פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השאננים לציון בספרות הישראלית (חלק ד')
יוסף אורן (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 11:00)


השאננים לציון בספרות הישראלית (חלק ד')

יוסף אורן



להלן קישורים לחלק א', לחלק ב' ולחלק ג'.

ההדגשות בחלק מן הציטוטים שלהלן הן של המחבר.

בעודם מנתצים מיתוסים קדומים שביטאו ושיקפו אמיתות היסטוריות, בראו סופרי השאננות לציון בעצמם מיתוס מן ההווה, שאין לו אחיזה בהיסטוריה ולא תמיכה בעובדותיה, אך נועד לסייע לעמדתם בנושא ''הסכסוך'' על ארץ-ישראל. לשם הקיצור יכונה המיתוס הזה כמיתוס ''הילדות והבגרות''. ברומאנים של הסופרים שיפורטו בהמשך, הושוו שנות המדינה בין השנים 1967-1948 לשנות ''הילדות'' התמימות והמוסריות של המדינה, על שום שהיתה חנוקה בגבולות שביתת הנשק, שיאה להם ההגדרה ''גבולות אושוויץ'' – הכינוי שהצמיד להם בנאומיו שר-החוץ המיתולוגי והמשכיל ביותר שהיה לנו, אבא אבן. ולשנות ''הבגרות'' המכוערת והבלתי-מוסרית הושוו שנותיה של המדינה משנת 1967 ואילך, שכן מאז רובץ עליה החטא הכבד של ''הכיבוש''.

אי-אפשר לטעות במטרות האבחנה הזו בין שתי התקופות בתולדות המדינה: המטרה העיקרית שלה היתה להצדיק את התביעה הפוליטית של השאננים לציון מצה''ל, לסגת מכל מאחזיו הצבאיים ביהודה ושומרון, וללחוץ על הממשלה לבצע עקירה של היישובים החדשים מתוכם. והמטרה המשנית היתה לייסר את מצפונם של הישראלים על כך, שהוסיפו לעוון ''הנישול'' משנת 1948 את פשע ''הכיבוש'' משנת 1967. ומכאן, שעל הדימויים ''ילדות'' ו''בגרות'' הוטל להטעות אותנו לחשוב, שהפלסטינים והתאגיד של מדינות-ערב, המונע על-ידי רעיון הפאן-ערביות של המרחב מנהר פרת ועד האוקינוס האטלנטי, אישרו שתוצאות מלחמת 1948 מקובלות עליהם. ולא רק זאת, אלא שהם גם השלימו עם קיומה של מדינת-ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ויכבדו עובדה זאת, אם רק תיאות מדינת-ישראל להתקפל חזרה ל''גבולות אושוויץ'' ותוותר לעד על זכויותיה בשאר חלקי הנחלה הלאומית של העם היהודי בארץ-ישראל.

על הנחות חסרות שחר אלה מבוססים בשלמותם הרומאנים ''ספר הדקדוק הפנימי'' של דוד גרוסמן (1991) ו-''בשבילה גיבורים עפים'' של אמיר גוטפרוינד (2008). אך אותן הנחות מהדהדות בחלקים שונים של ''סיפור על אהבה וחושך'' (2002) של עמוס עוז ושל ''שליחותו של הממונה על משאבי אנוש'' (2004) של א. ב. יהושע. ואלה הנודעים יותר מבין עשרות רומאנים, שלצורך ושלא לצורך גינו את מלחמת ששת-הימים כמלחמת כיבוש קולוניאליסטית, שממנה החלה ההתקרנפות של המדינה ''המבוגרת'', וביטאו געגועים לתקופת ''הילדות'' המוסרית שלה בין השנים 1967-1948.

דווקא ערביי מדינת-ישראל, ששאבו עידוד מהנחות אלה של סופרי השאננות לציון, ובה-בעת דחו אותן מכל וכול, ניצלו את החלוקה של שנות המדינה לשתי תקופות כדי להבהיר, שמנקודת המבט שלהם כפלסטינים מלחמת 1948 המיטה עליהם את ''אסון הנַכְּבּה'' ומלחמת 1967 הוסיפה על אסונם הקודם גם את ''אסון הכיבוש''. סיוע כזה לשיסוי ערבי ישראל נגד המדינה היה נמנע, אילו הסופרים המשפיעים ביותר מבין סופרי השאננות לציון היו מבהירים לערביי המדינה, שבאסונותיהם של הפלסטינים עליהם להאשים את המדיניות של מנהיגיהם בארץ-ישראל עד 1948 ואת מדינות-ערב, שניצלו את ערביי ארץ-ישראל להגשמת היעד הפאן-ערבי משנת 1948 ואילך.

ותרומה אמיתית להסברה הישראלית יכלו סופרי השאננות לציון להרים, אילו סיפרו את האמת, שההישג החשוב שלנו במלחמת ששת-הימים התבטא לא רק בשיחרור חלקים נוספים של הנחלה הלאומית שלנו, שלא נשארו בידינו אחרי מלחמת 1948, אלא גם בזאת, שתוצאות המלחמה הזו אילצו את העולם להכליל גם את העם היהודי בין הטוענים לבעלות על אדמות יהודה ושומרון, אדמות שהיו בידי ממלכת ירדן משנת 1948 ועד שנת 1967 רק במשמורת, מכוח הסכמי שביתת הנשק הזמניים. במקום זאת קראו הסופרים השאננים לציון לפלסטינים, כמו יוסף מאני ברומאן של א. ב. יהושע: ''מהרו, קחו זהות!''.


תחליפים לריבונות

מול ההגדרה הבסיסית של המונח ''ריבונות'', האומרת שריבונות היא בעלות מלאה ובלעדית של עם על נחלתו הלאומית, שכל הסופרים העברים היו אמורים לדבוק בה, כמו קודמיהם בתקופת התחייה ובתקופת העליות, בחרו סופרים אחדים ממחנה השאננים לציון בפתרון הדפיטיסטי הבא לסיום ''הסכסוך'': שהעם היהודי בעצמו ובמו-ידיו יפרק את הריבונות, שייסד וקיים משנת 1948 ואילך, ויסייע להגשים אחד מ''הפתרונות'' החַלופיים האפשריים למדינת-ישראל הקיימת. בכך, הוסיפו לפתרון הנסיגה המלאה ל''גבולות אושוויץ'', שני פתרונות אוטופיים מסוכנים הרבה יותר: הפתרון הכנעני והפתרון הפדרטיבי.

הוגי שני הפתרונות האוטופיים האלה אוחזים באשליה, שאם יוסר לחלוטין הדגל העברי מעל ''השטחים'', או לפחות יוצנע על-ידי היהודים, ירסנו הערבים את רצונם לטהר מיהודים את המרחב בין נהר הפרת לאוקינוס האטלנטי, ובמסגרת מזרח-תיכון חדש ישלימו עם נוכחותם של יהודים בארץ-ישראל.

א.ב. יהושע לא הצהיר אף פעם בגלוי שהוא שואף להגשים את הפתרון של ''העברים הצעירים'' (שאברהם שלונסקי הדביק להם בלעג את הכינוי ''כנענים''), מבית מדרשו של יונתן רטוש, על הקמת ישות לאומית חדשה במרחב של הסהר הפורה – ישות חילונית שתטמיע בתוכה את צאצאי הלאומים השונים אשר מתגוררים במרחב. אך ברומאן ''אש ידידותית'' נעזר בשניים מגיבוריו כדי לבטא את הפתרון הכנעני. בפי האב השכול ירמיהו (''ירמי'') שתל את המהלך הראשון ליישום הפתרון הכנעני: להתנתק מכל הדייסה היהודית--- הישראלית (עמ' 60), ובפי פלסטינית מהגדה נטע את המהלך הנוסף שיגשים את ההתנתקות הזו: תנו אפשרות גם להצטרף אליכם--- אבל אתם--- אתם סגורים בתוך עצמכם, לא מתמזגים ולא נותנים להתמזג איתכם (עמ' 322).

אגור שיף היה יותר מפורש מיהושע ברומאן הסאטירי שלו ''מה שרציתם'' (2007), שבשמו הגיב על האימרה המפורסמת ''אם תרצו אין זו אגדה'', אשר הציב הרצל בפתח ספרו החזוני-אוטופי ''אלטנוילנד'' (1902). ומפי צעירה בת העם היהודי שהרתה לפלסטיני מטול-כארם השמיע את החזון הכנעני שלו (ושל אביו מידד שיף ברומאן ''שמעון צהמארה'', 1951). לדברי הבחורה, הילד שתוליד מיחסיה עם המאהב הפלסטיני שלה מהגדה יהיה אבי שושלת חדשה של ממזרות וממזרים חפצי חיים שיציפו את המזרח-התיכון בשלוותם הטובה ויביאו את השלום עלי אדמות (עמ' 233).

גם לפתרון הפדרטיבי הצטרפו שני הסופרים בעלי מעמד בקרב ''השאננים לציון'' בספרות, שהם גם היותר הבולטים מבין הסופרים שהוציאה מתוכה יהדות עירק: אלי עמיר וסמי מיכאל. ברומאן ''יסמין'' (2005) החזיר אלי עמיר את הגיבור של ''תרנגול כפרות'' לקיבוץ של השומר הצעיר, שבו התחנך כנער. נורי הוא כעת, אחרי הניצחון במלחמת ששת-הימים, מקורב לשלטון, ועל כן, כאשר הוזמן על-ידי הקיבוץ להשמיע את דעתו על ''הסכסוך'', לא החמיץ את ההזדמנות להשמיע את השקפתו על העתיד.

ואלה הדברים שאמר נורי באוזני אלה שקלטו אותו וחינכו אותו בקיבוץ בנעוריו: בעיני זו ארץ בעלת שתי היסטוריות, שתי זהויות לאומיות, שתי לשונות, שתי תרבויות, שני חזונות, שני חלומות. מי שיתבע לעצמו הכל יישאר בלי כלום. ואחרי שקבע, שזכויות הערבים בארץ-ישראל שוות לזכויות היהודים בה, הציג את הצעתו: לכן, אין להסתפק בנסיגה לגבולות 1967, אם חפצים אנו שלום בר-קיימא איתם, אלא עלינו להציע לפלסטינים ולעולם הערבי שותפות, שאותה כדאי ליישם בראש ובראשונה בירושלים שהיא ''לב הסכסוך'': ירושלים צריכה להיות עיר פתוחה לכול, ומבחינתי, שיתנוססו על הר-הבית, לצד דגל ישראל, דגלי הוותיקן וארצות ערב כולן (עמ' 391).

בשנה שבה הופיע הרומאן ''יסמין'' הופיע גם הרומאן של סמי מיכאל ''יונים בטרפלגר'' (2005), שבו המשיך לטוות את עלילת הנובלה ''השיבה לחיפה'' של הסופר הפלסטיני ר'סאן כנפאני. כבר בשם הנובלה ביטא כנפאני את המטרה הרעיונית שלה: לעודד את הפלסטינים להתכונן לקראת המלחמה שבה יתקנו את תוצאות מלחמת 1948. ואכן הכריז כנפאני בגוף הנובלה, שהתוצאה של מלחמת 1948 תוסדר רק במלחמה נוספת, שאחריה יבצעו אלה שנושלו מבתיהם את השיבה שלהם לחיפה.

סמי מיכאל ודאי האמין שהוא מציע פתרון הולם יותר ל''סכסוך'', על-פי תפישת השלום שלו. ברומאן ההמשך לנובלה של כנפאני תיאר מיכאל, כיצד בעקבות שיבת הבן – שאבד לאמו הפלסטינית במהלך הבריחה הבהולה מחיפה ב-‏1948 ושֶיהודייה ניצולת-שואה אימצה אותו וגידלה אותו מינקות כיהודי – לזרועות אמו הביולוגית, מתאחדות שתי המשפחות, המשפחה הישראלית-יהודית עם המשפחה הפלסטינית-ערבית.

ולמי שלא הבין את ''הבשורה'' שאליה חתר ברומאן הזה, הבהיר אותה סמי מיכאל בפירוש שהדפיס בעיתון ''הארץ'': ''אני חושב שבסופו של דבר אם שני הצדדים יהיו שפויים, תקום כאן פדרציה משותפת של שני העמים, כמו אותו פרויקט קפריסאי אוטופי שהגה גיבור הרומאן 'יונים בטרפלגר'. אני חולם על פדרציה בין שני העמים, כשלכל צד משטרה משלו. הצבא יהיה משותף וסמלי. הפדרציה תהיה מנוטרלת מכל סכסוך במזרח-התיכון. בתי-החולים יהיו משותפים... באשר לדגל, לא איכפת לי איזה סמרטוט יתלו. מצידי, שיהיו שני דגלים ומטבע משותף (הארץ, 15.4.05).


סיכום

שום משפטן מפוכח בעולם (אלא אם כן שנאתו ליהודים שיבשה את תבונתו או שמוחו הורעל באופן קשה בסמי-הזיה שמאלניים) לא יזהה כעם ציבור מקומיים קטן, מפורר וחסר זהות לאומית, שאליו הצטרפו ערב-רב של ערבים ממדינות-ערב השכנות, בעיקר בתקופה העות'מאנית המאוחרת ובשנות המנדט הבריטי, בין השנים 1940-1840. ושום מדינאי שפוי לא יכיר בפלסטינים כעם בעל זכויות שוות בארץ-ישראל לזכויותיו של העם היהודי רק משום שהליגה הערבית הכריזה בשנת 1964, כאשר הקימה את אש''ף (''ארגון שיחרור פלסטין''), שהארגון הזה מייצג את ''העם הפלסטיני''. ואם נמצאים כבר כעת בעולם משפטנים ומדינאים, המעניקים הכרה בהם כעם – או שהם בורים שאינם יודעים את העובדות ההיסטוריות, או שמגמתיות ואינטרסים מטים את האמת מהם והלאה.

וגם אין עם, אלא אם כן נשתבשה דעתו והחליט מיוזמתו לסיים את נוכחותו בהיסטוריה, שיֵאות להעניק מדינת לאום בנחלתו הלאומית לעם שזה מקרוב ובדרך הזאת המציאו אותו. ויתור מרצון כזה על הריבונות שלו יכול להנץ רק בעם כמו שלנו, שסופריו דואגים יותר לזכויות של ''העם הפלסטיני'', שהליגה הערבית בדתה אותו בשנת 1964, מאשר לזכויות בנות יותר משלושת אלפים שנה של העם היהודי בארץ-ישראל.

ומאחר וזוהי ''הבשורה'' שמפיצים ביצירותיהם הסופרים הישראלים האלה – מוצדק להגדיר אותם כסופרים השאננים לגורל ציון.

• יוסף אורן הוא חוקר, מבקר ומרצה לספרות. השנה הופיע בהוצאת ''יחד'' ספרו ''צו-קריאה לספרות הישראלית'', שהוא הכרך התשעה-עשר בסדרה המחקרית-ביקורתית ''תולדות הסיפורת הישראלית''.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


על השאננות לציון, ועל תעמולה
דוד סיון (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 18:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שכבר טענתי ביחס ליתר המאמרים בסדרה המאמר הזה גם הוא ממוקד בעמדות הפוליטיות של המחבר. אלא שכמו במקרים הקודמים מדובר בהצהרות לא מנומקות. מה שהכי בולט הפעם שנושא שלא הוזכר כלל בגוף המאמר הופך לנושא העיקרי בסיכום.

לא מזמן הצהיר המחבר, יוסף אורן, על בורות בענייני המהות וההיסטוריה של הציונות (תגובה 136370): ''... כדי לגונן על המאמר מהסטה כזו, הייתי מוכן להודות שאני בור מוחלט בכל התחומים שאתם מתעקשים לתבוע ממני להוכיח שאני בקיא בהם במידה מספקת כדי להביע דעה עליהם''. למרות טענת ההסטה הזאת ובניגוד לה גם הפעם המאמר מתחיל בהצהרות על 'אמיתות היסטוריות' וכל כולו מוצף בהצהרות חסרות בסיס כאלה. מסתבר שהעמדה הפוליטית של המחבר היא, היא הנושא העיקרי שלו. מתברר שגם כעת, בתום הצגת הסדרה, ה'אמיתות ההיסטוריות' שלו חסרות ביסוס. מאחר והעמדה הפוליטית של יוסף אורן היא מוקד סדרת המאמרים הרי שהיה זה רק ראוי ונכון לחפש אצלו את הביסוס להן ולכן הטענה שמנסים להסיט אותו מהנושא היתה והיא עדין מופרכת בעליל.

גם הסיכום של המאמר הוא כולו הצהרה פוליטית משולבת בהכחשת עובדה היסטורית בולטת: קיים עם פלשתינאי שטוען לזכויות על הארץ הזאת כבר קרוב ל-‏100 שנה. מה שמעניין כאן הוא שעניין קיומו של העם הפלשתינאי לא מוזכר בגוף המאמר (חלק ד') אבל הופך לעיקר בהצהרת הסיכום. בהקשר כדאי וראוי להזכיר טענת הסטה אחרת של יוסף אורן (תגובה 136042) שמתייחסת בדיוק לקיומו של העם הפלשתינאי: ''... קביעתו המופרכת של דוד סיון לפיו קיים עם פלסטיני...'' לכן טענת ההסטה הזאת גם היא מופרכת בעליל.

בעבר הצגתי כאן אסמכתאות המבוססות בעיקר על מקורות שנכתבו על ידי היסטוריונים (תגובה 135988) שהעם הפלשתינאי קיים מראשית המאה ה-‏20, שזה הרבה לפני שנת 1964. הראיתי גם שז'בוטינסקי הכיר בקיומו של העם הזה כבר בשנת 1923 (תגובה 136075). מכאן שגם טענת הסיכום, שאין לה זכר בגוף המאמר, מופרכת בעליל.

למרות כל הדברים האלה, טענות ההסטה, והופעה של טענה מופרכת שלא הוזכרה כלל בתוכן המאמר, כנושא עיקרי של הסיכום, המשכת אורן להתעלם מהטענות שהגדרת המושג ''שאננים לציון'' מלאה בטענות מופרכות על המציאות – המצאות. כמו בשאר חלקי המאמר גם הפעם שירבבת המצאות נוספות. אשר על כן, ''מאחר וזוהי 'הבשורה' שאתה [מפיץ]... מוצדק להגדיר [אותך] [כ]אותם ...סופרים השאננים לגורל ציון'', שעוסק בהמצאת ההיסטוריה לצרכי תעמולה; בהמצאת ההיסטוריה בכסות של ביקורת ספרות. משום כך אני מתייחס בספק גדול לאותם קטעים שמתייחסים לתוכנם של הספרים שנזכרו בסדרה.

על זה אומרים 'יצא מרצע מן השק לאור היום... כמעט!
_new_ הוספת תגובה



על השאננות לציון, ועל תעמולה
סתם אחד (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 19:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא קיים שום עם פלסטיני
למרות האובססיה
האוטיסטית שאתה שרוי
בה
יש מציאות שאתה לעולם
כנראה
לא תימצא בתוכה
אל תטרח לענות
אנחנו נתקשר אליך
_new_ הוספת תגובה



על ספינר, על השאננות לציון, ועל תעמולה
דוד סיון (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 20:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''... למרות האובססיה האוטיסטית שאתה שרוי בה...''
העם הפלשתינאי קיים ומוכר ככזה בכל העולם. ''...
יש מציאות שאתה לעולם כנראה לא תימצא בתוכה...''

מתאים להכיל עליך את ההגדרה של ''השאננים לציון''!
_new_ הוספת תגובה



על ספינר, על השאננות לציון, ועל תעמולה
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 20:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני יודע שאין עם פלסטיני. לא הייתי בטוח בדבר ואז שאלתי את עזמי בשארה שאישר בפני שאין עם פלסטיני. אז נרגעתי. זה היה עוד ב-‏2006.
_new_ הוספת תגובה



הפת''ח החליט בועידתו להתנגד לקיומה של ישראל
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולהמשיך את המאבק בדרכים פוליטיות ובטרור במקביל, ובכך נשאר נאמן ל'תורת השלבים' שהתקדשה בועידה של 1974.

הועידה החליטה לעמוד על נסיגה מלאה ע כ ש י ו לגבולות 67' תוך אי ויתור על גבולות החלוקה ומימוש החלטת 197. בעניין ירושלים החליטה המליאה שהפלסטינים יעמדו על חזרתם לירושלים ולשכונות הפריפריה שלה, כאשר בהחלטה בכוונה לא צויינה ''מזרח ירושלים'' או ''ירושלים המזרחית'', אלא ירושלים ופינוי כל המתנחלים ממנה - כלומר לזרוק את קריית הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון מירושלים). כמו כן קבעה הועידה שהפת''ח עומד על קיום 'זכות השיבה' במלואה.

הפתח הסמיך את הרש''פ להגיע עם ישראל למימוש המטרות בדרך הפוליטית כאשר יצאה הבהרה שמה שמחייב את הרש''פ אינו מחייב את הפת''ח / אש''פ. הרש''פ הוא מעין 'סוס טרויאני' שבאמצעותו הפלסטינים ישיגו נצחון ללא שום התחייבות מצידם.

בעקבות הצהרותיו של יו''ר הרשות, מחמוד עבאס, בוועידת הפת''ח השישית, בדבר זכותם של הפלסטינים לדבוק ב''התנגדות'' , פרסם היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה מאמר מערכת קצר התומך בעמדה זו וקורא לפלסטינים לדבוק בהתנגדות כדי להשיב את זכויותיו. להלן תרגום המאמר:

''הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אבו מאזן, עורר את חמתם של הגזענים הקיצוניים בישראל, כאשר דיבר מול וועידת הפת''ח על זכותם של הפלסטינים בהתנגדות (מקאומה), אם נכשל תהליך השלום בהשבת זכויותיו ההיסטוריות של העם הפלסטיני, ובראשן – [החזרת] האדמה שנגזלה, הקמת מדינה [פלסטינית] עצמאית ושיבת הפליטים.

הגזענים הכועסים בישראל משלים את עצמם שהעם הפלסטיני הניח את הנשק, שבו אחז בחוזקה לאורך מאבקו המפרך והאציל, ונכנע לתעתועי השווא של תהליך השלום ולדיבורים על משא ומתן. העם הפלסטיני לא הרוויח [מתהליך השלום עם ישראל] דבר מלבד מאבקים בין החברים לנשק, אשר נחלקו בין לוחם לבין נושא ונותן. זאת בשעה שהגזענים הישראלים מרוויחים זמן לביצוע תכניותיהם לייהוד ירושלים, להשתלטות על הגדה באמצעות התנחלויות ולהשלכת מי שמכונים [ע''י ישראל] ערביי ישראל אל מחוץ לקו הירוק.

לעם הפלסטיני כולו אין מנוס מלדבוק בהתנגדות, [שכן אם יעשה זאת,] הוא יהיה כמו כל העמים המדוכאים אשר השיגו בכוח את חירותם והשיבו את זכויותיהם באמצעות עמידה איתנה, מאבק ואחדות...''
(אל-גומהוריה [מצרים], 7.8.09)
_new_ הוספת תגובה



הפת''ח החליט בועידתו להתנגד לקיומה של ישראל
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכיר הפת''ח הכלוא בישראל, מרואן אל-ברע'ות'י, אמר כי ''ההתנגדות לכיבוש הישראלי היא חובה לאומית והיא זכות לגיטימית...''[אל-חיאת אל-ג'דידה (רש''פ), 4.8.2009].
בריאיון אחר אמר: ''תנועת הפת''ח מאמינה בשילוב בין כל צורות המאבק והיא לא תזנח ולא תכשיל או תוציא מן הכלל שום צורת מאבק. כל עוד קיים חייל ישראלי או מתנחל אחד על האדמה הפלסטינית שנכבשה בשנת 1967, תנועת הפת''ח לא תוותר על אופציית ההתנגדות. אין איש פת''ח שאינו מאמין בהתנגדות משום שהמשמעות האמיתית של פת''ח היא ההתנגדות [ועוד] התנגדות ולבסוף ניצחון. אין עם בהיסטוריה שהיה תחת כיבוש ולא התנגד לו. ההתנגדות היא זכות לגיטימית שאושרה ע''י חוקים דתיים, החלטות או''ם והחוק הבין-לאומי. אנו בפת''ח סבורים כי הפעילות המדינית והמו''מ משלימים את ההתנגדות וקוטפים את פירותיה, לכן קראנו תמיד לדבוק באופציית ההתנגדות, המו''מ והפעילות הפוליטית כאחד.''[אל-חיאת אל-ג'דידה (רש''פ), 21.7.2009].

מפקד גדודי אל-אקצא, זכריא אל-זבידי, קרא לוועידת הפת''ח ''להציע תוכנית שתשלב את הקו המדיני עם הקו של ההתנגדות בתוך הפת''ח על רקע כישלון שתי הדרכים בעבר להשיג תוצאות לטובת הבעיה הפלסטינית. הוא שלל אפשרות שפת''ח תשמיט מתוכניתה את אופציית המאבק המזוין.''
דובר תנועת הפת''ח, פהמי אל-זעאריר, טען: ''אי אפשר להוציא מן הכלל או לדחוק לשוליים את האופציה הצבאית. גדודי חללי אל-אקצא הם היהלום בכתר של הפת''ח. עלינו לחזק את מעמדם... ולהשאירם במצב של זהירות וערנות. אנו יודעים שלכל לוחם יש [תקופה של] מנוחה -- [''מנוחת הלוחם'' - מושג ששימש את ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, כאשר נהג להסביר את התהדיאה עם ישראל] -- ואין פירושה סוף המערכה הלאומית, אלא המתנה להשגת היעדים ומתן הזדמנות מספקת להנהגה לפעילות מדינית.''[אל-חיאת אל-ג'דידה (רש''פ), 30.7.2009].
_new_ הוספת תגובה



צאא'ב עריקאת, ראש מחלקת המו''מ ברש''פ אומר בועידת בית לחם:
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''בעיית הפליטים לא נוצרה כתוצאה מרעידת אדמה, סערה, הר געש או שיטפון, יש גורם שיצר אותה. לפני שמדברים על הדין הבין-לאומי צריך להגדיר את אחריותו של הגורם הזה ועל ישראל לשאת באחריות. למקבל ההחלטות הפלסטיני אין זכות לקבוע את גורל הפליטים ורק הפליט יכול לקבוע את גורלו בעצמו. אין זו זכות בין-לאומית. לפליט שמורה הבחירה לחזור לשטח ישראל, לחזור לפלסטין או להישאר במקומו ולכל סעיף יש פיצוי. לא שיבה או פיצויים אלא שיבה ופיצויים. אם ישראל תכיר באחריותה והעולם ירצה לפתור את המחלוקת צריך ליצור מנגנון בין-לאומי שישא בנטל. להערכתי אנו מדברים על 140 מיליארד דולרים.''
_new_ הוספת תגובה



יועץ ערפאת לשעבר: דרושה אינתיפאדה שלישית
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסאם אבו שריף ששימש יועץ ליו''ר הרש''פ לשעבר, יאסר ערפאת, טען כי נוכח הקיפאון בתהליך המדיני, על הפלסטינים לצאת לאינתיפאדה שלישית ואחרונה כדי להשיג את חירותם ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים.

[אל-חיאת אל-ג'דידה (רש''פ), 6.8.09]
_new_ הוספת תגובה



בכיר באש''פ: לקדם יחסים עם איראן
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:46)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבר הוועד הפועל של אש''פ, ד''ר אסעד עבד אל-רחמן, קרא לקדם את היחסים בין אש''פ (ובראשו תנועת הפת''ח) לבין איראן המנסה להרחיב השפעתה באזור באמצעות בריתות.

[אל-קדס (ירושלים), 6.8.09]
_new_ הוספת תגובה



אל-קדומי: בכירי הרש''פ מושחתים ונלחמים באנשי ההתנגדות
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:49)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזכיר תנועת הפת''ח, פארוק אל-קדומי, הנעדר מוועידת התנועה, טען כי יו''ר הרש''פ, מחמוד עבאס ובכיריה נלחמים באנשי ההתנגדות ומשתמשים בכספי העם הפלסטיני למטרות פרטיות. הוא גם מתח ביקורת על קיום הוועידה תחת הכיבוש, בסמוך להתנחלויות ועל כך שאנשי פת''ח ותיקים מוחלפים ע''י צעירים חסרי ניסיון.

_new_ הוספת תגובה



בכיר בפת''ח: לגבש ברית אסטרטגית בין פת''ח לאיראן
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:54)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכיר בפת''ח במזרח ירושלים, חאתם עבד אל-קאדר, קרא לגבש ברית אסטרטגית בין תנועת הפת''ח לבין משטר המהפכה האיראנית על רקע המבוי הסתום במו''מ בין הרש''פ לישראל והסכנות לירושלים. הוא הדגיש כי דבריו נאמרים בשם תנועת הפת''ח ולא בשם הרש''פ.

[אל-קדס (ירושלים), 2.8.09]
_new_ הוספת תגובה



תארים אקדמאים לאסירים פלסטיניים מטעם האוניברסיטה הפתוחה בישראל
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 14:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תושב מחנה הפליטים אל-עאידה בבית לחם, מחמוד אבו סרור, המרצה עונש מאסר עולם בכלא בישראל, קיבל תואר MA במדע המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה בישראל. אתר גדודי עז אל-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, דיווח כי עד היום קיבלו כמאה אסירים תואר אקדמי מן האוניברסיטה הפתוחה בישראל.

_new_ הוספת תגובה



איראן: 8,000 דולר לכל משפחת נפגעים בעזה
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 15:02)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קרן השהיד של איראן, החלה להעביר, באמצעות מוסד הצדקה העזתי אנצאר, 8,000 דולר לכל משפחה שאיבדה את יקיריה או את ביתה במבצע ''עופרת יצוקה'' בעזה, בינואר 2009.

[פרס טי וי (איראן), 29.7.09]
_new_ הוספת תגובה



צאא'ב עריקאת, ראש מחלקת המו''מ ברש''פ אומר בועידת בית לחם:
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 20:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערבים רוצים להרוס את מדינת ישראל
ורק בגלל זה הם מדברים על עם פלסטיני
ומדינה פלסטינית
ועוד דמיונות שקר כדומה

ואצלנו יושבים גם כן
יהודים שרוצים להרוס את מדינת היהודים
כמו כותב שורות אלה
יש גם אחרים
כמו זה הטוען
כי זה לגיטימי להתנצר...
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
דוד סיון (שבת, 08/08/2009 שעה 22:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר שבמצח נחושה עוסק בדמגוגיה
מנסה להשמיץ את מי שתורמים למדינה
הרבה, הרבה יותר ממנו. כאלה תמיד
היו הנבלות שניסו לחבל.

למרות המאמצים הנבזיים שלך לא
תצליח להרוס את מדינת היהודים.
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
סתם אחד (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 0:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך דמיון מפותח עד כדי מצב הזייתי כדי לטעון שדוד סיון מטיף להתנצרות.

ספינר במאמציו לשבש כל שיחה הפך למטרד באתר. אילו לפחות אהב את הכתיבה
עצמה, אולי היינו נהנים משורות מעניינות פה ושם (כי גם למטרידים יש כשרונות
לפעמים - ראה החוכם מציון). אך במצב הנוכחי תגובותיו של ספינר, נכון לעכשיו,
חסרות מקצב, מחשבה ויכולת כתיבה, ומשרתות באופן מובהק רק את המטרה
הטרולית של שיבוש השיחה בכל מחיר.
_new_ הוספת תגובה



דוד לא מטיף להתנצרות,אבל עמיש כן
סתם אחד (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 19:36)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם מיכאל שרון.
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
סתם אחד (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 6:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל איזו מדינת יהודים אתה
מדבר?
זו שאתה טוען
כי זה לגיטימי להתנצר?
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
סתם אחד (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 7:02)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איפה הוא טוען שלגיטימי להתנצר?
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
דוד סיון (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 7:17)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שכמוך, ספינר, ממשיך השמיץ, לשקר
ולהפיק דמגוגיה נבזית לא מעוניין
בתשובת אמת.
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
סתם אחד (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 7:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוקא כן מעונין
ועוד איך
אבל אתה תמיד מתקיף ב-
מופרך
שקרן
נבזה
אני מבין שאתה כועס
אבל תנסה לראות
גם את הצד השני
קוצף ורוגז על
הכרזות ותגובות
שלך
הלוך
ושוב
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
דוד סיון (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 8:04)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר בנתיים כבר חזרת יותר מעשר פעמים על השמצה
שקר ודמגוגיה, נגדי אישית, על סמך אותה הזיה מופרכת
שלך. לי לא נותר אלא להדגיש את ההתנvגות הנבזית שלך.

הדברים הללו מבטאים בדיוק את מה שעושה הצד השני,
ספינר, הנוהג בנבזיות. זה רעיון מטופש ודמגוגי
לצפות מכל אחד, וגם ממני, להתייחס אחרת לבעלי
הרצון לבטא את סוג הדמגוגיה הנבזית הזה שוב, ושוב!
_new_ הוספת תגובה



ככלב. שב על קיאו ספינר שונה באיוולתו
סתם אחד (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 11:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמובן
איך אפשר לחשוב
אחרת
_new_ הוספת תגובה



''כְּכֶלֶב, שָׁב עַל-קֵאוֹ-- [ספינר], שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ''!
דוד סיון (יום ראשון, 09/08/2009 שעה 12:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תשובה לדוד סיון
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 11:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתגובותיך למאמרי למדתי עובדות היסטוריות חדשות ומופלאות :
1) במלחמת השיחרור לחם ב''יישוב'' (זהו הכינוי להתיישבות היהודית המחודשת בארץ-ישראל בעידן הציוני) עם פלסטיני, שהיה קיים כבר מתחילת המאה העשרים והיו לו כל המאפיינים של עם. ומלחמתו של העם הפלסטיני הזה היתה על טריטוריה שהיתה זה מכבר מזוהה מדינית כנחלתו הלאומית הבלעדית ומוכרת ככזו על-ידי עמי העולם האחרים. בטריטוריה הזו, ששם כבר היה לה אז והוא ''פלסטין'', עמד העם הפלסטיני, שהיה עדיין במצב של התארגנות, להקים בצורה מסודרת את המדינה הריבונית שלו בהסכמת האומות המאוחדות. יתר על כן : כל עמי ערב תמכו בכוונתו זו של העם הפלסטיני, ואלמלא ההפסד ליהודים במלחמת 1948 היתה ההקמה של מדינת פלסטין מתבצעת על יסוד העובדות האמורות.
2) את ההקמה של מדינת פלסטין הכשילה זרימתם של יהודים לטריטוריה הלאומית של הפלסטינים. היהודים פסקו זה מכבר להיות עם, ומאז חורבן הבית השני שרדו כקהילה דתית שהתפזרה בארצות העולם ובכל היבשות שלה. אמנם אי-שם בעבר הקדום הובטחה הארץ לאבות הקהילה הזו, אך ההבטחות המתועדות בתנ''ך, אינן מצדיקות את שיבת צאצאיהם אליה אחרי כאלפיים שנה ולא את דרישתם להכיר ב''ציון'' - כפי שטוען מבקר-הספרות התמהוני יוסף אורן - כ''נחלתו הלאומית של העם היהודי''.
3) כאשר כיוונה התנועה הציונית את הגירת היהודים לארץ-ישראל, לא התכוונה לגבולות ההבטחה לאבות וגם לא לגבולות של מלוכת בית דוד, אלא לעצם ההתנתקות מהגלות. ולכן צודק דוד סיון באומרו בביטחון מוחלט, שהציונות לא הגדירה מעולם בתחומי ''ארץ-ישראל'' את הארץ בשלמותה. ומכאן משתמע שאין לעם היהודי שום הצדקה לחרוג מהגבולות הזמניים שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת 1948. ואילו נעצרה מלחמת השיחרור בין נחל רובין לנחל חדרה, היה עלינו להשלים עם גבולות מדינת ישראל בין שני הנחלים הללו. (על כך עונה יוסף אורן : חיפשתי בכתבי ההוגים של הציונות ולא מצאתי אצלם זיהוי של ''ציון'' או ''ארץ-ישראל'' עם המרחב של מדינת-ישראל בגבולות שביתת הנשק, גבולותיה של המדינה בין השנים 1967-1948. מכאן שבמושגיהם גבולות ארץ-ישראל, שבה אמורה לקום ''מדינת-היהודים'', היו הגבולות של מלכות בית דוד. ומשום כך רכשו גואלי הנחלה הלאומית בתקופת העליות קרקעות בכל רחבי הגדה המערבית, מן הירדן ועד הים התיכון וגם בגולן וגם בבשן, והקימו עליהן ישובים בפיזור המעיד את מושג ''ארץ ישראל'' שעל-פיו פעלו).

אני יכול, כמובן, להמשיך בתיאור אירוני זה של ההיסטוריה המשופצת שאתה מחזיק בה, דוד סיון, אך אעצור כאן, ואחזור ואטען שעל-ידי העתקת הוויכוח אליה, הסטת את הדיון במאמרי מהספרות אל ההיסטוריה. כ-‏150 תגובות נאספו עד כה על ארבעת חלקי המאמר ''השאננים לציון'' ורק בודדות מהן התייחסו אל המידע הספרותי שחשפתי בו.

ולכן אחזור על המידע הזה בקצרה :
1) בספרות של שנות המדינה התפתחה מאוד היצירה הפוליטית, שהיא סוגה ספרותית לגיטימית לחלוטין, ואין לטעון נגדה. בבדיקה רעיונית - שהיא מצומצמת, אך הכרחית אם מבקשים להבליט את ההשקפה הפוליטית שמבוטאת ביצירות הנכתבות בסוגת הסיפור הפוליטי-אקטואלי - מתגלה תופעה של אוניפורמיות רעיונית. רוב הסופרים (מחבריהם של ''אלף ספרים'', כפי הגדרתי את מספרם המשוער) מבטאים עמדה שהיא בעיני עמדה דפיטיסטית מבחינה לאומית-יהודית-ציונית, ולכן מחלישה ''את מעמדה של המדינה בדעת הקהל בעולם ומקשיחה את מדינות-ערב בעמדת הסירוב המסורתית שלהן להצעות השלום של מדינת-ישראל''.
2) מתמיה שעמדת השאננות לציון לא התחילה בתוצאות מלחמת 1967, אלא בטענת הנישול שהעלה ס. יזהר בסיום מלחמת 1948. מיזהר צמחה אפשרות בלתי-מוכרת עד אליו בהגות הלאומית שלנו, לפיה ניתן לאהוב את הארץ ולחוש תחושה פנתיאיסטית לנופיה, ובה בעת להתכחש לתרבות היהודית לדורותיה, שעל חזונה וערכיה מבוסס החזון הציוני הקשור כולו בארץ-ישראל, נחלתו הלאומית של העם היהודי, ובכינוסו מחדש של העם היהודי בשלמותו בה (''שלילת הגלות''). היה זה משה שמיר שהציע את האפשרות הציונית הקלאסית : אהבת הארץ משום שהיא המולדת רק של העם היהודי, שאין לו מולדת אחרת ורק בה הוא יכול לממש את שאיפתו לריבונות שתבטיח את המשך קיומו בהיסטוריה.
3) אחרי הניצחון במלחמת ששת-הימים, מלחמה שמטרתה היתה לחסל את מדינת היהודים הזעירה מגבולות מפתים לכיבושה - (גבולות אלה הינם, דומים, מעלים על הדעת, מסוכנים כ''גבולות אושוויץ - בין שכך ממש אמר אבא אבן ובין אם מדבריו השתמעה הסכנה שאליה התכוון בדברו על גבולות הסכמי שביתת הנשק משנת 1948) - פסעו סופרים מהשמאל הציוני (איש מהם לא נחשד על-ידי כבלתי-פטריוטי) במסלול של יזהר והוסיפו לטענת הנישול שלו משנת 1948 את האשמת ''הכיבוש'' משנת 1967.
4) טענת המאמר היתה שהסופרים ''השאננים לציון'' גייסו את יצירותיהם ליצירת השפעה על דעת הקהל בארץ (ובתרגום לשפות אחרות : גם על דעת הקהל בעולם) לתמוך בנסיגה לגבולות ''הקו הירוק'', שלדעתי הם גבולות שסותרים את מושג ''ארץ ישראל'' בתרבות הלאומית שלנו וגם את מושגיה של הציונות על היקף הריבונות של מדינת היהודים במולדתו ההיסטורית של העם היהודי. בעשותם כך דירדרו סופרים אלה את יצירותיהם לרמה של ספרות דידקטית צפויה ובלתי-מעניינת. רוב היצירות שפירסמו משנות השמונים ואילך היו אלגוריות קלושות ודלות ערך מבחינה ספרותית, שהצפינו מאחורי עלילות משפחתיות ומתחים בין בני המשפחה את פתרון הנסיגה לגבולות משנת 1948.
5) וגם בכך לא הסתפקו, אלא פנו לנתץ מיתוסים לאומיים מתקופת האבות, מתקופת העליות וגם מתקופת מלחמת השיחרור, שבהם מובע החזון היהודי-ציוני לקיים את הנחלה הלאומית בבעלות העם היהודי. בחלק האחרון של המאמר הדגמתי כיוון שהוא ממש בלתי-לגיטימי מנקודת ראותה של הציונות : לנסות הצעות חלופיות למדינת ישראל הקיימת.

משום מה נדמה לך, דוד סיון, שסקירת המגמה של השאננות לציון בספרות הישראלית המוכחת מכתבי הסופרים המוכרים ביותר שלה, היא פעילות תועמלנית. האשמת אותי שוב ושוב שטפלתי על הסופרים את עמדת ''השאננות לציון'' ושבכך השמצתי אותם. אילו טענת שפירשתי לא נכון את יצירותיהם, או שחטאתי בהוצאת מובאות מהקשר שלהן - ניחא. אך לטעון שאסור לקורא (ומבקר-ספרות הוא למעשה קורא, אף כי שיטתי, מעיין ובעל יכולת אבחנה) להגיב על כתיבה פוליטית (ואני מקווה שאינך חולק שהמסה ''השאננים לציון'' הוכיחה זאת) בביקורת שטיעוניה אף הם רעיוניים, הגם שהם נובעים מהשקפה פוליטית אחרת -זה מוזר מאוד. הביקורת רשאית במקרה זה - ולדעתי חייבת - להתמודד עם הסיפור הפוליטי באמצעות ויכוח עם רעיונות פוליטיים המבוטאים בה. וכך בדיוק עשיתי.

להערכה נכונה של המסה ''השאננים לציון'' עליך, דוד סיון (ועל שאר המשתתפים בוויכוח על תוכנה), להתרכז במידע הספרותי שנחשף בה על המגמה השלטת כיום בספרות הישראלית. עליך לבטא בוויכוח איתה את מסקנותיך כקורא מהמידע הזה, על המגמה בכללה ועל הסופרים שמבטאים אותה, ועליך לתרום את שיפוטך למידת הסכנה או התועלת ממנה למאבק של עמנו על זכויותיו בארץ-ישראל.

יוסף אורן - מחבר המסה ''השאננים לציון בספרות הישראלית''.
_new_ הוספת תגובה



תשובה ליוסף אורן: לא למדת!
דוד סיון (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 14:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אתה נהנה להמשיך לכתוב טענות מופרכות שקשורות בעובדות ההיסטוריות על ארץ ישראל. כאילו שזה יעזור לך במשהו. כמובן שזה לא יעזור לך לשכתב את ההיסטוריה באמצעות הצהרות תלושות כפי שניסית בארבעת המאמרים בסדרה. בכל מקרה הטענה שלמדת משהו היא מופרכת. בשלושת הסעיפים הראשונים הצגת תיאורים ''אירוניים'' מופרכים, אם כי ערבת כמה פרטים שכן כתבתי. לדייסה שבישלת, למסקנות האירוניות המופרכות, אינך יכול למצוא כל אסמכתא בדברים שכתבתי - הן יציר דמיונך התעמולתי-ההזוי.

עד עכשיו סירבת להתמודד עם טענות מבוססות שהצגתי ביחס לעובדות היסטוריות הקשורות בארץ ישראל. כל מה שעשית זה הצגת סילוף של הטענות האלה שבנבזיות כינית 'אירוני'. בחרת להתלוצץ על חשבוני באמצעות סילוף ולפזר הזיות במקום להתמודד הביקורת.

ב. היה לך בסיס קטן מאד לילל את טענת ההסטה המופרכת שלך. אבל ברגע שהופיע הסיכום לחלק ד', שבמרכזו הכחשת עובדת קיומו של העם הפלשתינאי ללא קשר לתוכן המאמר, הרי שברור שאין לסדרה הזאת שום מטרה אחרת אלא תעמלותית: כאשר מפזרים הצהרות בלי שום אסמכתא או הסבר הרי שמדובר בנושא שלך הוא תעמולתי.

ג. כבר כתבתי מספר פעמים שההגדרה שהצגת למושג ''השאננים לציון'' היא מופרכת בעליל. לכן במקום להציג פרשנות הזויה של הדברים שכתבתי כאן עדיף, שתנסה להראות שיש בסיס כלשהו לשימוש במושג הזה. עד אז הוא מושג נבזי לדעתי, שמשמש אותך להשמיץ סופרים בגלל השקפת העולם ההזויה שלך (הזויה כי כפי שהצגת אותה היא מבוססת על דמיון ולא על עובדות).

ד. כבר הבהרתי מדוע אני מתייחס בספק גדול לאותם קטעים שמתייחסים לתוכנם של הספרים שנזכרו בסדרה. דבר אחד אני בטוח: טענתך שאתה עורך ויכוח עם הרעיונות הפוליטיים המבוטאים ביצירות האלה היא מופרכת בעליל.

-----

מתברר שהאג'נדה שלך היא פוליטית ושאתה מוכן להשמיץ את מי שמעלה ספקות במקום להראות שהיא מבוססת. בגלל ההתמקדות בתעמולה איכות ואמינות ההתייחסות שלך לספרים מוטלת בספק. מאחר וכאשר אתה מתייחס לטענות ולביקורת שלי אתה עושה זאת באמצעות סילוף דברי, קשה לחשוב שאתה מנסה להמנע מכך ביחס לסופרים.
_new_ הוספת תגובה



תשובה ליוסף אורן: לא למדת!
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 21:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מוצא בטענותך שמץ.
_new_ הוספת תגובה



תשובה ליוסף אורן: לא למדת!
סתם אחד (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 6:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האובססיה האוטיסית של השמאל
להיות צודק בכל מחיר -
ובקולניות ראויה לשבח הריאות -
שמדינות אירופה משלמות
כדי למצוא חן בעיני העולם
המוסלמי- ערבי
לא תירפא היום ולא מחר
צריך להמתין עד שהאנשים
האלה יתחלפו
בדיוק כמו
בבג''ץ
שרוצה מדינה של כל תושביה
ולא מדינה יהודית
זה לגיטימי -
כמו שאומר סיוןן
בדיוק כמו להתנצר
_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים של ספינר
דוד סיון (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 6:50)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספינר, כבר למדנו, אוהב לטפח שקרים והזיות.
לכן הוא קם בבוקר ומוסיף עוד שקרים נבזיים.

כך הוא משלם על התנהלותו הגלותית...
_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים של ספינר
סתם אחד (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 9:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה השקפת העולם שלך
אמורה להיחשב אמת
ושל אחרים שקר?
ועוד נבזה?

האם יש שקר גדול יותר
מהצורה שבה אתה מציג את כל
העולם
כמופרך?
ורק מפני שהמוסלמים והאירופאים חושבים
ומוכנים לשלם ליהודים
בעבור זה?
_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים והדמגוגיה של ספינר
דוד סיון (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 11:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השקפת העולם שלי לא הוצגה כאן
לכן כל ההתייחסות שלך בנויה על
שקרים שהמצאת מהמוח ההזוי-הנבזי
שלך. השקרים האלה הם הבסיס
לדמגוגיה הנבזית.
_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים והדמגוגיה של ספינר
סתם אחד (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 22:21)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השקפת העולם שלך כן הוצגה
פה
כאשר טענת כי זה לגיטימי להתנצר
עניתי לך בענין
_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים והדמגוגיה של ספינר
דוד סיון (יום שישי, 07/08/2009 שעה 5:43)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם בעבר לא ענית לעניין וגם כעת.
אתה ממשיך בשקרים ובדמגוגיה. בעבר
טרחתי להסביר לך מדוע מדובר בשקרים
ובדמגוגיה זה לא עזר לכן רק אציין:
''כְּכֶלֶב, שָׁב עַל-קֵאוֹ-- [ספינר], שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ''.
_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים של ספינר
סתם אחד (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 22:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



על אוסף השקרים של ספינר
דוד סיון (יום שישי, 07/08/2009 שעה 5:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרמזים כאילו האלימות והנבזות שספינר
משדר קשורה ביהדות הם עוד תרגיל מטופש
בחוכמולוגיה.

ספינר נושא את שם היהדות לשווא. הרי
ספינר לא מקיים הצווי הפשוט:
''לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר''.
_new_ הוספת תגובה



מבקר ספרות או ימני בגרוש?
ע.צופיה (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 20:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במאמר השלישי בסדרה,ביקש ממני ומאחרים מר אורן שנחכה למאמר הרביעי והמסכם.
חיכינו.
אך מר אורן, לא ציפינו לבדיחה שכותרתה ''השאננים...(חלק ד')''.
יתכן שאתה מבקר ספרות רציני,אך כהוגה דעות ימני אתה נשמע כמו תקליט חרוט וחרוק של ברוך מרזל וידידו בן-גביר.
לא ''השאננים לציון'' אינם קוראים ומבינים את המציאות הפוליטית במיוחד בעשרים השנים האחרונות. אתה, מר אורן ,אינך מבין אותה, או שנעצרת אי-שם לפני ''ועידת מדריד'' שישראל השתתפה בה,תוך כדי הכרה באש''ף ובעם הפלשתינאי שהוא מייצג על ידי ראש בממשלה הימני ביותר שהיה בישראל- מר יצחק שמיר.
להזכירך: מנחם בגין ''נתן'' אוטונומיה לתו7שבי יו''ש, מי לפי דעתך חי ביו''ש? צאצאי הפרושים מבית שני? או מגורשי ספרד? או אולי אנשים שנולדו בארץ הזו ודתם מוסלמית? והם רואים במקום הולדתם, פלשתין בשפתם, כארצם?
יצחק שמיר, שירש את מנחם בגין, בחריקת שפתיים ישב מול סעיד עריקאת( שמשתתף בימים אלו בועידת הפת''ח בבית לחם) בועידת מדריד ודנו בגורל חבל הארץ שמכונה בפינו יהודה ושומרון ומכונה בפיהם פלשתין ובגורל יושביו, היהודים והמוסלמים.
מר אורן, לך תלמד קצת היסטוריה עכשווית מזרח תיכונית ותחזור אלינו בסדרת מאמרים.
בינתיים ,שמור לעצמך את גמגומך הפוליטים, הם לא ''מוסיפים''לך.
_new_ הוספת תגובה



השאננים...(חלק ד')
סתם אחד (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 21:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין הרים וגבעות, ישנו עמק מופלא, שבו הד שעולה מתוכו עונה על כל שאלה ומשאלה.
אל העמק הזה הגיע צעיר לבקש עצה מההד -
מה עליו לעשות וכיצד לנהוג עם נערתו.

''הד יקר, מזמן רציתי להתייעץ איתך, אתה ודאי יודע על מה''.

''עלמה... עלמה... עלמה...''

''צדקת ההד, פגשתי בחורה נאה''.

''אהה... אהה... אההה...''

''אך עדיין לא אדע מה שאיפתה''.

''אתה... אתה... אתה...''

''אמור לי ההד, מה היא רוצה כשהיא מצטבעת?''.

''טבעת... טבעת... טבעת...''

ומה היא תאמר לי אחרי שנתחתן?

''תן... תן... תן...''

''מה היא תרצה שאביא לה?''.

''וילה... וילה... וילה...''

''האם היא תכבד אותי, בעלה, ותשמע בקולו?''.

''לא... לא... לא...''

''תגיד, מה היא תרצה, את כל הרגלי לתקן?''.

''כן... כן... כן...''

''וכשארצה לתת לה תכשיט, מה היא תרצה לדעתך, כסף או זהב?''.

''הב... הב... הב...''

''מה צפוי לאדם כמוני?''.

''עוני... עוני... עוני...''

''ומה יהיה גורלי לאחר שאת חיי על מזבח הנישואים אקריב?''.

''ריב... ריב... ריב...''

''ואיך אעמוד מול כל הדרישות?''.

''שוט... שוט... שוט...''

''ומה יהיה בסוף גורלי, התוכל לי לומר?''.

''מר... מר... מר...''

''ובכן, ההד, אם כך כדאי לי להינשא?''.

''נסה... נסה... נסה...''

''ואיך יהיו חיי ללא הנערה?''.

''רע... רע... רע...''

''אז איך זה להיות נשוי?''.

''אוי... אוי... אוי...''
_new_ הוספת תגובה



השאננים...(חלק ד')
ע.צופיה (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 21:58)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מה מניע את הימין''
''מין....מין...מין..''

''ומה מניע את השמאל''

''האל....האל...האל..''

''פלשתינאים?''

''נאים...נאים...נאים''

''ישראלים?''

''אלים....אלים...אלים...''

''אז מה לעשות?''

'' שלום....שלום...שלום''
_new_ הוספת תגובה



השאננים...(חלק ד')
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 9:09)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עין
אתה משחק בגדול
לידים של
יוסלאלאך
תבדוק את
הקואורדינטות שלך
_new_ הוספת תגובה



השאננים...(חלק ד')
ע.צופיה (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 9:22)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסוף הוא סתם פלשתינאי, שכיר חרב תעמולתי.
ערכו ,אם אתה מודע את מי הוא משרת, כקליפת השום.
אני מביע את דעותי האישיות בלי ''לעשות חשבון'' לצד זה או אחר בויכוח הפוליטי.
אני מאמין שיש עם פלשתינאי, שיש מקום וצורך במדינה פלשתינאית ןמנגד מאמין שלעיתים לא-רחוקות יש צורך לאושש את הזרוע החזקה והארוכה של מדינת ישראל.
איני מתייחס לשטויות של יוסוף ולכן אין ביני לבין ידיו כל קשר.
_new_ הוספת תגובה



השאננים...(חלק ד')
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 20:35)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוץ ממין שהולך טוב עם ימין
שום דבר לא מתחרז לך.

לפלסטינאים הייתי מדביק
''נעים... נעים... נעים ... ''
(מזרחה)
כי הם אוהבים ''ע''
צופיה או לא צופיה.
_new_ הוספת תגובה



gg
סתם אחד (יום שלישי, 04/08/2009 שעה 22:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 1:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסף אורן נותן לחיי המדינה 1948-1967
בגבולות הקו הירוק את הכותרת
'גבולות אושוויץ', ובכך חושף שוב וביתר שאת
(בהשוואה למאמרים הקודמים בסדרה)
את המבנה הדמגוגי של 'מחקרו'.

ראשית,
אבא אבן, אשר אותו מצטט כאן יוסף אורן
ללא הבאת המקור, כנדרש במקרים כאלה, אמר את
הדברים כנראה בגירסת מקור שונה ממה שמביא
יוסף אורן, בראיון בו ניסה להגן על עמדת ממשלת
ישראל נכון ל-‏1969 לגבי חזרה לגבולות הפסקת
האש (מה שסותר לחלוטין כמובן את הטענות שהועלו
לא מזמן באתר כאילו ישראל הציעה לכונן מדינה פלסטינית
או להחזיר את השטחים מיד עם סיום מלחמת ששת הימים).
הנה גירסתו של רוביק רוזנטל להסטוריה של הציטוט:

''אושוויץ. הסמל המוחלט, הקשה מכולם, של השואה. נשלף בהקשרים מיוחדים. בראיון ל''דר שפיגל'' ב-‏69' התגייס שר החוץ אבא אבן להדוף תביעה לחזור לגבולות 67' ואמר: ''מפת יוני... מזכירה לנו במידה מסוימת את אושוויץ''. מכאן נולד הביטוי ''גבולות אושוויץ'', והוא נותר ברטוריקה הישראלית...''
אבא אבן מתהפך כמובן בקברו בכל פעם שמתחזה למבקר ספרות
כיוסף אורן בוחש בקלחת הפוליטיקה הישראלית ומתהדר בציטוט
כנראה לא מדויק ולכן גם לא ציטוט פרופר מדבריו של אבן כדי 'להוכיח'
נקודה המנוגדת תכלית הניגוד לעמדותיו של אבא אבן בנושא השלום
עם מדינות ערב וכמובן האוכלוסיה הפלסטינית ביהודה שומרון ועזה.

אבא אבן היה יונה פוליטית אם אי פעם היתה בישראל (אחת הסיבות
שנדחק לקרן זווית בשנות פעילותו המאוחרות).

שנית,
החיים בישראל בשנים שבין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים,
לא היו שנים של חיים בהסגר או גטו בשל איומים חיצוניים, למרות
ה'סכנה' שסגירת מיצרי טיראן היוותה עבור ישראל בזמן מסוים: ישראל
של גבולות הקו הירוק היתה מדינה שלווה יחסית, שעסקה בפיתוח מואץ
של משק וחברה בקנה מידה שלא היה מוכר עד אז בעולם. בתוך שנות דור
אחד נוצרה מדינה מפותחת. ושררה אז בארץ אווירה של חופש ותרבות
אשר סרט כדוגמת 'שלושה ימים וילד' למשל מייצג נאמנה.
לא 'אושוויץ' ולא בטיח.

חטא לכן יוסף אורן בשני החטאים החמורים ביותר שאיש ספרות מקצועי
יכול לחטוא בהם (או שלושה):
1. ציטוט שאינו ציטוט מדויק.
2. הבאת הציטוט כדי לתמוך בעמדה שבעל
הציטוט היה מסתייג ממנה לחלוטין ובבחילה,
- חטא ההוצאה מההקשר המקורי.
3. שימוש נוסף בציטוט הלא בדוק, המוצא מההקשר
המקורי של עמדות אומרו והנסיבות של הזמן, כדי לצייר
תמונה מסולפת של תקופה חשובה בתולדות הישוב בארץ
(1948-1967). -חטא הסילוף ההסטורי.

וכמו שכבר אמרנו, לא אושוויץ ולא בטיח.
אם גטו אז אולי גטו יהודי בסגנון ההתכנסות
של יהודים לא מוסריים שזעקתם זעקת הפריץ
הנגזל. רק 'מבקר ספרות' היה חסר להם.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 1:32)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצאתי ציטוט מפורט יותר של דברי אבא אבן, המסתמך על פרסום בג'רוזלם פוסט
(לא המקור הכי מהימן, אך סביר):

The following statement by Abba Eban was cited in the Jerusalem Post of August 18, 1995 by Jerusalem Post columnist Moshe Kohn:

''We have openly said that the map will never again be the same as on June 4, 1967. For us, this is a matter of security and of principles. The June map is for us equivalent to insecurity and danger. I do not exaggerate when I say that it has for us something of a memory of Auschwitz. We shudder when we think of what would have awaited us in the circumstances of June, 1967, if we had been defeated; with Syrians on the mountain and we in the valley, with the Jordanian army in sight of the sea, with the Egyptians who hold our throat in their hands in Gaza. This is a situation which will never be repeated in history.''
- Abba Eban, Israeli Statesman, in Der Spiegel, November 5, 1969
(with thanks to Dr. Aaron Lerner and to Clarence Wagner for locating this item)
http://www.mefacts.com/outgoing.asp?x_id=10191

ברור גם מציטוט יותר מדויק זה, שהשימוש במונח 'אושוויץ' נעשה
בהקשר של 'מה היה קורה אילו ישראל הפסידה במלחמת ששת הימים'.
באותה תקופה ישראל החלה רק לפתח את משנת ה'עומק האיסטראטגי'
שלה, כמנוף לאי עזיבת השטחים. עם מלחמת המפרץ הראשונה, והטילים
העיראקיים מתפוצצים בשיכון בבלי, ירד כל הנושא של עומק איסטראטגי
מהפרק ללא שוב. ולכן גם ההשוואה של אבא אבן ז''ל עם אושוויץ אומללה ככל
שהיתה כבר מזמן איבדה כל תוקף.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 1:40)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועוד גירסה (אולי יותר מדוייקת):

There was a time when the mention of 1967 lines was met with nothing more than one version or other of Abba Eban's 1969 comment to the German newspaper Der Spiegel:
''We have openly said that the map will never again be the same as on June 4, 1967. For us, this is a matter of security and of principles. The June map is for us equivalent to insecurity and danger. I do not exaggerate when I say that it has for us something of a memory of Auschwitz.''
Many of those who cite the ''Auschwitz borders'' quote as a bulwark against giving up all occupied territory, conveniently forget that Abba Eban was an outspoken and unabashed dove.
Many of those who oppose territorial compromise of all kinds turn a blind eye to Abba Eban's comment that an Israel which refuses to consider ceding land is ''tearing up its own birth certificate.
''Israel's birth is intrinsically and intimately linked with the idea of sharing territory and sovereignty,'' Eban declared.
It's important to note that in an era of land-for-Qassams in Gaza and deadly Palestinian internal strife, any accord over borders is a distant prospect at best.
http://74.125.47.132/search?q=cache:O02ad6VSxtsJ:www...
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 3:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שני הציטוטים אכן זהים, ומשניהם ניתן להסיק שאבא אבן לא השתמש בביטוי
'גבולות אושוויץ' שמצטט יוסף אורן.

מה שכן נאמר כנראה זה:
The June map is for us equivalent to insecurity and danger. I do not exaggerate when I say that it has for us something of a memory of Auschwitz.

בתרגום חפשי לעברית, אבא אבן אמר, שמפת יוני 1967 יש בה משהו משום
הזכרון של אושוויץ עבורנו היות והיא אינה מבטיחה את בטחוננו.
_new_ הוספת תגובה



טענה זו שלך היא פלפול שווא או בלבול שווא
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 23:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכי מה ההבדל בין גבולות ש''מזכירים לנו את אושוויץ'' ובין הקביעה שלא שנסיגה לגבולות 67' הם 'גבולות אושוויץ'?

עצם הכנסת אושוויץ ומה שהיא מזכירה לו ולנו קובעת שמבחינת אבא אבן נסיגה לגבולות 67' תביא לחיסולם של היהודים בארץ ישראל.

אני חייב לציין שהבחנתו החכמה של אבא אבן נותרת נכונה ונאמנה למציאות של היום, כאשר רק בימים אלה התקיימה ועידה של תנועת הפתח שהחליטה שהפתח לא יכיר במדינת ישראל ויעמוד על קיום 'זכות השיבה'. מה זה אם לא ניסיון (ואני מקווה שנסיון סיזיפי) פלסטיני להפוך את ישראל של 67' לאושוויץ?

הפילפולים שלך ויותר נכון הבילבולים שלך משפיעים רק עליך.
_new_ הוספת תגובה



גבולות אושביץ -( ע''פ פרלמן בדיון מ 2002)
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 4:50)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתוך ''לא יעלה על הדעת - ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון'' של רפי מן, ע''מ 65.

''בניסיון להסביר את התנגדותה של ישראל לדרישה לחזור לקווי ה- 4 ביוני 1967 - הגבול שקדם למלחמת ששת הימים - אמר שר החוץ אבא אבן בראיון שפורסם בשבועון הגרמני דר שפיגל ב- 27 בינואר 1969: 'אמרנו בגלוי שמפת הארץ לעולם לא תיראה שוב כפי שהיא היתה ב- 4 ביוני 1967. בשבילנו זה עניין של ביטחון ושל עקרונות. מפת יוני מזוהה בשבילנו עם חוסר-ביטחון וסכנה. לא אגזים אם אומר שהיא מזכירה לנו במידה מסויימת את אושוויץ'''.

אבל כמו תמיד, אף אחד לא מצטט במדוייק. יצחק שמיר למשל, במאמר שפרסם ב- 7 במאי 1993 ב''ידיעות אחרונות'' כתב ''היה ברור לרוב הגדול של האזרחים שלא נחזור שנית לגבולות החנק, שהמתון מכולם, אבא אבן, קרא להם קווי אושוויץ''. גם גולדה מאיר ומנחם בגין ניכסו את השואה לרוב. מנחם בגין, ערב מלחמת של''ג אמר בישיבת הממשלה בביתו כי ''אתם יודעים מה עשיתי, ומה עשינו, כדי למנוע מלחמה ושכול, אבל גורלנו הוא שבארץ אין מנוס מלהילחם במסירות נפש. האלטרנטיבה היא - אושוויץ. החלטתנו ברורה - שלא תהיה עוד אושוויץ'' (רפי מן מצטט את שמעון שיפר, ''כדור של''ג'', עמ' 92).
_new_ הוספת תגובה



גבולות אושביץ -( ע''פ פרלמן בדיון מ 2002)
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו ספירו שר''י מציין זאת
תגובה 17869
_new_ הוספת תגובה



גבולות אושביץ -( ע''פ פרלמן בדיון מ 2002)
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 21:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שיש לך אובססיה לאבא אבן ולאושוויץ. לא חשוב איך שתגלגל את זה אבא אבן כן אמר שנסיגה לגבולות 67' הם אושוויץ. כנראה שהוא לא אמר את זה פעם אחת לעיתונאי, אלא חזר ואמר זאת מספר פעמים, כולל בעצרת או''ם אחת וראיון בחדשות שבת בקול ישראל.

אבל אני מתרשם מדבריך שאתה מוכן לנסיגה תמורת איזשהו ''אושוויץ לייט''. העיקר הנסיגה עד למילימטר האחרון של תביעת השמאלנים.
_new_ הוספת תגובה



מה אתה מנסה להתחכם?
סתם אחד (יום חמישי, 06/08/2009 שעה 0:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי שבודאי אבא אבן מתכוון שלאושוויץ אם היינו מפסידים במלחמת 67' !
לכן הוא הקפיד לטעון שאלה גבולות מסוכנים כמו אושוויץ ולכן עלינו לתקן את הגבול מזרחה יותר.

מה לא מובן לך?

עומק אסטרטגי הוא יתרון ונכון גם בימינו אלה.
דווקא 'הטילים של עיראק' והאיום האיראני מחזקים את הצורך שלנו לשליטה על שטח גדול יותר.
_new_ הוספת תגובה



''אבי שושלת חדשה של ממזרות וממזרים''
אריק פורסטר (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שמח לראות שמר אורן דואג לטהרת הגזע. בושה אין בך, אני מניח.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית של הגאון מלוס אנג'לס
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:06)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממש , אבל ממש מיותר להחיל את השטויות שלך לדיון שהתחיל להיות רציני.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית של הגאון מלוס אנג'לס
אריק פורסטר (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:10)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסגנון ידוע ומוכר, אך בעתיד, כדאי שתזהה את עצמך.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית של הגאון מלוס אנג'לס
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:28)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסגנון לא חשוב,גם הזהות- נקווה שהפנמת את המסר.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית
אריק פורסטר (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סגנונך באמת לא חשוב, אך זהותך חשובה מאד. היות ותרומותיך הן ברוב המקרים אויליות ומיותרות, קיים סיכוי שלו היית חושף את זהותך היית מוסיף בכך לרמת הדיון כאן.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 5:56)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראו, אריה עירן קם בחמש, ומנקד 'רווח-פסיק-רווח'.
ולכן הודעה משעה 5:06 שמופיע בה הניקוד הבא: ''ממש , אבל ממש מיותר...''
היא הודעה של אריה עירן. שאר הקללות באות בשעות כאלה מכיוונו של ספינר
היות והוא על שעון אמריקאי. לכן גם קצת מצחיק שעירן למשל מגלח את הרווחים
מהודעותיו האנונימיות בתקווה שלא יזוהה.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית
אריק פורסטר (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 6:04)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא משאיר גם את חותמתו בשגיאות הכתיב שלו.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 21:06)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואתה משאיר את חותמך, פורסטר היקר, בקלישאות מחורצות ומקומטות.
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 6:16)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותב אנונימי שכמותך
אין לי קושי להזדהות ואני עונה לפורסטר בחתימה .

אריה עירן .
_new_ הוספת תגובה



הארה מיותרת ואוילית
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 10:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהתכוונת לכתוב ''הערה'' מיותרת ואוילית.
וגם בכך הצלחת.
_new_ הוספת תגובה



נכון
דוד סיון (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 7:13)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהזדהות, אפילו בשם בדוי, מונעת אמירות לא ראויות
כי המשתתף ידאג לכבודה של הדמות-הזהות ולא ירצה שזה יפגע.

כאשר אדם מזדהה בשמו האמיתי הוא ידאג יותר לכבוד שמו. אבל
ישנם מקרים ידועים של מזוהים שנוהגים להתבטא בצורה שפוגעת
בכבודם.
_new_ הוספת תגובה



נכון
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 9:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[•]...
_new_ הוספת תגובה



נכון
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 21:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמתי לב שאתה מרבה לקלל אנשים שאתה לא מסכים איתם.
_new_ הוספת תגובה



נכון, ודאי שמת לב שאתה מרבה לשקר!
דוד סיון (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 23:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



נכון, ודאי שמת לב שאתה מרבה לשקר!
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 23:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה משקר שוב.
_new_ הוספת תגובה



ודאי שמת לב שאתה מרבה לשקר!
דוד סיון (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 23:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ודאי שמת לב שאתה מרבה לשקר!
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 23:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא צודק, דוד, אתה משקר.
_new_ הוספת תגובה



''אבי שושלת חדשה של ממזרות וממזרים''
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 9:02)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היערן שם חי כנראה בשכונה של קרחים
או שאינו יוצא מהיער
מה ליהדות ולגזענות?
כל אחד יכול להיות יהודי
למרות שהמשמעות היא גם עם
וגם דת
וגם לאום
תיסע לדרפור ותראה מה זאת
גזענות
_new_ הוספת תגובה



''אבי שושלת חדשה של ממזרות וממזרים''
סתם אחד (יום רביעי, 05/08/2009 שעה 17:01)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערה סארקסטית? קשה לי להאמין שאתה רציני.
_new_ הוספת תגובה



אתם מצוברחים? מצב רוחכם שפוף?
סתם אחד (שבת, 08/08/2009 שעה 20:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כן, שימו לב לאירועים הבאים....

ביחידת טיפול נמרץ בבוסטון, נרעשו מכך שחולים ששכבו במיטה מספר 3 נפטרו תמיד בימי ראשון,

בשעה 11 לערך, בלי קשר למצבם הרפואי.

הדבר התמיה את הרופאים ואף היו שסברו שזה קשור בדברים על-טבעיים.

איש לא הצליח לפתור את התעלומה ולהסביר מדוע מקרי המוות קרו בערך בשעה 11 בימי ראשון.

צוות מומחים מכל המדינה הגיע לבית-החולים לחקור את סיבת הפטירות.

ביום א' הראשון, דקות אחדות לפני השנה 11 בבוקר, המתינו כל הרופאים והאחיות בעצבנות

ליד מחלקת טיפול נמרץ כדי להיווכח במו עיניהם מהי סיבת התופעה הנוראה. חלקם אחזו בידיהם צלבי עץ, ספרי תפילה,

וחפצים קדושים אחרים כדי לגרש את השדים והרוחות.

בדיוק כשהשעון הצביע על 11:00, נכנס למחלקה 'פוקי' ג'ונסון, המנקה של יום א',

וניתק מהשקע את מערכת המכשירים הרפואיים תומכי החיים שליד מיטה מספר 3, כדי לחבר את שואב-האבק שלו.

עדיין המרגש מזופת?

קראו הלאה.

לאחר אסון כתם הנפט שנשפך באלסקה, נרתמה חברת הנפט 'אקסון' לשיקום בעלי החיים באזור האסון.

המחיר הממוצע של שיקום כלב-ים הגיע ל-‏80,000 $.

בטקס חגיגי, שוחררו שניים מבעלי החיים המשוקמים בחזרה לטבע,

לקול תרועות עידוד ומחיאות כפיים של הצופים.

כעבור רגע, לנגד עיניהם ממש, אכל לוויתן רוצח את שניהם.

אתם עדיין חושבים שיש לכם יום גרוע???

אישה חזרה הביתה ומצאה את בעלה במטבח, רועד בטירוף, כמעט משתולל בריקוד,

כשחוט מחובר ממותניו אל הקומקום החשמלי. בהתכוונה לדחוף אותו ולנתקו מזרם החשמל הקטלני,

היא חבטה בו בקרש שמצאה למרבה המזל ליד הדלת. היא שברה את זרועו בשני מקומות.

עד אותו רגע האזין הבעל בהנאה לווקמן שלו...

עכשיו אתם רגועים? לא?

שני חברי אגודה לשמירה על זכויות בעלי חיים הפגינו נגד האכזריות שבשליחת חזירים

לבית-מטבחיים בעיר בון בגרמניה.

לפתע השתחררו כל 2,000 החזירים ונמלטו דרך פרצה בגדר,

במנוסת בהלה מטורפת. שני המפגינים חסרי הישע נרמסו למוות.

מה? עדיין יש לכם יום חרא???

הטרוריסט העיראקי חייא ראחנג'ט לא הדביק מספיק בולים על חבילת פצצה ששלח.

היא חזרה אליו וחותמת ''להחזיר לשולח'' טבועה עליה.

הוא שכח שמדובר בפצצה, פתח אותה והתפוצץ לרסיסים. יש אלוהים?!

זהו זה. עכשיו אתם מרגישים יותר טוב ......?????
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי