פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_5767

הרהורים בנושא פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
יוסף אליעז (יום שני, 16/11/2009 שעה 18:00)


הרהורים בנושא פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה

יוסף אליעז



אומר מראש: אינני מבקש לקבוע עמדה מוחלטת בשאלה חשובה זו שעל הפרק, אלא להרהר עמכם, מכובדי, כמה הרהורים בנושא. ברשותכם אכתוב כמה מלים כרקע כללי:

תחושתי כאזרח, מזה זמן רב, היא שמשהו אינו תקין בכל המנגנון האדיר של אכיפת החוק, החל במשטרה, המשך בפרקליטויות בישראל, ובעיקר בפרקליטות המדינה. המצב הזה חילחל, עד לא מכבר, גם לבית-המשפט העליון, אף שאפשר והתהליך היה הפוך. עתה, מִשֶׁחַל שינוי מבורך בשיטת המינויים, לגבם נטען שהיו ''מעור אחד'' (ראה אי מינויה של פרופ' גביזון ואחרים), אפשר ולפחות בבית-המשפט העליון יחול שיפור משמעותי.

שנים ארוכות נטען כי אין בישראל פשע מאורגן. עִתוֹנאי מכובד מאד בעיני, מרדכי גילת הכותב כיום בעתון ''ישראל היום'', יוצא מכליו בפיזור שבחים למשטרה ולפרקליטות על הצלחותיהן לאחרונה במאסרם של ראשי ארגוני-פשע. בעיקר הוא קושר זֵרִים לראשו של המפכ''ל. אכן יש לברך את המשטרה והפרקליטות על הצלחותיהן, אך אלו הצלחות מוגבלות ביותר. המפכ''ל הנוכחי התפרסם דווקא באי-קידומם של קצינים מצטיינים (''קרמשניט'') או בפיטורם למרות הצלחותיהם (ניצב ברלב) או בהוצאה לפנסיה של קצין מוערך שלתפקידו שהתפנה קודם באופן מקרי דוקא אחיו של המפכ''ל ...

אכן משטרת ישראל, ורק ''בעזרה'' אדירה של משטרות בארה''ב, הצליחה לכאורה לכרות כמה מענפי אילן הפשע המאורגן (זאב רוזנשטיין ואברג'יל, כמדומני) אבל בצל מחדליה צמח העץ הקרימינאלי הזה לממדיו הנוכחיים. אילו נעקר משורש משהחל ללבלב, עת קיומו הוכחש ע''י המפכ''לים דאז וראשי הפרקליטות, לא היה צורך לכרות עתה ממנו ענפים, או אפילו אמירים. דו''ח ועדת השופט ורדי זיילר אִפְשֵׁר רק הצצה קטנה לממדי המחדלים.

כיום ישראל היא מרכז לתכנוני פשע בינלאומיים, שלא לאמר ''מעצמת פשע'', בעיקר בתחומי הסמים. פושעיה סובבים תבל ותמצאם ברוסיה, בארה''ב, בהולנד, ביפן, בתאילנד ובעצם - היכן לא? הם מנהלים סחר בינלאומי בסמים, מנהלים בתי-קאזינו ועסקאות מפוקפקות אחרות.
בישראל ארגוני הפשע רוצחים זה בזה בראש חוצות, ופוגעים שוב ושוב באזרחים תמימים. ראש ארגון פשע בנהריה, כדוגמא, מאיים על שופטים ועל שוטרים, עד שהללו חוששים לשלום בני-משפחותיהם. ארבעה שוטרים נקטו באמצעים פסולים. אותו עבריין השתחרר מהכלא כחודשיים אחר פסה''ד והעונש ''הכבד'' שהושת עליו (11 חודשי מאשר בניכוי 9 חודשי המעצר, כן, בעסקת טיעון), לשוטרים שחטאו, וכנראה הפסידו את כל זכויותיהם הכלכליות במשטרה, ממתין מאסר בן שנה...

בארץ פורחים בתי-הימורים, בתי-זונות וסחר בבני-אדם. נשים ממזרח אירופה מועברות בכפיה בין גבולות כסחורה ואין פוצה פה ומצפצף. בנגב כבר קשה למצוא פיסת קרקע פנויה מהתנחלות בדואית פרועה ובאתרי בניה, ומרכזי מסחר ומלאכה, כמו ב''עמק שרה'' בבירת-הנגב, נגבים דמי-חסות ביד רמה. מישהו מטפל בפוליגמיה בין הבדואים? בתביעות שווא לביטוח הלאומי? בגנבות המים, או החול או בניהול מטמונות אשפה בלתי חוקיות?

הנגבי העביר את חוק הפקדון על בקבוקי-שתיה. ארגוני הפשע מודים לו בכל פה ואף מחסלים אלו את אלו לשם השליטה בענף הכנסה נכבד זה. בגניבות רכב ובפריצות לבניינים המשטרה מכבר הרימה ידיים. על גניבה והתפרצות כבר חדלו אזרחים מלהתלונן לחינם במשטרה.
האם זכור לנו שגברת צעירה ונחמדה שמעלה בכספים במיליונים הפילה בנק שלם (סחר חוץ)?

המשטרה, ללא ספק, זקוקה לעוד אמצעים ותקציבים, מה גם שהיא נדרשת להקצות כוחות לביטחון השוטף, דבר שבמרבית המדינות אינו בתחום הפעילות המשטרתית, אך פעולותיה מפוקחות ע''י הפרקליטות אשר דומה שלא תרמה הרבה לעידוד הפעילות המשטרתית. סוכנים סמויים מסכנים את חייהם באיסוף ראיות, אך משננקטים כבר הליכים משפטיים - הענישה מסתיימת כמעט בלא כלום, אם בשל ריבוין של עיסקאות-טיעון מוזרות ומקילות, ואם בשל עונשים קלילים שמטילים בתי-המשפט והפרקליטות אינה מערערת כמעט על קולת-העונש.

שוב ושוב אסירים יוצאים לחופשות וחלקם אינם טורחים לחזור ואף בורחים לחו''ל (רוצחי נהג המונית דֶרֶק, למשל). 'חופשות לאסירים' אינן מוכרות כמעט בעולם, אך הפרקליטות לא עשתה דבר לתיקון החוק.
מצד שני - לא נסתרו הטענות על ''תפירת תיקים'' למי שאינו מאנשי שלומם של בכירי הפרקליטות. גם מאופן ניהול התיק כנגד השר חיים רמון לא התפעלתי. בעיני התנהגותו המופקרת של השר ממש בדרכו לישיבת ממשלה שדנה במלחמה היא חמורה ובלתי ראויה, אך לא היתה ראויה לתיק פלילי, כולל ''עבודה על המתלוננת'' למען תגיש תלונה. ראיתי גם תיקים אזרחיים שבהם ניהלה הפרקליטות ''מלחמות-עולם'' מיותרות ותמוהות, תוך הקצאת משאבים וכח אדם, ללא כל צורך וללא שיקול דעת. בידי דוגמאות שלא כאן המקום לפרטן. על-כן כלל וכלל איני שותף להתפעלות מגופי אכיפה אלה. לפחות במנהיגום הנוכחית.

יצוין עוד מחדל חמור: בארה''ב מצאו זה מכבר כי הדרך המעשית ביותר להלחם בפשע המאורגן הוא להכות בכיסיו: לִוְיֳתָּנֵי הפשע אינם מדווחים על הכנסותיהם לשלטונות המס, ולא עולה בדעתם לשלם מס על הכנסות אלו. רק בעזרת חוקרי מס-ההכנסה הופל גדול הגנגסטרים אל-קאפונה בשיקגו. אצלנו שלטונות המס טרם נרתמו ללוחמה בפשע המאורגן. דובר על כך כבר לפני שנים, אך עובדי מס-הכנסה דרשו ''תוספת סיכון'' ומשזו לא ניתנה להם - סֵרבו להתגייס ללוחמה זו. כך גם נעזבו רוב הבדואים וכן הירקנים ובעלי הדוכנים לנפשם. אמנם שאלה גדולה היא אם תוספת 'דמי-סיכון' תבטיח במשהו את שלומם של פקידי-המס, אך לבטח תֵּטִיב את משכורותיהם. שאלה אחרת היא אם אין מקום לשלם תחילה תוספת סיכון לשוטרים בשטח ולשוטרי משמר הגבול. אך ''נערי האוצר'' לא יאפשרו תשלום כזה לשוטרים.

למה נושא זה מועלה פה? כי מי שעומדים בראש אלו שאמורים לטפל בארגוני הפשע הם אנשי הפרקליטות, ובראש ובראשונה היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. לא ראינו שאלו עשו משהו כדי לגרום לכך שפקידי-המס יעשו את המוטל עליהם בתחום מסוכן אך חיוני זה. גם המלחמה בפשעי הצווארון הלבן מגומגמת ביותר, אם גם היו בה מעט הצלחות. חלק מהן- בשל הפנית הפרקליטות לנושאים מסוימים ע''י מבקר המדינה. מדי שבוע מתגלות פרשות שחיתות שנתמשכו שנים במסתרים והן מתגלות יותר במקריות מאשר בשל חקירה ופיקוח.

ועתה לנושא פיצול סמכויות היועץ המשפטי (לשם הנוחות נכנה תפקיד זה בקצרה ''היועץ''). דומני שאין בעולם מדינה בה מוקנים לאדם אחד תפקידים וסמכויות כה נרחבים כמו ליועץ המשפטי בישראל. כיום נטען כי למני מזוז – איש המעלה ומשפטן גדול כשלעצמו - אין ידע נרחב דיו בפלילים. אכן - פרשת ''האי היווני'' ותשלום משכורת העתק ע''י דוד אפל לגלעד שרון ''עבור שיטוטו באינטרנט'' נסגרה ע''י מזוז וכתב האישום בוטל. אך לי אין ספק שהדבר נעשה בתום-לב אף שנראה שהיתה זו טעות.

האין ממש בטענה כי ליועץ יש עומס תפקידים בלתי-אפשרי? עליו לפקח על עבודת היעוץ בכל משרד ממשלתי, ליצג את הממשלה בבג''ץ, לפקח וליזום חקיקה וחקיקת משנה [תקנות], לטפל בבקשות חנינה, להשתתף בישיבות ממשלה להרצות בפורומים שונים ועוד ועוד. האם כל יועץ הוא ''יחיד בדורו'' ולא ניתן למצוא משפטן פלילי דגול שיעמוד, לצדו, עצמאית, בראש התביעה הכללית? מדוע לחשוב שהוא יהא נתון ללחצים פוליטיים יותר מהיועץ?

נקודה חשובה מאד למחשבה היא אישיותו של היועץ.
זכינו לאחרונה לשורה של יועצים משפטיים שהיו משפטנים דגולים ובעלי אישיות מוסרית וכריזמה גדולה. בין אם מדובר בשופטים הדגולים מאיר שמגר, יצחק זמיר, אהרון ברק, אליקים רובינשטיין או במני מזוז. אך האם תמיד ימצא אדם כזה? מה יקרה אם ישתרבב לתפקיד אדם שיושפע מדעותיו הפוליטיות? או שיחוש חוב למי שמינהו? או שסתם ישתכר מהכוח העצום שבידיו? במקרה כזה פרקליט מדינה עשוי לשמש משקל שכנגד שיבטיח אי-נקיטת פעולות שלא לטובת הכלל. כבר היו יועצים שניתן היה לפקפק מאד במניעיהם. שר המשפטים נאמן חווה זאת על בשרו, כאשר ''תפרו לו תיק'' לאחר שהביע דעתו על שינויים שברצונו להנהיג. כך אולץ לפרוש מהממשלה בכהונתו הראשונה כשר משפטים. איני בקיא במה שכונה ''פרשת בראון-חברון'', אך מינויו של רוני בראון, לימים שר, הרי כבר אושר עד שטורפד.

בתפקיד היועץ נשאו גם אנשים שלא הגיעו לרמתם של היועצים שהוזכרו לעיל או לרמתו של השופט חיים כהן ז''ל, אשר נשא בתפקיד בשכבר הימים. כיום מרבית היועצים המשפטיים שכיהנו בעבר, ועמם השופט בדימוס מישאל חשין, יצאו כנגד כוונת הפיצול. איני בטוח שהם שקלו די את הענין. הם היו באמת יועצים דגולים, אך מי לידיהם יתקע שתמיד ימצא יועץ כמידתם?

אהרון ברק הוא משפטן דגול. אך הבה נזכור את פרשת הדולרים של לאה ויצחק רבין ז''ל. רבין היה שגריר ישראל בארה''ב, ובני-הזוג רבין גרו שם מתוקף תפקידו וניהלו את חשבונותיהם הפרטיים בבנקים מקומיים. בתום תפקידו בארה''ב שבו ארצה ולאה השאירה חשבון בנק אותו פתחה בזמנו כדין, ובו נותר סכום של 25.000 דולר. אין ספק שנעברה עבירה לפי החוק דאז, אך מובטחני שכל אדם סביר לא היה רואה בכך עבירה חמורה. לכאורה זו בכלל עבירה טכנית. אחרים שעברו עבירות דומות, או אף חמורות הרבה יותר ולא הועמדו לדין אלא נפטרו בתשלום ''כופר כסף''. יצחק רבין היה כבר ראש ממשלה. אהרון ברק, שהתמנה זמן לא רב קודם לתפקיד היועץ, החליט בעוז להעמיד את לאה רבין לדין פלילי. יצחק באבירותו אמר שלא יותיר את רעייתו לבדה במערכה אך ברק הודיע כי לא ימנע מאישום פלילי אלא אם רבין יתפטר מראשות הממשלה, וכך היה. כך קנה ברק את עולמו כיועץ, ולא היה עוד מי שיעז להמרות את פיו. חִשְׁבוּ נא - האמנם היה הכרח בנסיבות אלו לְמַצוֹת את הדין ולהסיר ראש ממשלה נבחר מכהונתו בעילא כזו?

למען הגילוי הנאות אציין שלא הייתי ואיני איש מפלגתם של יצחק רבין או חיים רמון, אך רבין נבחר בבחירות דמוקרטיות לתפקידו הרם. העם רצה אז שרבין ינהיגו. בעבירה חמורה, כמו אלו שבגינן שרים נשלחו לכלא, יש למצות את הדין גם עם ראש ממשלה . זה לא היה המקרה. אומר יותר מכך: אילו 'פרשת הדולרים' היתה נחשפת לפני הבחירות אני בטוח שכל אלו שרצו ברבין היו מצביעים עבורו למרות הפרשה הזו.

המתנגדים למהלכיו של השר נאמן שוכחים שהיועץ הוא פקיד, אמנם בכיר מאד, שממונה ע''י הממשלה, והממשלה היא שאמורה לשלוט. היא ולא היועץ. היא ולא בית-המשפט העליון. דומה שכמה שופטים דגולים שכחו זאת, והשתכרו מהכח הרב שנטלו לעצמם הן בכהנם כיועצים והן כשעלו משם לבית השן. בית שמישאל חשין ראה בו את ביתו הפרטי, ואִיֵים 'לגדוע' כל יד שתונף כנגדו... עם כל הערכתי הרבה לשופט נכבד זה הוא דיבר כאן כאיזה קאדי באירן או בטאליבן, והוא אינו כזה! על כך נאמר: ''חכמים הזהרו בדבריכם''...

לסיכום- על פני הדברים, ולמרות התלהמותם של היועצים-לשעבר הנכבדים מאד כנגד הרעיון – אני מציע להרגע קצת, לחדול מלראות בנאמן את יורשו של פרופ' פרידמן שהיה קודמו בתפקיד, והציע וביצע כמה רפורמות ברוכות, ולשקול את ההצעה בשקט ובהגיון ענייני וקר.
חבל שחלק מהמתנגדים, כמו חלק מהכותבים בבלוג זה, נוהגים לתקוף את האיש במקום את דבריו ורעיונותיו. לפחות לכותבים אלה פה הנה מצאתי אילנות גדולים להתלות בהם...
שׁוּב - איני בקיא בכל פרטי ההצעה, וגם איני בטוח שפרופ' נאמן צודק לחלוטין, אך דבריו נראים לי, לפחות לכאורה. מה דעתכם?








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.