פרופסור אלן דרשוביץ שהיה מעורב כעורך דין בפרשת דניאל אלסברג, שהעביר מסמכים סודיים לעיתונאים (ארה''ב, שנת 1971), הביע עמדה שלא קיבלה ביטוי רחב בתקשורת הישראלית (חופש הביטוי: כתב הגנה). הוא התחיל בהצגת ההבדלים בין ''פרשת ענת קם'' לבין זו מלפני כארבעה עשורים. הראשונה עסקה בפירסום חומר היסטורי מסווג בעוד שלדבריו הפרשה השניה עוסקת בגניבת חומר ששימוש לא מוסמך בו עשוי להשפיע על הביטחון הלאומי.

על פי המידע שבידיו, דרשוביץ טען שעל הממשלה לנקוט צעדים מתאימים נגד אלה שפעלו באופן בלתי חוקי, תוך גילוי רגישות לתפקידה של העיתונות. האמירה הזאת מזכירה, כמובן, את ההודעה של נשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר, שהביקורת על דבריה הרקיעה שחקים.

פרופסור דרשוביץ הוסיף שכדאי לזכור שהצנזורה אישרה את פירסום המאמר שכתב אורי בלאו, תוך שימשו בחומר המסווג. לדבריו עיקרון חשוב בדמוקרטיה הוא זכותה של התקשורת לפרסם מידע שניתן לה, גם אם מישהו נהג שלא כראוי כדי להשיג מידע זה. את העמדה הזאת הוא סייג בהדגשה שמשמעות פרסום סודות צבאיים תלוי מאד במועד פירסומו (לפני או אחרי הפעולה המסווגת).

על פי דרשוביץ נהג עיתון ''הארץ'' כראוי כאשר סירב לחשוף את מקורותיו. הוא סיים את דברו בציינו שהוא מקווה שבבוא היום האמת תצא לאור מבלי שיפגע הביטחון הלאומי.

היו ודאי יהיו כאלה שיטענו שעם כל הכבוד הרי שההכרות של דרשוביץ עם עובדות הפרשה לא גבוהה ולכן הוא מסנגר על ''הארץ''. לאלה כדאי להזכיר שהוא אחד מאותם אנשים שמקדישים זמן רב לסנגר על ישראל ומדיניותה בפורומים שונים ובמאמרים בעיתונות האמריקאית.

---

מסתבר שנמצא לדרשוביץ תומך משלנו – יהודה בן מאיר. הוא ציין שתגובותינו בדבר ''פרשת ענת קם'' הן ... עדות חוזרת לחוסר יכולתם של חלקים רבים בציבור הישראלי לשמור על איזון נאות וחוש מידה סביר בקשר לאירועים הקשורים לצה''ל או לנושאים בטחוניים (ענת קם אינה מאטה הארי).

בן מאיר הדגיש שענת קם ביצעה מעשה חמור וצריך לקוות שיוטל עליה עונש חמור. יחד עם זאת, לדעתו לא צריך לחשוב שהמעשה של ענת קם, מסכן את ביטחון המדינה. לדבריו ההתקפות על ראש השב''כ, שפעל בפרשה ברגישות ובגמישות רבה מתוך הכרה בחשיבותו של חופש העיתונות, היו מוגזמות.

על פי בן מאיר פרסום ביקורת על פעולות צה''ל כפי שעשה ''הארץ'' לאחר אישורה של הצנזורה לא מהווה פגיעה בביטחון המדינה. גם הביקורת על הגיבוי שנתן העיתון לעיתונאי שלו, אורי בלאו, היתה מוגזמת במושגים של העולם הדמוקרטי. כך גם הקריאות המטופשות לביטול המינויים לעיתון והטענות כאילו ''הארץ'' משרת את אויבי ישראל.

כמו דרשוביץ, גם הוא ציין שקיומו של ''הארץ'' הוא נכס חשוב במאבק של ישראל נגד הדה-לגיטימציה.

---

קראתי את הדברים יוצאי הדופן של פרופסור אלן דרשוביץ ושל יהודה בן מאיר ברוח אוהדת מאד. מצד אחד הם אנשים שאין ספק בנאמנותם לישראל. מצד שני שניהם הדגישו את הצורך בשמירה על מחויבות גבוהה לערכים כמו חופש הביטוי וחופש העיתונות שחשובים לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית.

אין בדברי אלה ולו רמז דק, ש''בפרשת ענת קם'', כאילו צריך להימנע מטיפול נאות בעבירות על החוק של מי מן המעורבים.

---