|
| שרית ילוב (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 21:19) | |||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
יפה עשתה שרית ילוב שהפנתה את הקורא למאמרו של פרופ' אבן זוהר והמליצה על קריאתו בטרם יעבור לרשימתה. וכך יצא הקורא נשכר, שהרוויח שני מאמרים מעניינים, בלחיצת עכבר קלילה. ממש אתנחתא מרעננת מהעיסוק הבלתי נלאה (שאני כמובן שותף לו) בסוגיות הפוליטיות הבוערות. לאחר שקראתי את מאמרו של אבן זוהר, שוכנעתי מטעונו כי האנגלית סבוכה מהעברית, ורחמיי ניכמרו על התלמיד האמריקני, שחייב להתגבר על אין ספור קשיים בתהליך לימוד שפתו, לעומת התלמיד העברי שגורלו שפר עליו עם העברית הפשוטה והבהירה. ואז קראתי את רשימתה של שרית ילוב, והיא שכנעה אותי חד וחלק כי התלמיד העברי ממש אומלל שעה שהוא צריך לבור את דרכו בפיתולי השפה העברית על כל הלעז שהושתל לתוכה, וקינאתי בתלמיד האמריקני ששוחה בקלילות בשפתו ההגיונית שמשלבת לתוכה ללא מאמץ מלים משפות אחרות. מסקנתי, ששניהם צודקים, ושניהם למדנים שיודעים לרתק את הקורא שמתעניין בסוגיות השפה. | |||
|
|||
לפי מה שקראתי פה, אני מבין שאין שום בעיות בלימוד הלשון לילדים באיים הבריטיים, באוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה, דרום אפריקה, סינגפור, פיליפינים ועוד כמה מדינות שבהן שפת האם ו/או הלימוד היא אנגלית... | |||
|
|||
כמובן שההתייחסות לאנגלית האמריקנית היא התייחסות לאנגלית באשר היא, כל עוד מדובר ברכישתה כשפת אם. כשמדובר ברכישת האנגלית כשפה שנייה, ברור שלדוברי השפות הקרובות לה (גרמנית והשפות הסקנדינביות) יותר קל לרכוש אותה מאשר לדוברי השפות הלטיניות (צרפתית, איטלקית, ספרדית, רומנית), וברור שלדוברי השפות הלטיניות יותר קל לרכוש אותה מאשר לדוברי השפות השמיות (עברית וערבית) וכן הלאה וכן הלאה. | |||
|
|||
בישראל ולהורים להקדיש יותר מאמץ כדי שילדים ילמדו אנגלית כבר בגיל צעיר מאוד, כשקל יותר ללמוד שפה. כך יהיה בידי הישראלים אמצעי לתקשר עם כל העולם הדובר אנגלית כשפה בין לאומית. תקשורת כזאת היא תנאי הכרחי לפתור חלק מן הבעיות שלא נפתרות באשמת קהות מוחם של ראשי המערכות. | |||
|
|||
כאשר עליי לבוא ולפסוק את פסוקי בנידון זה, אינני בא כשופט חסר-פניות, והנני מודה מראש על נטייתי המובהקת לצד העברית. נהניתי לקרוא על מגוון הקשיים והכשלים הקיימים בשפה האנגלית, והאמת היא שישנו צורך רב המאמרים מן הסוג הזה, על-מנת לערער את התדמית העליונה, כמעט האלילית, של האנגלית כשפה ''כמעט מושלמת''. עם זאת, אני מודה ומתוודה שגם מאמרה של הגב' ילוב הוא מעמיק, מנומק, ומיוסד על אדנים של ידע ומחשבה. במיוחד נוטה אני לקבל את ההסתייגות בדבר זכר-נקבה: אכן, אריה-לביאה וחמור-אתון - יוצרים קושי המקביל לזה שקיים בשפה האנגלית. ואולם, ככלל, נראה כי לא הצליחה הכותבת להוכיח רמת קושי זהה בין העברית לאנגלית, לא כל שכן רמת קושי גדולה יותר של העברית. לסיכום: שני המאמרים מצויינים, ואני מבחינתי פוסק: ניצחון לעברית בנקודות, לא בהכרעה. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |