פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פול סמואלסון – דברים לזכרו
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 01/01/2010 שעה 12:00)


פול סמואלסון – דברים לזכרו

ד''ר דוד סיון



He’ll take these incomprehensible verbal debates that go on and on and never end and just end them; formulate the issue in such a way that the question is answerable, and then get the answer.
Robert Lucas about Samuelson, 1982
הוא היה לוקח את הויכוחים המילוליים הבלתי מובנים האלה שהיו נמשכים ללא סוף ופשוט סיים אותם; ניסח את הסוגיה בצורה כזאת שהשאלה היא ברת תשוב, ואז גם מצא את התשובה.
לפני מספר שבועות נפטר, בגיל 94, פרופסור פול סמואלסון, שהיה אחד מגדולי הכלכלנים בכל הזמנים. כמו בן-דורו, פרופסור מילטון פרידמן הגדול (מילטון פרידמן...) גם הוא התחיל את דרכו כתלמיד, באוניברסיטת שיקגו בימי המשבר הכלכלי הגדול שהחל בשנת 1929; כמו פרידמן גם הוא הושפע עמוקות מהמשבר ותרומתו המקצועית הטביעה את חותמה על הידע בכלכלה באופן משמעותי מאד.



סמואלסון החל את לימודיו האקדמיים בגיל 16 וכבר כסטודנט לדוקטורט פירסם את המאמר המקצועי הראשון. עבודת הדוקטורט שלו היתה גורם עיקרי למהפכה בניתוח הכלכלי שהחלה באותם ימים של סוף שנות ה-‏30 של המאה ה-‏20. בשנת 1947 הפכה עבודת הדוקטורט שלו לספר, יסודות הניתוח הכלכלי (Foundations of Economic Analysis), שזכה לשבחים רבים במשך שנים רבות. העבודה המקורית הזאת שינתה את כיוון ההתפתחות של מדע הכלכלה משימוש בשפה מילולית לשימוש פורה בשפת המתמטיקה ולכן שיאים חדשים.

סמואלסון הראה לכלכלנים את היתרונות של הניסוח הפורמלי (המתמטי) של תיאוריות וניתוחים כלכליים. המעבר לשימוש בשפת המתמטיקה אפשר ניסוח יותר מדויק של טיעונים תיאורטיים ולכן להגיע יותר מהר להבנה בין הכלכלנים היכן יש מחלוקת והיכן יש הסכמה. כפי שטען פרופסור לוקאס (גם הוא בעל פרס נובל לכלכלה) בציטוט הפותח, היכולת הזאת של סמואלסון לנסח את עמדותיו היתה למאפיין בולט של מחקריו במהלך השנים. זהו כמובן מאפיין עיקרי של תרומתו המשמעותית להתפתחות מדע הכלכלה.

היכולת הזאת היתה ודאי בין הגורמים לכך שבשנת 1948, פירסם סמואלסון את ספר הלימוד, כלכלה Economics, שלאורך שנים אחר כך היווה ספר הלימוד בעזרתו למדו מיליוני סטודנטים מתחילים את עקרונות הכלכלה. גם לימודי הכלכלה שלי החלו בעזרת מהדורת הספר הזה כמה עשורים אחר כך. במהלך השנים הספר תורגם לשפות רבות (כ-‏40) ונמכר ביותר מ-‏4 מיליון עותקים. בזכות הספר הזה היתה לסמואלסון השפעה רבה על דורות של סטודנטים לכלכלה, וגם על סטודנטים שלקחו קורס אחד בלבד בכלכלה.

כאדם שמבחינה אינטלקטואלית התבגר במהלך המשבר הכלכלי, לא יכול היה לותר על הכללת המחשבה הקינסיאנית בספר הזה וכך הפיץ את הידע הזה לקהל רחב. יותר מכך: הוא לעולם לא שכח שכשל שוק חמור הוא בהחלט אפשר. שלא כמו כלכלנים רבים בדור האחרון, סמואלסון לא שכח את מגבלות המדיניות המוניטרית - שבזמן משבר היא לא אפקטיבית. המשבר האחרון הזכיר זאת היטב למי ששכח.

קישורים:
    פרופסור סמואלסון היה מאחרוני הכלכלנים הרב-תחומיים שתרמו באופן משמעותי מאד להתפתחות מדע הכלכלה כמעט בכל תחום בו עסק. בין התחומים החשובים האלה היו:
    1. תיאוריה דינמית או איך מתנהגת הכלכלה במשבר (מחוץ לשיווי משקל),
    2. תיאוריית הצריכה (הפרטית),
    3. תיאוריית המסחר הבינלאומי – הרווח ממסחר,
    4. כלכלת רווחה (welfare economics),
    5. הראשון לנסח הגדרה מוקפדת של ''מוצר ציבורי'',
    6. תיאוריה של שיווי משקל כללי (general equilibrium theory),
    7. תיאוריה של שוק ההון.
    ברבים מהתחומים האלה סמואלסון נחשב כפורץ דרך שערך תרומתו בכל אחד מהם עשתה אותו לכלכלן גדול ולכן ראוי לזכור אותו ככלכלן ענק. על הרקע הזה ראוי לציין שהיו מי שטענו שהוא היה 'אביה של הכלכלה המודרנית'. ראוי גם לציין את קצב עבודתו: הוא כתב ופרסם מאמרים טכניים בקצב ממוצע של מאמר אחד לחודש. ישנן שתי סיבות עיקריות (שתי תכונות עיקריות שגרמו) להצלחה הזאת. ראשית, בניגוד לאנשי מדע רבים סמואלסון נהנה לעסוק במחקר. העיסוק בפיתוח רעיונות ותיאוריות היה מעין משחק עבורו וזה היה הכוח ששחרר אצלו את הדמיון והיצירתיות. שנית, הוא תמיד נשאר נטוע במציאות ולא נתן לדמיון ולתיאוריות לנתקו ממנה.

    ההכרה בגדולתו החלה להתגבש כבר בראשית הדרך כאשר הוענקה לו 'מדליית קלארק' בשנת 1947. זהו הפרס הניתן לכלכלן אמריקאי צעיר (מתחת לגיל 40) שהרים תרומה משמעותית למחשבה ולידע בכלכלה. 23 שנים אחר כך, הוא גם היה האמריקאי הראשון שזכה בפרס נובל לכלכלה. בשנת 1996 הוענקה לו 'מדליית המדע הלאומית' (National Medal of Science) שנחשבת לכבוד המדעי העליון, על תרומתו המשמעותית במשך יותר מ-‏60 שנה.



    פרופסור סמואלסון שהתבגר בימי המשבר הגדול לא שכח את המגבלות של השוק החופשי ולכן למד ולימד את תורתו של קיינס. הוא גם הכיר במגבלות של המדיניות הכלכלית וזאת היתה אחת הסיבות שעסק בפיתוח הידע בכלכלה.

    יהי זכרו של פרופסור פאול סמואלסון, ברוך!




    חזרה לפורום

    הצגת המאמר בלבד
    הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
     
     



    מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



    © פורום ארץ הצבי