|
| נתן גפן (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 14:50) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
פרשנות ב''אייל הקורא'', ספטמבר 2001 שלום האויב וזמן המתכנס לנקודה מיכאל (יום חמישי, 13/09/2001 שעה 16:35) בסיסמא הזו ובעקר במשתמע ממנה בהקשר בו היא נאמרת, יש הטעיה הגיונית: נכון שעם אויבים עושים לפעמים שלום. אבל אם כן, מה מגדיר אותם כאויבים? האם מגעי השלום, כלומר הם אויבים מכוח עשיית שלום? הסתבכת. הדואליזם ''אויבים-שלום'' כרוך בשני שלבים עוקבים בזמן: שלב של ''אויבים'' בו קיימת מלחמה; ושלב עוקב אפשרי בו פוסקת המלחמה תוך עשיית שלום. מכאן בוודאי לא נובע כי שלב המלחמה הוא גם שלב השלום, אלא נהפוך הוא: ''במלחמה כמו במלחמה'' ולא במלחמה כמו בשלום. מאחורי ההטעיה הזו קיימת קריסת שני השלבים העוקבים בזמן לשלב יחיד. כלומר הזמן, במקום להיתפס כנפרס באופן לינארי (בבחינת קו) על פני משך-זמן מסוים - מתכנס לנקודה. וכבר התיחסתי לתפיסת זמן זאת ולהשלכותיה הבעיתיות במישור החברתי, במישור של עשייה מורכבת, במישור האירגוני\ניהולי, ובמישור ההיסטורי. ואולי הדבר נוגע גם לאובססיה מסויימת של שר בממשלה, שהמדגמים מצידם מאירים לו פנים, אך לא המציאות בשטח. ומאידך גם ערפאת מאיר לו פנים, אך למחרת הפגישה קיימת עליית מדרגה בטרור - העסק עובד כמו שעון. מדוע? שוב מיסתורי הסטטיסטיקה. | |||
|
|||
שלום עושים עם אויבים שנוצחו ונכנעו. האויבים עושים שלום בעל כורחם. כשנהיה במצב הזה, אכן ייכון שלום. | |||
|
|||
|
|||
האינטרס שלו משתנה. השמאל הישראלי עשה ועושה הכל כדי שהאינטרס שלו לא ישתנה. אריק שרון הוא ראש הממשלה הראשון אחרי גולדה מאיר שעצר את המגמה ועל כך מגיע לו יישר כוח. | |||
|
|||
להבין שהיו כאן תהליכים. כשלא רואים את כל התמונה, לא רואים תהליך,לא רואים שינוי אלא ניזונים מפטפוטים פופוליסטיים. יפה אמרת. | |||
|
|||
נכון! שלום עושים עם אויב שהשתנה לאחר שהובס סופית, והוא עושה שלום מפחד לשרידותו. וגם אז, אם בכלל, לאחר זמן רב, רב מאוד. | |||
|
|||
והכרעה זו לא השמדה טוטאלית של האויב. ומבחינת הזמן, כבר עבר מספיק זמן. | |||
|
|||
ואם כבר הגענו לפעלולי לשון, לא עלינו הומור שחור כזה, זה מזכיר לי את אותה אשה שהלכה לפידל קאסטרו ואמרה לו שהחיילים שלו הרגו את בעלה בעוון בגידה ובעלה,היא אומרת,תמיד היה נאמן למשטר ול''קיסר''. ולא היו דברים מעולם. חכך לו פידל בזקנו, ופתח זוג עיניים מבינות ואמר לאשה: את אומרת שהוא היה נאמן,זה כבר מביא אותו לחמשים אחוז,או שכן או שלא. (כי אנחנו לא הורגים חיילים נאמנים) את אומרת שהרגו אותו,ואני אומר שזה לא ברור,זה גם חמשים חמישים (כבר 25%). החיילים שלי לא זוכרים אם זה היה בעלך או איש אחר, הרי לנו 12.5% וודאות. הסוהר לא היה באותו ערב ,הנה לנו 6.25% אי וודאות. ואני אומר לך שלא ידוע לי, ..אז,לפי הסטאטיסטיקה הוא עוד חי. לכי לשלום גברת, אולי הוא עוד יגיע...(זה נורא אבל עם פעלולי לשון כמו ''קרבנות השלום'' ''כל הארץ חזית וכל העם צבא'' ''נפולת של נמושות'' (גם נפולת וגם נמושות?) אנחנו במצב טוב,מה? | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |