|
| יורם המזרחי (שבת, 13/07/2002 שעה 22:21) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
אותם פועלים מסכנים שמקבלים שכר רעב בתמורה לעבודה שהם עושים, לא יקבלו גם את השכר הזה אם לא תהיה להם עבודה. נשאלת השאלה מה עדיף: מנוצלים שיכולים לאכול, או כאלו שאין להם מזון אבל איש לא ניצל אותם. החיים הם לא דבר מוסרי, אילו היה אל, אולי היה מחלק את המשאבים שווה בשווה לכולם, אבל אפילו האל הרוסי לא הצליח לעשות זאת. עדיף שמשפחה של תאילנדי תחיה על מעט אוכל מאשר תמות בגלל חוסר יכולת של האב לכלכל אפילו במעט את משפחתו. | |||
|
|||
בדבריי ציינתי שהעבודה שאומללי העולם השלישי עושים, היא לפעמים ההבדל בין בטן ריקה למלאה..... ברור שבטן מלאה עדיפה.... אך אין זאת אומרת, שצריך להשלים עם הניצול המחפיר המתרחש במדינות העולם השלישי. הבעיה היא שלשלטונות שם אין פתרון. המשקיעים הזרים מעוניינים בהיצע עבודה זול שבזולים, וצרכני חברת השפע מעונינים בסחורות זולות. כאן, בקנדה, כמו בארה''ב, פועלות חנויות ''דולר אחד'' שכל מוצריהן מגיעים מהעולם השלישי..... הדילמה היא לקנות או לא לקנות?..... מובן שאני קונה.... ובאיזה שהוא מקום, לצד החסכון, מסביר לעצמי שכל דולר המושקע בחנות כזו - פירושו חמישה סנט, או פחות, בכיסו של הרעב מהעולם השלישי..... אני יודע שרעיונות חברתיים נשגבים גוועו זה אחר זה.... זו המציאות..... בעולם הזה שלנו, שכל כולו מטבח בו מבשלים ולבסוף מתבשלים.....חבל... | |||
|
|||
|
|||
למשל, לעמוד בפיתוי ולא לקנות מוצר בדולר, או לארגן חרם צרכני על חברה שמנצלת באופן מחפיר את עוניים של החלשים. (כוחם של צרכנים כבר הוכיח את עצמו בעבר) נכון, לעולם יהיה ניצול, כי לעולם יהיו אנשים וחברות חלשות ועניות, ולעולם יהיו חברות אטומות שמחשבתם ממוקדת רק בעשיית הון, אבל זה לא פותר אותנו מהשאיפה להקטנת המצוקה. אף אחד מאיתנו לא יכול לתקן את כל תחלואי העולם, אבל כל אחד יכול לתרום ולהגדיל את המודעות במקומות הקרובים לליבו. בתי, לדוגמה, אוהבת חיות ''כפייתיית'', ועל כן הוחלט שלביתנו לא יכנסו מוצרים קוסמטיים שאין עליהם חותמת המעידה שלא נוסו על בע''ח. | |||
|
|||
|
|||
מתברר כי גם בבנותינו יש לנו מן המשותף. בהשפעת בתי, צמחונית, לא ניכנסים אל ביתנו מוצרי קוסמטיקה של חברות שעשו נסיונות על חיות. היא לא קונה נעלי עור, וכיוצא באלה דברים. | |||
|
|||
כן, גם אצלנו, שוב בזכות בתי, הפך הבית צמחוני. | |||
|
|||
הלחץ יכול לבוא כיום רק בעזרת חיובם לעבור למדינות בעלות ידע, זו השיטה היחידה כיום להפוך ממדינה נחשלת למדינה שמצליחה להחזיק את עצמה ואת אנשיה. כל עוד לא יעשו זאת , כל מרד צרכנים רק יזיק יותר. | |||
|
|||
גם כשפתחתי במסע הסברה: 'מה בין ציד טונה ודולפינים' - אנשים חשבו שירדתי מהחלל. ואף הגדיל לא לקנות טונה נהג מונית, כי חשב שהטונה מעורבבת בדולפנים, למרות שהסברתי לו שצדים את הטונה ובעוונותם מתים הדולפינים. ושיקנה קופסאת טונה שכתוב עליה בלי פגיעה בדולפינים. אז אולי הצלחתי לעזור לדולפינים והנה היום כמעט ונכחדים הכרישים ... ראה המהפכה התעשייתית באנגליה, ראה ציד המכשפות, (תאר לך אותי או את בתך ויתר הנשים דאז כיצד חיו במורא ופחד ושרדנו), ראה מה עוללו הספרדים לאינדיאנים, וראה וראה ועולם נוהג כהרגלו... נו? סוריא | |||
|
|||
ניסיתי. לא בטוחה שהצלחתי להבין עד הסוף. באשר לטונה - אצלנו לא אוכלים טונה או דגים (כי גם הם נחשבים בעינינו לבע''ח), אבל אני יודעת שאצל חבריי כן שמים לב למה שכתוב על קופסת הטונה. כך דרכו של עולם. תמיד יהיה מה לתקן. וכיוון שגם אני אישה, אני שמחה שאיננו חיות בתקופות או חברות אפלות ובאיום מתמיד על נשיותינו וחיינו (אם כי גם כאן עוד הדרך ארוכה). | |||
|
|||
מה שנותר לי להוסיף .. ככל שאני מתבגרת אני רואה שעולם נוהג כהרגלו, העולם הוא עולמם של הגברים, ואי צדק חברתי, ועוד זוועות. כך שלא ניתן לשנות הרבה בעולם שנוהג כהרגלו.סוריא | |||
|
|||
השינויים איטיים, אבל הם קורים. די אם נביט על מקומן של הנשים לפני מאתיים שנה כדי להבין שכן קורים דברים. וגם אם הדרך ארוכה, וגם אם לא נוכל לשנות את העולם, כל אחד/אחת מאיתנו יכול לקדם את התהליך במעט. וטיפה ועוד טיפה הן כבר שתי טיפות. | |||
|
|||
נאלץ את המפיצים להעלות לשני דולר כך שהרווח שלהם ישולש לפחות. למסכנים זה בודאי לא יועיל. נסים. | |||
|
|||
האם במידה שאכן נימנע מקניה של מוצרי הדולר, האם החברות שמשלמות את 5 הסנט ישלמו יותר. או שמא לא ישלמו כלל ויחליטו לסגור את העסק? בסופו של דבר, לדעתי, הנפגעים הראשונים שיהיו הם אלו העובדים בשביל חמישה הסנט, ולהם לא יהיה גם את הסכום הזה בשביל לאכול. סיפרו לי תאילנדים שעבדו אצלנו, כי במקומות רבים השכר שם הוא דולר ליום עבודה, זאת אומרת כ30 לחודש, כאשר יום עבודה הוא בן כ12 שעות. עכשיו נשאלת השאלה מה יקרה אם גם את ה30 הללו הם לא יקבלו, כי אני ו/או אתה נסרב לקנות, האם המוצר הזה הוא מוצר חובה? או שניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר כל יצרן מעוניין ברווח , אני לא מכיר ולא יצא לי להכיר יצרן שמעוניין בהפסד או באי רווח, עכשיו הוא יכול לגרום לכך שיהיה לאותו אדם מעט כסף ולנצל אותו, או לתת לאדם אחר בארצו יותר כסף, למכור ביוקר את אותו המוצר ולתאילנדי לא יהיה כלל כסף. הפיתרון למדינות הללו הוא חינוך, וידע. המדינות הללו צריכות להשתמש בכסף הנאגר בהן בחוכמה ולהתחיל לבנות את עצמן אחרת. ידוע כי בהודו ישנן היום כמויות גדולות מאוד של מתכנתים טובים. במידה שהמדינה הזו תלמד ללמד את ילדיה - אולי היא תוכל לצאת ממעגל העוני, כל עוד אין להם את הידע, המשאב הגדול שלהם על מנת לשרוד הוא כוח הידיים שקיים גם כך. מוטב אם ינצלו אותו כרגע עד שיגיעו למצב שיוכלו לנצל דברים אחרים מאשר שארצם תירעב. | |||
|
|||
רועי, לא מסכימה איתך. מאבקים של קבוצות לחץ כבר הצליחו לגרום לשינויים. הדוגמה של תווית הארנב (ניסויים בבע''ח) ותווית העץ (פגיעה באוזון), מוכיחה שלחץ של קבוצות (הירוקים - בדוגמאות אלה) מניב תוצאות. ואם בתחילתו התנערו חברות רבות מהדרישות הנ''ל, היום הן מחוייבות לכך - לא מפני שהן מוסריות יותר, אלא כי זה מה שהצרכן רוצה וקונה. מסכימה איתך לחלוטין בנושא החינוך וההשכלה. רק מה, כל עוד ניתן להפיק כסף מילד יצרני בן 10, למה לשלוח ללמוד? זה מזכיר סרט דוקומנטרי שראיתי (ערוץ 8, כמדומתני) שעקב אחרי התפתחות האיידס באפריקה והתמקד בקבוצת עובדי מכרה בדרום-אפריקה. אחד הדוברים בסרט, אזרח שפועל באגודה לחולי איידס, הסביר הכל במשפט שנחרט בזכרוני: מי שחי כאן (באפריקה) עוסק בשאלה מה יביא מחר לילדיו לאכול. כל עוד זאת תהיה השאלה שמעסיקה אותו, השאלה ''האם אדבק מאיידס'', או המחשבה על קנדום תשאר בלתי רלוונטית. (זה לא ציטוט, כמובן, רק רוח הדברים) | |||
|
|||
במשך מספר שנים חייתי בשמורה אינדיאנית נחשלת, אי שם בצפון קנדה. אחת מסיבות הנחשלות והמחסור היא פעילות עקבית של שדולות למען זכויות בעלי חיים. אלה הביאו למיתון, כמעט חיסול, ענף הציד, המלכודות, הפרוונות וכיו''ב, שהוא ''נחלה אינדיאנית'' היסטורית. עם ירידת מספר הצרכנים, ירדה ההכנסה ואיתה עלה העוני, ונוצרו תנאי עולם שלישי בצפון אמריקה. העניין הוא שלא כל מטרה שווה שיקדשו עבורה את כל האמצעים. במקרה של הציידים האינדיאנים-הצלחת הירוקים היא אסון. | |||
|
|||
1. אני לא מכירה מספיק את אורחות חיי האינדיאנים, אבל נראה שמדובר לא רק בפעילותם של הירוקים, אלא גם בהזנחה מתמשכת של המימשל האמריקאי ומערכותיו, שלמעשה כלאו את האינדיאנים בתוך השמורות ללא אפשרויות להתקדם. 2. בארה''ב יש, ללא ספק, אירגונים גדולים וחשובים מהאינדיאנים הפוגעים בחי ובאיכות החיים. 3. מטרות, חשבות ככל שיהיו צריכות להיבחן לגופן. הירוקים וגופים דומים בד''כ קנאים לדרכם, גם במקומות בהם אפשר להרפות. וכדרכם של קנאים הם לעיתים מתקשים להבחין בין העיקר לשולי. | |||
|
|||
כשדבר הופך להיות קנאי בכל תחום הוא מאבד את ההיגיון ואת הגבול, אך אני ביחד עם שומרי החיות. אך יש עדיין תרבויות שאורך חייהן בגלל הקידמה השתנה וחבל...אני במקרה זה עם דעתו של יורם soria | |||
|
|||
ולכן ציינתי שהממשל שם הוא זה שאמור לדאוג לפיתוח כמו שקורה היום בהודו. אני לא טוען כי לא ניתן לשנות, אני טוען כי שינוי עלול להרע להם את המצב בו הם נימצאים כיום, וכל עוד לא תהיה להם אופציה אחרת להכניס כסף עדיף עבודת ניצול כזו מאי עבודה כלל. | |||
|
|||
הלילה אחלום על אמא ברווזה באגם | |||
|
|||
|
|||
נגד האנושות בגלל אמנסטי ולא בגלל הפשעים שעשה. מעניין, הה? נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
|
|||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |