פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מחתרת שמאל מול כח הימין
יוסף אליעז (יום ראשון, 10/01/2010 שעה 10:00)


מחתרת שמאל מול כח הימין

יוסף אליעז



ד''ר אדלר דן במאמרו, '' מחתרת שמאל? - רעיון עיוועים'', במספר נקודות וחוששני שגישתו, בכל הכבוד, שגויה.

אינני יודע אם תקום מחתרת של השמאל הקיצוני, שד''ר אדלר כה בטוח שאין חשש להקמתה.
בניגוד לדעתו של ד''ר אדלר הנכבד, שהסכנה היא בימין, אני רואה בינתיים שהסכנה היא בשמאל הקיצוני. לשם מה צריך השמאל מחתרת? הוא פועל בגלוי, בראש חוצות, ומפעיל גם כח מול הממשל, כמו מדי שבת בשבתו בבלעין ובעוד מקומות לאורך הגדר, ואף מנסה להכנס לעזה ולהפגין שם.

למרבה הצער נציגי השמאל הקיצוני מינו עצמם למגיני האינטרסים הפלסטינים כלפי מדינת ישראל ובעיקר- אל מול המתנחלים, בנוסף למדינות ערב ולקהיליה האירופית, ולמבקרים המקיימים ''בקורת'' שוטפת על הבניה בהתנחלויות ועוסקים בהלשנה על כל מבנה המוקם, ומדי פעם גם עוסקים בהסתה ברחוב הערבי. אותה הלשנה מרגיזה את המתנחלים, זה זניח, אך היא גם גורמת נזק עצום למדינה ולתדמיתה, בעיני שונאי-ישראל המחפשים להצדיק את עמדתם העוינת כלפיה.

השמאל הקיצוני נהנה מכספים המוזרמים אליו מחו''ל. נהנה מחופש ביטוי בעתונות הנשלטת ברובה ע''י השמאל (הלא קיצוני, בינתיים). שוכר עמודים שלמים בעתונות. כאמור: לשם מה לשמאל מחתרת?

אינני מצדד ב''נוער הגבעות'' פורק העול, ממש כפי שאינני מצדד ב''שבאב'' החרדי, אותו נוער שאינו מתגייס לצה''ל, אך גם אינו עוסק בתורה, ופנוי להפגין מדי ששי ושבת בירושלים, וכל פעם מוצא סיבה אחרת לאלימות ולהתפרעות. פעם אלו עצמות מתים שנתגלו במקום המיועד לכביש או לחדר מיון תת-קרקעי המוגן מהפגזות, פעם חניון קרתא, פעם מפעל ''אינטל'' בבירה, פעם לבוש ''בלתי צנוע'' ופעם זו סתם הצתת פחי-אשפה עירוניים לשם ההילולא .

המתנחלים התיישבו ביהודה, שומרון ועזה בברכת הממשלות כולן, למן המערך (בו ישבו אז גם נציגים מאחדות העבודה וממפ''ם, לפני שמפ''ם הצטרפה והיתה ל''מרץ''). הממשלות לא ''נכנעו'' למתנחלים, אלא שלחו אותם להתנחל. השינוי במדיניות הממשלה והסתת השמאל שינו את הסטאטוס של המתנחלים בעיני חלק מהציבור, אך ההתישבות ביש''ע נותרה לגיטימית כפי שהיתה, למעט ההיאחזויות הקיקיוניות של ''נוער הגבעות''.

המתנחלים רואים את יהודה ושומרון כחלק מהמולדת.
הציונות קראה לעם היהודי לחזור לארץ אבותיו. לדעת המתנחלים הרי אם יש הצדקה לשבתנו בירושלים ותל-אביב – אותה הצדקה קיימת לישיבה בקרית-ארבע ובאריאל. הם אינם רואים במה שונות חברון ושכם מירושלים ויפו, או מצפת וטבריה. האם הפלישה המצרית והירדנית לתוך ארץ-ישראל, בעקבות הפינוי הבריטי והכרזת המדינה, שינתה את עקרונות הציונות? או האם פלישה זו גורעת מתוקפה של הצהרת בלפור?

השוני בין השמאל הקיצוני לבין המתנחלים הוא שאיש אינו דורש דבר מן השמאל. אבל אל המתנחלים באים הצבא והמשטרה לעקרם ולנתקם כפי שנעשה בגוש קטיף. השמאל מתנכל לביתם של המתנחלים. המתנחלים מנסים להגן על ביתם.

אוסיף דבר מה שולי: המתנחלים מבקשים להאחז בקרקע שהיא בעיניהם מולדת. הם אינם חפצים לשנות דבר אצל חסידי השמאל. מאידך השמאל מבקש ''להתנחל'' בשטחים נוספים בהוויה הישראלית שלא היו קיימים בעבר.
אישית - אין לי דבר נגד הומוסקסואלים ולסביות. איש באמונתו ובמיניותו יחיה. פעם ענייניו המיניים של אדם נשמרו בד'לת אמות פרטיותו, וכך לדעתי ראוי. אולם בשנים האחרונות בחרו רבים ''לצאת מהארון'' – יבושם להם, אלא שלאחר זמן קצר החליטו לחשוף נטיותיהם במופגן לעין-השמש. החלה האופנה של ''מצעדי-הגאווה'' שזכו לתמיכת השמאל. גם עם זה, חסר טעם ככל שזה, ניתן היה להשלים. אלא שקיצוני השמאל מצאו פה בקעה להתגדר בה והחליטו שמצעד גאווה כזה חייב להתקיים דווקא בתוככי ירושלים, תוך רמיסה, ברגל גסה, של התנגדות היהודים החרדים, של האוכלוסיה המוסלמית והנוצרית כאחד. בעיני דומה הדבר להצגת חזיר בפתחו של מסגד. אם תאמר: חופש הדיבור וחופש הביטוי – גם נבלת החזיר תכנס למסגרת זו. אך בענין אכילת החזיר השמאל יפגין אל מול היהודים הדתיים, לא מול האיסלם הדתי.

תחום אחר, הנוגע לזוגיות אף הוא, היא דרישת השמאל לנישואין אזרחיים. אישית אינני נגד זה, לפחות לגבי ''פסולי-חיתון'' בעיני הרבנות. לא ראיתי שבמקביל השמאל אשר כה דואג לזכויות הפלסטינים, פועל נגד דיכוי האשה הערבית, ובעיקר האשה הפלסטינית. הרי דיכוי הנשים הערביות, שבעליהן נושאים על פניהן נשים נוספות ומדי פעם לא מהססים לרצחן על רקע ''כבוד המשפחה'', הרבה יותר גרוע מכל יחס פגום של ''שלטון הכיבוש''.
לא מכבר התבשרנו כי שלטונות החמ''ס הנאורים בעזה השיאו מאות ילדות בנות שש עד שמונה לגברים בני עשרים ויותר (התמונות הופצו באינטרנט). לא שמעתי שהשמאל מחה על נישואים פדופיליים אלו, שמביאים לסבל ולמוות.
חרגתי מהנושא? אולי. אלא שדומה הדבר למי שצונאמי עומד לשטפו והוא מנסה ליבש תחילה שלולית מי-גשמים.

ד''ר אדלר גם מודאג מריבוי חובשי הכיפות הסרוגות בצה''ל. מדוע? לד''ר אדלר פתרונים. חובת הגילוי הנאות מחייבת אותי להסביר כי אני אינני חובש כיפה, הגם שקבלתי חינוך דתי אחרי שעליתי ארצה כילד פליט מהשואה. משבגרתי מעט התחלתי לתמוה היכן היה אלוקי ישראל בשואה, וגם לא מצאתי טעם להקדיש זמן כה רב מיומי לטכסים חסרי-משמעות בעיני, או לספר לאל, בהנחה שהוא קיים ומקשיב, את שבחיו, או להקפיד על כשרות קיצונית בכדי להעשיר את קופות הבד''צים לסוגיהם. ועתה נשוב לעניננו.

קרה משהו בקיבוצים החילוניים. גישתם למדינה ולמושג ''מולדת'' השתנתה. הקיבוצים אכן תרמו תרומה אדירה למדינת ישראל ולעם היהודי, ולעולם נשאר בעלי-חוב כלפי חבריהם דאז (ומטעם זה אינני שותף למלעיזים על מחיקת חובותיהם הגורפת – ''חוק גל'', זוכרים?), אך הם טעו גם טעויות קשות ובתחומים שונים, ואין כוונתי לרעיונות השוויון ברכוש או להלנת הילדים בבתי-ילדים במנותק מהוריהם.

יש בעיה בקריאה לשוויון מוחלט בין בני-האדם, שוויון כזה נוגד את הטבע האנושי, את רצונו של הפרט למנהיגות ולתפיסת עמדה משופרת בקהילתו, לצבירת רכוש פרטי, ואפילו להשגת בת-זוג מבוקשת ועוד. האחד נולד יפה והשני מכוער. מה תעשה אם בנות המין היפה יעדיפו את הראשון? התחלק את הנערה היפה לחלקים, מעשה ''פלגש בגבעה''? אפילו אם תבטל את מוסד המשפחה, ותנהיג חיי קומונה, התחייב כל חבר או חברה בקומונה לתנות אהבים עם כל המשתתפים?

האחד נולד עם חוש נדיר למוזיקה וחברו אטום לצלילים. האם תקנה לשניהם כינור סטראדיבריוס?
בזה שונה האדם מכבשה בעדר. אגב - גם בעדר תמצא את המשכוכית, המנהיגה את כל העדר.
טעות זו תמיד היתה לרועץ לקומוניזם. נזכיר את ההחלטה בצבא האדום, וכך גם בצבא הסיני, לבטל את הדרגות, החלטה שבוטלה תוך זמן קצר ביותר, בהיותה בלתי-ישימה. בקומוניזם נוצרה מיד שכבה מועדפת, של חברי המפלגה, שזכו להטבות שונות מיתר העם. הקומוניזם עצמו ביטל מלכתחילה את השוויון. קרא את ''חוות החיות'' של אורוול.

בקיבוצים נוצרה שכבה של עסקנים ציבוריים שתפסו כהונות בכנסת, בהסתדרות על מפעליה ומוסדותיה, ונהנו ממעמד וטובות הנאה שחבריהם העמלים בשדה ובמפעל לא זכו להם. בקיבוצים צמחה גם שכבה של אנשים שלא עבדו ולא תרמו למשק.

טעות נוספת היתה בהתנתקות לא רק מהדת אלא גם ממסורת ישראל. ב''שומר הצעיר'' תהו מה לעשות ולבסוף המציאו תוכן חדש לחגי ישראל. אפילו כתבו ''הגדה'' חדשה לפסח. זה צלח דור או שנים, אך במהרה צמח שם דור חדש, ''קוסמופוליטי'', בעל שורשים רופפים. היום תמצא בני-קיבוצים בכל גולה בתבל. פחות ופחות מהם מתנדבים ליחידות המיוחדות, ובתום השירות יוצאים לחו''ל ורבים כבר אינם שבים.

עוד טעות היא הבזבוז הנורא של כשרונות בקיבוץ. התפעלנו מהרופאים 'היקים' שעלו ארצה והחלו לגדל כבשים ותפוחי-אדמה. זה היה יפה לחלוצים. אך מה הלאה? מה היה לעם היהודי בגולה שאפשר לו, למרות הדיכוי והגזרות, להעמיד מנהיגים, מדענים, רופאים וחתני פרס-נובל מעל ומעבר למספרו? היו אלו כשרון, כושר לימוד, דגש על לימודים, חשיבה רעננה.
ומה נעשה בקיבוצים? כמעט עד לפני דור אחד היה זלזול מוחלט בהשכלה. הנוער הופנה לעבודות חקלאיות שבכל העולם, פרט אולי לארה''ב הממוכנת, עוסקים בהן אנשים ''פשוטים'', שלא להזדקק למילה אחרת. אין צורך בלימודים אקדמאיים כדי לרעות צאן, לחלוב פרה או לשתול תפודים.

זו היא לדעתי גם בעייתו של הנח''ל. נכון שהנח''ל הקים כמה וכמה האחזויות בספר, וחלקן גם הפך לישובים אזרחיים, אך רבים רבים מחייליו, שהתאימו לקורסי-פיקוד, לשירות כטייסים וכחובלים, נשלחו לעבודות חקלאיות פשוטות בקיבוצים ותיקים, שנהנו מכח עבודה זול. זה היה בשנים בהן קלטנו עליה גדולה, ומקומות עבודה שהתאימו לעולים החדשים, שחלקם הגיעו ללא כל הכשרה לחיים המודרניים – נמסרו לנערים בוגרי-תיכון, בעלי פוטנציאל גבוה לצבא ולאקדמיה, שהעבירו שם את מרבית שירותם הצבאי.
עם ישראל הפסיד הרבה מאד יזמים, מדענים, אקדמאים, לוחמים ומפקדים בשל גישה זו.

גם חובשי ''הכיפות הסרוגות'' הקימו קיבוצים לתפארת. גם בהם התבזבז כח אדם איכותי על עבודות שלא דרשו כח אדם כזה. אבל בשונה מהקיבוצים החילוניים גדלו הצעירים הדתיים על ברכי המסורת, הוטמעו בהם האהבה לארץ-ישראל דווקא. הם לא חונכו להיות אנשים ''קוסמופוליטיים''. ממדי הירידה מהארץ בין אלו קטנים בהרבה מאצל בני-הקיבוצים החילוניים.

משהוטב המצב הכלכלי אמצו רבים את ההדוניזם, את ''החיים הטובים''. בעיקר בלט הדבר אצל הנוער החילוני. הוא גם צפה הרבה יותר בטלויזיה, שהכניסה לכל בית את אורח החיים האמריקאי או האנגלו-סקסי, ששתית האלכוהול והבילוי בברים היא חלק מרכזי בו. משהתקבל הנוהג לצאת לחו''ל, ''לניקוי המוח'' אחרי השירות הצבאי- פגשו בני-הנוער, בצד צריכת הסמים את ''תרבות האלכוהול''. הדבר ניכר הרבה יותר בנוער החילוני.

ההשפעה של העולם המערבי ניכרת בתחום נוסף: בתרבות המערבית בדורות האחרונים אהובי-הקהל ונושאי הערצתו כבר אינם מדענים דגולים, גם לא גנרלים, פוליטיקאים או אנשי-רוח אלא שחקני קולנוע, זמרים וכוכבי טלויזיה. אלו במיוחד ידועים בנטייתם ''לחיים הטובים'', לצריכה אדירה של אלכוהול וסמים, והם שהפכו למודל לחיקוי.

אז החלו צעירים רבים לתמוה לשם מה עליהם ''לבזבז'' שלוש שנים בשירות צבאי מפרך, תוך סיכון לחייהם ושלמות גופם. מצד אחד הם ראו את ההשתמטות משירות אצל ''כוכביהם'', כוכבי הזמר והטלויזיה, שלא שירתו כלל, או העבירו את השירות בלהקות צבאיות ומשם היתה דרכם סלולה אל הבמות, אל הפרסום, ואל ההכנסה הטובה.
בה בעת- עם ההתחרדות הדתית ופיתוייה של ש''ס הם ראו את הקהל האדיר של תלמידי הישיבות שפטרו עצמם מחובת שירות. תופעות ''הראש הקטן'' וההשתמטות בכלל תפסו תאוצה.

אצל הנוער הדתי תופעות אלו חדרו הרבה פחות. בין היתר הנוער הדתי גדל על העקרון שאין לבטל זמן לימוד.
הגלולה למניעת הריון נפוצה בנוער זה הרבה פחות, והוא אף נטה להתחרדות.
בעוד שבכל קיבוץ חילוני הוקם מועדון לילה, או בר, הגם שנקראו בשמות אחרים, כמעט ואין כאלו במגזר הדתי.
על כן מה הפלא שביחידות הקרביות יש יותר ויותר חובשי כיפות סרוגות, ומדרך הטבע הללו גם תופסים יותר ויותר מקום בסגל הפיקוד.
שאלה לד''ר אדלר הנכבד: היכן כאן הבעיה? שמח עמי שחובשי הכיפות גם חובשים מעליהן, בעת הצורך, כובעי-פלדה או קסדות טייס. לוואי וירבו כמותם.

עוד כתב ד''ר אדלר על מנהיגות, ועל חשש מדיקטטורה, וקילס את אריק שרון כמנהיג דגול. אולי כך.
דוד בן גוריון שלט בשנות הראשית של המדינה למעשה שלטון יחיד. השב''כ שימש אותו גם לצרכים מפלגתיים. הוא השליט פה, במשך שנים, תופעה מיוחדת שאכנה אותה ''דיקטטורה דמוקרטית''. בלי יותר מדי לסתום פיות, בלי אסירים פוליטיים, בלי משפטי-ראווה. פשוט: מי שלא היה מצויד בפנקס אדום של חבר-הסתדרות היה חסר-סיכוי למצוא עבודה בממשלה, בהוראה. ההסתדרות החזיקה מפעלים ורשתות שווק שהתחרו בעוז ובתנאים מועדפים בעסקים הפרטיים. מאז בן-גוריון לא היה שליט בישראל שהתקרב יותר למשטר רודנות מאריק שרון.
אריק שרון, הגנרל המהולל (לא בפי אלוף אברהם אדן, ''ברן'', ואוגדתו), עלה לגדולה בליכוד, שאותו גם העצים, נטש אותו תוך ערעורו (דבר המזכיר את בנית העיר ימית והריסתה). הוא עלה לשלטון על בסיס מצע מסוים, ממנו נסב ב180 מעלות. אחרי שהצהיר ש''דין נצרים כדין תל-אביב'', וכפי שרבים חושבים : על רקע הסתבכותו בחקירות המשטרה סביבו, החריב את חבל קטיף והגלה את יושביו. איש במפלגתו, ''קדימה'', לא העז למחות על החלטותיו ומעשיו. גם לא איש מפורשי הליכוד ששרון כה סטה מדרכם הפוליטית מזה שנות-דור. איש לא אזר אומץ להוכיחו על סטייתו מהמצע. הצעידה קדימה היתה לכוון אחד: אל הכסא המיוחל. לסיכום, חושבני כי כל מאמרו של ד''ר אדלר הנכבד בנוי על תשתית רעועה ועל ראיה מוטעית של העובדות והסקת מסקנות מוטעות מכך.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  הפרט והחידקל  (spinner013@gmail.com) (6 תגובות בפתיל)
  (ללא כותרת)  (דוד סיון) (3 תגובות בפתיל)
  זהו מאמר שנאה קלאסי  (עמיש) (19 תגובות בפתיל)
  יאללה יאללה יאללה !  (זוזי רמש) (33 תגובות בפתיל)
  (ללא כותרת)  (telavivsanur@gmail.com)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי