הפיילוט
''למה אתה לא כותב משהו לפא''צ''? שאל יובל. ''כי אין לי מה לכתוב'', עניתי, ''שום דבר מעניין לא קורה לי'' (חוץ מהטיול לאיטליה, הרהרתי), ואז הבנתי - נועדתי להיות שליחנו המיוחד לאיטליה.
כמי שטיולים מאורגנים נחשבים בעיניו תמצית הישראליאנה הרדודה, ואשר מסוגל למצוא בעצמו את הדרך מנמל סן פרנסיסקו להוליווד ב- 3 בלילה בעיניים עצומות ולדקלם את ''המדריך למטייל בארה''ב וקנדה'' תוך כדי [ההתרברבות תוכח כשגויה לחלוטין בעוד מספר שורות], התפלאתי - יותר נכון, נחרדתי- כאשר זוגתי שתחייה הודיעה: ''הפעם אנחנו נוסעים לטיול מאורגן''. וכך, רכשנו במיטב כספנו (הוירטואלי, אנחנו באובר כמו כולכם) כרטיסים, והתייצבנו אחר כבוד למפגש הקבוצה שנערך השבוע באחד ממלונות ארצנו, ששטף התיירים האינסופי המציף את ענף התיירות גרם למנהליו לחפש פרנסה חלופית. מאחר שכתבה זו - סדרת כתבות? - אינה מדור פרסומי, לא נחשוף את שם החברה בה נסענו ונקרא לה בשם ''טיולי דויד''.
הגענו באיחור אופנתי של עשרים דקות (''אל תדאגי, מגיעים לים ופונים ימינה''... ''את רואה, אמרתי לך - עד הים ואז שמאלה, כבר מגיעים. רק יתחלף הרמזור הזה, והבא, וזה שאחריו, ואם נעבור בצהוב נגיע''). המדריך - נקרא לו דרור - פירט את מסלול הטיול.
''ביום הראשון נתאסף כולנו בטרמינל. אמנם הטיסה היא בשבע בבוקר, אבל כדאי שתגיעו לשדה התעופה כבר בצהרי היום הקודם, כדי שלא יהיו עיכובים. ננחת ברומא ונתחיל מיד לסייר בעיר. עליכם לזכור שזהו טיול מאורגן, לא חופש, ולכן, למשל, נלך ביום הראשון מרומא לקפרי. עניין של 200 ק''מ בלבד, לא ליילל.''
אחר כך פירט את רשימת הציוד הנדרשת: ''לא לשכוח שקי שינה...סתם, רציתי לראות אם אתם עוד ערים'', והתריע: ''אני לא מתכוון לחפש אתכם - מי שלא יגיע, נניח שהוא החליט לא להגיע באותו יום. אפילו אם נראה את גופתו משתלשלת לה מחלון החדר - נניח שהוא עושה את זה בשביל הכיף''.
''בחדר המלון'', סח דרור, ''ישנו מקרר קטן ובו משקאות נחמדים, ממתקים ושוקולדים. אל תטעו לחשוב שהפייה הקטנה מתוך האגדות שמה אותו שם. זוהי מלכודת תיירים מהמסוכנות ביותר ושמה 'מיני בר'.'' בדמיוני ראיתי תשדיר שירות מטעם משרד התיירות, לצלילי הפזמון: ''שתית משקה קט / אסון עליך יומט // מחירו ממש ענק / התרוקן לך הארנק //''.
''יש טלויזיה בחדר?'' שאלה מישהי. ''יש מקלחת?'' שאלה אחרת. ''יש מקלחת בכל קומה, וטלויזיה לכל 3 חדרים'', בדק שוב דרור את עירנותנו בסגנונו המשעשע. ''תגיד להם על ה-Pay TV'', סחה נציגת החברה המכורכמת שישבה בפינה, וכך למדנו שבכל חדר מצויה טלויזיה שבמגע קל ביותר בשלט מביאה אותך לצפות בסרטי טבע(!) מרתקים (?) באנגלית (!!!) אך אויה! כאשר תחפוץ לצאת מן המלון - או אז תיתקל בחשבון אדיר שכדי לשלמו תצטרך למשכן את חמותך, ילדיך והכלב של השכן.
''ואם בכסף עסקינן'', כך דרור, ''דעו לכם שמאז פשה היורו כנגע בערבות אירופה [כאן המקום לומר שטרם הפנימותי את שמו המדויק של מטבע זה - שמא אירו, ואולי יורו, ייתכן אאורו, כפי שגורסת דודתי פייגה, או אולי בשמו הנכון - כספופאג, על שם נטייתו לזלול את ארנקכם ולרוקנו תוך שניות - י.ד.] קפצו המחירים באיטליה, שגם כך היא ארץ יקרה מאוד, ואגב - דעו לכם שהדיסקוטק בפירנצה, והסירות בסירמיונה, וכל ארוחות הצהריים והערב, כולם על חשבונכם, ואילו ארוחת הבוקר הקונטיננטלית - 'ארוחה קטנה, שם ארוך', מלמלה המכורכמת - כלולה במחיר.''
הקבוצה נאלצה לספוג שאלות מדהימות מבלונדינית טבעית אחת ''שיואו, אז אם לא אוכלים במלון אז איפה כן? אתה תגיד לנו? מה, אי אפשר לשלם בשקלים בחוצלארץ?'' בשיאו של הערב אמר דרור: ''תראו, במצב הבטחוני של היום לא בדיוק אוהבים ישראלים. אם ישאלו מאיפה אתם תגידו 'מאלבניה' '', והנ''ל: ''מה? אני צריכה להתבייש שאני ישראלית?''. הבלונדינית, עוטת שרשרת מגן דוד ובקצהו חי כביר-מימדים, זכתה בתגובה להמלצה חמה מזוגתי - נפש זכה שאינה מתערבת בחיי הבריות בימים כתיקונם - ''באיטליה אל תלכי עם השרשרת הזאת''. חזרנו עייפים אך מותשים.
בשבוע הבא: מתל אביב לרומא.
קישורים:פרק 2: ברומא - התנהג כרומניפרק Capri, c'est fini! :3פרק אחרון: איזה כיף לאיטליאנו מפירנצה עד מילאנו