאטית של השיר[...]²⁵

דֹּב סַדָּן, 1970:

[...]הטירחה להוכיח, שהשירה הזאת לא ידעה משבר מכריע, היא כטירחה מיותרת בעינינו, שכן כורחו ומציאותו של מהפך במערכת חיים ויצירה הוא בחינת כבר היתה כזאת לעולמים. ומי לנו מופת לאהבת-עם כאביר משוררי-הפולנים, אדם מיצקיביץ; והלא בחזיונו ''דז'אַדי'' התוודה על מהפך כזה, על דרך ציונה הברור של נקודת-המפנה – שינוי שמו של גיבור חזיונו[...]²⁶

דָּן מֵירוֹן, 1970:

[...]מסתבר, איפוא, שבהכרזה על האופי הבלתי-רומאניסטי של ״מנחם-מנדל״ רומז שלום-עליכם על מהפך יסודי שחל ביצירתו אחרי 1892. מה שהיה קודם לכן סעיפה הנחשב והעיקרי – ''רומאנים'' – נשתקע ונעלם לזמן רב[...] (עמ' 34-35).

[...]הנסיעה לקישינוב נהפכת אצלו לראשיתו של גורל חדש. איש מגיבורי הסיפור, כולל מנחם-מנדל עצמו, אינו עומד על טיבו של המהפך שהתארע כאן. גם לנו, הקוראים, הוא מסתבר רק בהדרגה[...] (עמ' 62).

[...]מעל לכל, בולט כאן המהפך האירוני שחל בשימוש במושג ''היום הטוב''. יום ההתעשרות המקוּוה של בני-מאזעפעווקא הוא ''היום הטוב'' שלהם. מושג החג היהודי בעל המשמעות הרוחנית-הדתית מציין כאן חג שכולו ממון. מהפך זה מתחזק פי כמה בשעה שמשתמש המחבר בלשון חבקוק והרמב''ם[...] (עמ' 207).²⁷

•

לִקְרַאת בְּחִירוֹת 1977, נֶעֶרְכוּ בְּחִירוֹת פְּנִימִיּוֹת בַּמַּעֲרָךְ, שֶׁבָּהֶן נִצֵּחַ רַבִּין אֶת פֶּרֶס בְּרֹב זָעִיר שֶׁל 41 קוֹלוֹת בִּלְבַד. אִלּוּ הָיָה פֶּרֶס, שַׂר הַבִּטָּחוֹן הַמַּפָּ''אינִיק – מְנַצֵּחַ אֶת רַבִּין, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הַמַּפָּ''אינִיק – הָיָה זֶה בְּהֶחְלֵט מַהְפָּךְ, אֲבָל לֹא מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת.
לְעֻמַּת זֹאת, נִצְחוֹנוֹ שֶׁל בֶּגִין וַעֲלִיַּת הַלִּכּוּד לַשִּׁלְטוֹן, הִוּוּ לֹא רַק מַהְפָּךְ בַּמּוּבָן הַפּוֹלִיטִי הָרָגִיל, אֶלָּא גַּם רְעִידַת אֲדָמָה אִידֵאוֹלוֹגִית, חֶבְרָתִית וְתַרְבּוּתִית עֲמֻקָּה.

אוּלָם שִׁנּוּיִים חַדִּים וּ'פְנִיּוֹת פָּרְסָה' חֲרִיפִים בַּתְּחוּם הָאִידֵאוֹלוֹגִי וְהַפּוֹלִיטִי אֵינָם הַמְצָאָה שֶׁל הָעֵת הַחֲדָשָׁה. הֵם הִתְקַיְּמוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד, הֵן אֵצֶל מַנְהִיגִים וְהֵן בְּקֶרֶב מְדִינוֹת וְעַמִּים. מִקְרֶה מִבְחָן מְעַנְיֵן בְּנִּדּוֹן זֶה הוּא בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצְל.
מְקֻבָּל עַל רַבִּים וְטוֹבִים (אִם כִּי לֹא עַל כֻּלָּם), שֶׁמִּשְׁפָּט דְּרַיְפוּס, הוּא-הוּא נְקֻדַּת-הַמִּפְנֶה שֶׁבְּעִקְּבוֹתֶיהָ הִשְׁתַּנָּה הֶרְצְל מִיְּהוּדִי מִתְבּוֹלֵל וְאָדִישׁ לְמוֹצָאוֹ, לְצִיּוֹנִי לְאֻמִּי גֵּאֶה וְנֶחְרָץ. כָּךְ, לְמָשָׁל, נִרְאִים הַדְּבָרִים בִּרְאִיָּה 'מוֹדֶרְנִית':

ד''ר יִצְחָק וַיְס, שֶׁכָּתַב לָאַחֲרוֹנָה סֵפֶר עַל הֶרְצְל:

כדי למכור את הציונות לקהל האמריקאי, העדיף הרצל לקשור את המהפך הציוני שלו עם מאורע מתוקשר כמו משפט דרייפוס.²⁸

רוֹנִית לֵרְנֵר, בְּמִסְגֶּרֶת עֲבוֹדָה בְּבַיִת הַסֵּפֶר:

לפרשת דרייפוס הייתה השפעה ישירה על בנימין זאב הרצל, אז עיתונאי, שסקר את פרשת דרייפוס. הרצל העיד שפרשה זו זעזעה אותו וחוללה את המהפך שהוביל אותו לפתרון הלאומי ולהקמת התנועה הציונית.²⁹

וְכֵיצַד נִרְאוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי 75 שָׁנָה? מִסְתַּבֵּר שֶׁהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לָהֶם הַסַּבְלָנוּת עַד לַהַמְצָאָה הַסְּפּוֹנְטָנִית עֶרֶב בְּחִירוֹת 1977:
עִתּוֹן ''דָּבָר'', 1935:

[...]הנה הולך הוא [הרצל] כדרכו וכמנהגו בפאריס כעיתונאי, על מנת לאגור חומר למלאכתו, אולם הוא נעצר בהילוכו בקריאות גנאי על דרייפוס הבוגד[...] הוא אינו מאזין עוד למהלך הישיבות בפרלמנט, אין זה נקלט בו. נתחולל בו מהפך גדול, שאינו יודע בעצמו שחרו[...]³⁰

אַבָּא אֲחִימֵאִיר הִשְׁתַּיֵּךְ לַשְּׂמֹאל וְעָבַר לֹא רַק לַיָּמִין, אֶלָּא לַקָּצֶה הַיְּמָנִי בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמִּפְלָגָה הָרֶוִיזְיוֹנִיסְטִית. עִם זֹאת, מַשֶּׁהוּ נוֹתַר בּוֹ מֵהַיָּמִים הָהֵם.
יַעֲקֹב שָׁבִיט, 1972:

[...]לא היתה זו המורשת היחידה שנטל עמו אחימאיר מן השמאל, המארקסיסטי והציוני, כשהחל לכוון את עטו כפובליציסט ותעמלן נגד מפא''י וההסתדרות הכללית. הנה כך יכולים אנו שוב ללמוד כי מהפך, כל כמה שיהיה דראמתי וקיצוני, לעולם אינו משחרר אדם מיסודות שונים ואוריינטציות שונות של עברוֹ[...]³¹

צִיר בָּרַיְכְסְטָאג (הַפַּרְלָמֶנְט) הַגֶּרְמָנִי מִטַּעַם הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית, נִכְלָא בְּבַיִת הַסֹּהַר עַל-יְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנָּאצִיִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא מִשָּׁם הוּא מַגִּיעַ הַיְשֵׁר אֶל זְרוֹעוֹת הַשִּׁלְטוֹן. תַּפְנִית קִיצוֹנִית לְמַדַּי, אֶפְשָׁר לוֹמַר...
עִתּוֹן ''דָּבָר'', 1935:

[...]הציר הקומוניסטי ברייכסטאג לשעבר, טורגלר, ששוחרר לפני זמן-מה מבית הסוהר, נמצא כיום בבית הספר למדריכים של מפלגת הנאצים[...] היא עסוק שם בחיבור ספר שיסביר את המהפך הפוליטי שלו מן הקומוניסטים אל תומכי ''הממלכה השלישית''[...]³²

עִתּוֹן ''דָּבָר'', 1931:

נצחון הממשלה ''הלאומית''[...] המהפך הלאומי היסודי צוין עם היודע תוצאות הבחירות[...]³³

ְדִיעָה זוֹ, כּוֹלֵל הַמֵּרְכָאוֹת הַכְּפוּלוֹת הַצִּינִיּוֹת סְבִיב הַמִּלָּה ''לְאֻמִּית'', נִרְאֵית אָמְנָם כְּחִקּוּי לְ''דָבָר'', של ה-‏18 בְּמַאי 1977... אֶלָּא שֶׁהִיא נִכְתְּבָה בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן(!) בְּסוֹף שְׁנַת 1931. הַמַּהְפָּךְ הוּא אָמְנָם מַהְפָּךְ, אֲבָל הַבְּחִירוֹת הִתְקַיְּמוּ לֹא בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא בְּלוֹנְדּוֹן, וְהַמֶּמְשָׁלָה ''הַלְּאֻמִּית'' אֵינֶנָּה מֶמְשֶׁלֶת הַלִּכּוּד אֶלָּא מֶמְשֶׁלֶת הַשַּׁמְרָנִים...
אֵרוּעַ דּוֹמֶה מְאוֹד, שֶׁדֶּרֶךְ אַגַּב מְתֹאָר כַּאֲסוֹן הַשֵּׁנִי בְּחֻמְרָתוֹ רַק לַמַּפָּלָה שֶׁל 1931 הַמְּצֻטֶּטֶת לְעֵיל – נִמְצָא בְּסֵפֶר מֵאֵת חֲנוֹךְ בַּרְטוֹב, 1970:

[...]לרוח-הנכאים ולביקורת העצמית הטוטאלית ניתן ביטוי קיצוני בנאומיו של אנוך פאוואל. בשנת 1967 הלכוּ וגברוּ האותות שבישׂרוּ מהפך קיצוני בדעת-הקהל, רשויות עירוניות שהיו עשרות שנים מצודותיה של מפלגת העבודה – כגון עיריית לונדון רבתי וערי המידלאנדס בצפון – נפלו בזו אחר זו לידי השמרנים[...]³⁴

וְאָכֵן, בַּבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיּוֹת שֶׁל 1970 הִשְׁלִימוּ הַשַּׁמְרָנִים אֶת נִצְחוֹנָם הַמַּפְתִּיעַ.

דֻּגְמָא מְעַנְיֶנֶת בִּמְיֻחָד, הִיא הַתֵּאוּר שֶׁמָּסַר הָעִתּוֹנַאי הַוָּתִיק פִּינְחָס יוּרְמָן (''דָּבָר''), עַל הַבְּחִירוֹת בְּקָנָדָה בִּשְׁנַת 1972. הַדְּבָרִים פֻּרְסְמוּ בְּדֶצֶמְבֶּר 1972, אַךְ הוֹפִיעוּ שׁוּב בְּסֵפֶר שֶׁפֻּרְסַם בְּסוֹף 1976, כַּחֲצִי שָׁנָה בִּלְבַד לִפְנֵי שֶׁ''נּוֹלְדָה'' הַמִּלָּה 'מַהְפָּךְ':

[...]בסוף אוקטובר נוצח ראש ממשלת קנדה, פייר אליוט טרודו, בבחירות כלליות, שהוגדרו כ''מדהימות ביותר'' בתולדות שכנתה הצפונית של ארצות הברית. מדהימות בשל המהפך הפתאומי בקלפי : כל הסקרים ניבאו ניצחון למפלגתו הליברלית של טרודו. הבוחרים העניקו רוב קטן לאופוזיציה השמרנית. ''הקנדי'' של קנדה ספג תבוסה משפילה[...]³⁵

•

אַחַת הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן נִתַּן לְהִוָּכַח שֶׁהַ'מַּהְפָּךְ' הָיָה שָׁגוּר בְּאֹפֶן שׁוֹטֵף בִּשְׂפַת הַדִּבּוּר, הִיא הַהִתְמַקְּדוּת בַּמִּקְרִים שֶׁבָּהֶם נַעֲשָׂה שִׁמּוּשׁ בַּמֻּנָּח בִּנְאוּם אוֹ הַרְצָאָה בִּפְנֵי קָהָל חַי. כָּךְ, לְמָשָׁל, מִיָּד לְאַחַר פְּתִיחַת דְּבָרָיו שֶׁל מַנְכַּ''ל הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית מֹשֶׁה רִיבְלִין (עוֹד לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ הִסְפִּיק לְאַבֵּד אֶת הָרִכּוּז...), בְּהַרְצָאָה שֶׁנָּשָׂא בְּקַיִץ 1974, אָנוּ מוֹצְאִים אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים:

[...]נכון הדבר שהעמיקה ההזדהות היהודית, אבל זו הזדהות של אנשים עם משהו שהם צריכים לעזור לו, ולא עם משהו, שהם חלק ממנו. וזה הבדל עקרוני. רמזתי למהפך, שנראה בעיניי חמור ביותר, שקרה ב-‏1973. עד אז הסתכלו עלינו כעל הגוף הנותן עזרה, ואפילו כאשר תרמו לנו נתפסה התרומה כחלק בלתי נפרד מהעזרה שאנחנו הושטנו לעם כולו[...]³⁶

חוֹקֵר הַסִּפְרוּת, דֹּב סַדָּן, נָשָׂא דְּבָרִים בִּמְסִבָּה בְּקִבּוּץ עֵין-שֶׁמֶר, וְשָׁם אָמַר בֵּין הַשְּׁאָר:

[...]הבדיקה הזאת חובה מיוחדת היא לי, כי המהפך בין האתמול המשותף והמשתף ובין היום הנפרד והמפריד בא בשל אתמול רחוק, שסופו קובע את המחר הרחוק. אף מהפך זה ניתן לציין תאריכו - והוא מאמרי ''על הבאר הסתומה – ארבע דרשות לימים נוראים''[...]³⁷

דֻּגְמָא מְעַנְיֶנֶת נוֹסֶפֶת מַגִּיעָה מִתּוֹךְ מִקְרָאוֹת לַשִּׁעוּר שֶׁל יְהוֹשָׁפַט הָרְכַּבִּי, הַמִּזְרְחָן הַנּוֹדָע שֶׁגַּם הִרְצָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית. בִּשְׁנַת 1972, יָצְאוּ לָאוֹר הַמִּקְרָאוֹת, בְּהוֹצָאָה חוֹבְבָנִית מַשֶּׁהוּ, כַּאֲשֶׁר נִכָּר לָעַיִן שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְשִׁמּוּשׁ פְּנִים-חוּגִי לְשֵׁם לִמּוּד, וְלֹא לַהֲפָצָה בַּחֲנֻיּוֹת. וְהַסְּטוּדֶנְטִים שֶׁל הָרְכַּבִּי קָרְאוּ בְּמַאֲמָרוֹ הַמְּתֻרְגָּם שֶׁל בְּכִיר אַשַּׁ''ף, ד''ר יוּסֵף צָאִיג, גַּם אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים:

[...]יש לקרב את הקצינים לחייליהם, לעודדם לגמישות ותושיה, בתוך מסגרת השרות הסדיר, להחליף את הפיקוד הצבאי באופן שוטף ולהכניס בו דם חדש וצעיר. מהפך כזה בהתעסקותו של הצבא ידרוש, במידה רבה, כמובן, מהפך מתאים באופיין של הממשלות הערביות[...] המהפך באופי השלטון ותפקידו לא יוגשם ללא לחץ עממי, אשר חוד החנית שלו יהיו גורמי המחשבה והמאבק[...]³⁸

•

בְּמִעוּט קָטָן מֵהַמִּקְרִים, יֶשְׁנוֹ סָפֵק קַל שֶׁמָּא מְדֻבָּר בִּ''מְהַפֵּךְ'', שֶׁהוּא אָדָם, וְלֹא אֵרוּעַ, כְּדֻגְמַת הַפָּסוּק הַמִּשְׁנָאִי ''עָנִי הַמְּהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה''. חֲרָרָה בְּמִקְרֶה זֶה הוּא מֵעֵין מַאֲפֶה, וְעַל פִּי הַהֲלָכָה, עָנִי הַ'מְּהַפֵּךְ' בּוֹ, כְּלוֹמַר 'מִתְעַסֵּק' עִם הַמַּאֲפֶה (אוֹ עִם כָּל דָּבָר אַחֵר), שְׁמוּרָה לוֹ זְכוּת הָרִאשׁוֹנִים לְקַבְּלוֹ אוֹ לִקְנוֹתוֹ - עַד שֶׁיְּוַתֵּר מֵרְצוֹנוֹ. מְהַפֵּךְ – כְּלוֹמַר הוֹפֵךְ פְּעָמִים רַבּוֹת - יָכוֹל לִהְיוֹת אֱלֹהִים הַמְּשַׁנֶּה סִדְרֵי עוֹלָם, אוֹ כָּל אָדָם הַמְּטַלְטֵל מַעֲרֶכֶת, הַשְׁקָפוֹת מְקֻבָּלוֹת וְכֵן הָלְאָה.

וְכָאן בָּא לְעֶזְרָתֵנוּ הַנִּקּוּד הַחֶלְקִי. בְּיָמֵינוּ אָנוּ, כְּמוֹ בְּיָמִים עֲבָרוּ, מְשַׁמֵּשׁ הַנִּקּוּד הַחֶלְקִי לְהַבְהָרַת מִבְטָאָהּ שֶׁל מִלָּה הַנְּתוּנָה בְּסָפֵק, כְּגוֹן אַבְחָנָה בֵּין הדוֹגמה הַלּוֹעֲזִית לְבֵין הדוּגמה הָעִבְרִית. בִּשְׁנַת 1934, יָצָא סֵפֶר לִכְבוֹד הַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאֻמִּי – ''סֵפֶר בְּיַאלִיק'' – וּבְאַחַד הַמַּאֲמָרִים בּוֹ, אָנוּ קוֹרְאִים:

[...]התשובה חיובית היא, חזרה היא, שיבה אל נקודת המקור, ואין היא רק מין ריאקציה פסיכולוגית, אלא היפוך גמור בשלמות הויתו של האדם[...] כל מה שמרומז במוסדות השבתון לדרגותיהם מהפָך פנימי גמור הוא אשר הוטל גם על הפרט וגם על הכלל[...]³⁹

נִקּוּד מָלֵא יוֹתֵר מְסַפֵּק לַקּוֹרְאִים אַבְרָהָם קָרִיב, בְּסִפְרוֹ ''שִׁבְעַת עַמּוּדֵי הַתַּנָּ''ך'', 1968:

[...]ספר איוב איפוא ספר מַהפָּך הוא בתנ''ך. בספרי הטענות הגדולות, ספרי הנביאים, אלוהים הוא הטוען על-ידי שליחיו, והאדם הוא הנטען. בספר איוב, בעל הטענות הוא האדם, שעבר משולחן הנאשם לשולחן המאשים[...]⁴⁰

אַךְ לְלֹא סָפֵק הִגְדִּיל מִכֻּלָּם לַעֲשׂוֹת נָתָן אַלְתֵּרְמָן. בְּ -26 בְּדֶצֶמְבֶּר 1958, בָּעַמּוּד הַשֵּׁנִי שֶׁל עִתּוֹן ''דָּבָר'', פֻּרְסַם ''הַטּוּר הַשְּׁבִיעִי'' הַיָּדוּעַ, שֶׁהִתְפַּרְסֵם דֶּרֶךְ קֶבַע בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים, וְשָׁם אָנוּ קוֹרְאִים, מְנֻקָּד בַּמָּקוֹר מֵרֹאשׁ וְעַד קָצֶה:

[...]אָפְנַת הַתְּהִיָּה הַכְּלָלִית עַל מַהוּת מַשְׁמָעוּת הַמֻּשָּׂג ''יְהוּדִי''.
לֹא, אֵינִי מִתְכַּוֵּן כָּאן אֶל עֶצֶם דַּרְכָּהּ שֶׁל בְּדִיקַת עֲרָכִים וְסִדְרָם בַּסֻּלָּם,
כְּהֶמְשֵׁךְ לְהָגוּת יְהוּדִית שֶׁמֵּאָז[...] זוֹ מְלָאכָה שֶׁחָדֹל לֹא חָדְלָה מֵעוֹלָם[...]
[...]קַל וָחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בָּהּ עַכְשָׁו, בִּתְקוּפַת מַהְפָּךְ וּמִפְנֶה. אֵין סָפֵק[...]

•

אָז אִם הַמֻּנָּח ''מַהְפָּךְ'', בְּמַשְׁמָעוּתוֹ הַפּוֹלִיטִית-תַּרְבּוּתִית הָרְחָבָה לֹא נוֹלַד בְּ-17 בְּמַאי 1977 – מָתַי כֵּן נוֹלַד?

וּבְכֵן, נִתָּן לוֹמַר בְּמִדָּה סְבִירָה שֶׁל בִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא מֻנָּח כָּזֶה בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא, הַמִּשְׁנָה, וְעַד וְכוֹלֵל תְּקוּפַת הַהַשְׂכָּלָה. לֵדָתוֹ שֶׁל הַ'מַּהְפָּךְ', אֵפוֹא, הִיא בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, בִּתְקוּפַת תְּחִיַּת הַלָּשׁוֹן, וְהוּא בָּא לָעוֹלָם יַחַד עִם הַ''נְּקוּדָה''. אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת הַמֻּקְדָּמוֹת בְּיוֹתֵר הִיא מַאֲמָרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה גְּלִיקְסוֹן עוֹרֵךְ ''הָאָרֶץ'', שֶׁנִּכְתַּב בְּעִתּוֹנוֹ בְּמֶרְץ 1925, לִכְבוֹד בִּקּוּרוֹ בָּאָרֶץ שֶׁל אֲבִי ''הַצְהָרַת בַּלְפוּר'' – הַלֹּא הוּא הַלּוֹרְד בַּלְפוּר:

[...]השם באלפור נעשה לנו סימן וסמל למהפכת חיים פנימית, סימן הקיצור לנקודת מהפך היסטורית, לערכי חיים וליחסי חיים חדשים. הכרזת באלפור נעשתה לא רק גורם פוליטי מכריע[..] היא נעשתה לרבים מאתנו גם מוטיב נפשי-תרבותי להתחדשות-יסודות[...] (עמ'120-121).

[...]אנו מרגישים בכל נימי נפשנו: הכרזת באלפור נעשתה לנו כבר נקודת-מהפך היסטורית: פעולתה, הפוליטית והאנושית, לא תחדל ולא תיפסק[...] (עמ' 123).⁴¹

תַּאֲרִיךְ לֵדָתוֹ הַמְּדֻיָּק שֶׁל הַמֻּנָּח ''מַהְפָּךְ'', בַּצֵּרוּף ''נְקֻדַּת-מַהְפָּךְ'', נִמְצָא קָרוֹב לַוַּדַּאי בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר 1910, בְּחַג סֻכּוֹת תרע''א. בְּסֻכּוֹת תרע''א הִתְכַּנְּסָה וְעִידַת פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן, וּבֵינֵיהֶם חַבְרֵי מַעֲרֶכֶת עִתּוֹן ''הָאַחְדוּת'', וְשָׁם הִתְנַהֵל וִכּוּחַ, כַּאֲשֶׁר בֵּן-גּוּרְיוֹן תָּבַע לְהַעֲבִיר אֶת מֶרְכָּז הַפְּעִילוּת הַמְּדִינִית אֶל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְתוּרְכְּיָה, וְלַחְדֹּל מֵהִסְתַּמְּכוּת עַל גּוֹרְמֵי-חוּץ, כְּגוֹן אִרְגּוּנִים צִיּוֹנִיִּים בְּחוּ''ל אוֹ נְצִיגֻיּוֹת שֶׁל מְדִינוֹת זָרוֹת:

[...]עדיין לא הבינו כולם, כי השגת זכויות מדיניות והגנת האינטרסים המדיניים זוהי תעודתם של אזרחי המדינה עצמה, בנידון דנן – של יהודי א''י ותורכיה. וזו צריכה להיות ''נקודת-המהפך'' בהשקפתנו המדינית[...]⁴²

הַדְּבָרִים אֵינָם חֲשִׂיפָה אַרְכִיּוֹנִית חֲדָשָׁה. הִתְיַחֲסוּת לִ'נְקֻדַּת-מַהְפָּךְ' זוֹ נִתַּן לִמְצֹא, לְמָשָׁל, אֵצֶל אַחַד הַבִּיוֹגְרָפִים שֶׁל בֵּן-גּוּרְיוֹן, שַׁבְּתַאי טֵבֵת,⁴³ וְכֵן אֵצֶל ד''ר חַיִּים בּוֹגֵר (בּוּגְרַשׁוֹב), מִמַּנְהִיגֵי הַצִּיּוֹנִים הַכְּלָלִיִּים, בַּמַּאֲמָר ''נְקֻדַּת-הַמַּהְפָּךְ שֶׁל בֵּן-גּוּרְיוֹן''.⁴⁴

---

חֵלֶק שְׁלִישִׁי: סִכּוּם

הַמֶּחְקָר שֶׁמְּתֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה, לֹא כּוֹלֵל סְקִירַת עִתּוֹנוּת יוֹמִית וּשְׁבוּעִית מִשְּׁנוֹת הַשִּׁבְעִים, וּלְגַבֵּי הַתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי כֵן בֻּצְּעָה סְקִירָה בְּעִתּוֹן ''דָּבָר'' בִּלְבַד. כְּמוֹ כֵן נִסְקְרָה שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל סְפָרִים וְכִתְבֵי-עֵת, שֶׁיָּצְאוּ לָאוֹר הָחֵל מִשְּׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְעַד סָמוּךְ מַמָּשׁ לְ-17 בְּמַאי 1977.

בְּכָל אֹפֶן, הַתְּמוּנָה הָעוֹלָה בְּרוּרָה, וְהִיא אַף חַדָּה יוֹתֵר בְּהִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבְּלוֹת הַמֶּחְקָר, וּבְמִבְחָר הַדֻּגְמָאוֹת הַמְּצֻמְצָם עֵקֶב קֹצֶר הַיְּרִיעָה: הַמֻּנָּח ''מַהְפָּךְ'', בַּמַּשְׁמָעוּת שֶׁ'לֹּא הָיְתָה קַיֶּמֶת' לִפְנֵי 17 בְּמַאי 1977 – הוֹפִיעַ כ-‏350 פְּעָמִים קֹדֶם לָכֵן (וְעוֹד הַיָּד נְטוּיָה), כַּאֲשֶׁר 80 מוֹפָעִים לְפָחוֹת הֵם מֵהַתְּקוּפָה שֶׁל שְׁנָתַיִם וָחֵצִי בִּלְבַד טֶרֶם הַ''מַּהְפָּךְ'', כְּלוֹמַר בִּתְדִירוּת מְמֻצַּעַת שֶׁל לְמַעְלָה מִפַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ; הַמִּלָּה ''מַהְפָּךְ'' הוֹפִיעָה בַּעֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל סְפָרִים וְכִתְבֵי-עֵת, כִּמְעַט לְכָל אֹרֶךְ הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, בְּמִגְוַן פִּרְסוּמִים – הָחֵל מִסְּפָרִים עָבֵי כֶּרֶס, עֲבֹר בְּסִפְרוּת יָפָה וְכָלֵה בְּכִתְבֵי-עֵת וְעִתּוֹנִים יוֹמִיִּים; נֶאֶמְרָה בְּעַל-פֶּה וּבִכְתָב עַל-יְדֵי עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל אִישִׁים מִכָּל דֶּרֶג וּתְחוּם – פּוֹלִיטִיקָאִים בְּכִירִים, מְבַקְּרֵי סִפְרוּת, אַנְשֵׁי-רוּחַ, עִתּוֹנָאִים, אָקָדֶמָאִים וַאֲחֵרִים; וְנִקְרְאָה וְנִשְׁמְעָה עַל-יְדֵי מֵאוֹת אֲלָפִים (אִם לֹא יוֹתֵר) שֶׁל קְהַל קוֹרְאִים וּמַאֲזִינִים בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים.

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא קָם.
אַף אֶחָד לֹא קָם וְאָמַר: 'רֶגַע אֶחָד! הֲרֵי אֲנִי 'הִמְצֵאתִי' אֶת אָמֶרִיקָה קֹדֶם...', אַף לֹא אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּ'מַהְפַּךְ' פְּעָמִים רַבּוֹת, כְּגוֹן חֲנוֹךְ בַּרְטוֹב, שְׁלֹמֹה אָבִינֵרִי, דֹּב סַדָּן וְרָחֵל פְרוֹיְנְד,⁴⁵וְגַם אַף לֹא אֶחָד מִקּוֹרְאֵיהֶם אוֹ שׁוֹמְעֵיהֶם שֶׁל הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל וַאֲחֵרִים.

הַאִם לֹא נִתְקַל מֵעוֹלָם חַיִּים יָבִין בַּמִּלָּה שֶׁ'הִמְצִיא', קֹדֶם לְהַמְצָאָתוֹ? יִתָּכֵן. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא נִתְקַל; אוֹ שֶׁנִּתְקַל וּפָרַח מִזִּכְרוֹנוֹ. יִתָּכֵן שֶׁשָּׁכְבָה הַמִּלָּה אֵי-שָׁם בְּמַעֲמַקַּי תּוֹדַעְתּוֹ – וּפָרְצָה הַחוּצָה בְּעֵת הַצֹּרֶךְ.

אַךְ מַה שֶׁסָּבִיר יוֹתֵר לְהָנִיחַ, כִּי אָכֵן הִמְצִיא חַיִּים יָבִין אֶת הַמִּלָּה 'מַהְפָּךְ' בְּאֹפֶן סְפּוֹנְטָנִי וּלְלֹא תְּלוּת בָּאֲחֵרִים, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה יוֹתֵר מֵאָדָם אֶחָד שֶׁהָגָה אֶת רַעְיוֹן הַטֶּלֶפוֹן אוֹ הָרַדְיוֹ אוֹ הַמָּטוֹס, וְהַהֶבְדֵּל הוּא שֶׁמִּי שֶׁהָגָה מִלָּה – יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל בְּהֶבֶל פִּיו, מִבְּלִי לְהִזְדַּקֵּק לְרִשּׁוּם פָּטֶנְט אוֹ לְמִמּוּן נִסּוּיִים בְּמַעְבֶּדֶת מֶחְקָר... בְּאוֹתָהּ מִדָּה הָיוּ לֹא מְעַט אֲנָשִׁים – וְהַדְּבָרִים הַלֹּא כְּתוּבִים וּבְדוּקִים – שֶׁגַּם הֵם הִמְצִיאוּ, כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ, אֶת אוֹתָהּ הַמִּלָּה.

•

מִמְצְאֵי הַמֶּחְקָר מַעֲלִים כַּמָּה תְּהִיּוֹת וְהִרְהוּרִים, שֶׁסָּפֵק אִם קַיָּם עֲבוּרָם מַעֲנֶה מַנִּיחַ אֶת הַדַּעַת.
כֵּיצַד זֶה חָמַק הַ'מַּהְפָּךְ' מֵהַמַּכָּ''ם שֶׁל אַבְרָהָם אֶבֶן-שׁוֹשָׁן וּשְׁלַל מְחַבְּרֵי הַמִּלּוֹנִים הָאֲחֵרִים, כּוֹלֵל מִלּוֹנֵי סְלֶנְג וּמִלּוֹנִים דּוּ-לְשׁוֹנִיִּים? כֵּיצַד נָפְלוּ, כִּפְרִי בָּשֵׁל, שׁוּרָה נִכְבָּדָה שֶׁל חוֹקְרִים וּמֻמְחֵי-לָשׁוֹן בַּפַּח הַיָּקוּש שֶׁל הַמִּיתוֹס הַפּוֹפּוּלָרִי?

וְאַחֲרוֹן חָבִיב: מַה רַבָּה וַעֲצוּמָה הִיא הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה, וּבִמְיֻחָד עָרוּץ בּוֹדֵד שֶׁמְּרַכֵּז סְבִיבוֹ אֶת רֻבּוֹ שֶׁל הָעָם בְּיִשְׂרָאֵל, בְּאַחַד הַשִּׁדּוּרִים הַדְּרָמָטִיִּים וְהַמַּכְרִיעִים בְּתוֹלְדוֹת הַמְּדִינָה. מַה רַבָּה עָצְמָתָהּ שֶׁל תִּקְשֹׁרֶת הֲמוֹנִים, אֲשֶׁר יְכוֹלָה לְהַשְׁתִּיל בְּתוֹדַעְתָּם שֶׁל מִילְיוֹנִים מֵידָע שָׁגוּי וְלִמְחֹק, כְּמוֹ בְּ'טִיפֶּקְס' אֶת הַמֵּידָע הַנָּכוֹן – כְּאִלּוּ הֻכְנְסוּ כֻּלָּם אֶחָד אֶחָד לְמַעְבָּדָה עֲתִידָנִית וְהֻחְדַּר שְׁבָב מְיֻחָד לְרֹאשָׁם. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁיֵּשׁ לַעֲרֹךְ חִפּוּשׂ דַּקְדְּקָנִי עַל-מְנַת לְשַׁחְזֵר, בִּזְהִירוּת, אֶת הַמֵּידָע הַקּוֹדֵם שֶׁשָּׂרַד, אֵיכְשֶׁהוּ, בַּכּוֹנָן הַקָּשִׁיחַ הַקּוֹלֶקְטִיבִי.

עַל-מְנַת לְהָסִיר סָפֵק, אֵין בְּמַאֲמָר זֶה מִשּׁוּם קְרִיאַת תִּגָּר עַל כִּשּׁוּרָיו שֶׁל חַיִּים יָבִין אוֹ עַל זַכָּאוּתוֹ לַפְּרָסִים וְלַשְּׁבָחִים שֶׁקִּבֵּל. אַדְרַבָּא: הוּא זָכָה בָּהֶם בְּצֶדֶק בְּשֶׁל הֶשֵּׂגָיו הַמְּרֻבִּים. אוּלָם רָאוּי וְרָצוּי לַעֲרֹךְ רֶוִיזְיָה בַּסּוּגְיָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל מַאֲמָר זֶה, וּלְהַצִּיב אֶת הַבְרָקָתוֹ הַלְּשׁוֹנִית שֶׁל יָבִין בַּהֶקְשֵׁר הַמָּלֵא וְהַנָּכוֹן.

אָכֵן, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי: הִגִּיעָה עֵת הַמַּהְפָּךְ.⁴⁶

---

הערות שולים

1. יומן אקדמי עם חיים יבין; שודר ב-‏17/06/2007, דקה 21:00 עד 22:00.
2. עמ' 112.
3. עמ' 496.
4. עמ' 81.
5. איזה כיף למות בעברית.
6. ''העין השביעית'' 01/12/2008.
7. הגיע זמן לשון.
8. שי אלון, ווזניאקי וגוברטסובה העפילו לגמר פונטה ודרה, 11/04/2010.
9. ברננקי רוצה מהפך.
10. ביקורת על ''שבעה''.
11. טעמי המקרא.
12. ר' הסבר בעיתון ''דבר'', 01/06/1969, עמ' 7.
13. מהפך.
14. צבי נשרי, לקסיקון למונחי החינוך הגופני, תשל''א.
15. דוד קמה, הסכסוך – למה ועד מתי?, הוצ' שקמונה 1975, עמ' 49.
16. שם, עמ' 128.
17. חיים ארלוזורוב, ''ההתישבות בתקופת המשבר של המהפכה התעשינית'', ר' בכתובים: כתבים, כרך ד', הוצ' שטיבל תרצ''ד 1934.
18. משה שמיר, בקולמוס מהיר, הוצ' ספרית פועלים 1960, עמ' 200.
19. שם, עמ' 201.
20. שם, עמ' 202. פורסם גם ב''דבר'', במדור תגובות בשם: ''נוכח האליל המנופץ'', 22/04/1956, עמ' 2.
21. שם, עמ' 202.
22. ''דבר'', במדור תגובות תחת הכותרת: ''נוכח האליל המנופץ'', 22/04/1956, עמ' 2.
23. שלמה אבינרי, ''הגל והלאומיות הגרמנית'', מתוך: קשת; רבעון לספרות, עיון ובקורת, חוברת ט', סתיו 1960.
24. שלמה אבינרי, משנתו החברתית והמדינית של קארל מארקס, הוצ' הקיבוץ המאוחד 1967, עמ' 138; 139; 140; 207; 217.
25. עדי צמח, ''מקרא בשמונה שירים עבריים מימי הביניים'', חוברת 38, עמ' כ''ה, הוצ' הסוכנות היהודית תשכ''ח 1968.
26. דב סדן, אבני מפתן: מסות על סופרי יידיש, כרך 2, עמ' 131, הוצ' י''ל פרץ 1970.
27. דן מירון, שלום עליכם: פרקי מסה, הוצ' אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה 1970.
28. הרצל - לא מה שחשבתם.
29. רונית לרנר, ''הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי'', עירוני יד' תל-אביב, 2009.
30. ''דבר'', בכתבה ''ספרים, מאספים, מחברות'', 08/11/1935, עמ' 16.
31. יעקב שביט, ''אני במזרח ולבי במערב'', מתוך: קשת; רבעון לספרות, עיון ובקורת, שנה 15 חוברת א', עמ' 154, בעריכת אהרון אמיר, הוצ' עם הספר סתיו 1972.
32. ''טורגלר יוצק מים על טחנת היטלר'', ''דבר'', 11/08/1935, עמ' 4.
33. ''דבר'', 29/10/1931, עמ' 1.
34. חנוך ברטוב, ישראלים בחצר סט. ג'יימס, עמ' 100, הוצ' הקיבוץ המאוחד תש''ל 1970.
35. פנחם יורמן, סחרחרת עיתונאית, עמ' 150, הוצ' מסדה 1976. ''מהפך'' נוסף נמצא גם בעמ' 46 בספר זה.
36. שלמה רוזנר (עורך), יהדות, ציונות ומדינה: הרצאות ודיונים בימי עיון שקיים מרכז ההסברה בקיץ 1974, הוצ' מרכז ההסברה – שירות הפרסומים, סיון תשל''ה, מאי 1975, עמ' 96.
37. דב סדן, בלשון מדבר בעדו: פרקים שבעל-פה, הוצ' עקד תשל''ב 1972, עמ' 83-84 (מתוך הפרק: ''שלושה ביקורים ומה שביניהם'', דברים במסיבה בקיבוץ עין-שמר.
38. י. הרכבי, תכנית הפעולה הערבית נגד ישראל, 1949-1967: מקראות שיעור, כרך ראשון, הוצ' האוניברסיטה העברית, תשל''ב 1972, עמ' 64. מצוטט מהמאמר של ד''ר יוסף צאיג: ''אסטרטגיית הפעולה הערבית לשחרור פלסטין''. תרגום מערבית: גדעון ברוידא.
39. יעקב פיכמן (עורך), ספר ביאליק, הוצ' ועד היובל תרצ''ד 1934. הציטוט מתוך מאמרו של צ. דיזנדרוק: ''תִּקּוּן הַחֶבְרָה עַל דַּעַת הַיַּהֲדוּת'', עמ' 70.
40. אברהם קריב, שבעת עמודי התנ''ך, הוצ' עם עובד תשכ''ח 1968, עמ' 211.
41. משה גליקסון, כתבים, כרך 2, הוצ' דביר תשכ''ג 1963. מתוך המאמר ''באלפור'' בעיתון ''הארץ'', 26/03/1925.
42. אסופות, כרך 5, כתב-עת בהוצאת ההסתדרות הכללית, יוני 1957, עמ' 124. דברי בן-גוריון פורסמו גם בביטאון ''האחדות'' מיום 11/11/1910, במאמר ''עבודתנו החברתית-מדינית'', עמ' 3.
43. שבתאי טבת, קנאת דוד: חיי בן-גוריון, כרך 1, עמ' 177, הוצ' שוקן תשל''ז 1976.
44. ''הבוקר'', 25/09/1957.
45. כל אחד מהם – 10 פעמים לפחות.
46. רוביק רוזנטל הוא הראשון שפתח בשינוי הכיוון. בספרו ''מילון הצירופים'' (עמ' 528), נכתב ש'מהפך' נמצא גם בכתבי ארלוזורוב ומשה שרת – וזאת עקב מידע שקיבל מהמחבר, מידע שהיה מוגבל וראשוני נכון לאותו זמן. יש לקוות שהסדק שפתח רוזנטל יתרחב בהמשך.

---