|
הַסַּרְבָנוּת, הַהִשְׁתַּמְּטוּת, וְהַקֶּשֶׁר הַגּוֹרְדִי | |||||||
אריה פרלמן (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 8:00) | |||||||
|
|||||||
הצגת המאמר בלבד |
רעיון יפה - שווה בדיקה! | |||
|
|||
טבעי הנטיה היא להתייחס לצה''ל כצבא העם ולכן לקבוע שגיוס כללי הוא הוא הכרחי. אבל במציאות כיום שרבים מחייבי הגיוס (כ-17%) מוצאים דרכים להמנע מהשתתפות, ואחרים צה''ל מעדיף לא לגייס, יש מקום לשקול ברצינות רעיונות כשלך. אבל כאן קבור הכלב: ספק אם מישהו בעל סמכות יעשה זאת. | |||
_new_ |
רעיון יפה - שווה בדיקה! | |||
|
|||
אז מה יעשו 4 אימהות חורגות? | |||
_new_ |
רעיון יפה - שווה בדיקה! | |||
|
|||
אז מה יעשו 4 אימהות חורגות? | |||
_new_ |
יש פגם מובנה ברעיון שלך. | |||
|
|||
ברוב ארצות אירופה וצפון אמריקה אין גיוס חובה לצבא אלא התנדבות כנגד כסף מלא. סוג של תעסוקה. אך בעת מלחמה הגיוס הופך לחובה וסיפורי ההשתמטות ממלאים ספרים וסרטים. בישראל מצב החירום הוא תמידי מיום הקמת המדינה. אין לנו את התענוג של ימי שקט ושלוה ביטחונית ממושכים. לכן אין באפשרותנו לסמוך על רצונם הטוב של בחורינו. ירצו יתנדבו או ירצו יתנדפו. יש להבדיל בין הסרבנות וההשתמטות. הסרבנות מקורה פוליטי הן בשמאל והן בימין.מדובר על כמויות מועטות של אנשים שעושים הרבה רעש.הפתרון,לטעמי, הוא הגבלת קבלת שרותים ציבוריים לאנשים אלו דבר שבסופו של דבר יאלץ אותם להגר ואני אישית לא הייתי מצטער על כך. מי שאינו מוכן לקבל את בסיס החברה הישראלית כמות שהיא שיחפש את עתידו בחברה אחרת. ההשתמטות מקורה בעיקר כלכלי.כל מי שחש שביכולתו להרויח הרבה כסף בתקופת הגיל של הגיוס מנסה להשתמט. גם במגזר החרדי בסיכומו של דבר מדובר בכסף.אילו המערכת הצבאית הייתה אטרקטיבית יותר מהבחינה הכלכלית היו חרדנו מוצאים את דרכם לצבא בדומה לסידור של ישיבות ההסדר. נראה לי שכיום צה''ל ''שבע'' בכח אדם ואינו עושה מאמץ אמיתי להרחיבו. | |||
_new_ |
החשיבה שלך מקורית וטובה | |||
|
|||
מצב החירום המתמיד הוא בהחלט גורם מרתיע מגיוס, אף אחד לא מוכן למות בשביל 8000 שקל לחודש. הנכונות להקרבה נובעת אך ורק מהשיוך הקולקטיבי לעם ולצבא. הטענה שההשתמטות היא מסיבות כספיות היא שטות, השתמטות נובעת מכך שצבא זה דבר קשה ומסוכן. | |||
_new_ |
יש פגם מובנה ברעיון שלך. | |||
|
|||
אָמַרְתָּ בְּצֶדֶק שֶׁצַּהַ''ל ''שָׂבֵעַ'' בְּכוֹחַ אָדָם. אֵין סָפֵק שֶׁאִם תַּצִּיעַ לַחַיָּל הַפּוֹטֶנְצְיָאלִי ''דְּמֵי כִּיס לִרְכִישַׁת צִיּוּד חִיּוּנִי אֲשֶׁר אֵינוֹ מְנֻפָּק עַל-יְדֵי צַהַ''ל''- יִהְיוּ 100 'מִתְנַדְּפִים' עַל כָּל 2 מִתְנַדְּבִים. אַךְ הַחֲשָׁשׁ מִפּנֵי רִבּוּי הַמִּתְנַדְּפִים אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן מְצִיאוּת שׁוֹנָה מִקָּצֶה לְקָצֶה, שֶׁבָּהּ הַשֵּׁרוּת בְּצַהַ''ל יִהְיֶה אַטְרַקְטִיבִי יוֹתֵר מֵהַשֵּׁרוּת בַּמִּשְׁטָרָה לְמָשָׁל, וַעֲדַיִן יִשָּׂא עִמּוֹ מִטְעָן שֶׁל פַּטְרִיוֹטִיּוּת וְהַעֲרָכָה מֵהַסְּבִיבָה הָאֶזְרָחִית. | |||
_new_ |
כרגיל אצל פרלמן - הכל מזוקק, מדוייק ותכליתי להפליא | |||
|
|||
אבל חוששני כי לא יצלח. הצבא בישראל הוא דבר אמיתי ולא איזה מכשיר לשימוש באופציות דימיוניות. למה שאנשים יקחו סתם סיכון? | |||
_new_ |
כרגיל אצל פרלמן - הכל מזוקק, מדוייק ותכליתי להפליא | |||
|
|||
''לָמָּה שֶׁאֲנָשִׁים יִקְּחוּ סְתָם סִכּוּן?'' ''אַף אֶחָד לֹא מוּכָן לָמוּת בִּשְׁבִיל 8,000 שֶׁקֶל לְחֹדֶשׁ.'' אֲמִירוֹת חַדּוֹת וְנוֹקְבוֹת, אוּלָם מְשֻׁלָּלוֹת כָּל יְסוֹד. רֻבָּם הַמֻּחְלָט שֶׁל הַמִּתְגַּיְּסִים לִיחִידוֹת קְרָבִיּוֹת הִתְנַדְּבוּתִיּוֹת עוֹשִׂים זֹאת מֵרְצוֹנָם הַחָפְשִׁי, תְּמוּרַת תַּמְרִיץ נָמוּךְ בְּהַרְבֵּה מ-8,000 שֶׁקֶל לְחֹדֶשׁ, וּבִידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁסִּכּוּיֵיהֶם לָמוּת גְּבוֹהִים בְּהַרְבֵּה מִסִּכּוּיֵיהֶם שֶׁל אַפְסְנָאִים, טֶכְנָאִים וּמְזַקְּקֵי יְדִיעוֹת מוֹדִיעִינִיּוֹת. | |||
_new_ |
כרגיל אצל פרלמן - הכל מזוקק, מדוייק ותכליתי להפליא | |||
|
|||
מר פרלמן מעלה רעיון שאכן שווה בדיקה. אין כל ספק שהצבא הוא גוף בזבזני, אשר הכסף זורם בו כמים, או כבנזין להמוני המכוניות הפרטיות שהצבא מחלק לקציניו, גם הזוטרים, היושבים במפקדות עורפיות. הפתרון לגיוס מרצון אינו בכסף. מדינת ישראל חיה במתח בטחוני מתמיד. היא זקוקה לצבא חזק ומאומן. צבא שכירים , במצב הנוכחי, אינו פתרון.השיטה של שירות חובה בו עובר החייל אימונים צבאיים והכשרה ככל-הנגרש, ומשוחרר אח''כ לכוחות המילואים, המתאמנים כחודש בשנה, היא פתרון שהוכיח את עצמו. בשעת חירום מתיצבים חיילי המילואים כשהם מאומנים. אי-אפשר לסמוך על גיוס כללי בשעת חירום, כי בשעת חירום אי-אפשר לאמן את המגוייסים שטרם שירתו בצבא. חלילה לנו לחזור על טעויות, אולי של אין ברירה, שנעשו במלחמת העצמאות שבה נשלחו לשדה הקרב, כמו בקרבות הקשים בלטרון, חיילים שלא עברו כל אימון, והופנו לשדה הקרב כמעט מיד עם רדתם מהאניות שהביאום לארץ. בנוסף- הצבא יפסיד קאדרים של מפקדים שהיום הוא בוחר מתוך כלל המתגייסים. אם רבים וטובים לא יגוייסו הם לא יעברו קורסי-פיקוד ובהכרח רמת המפקדים תהא נמוכה בהרבה. כיום גם האסטרטגיה, הטקטיקה וכלי הנשק צריכים לימוד מרובה. טייס וחובל אתה מכשיר במשך שנים. בגיוס חרום לא תושיב תלמידי ישיבה או סטודנטים ב''קוקפיט''. מעבר לצורך הצבאי- אנו מדינת מהגרים [''עולים בעברית תקנית], והצבא הוא כור מגבש המקנה איזו שפה משותפת ו''ישראליות'' יותר מכל גוף אחר. רוצה לומר: מעבר לצבאיות יש לצבא גם תפקיד בגיבוש לאומי ובהקנית שפה משותפת וערך עצמי לחייליו, וזה גם מבלי לדון בהעצמת מתגייסים וקידומם, כמו המערכת החינוכית הקרויה ''נערי רפול''. אין ספק שהצבא חייב להתייעל, יש לאפשר לצבא גם לקצר שירות למי שאינו תורם עוד לצבא והשלים את האמון הבסיסי שישמור, ככל הניתן, על חייו בקרב. אך אנו עדיין רחוקים מאד מהלוקסוס של צבא שכירים, אפילו אם מדובר בשכירים מתוך העם עצמו. | |||
_new_ |
כל עוד האיום הממשי קיים אין מקום לבטל את גיוס החובה | |||
|
|||
גיוס החובה הוא כלי הטוב ביותר שיש בידי המדינה כדי להכשיר את האזרחים למלחמה, גם לאחר שסיימו את תפקידם בסדיר ובמילואים. חברה באיום מתמיד חייבת לתפקד ברגיעה ובמלחמה ורק כאשר רוב רובם של אזרחיה עברו שירות צבאי הם כשירים לתפקד היטב גם במצבים קריטיים. מעבר לכך, השירות מוסיף המון גם לחייל ולקצין. המהלך שירותו לומד החייל להתמודד עם בעיות שמסייעות לו אח''כ גם בחייו הפרטיים ובתפקידו. דוגמה טובה היא שירות חיילים ביחידות טכניות בהן מקבלים החיילים ניסיון מקצועי שמסייע להם באזרחות. חיילים המשרתים ב-8200, מחלקת מ''מ ו-ממר''מ הם מהמובילים כיום בפיתוחי המחשב והמערכות התומכות שלו. גיוס בהתנדבות יביא למצב בו החלשים יותר מתגייסים בשל השכר הנמוך (בסביבות ~ 4000 ש''ח לחודש לקרביים ולפחות 20% פחות למנהלתיים) ואיכותו של הצבא יירד פלאים. שיקום צבא במצב כזה ייקח זמן רב, שאינו ניתן במתנה למדינה בשעת מלחמה. מספיק לראות מה קורה בצבאות ארה''ב ובריטניה. אם המדינה תרצה טובים יותר כי אז היא תצטרך לשלם יותר, ואז מה המדינה הרוויחה? כיום חייל סדיר מקבל כמה מאות שקלים בודדים לחודש (במחיר 400 -600 ש''ח לחודש, חייל מנהלה / קרבי). על כל 8 חיילי חובה שלא יתגייסו יוכל הצבא לגייס מתנדב חייל-מקצועני אחד. כלומר, כדי לקבל צבא מקצועני בכסף המוקצב למשכורות החיילים הסדירים כיום, יוכל הצבא לגייס 1/8 מכמות החיילים. אם נרצה לשמור את הצבא בחצי מגודלו הנוכחי נצטרך להגדיל את תקציב השכר לחיילים פי 4 ויותר. כלומר, חיילים-מקצועיים משמעות הדבר: פחות חיילים = יותר כסף = פחות איכות. לכן יש צורך מכל הסיבות הנכונות להמשיך בשירות חובה, מעבר לשיקולים הכלכליים והארגוניים. יש לזה גם ערך חברתי מלכד ומגבש, וגם כמו שציינתי מעביר את הנוער במסלול נהדר להכנה לחיים האזרחיים. התגבשות האזרח הצעיר בשירות הצבאי הוא אחד הבלמים הטובים ביותר נגד אפשרות להתדרדרות לחברה מיליטריסטית. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |