אני גורס שפוליטיקאי זה מקצוע שדורש מיומנויות מסוימות ותכונות מסוימות. לא כל אחד מתאים להיות פעיל ציבור ולעומת זאת יש כאלה שנולדו לכך.

העיסוק בפוליטיקה קוסם לרבים, אך כאמור לא כל אחד מתאים לכך. בכדי לגשר על חוסר ההתאמה או על הדרך הארוכה שנדרש הפוליטיקאי לעבור עד הצמרת, נוטים רבים להבליט את המוניטין האישי שרכשו בעיסוק אחר כאילו הוא מעשי לפוליטיקה ולכן קצרה להם הדרך לצמרת. זה נכון לבעלי ניסיון בניהול כללי וציבורי בפרט, במסגרות כגון: צבא ומשטרה בדרגות גבוהות, במפעלים גדולים, בבנקים, בגופים ציבורים וכדומה.

זה למשל, אינו נכון לגבי סופרים, מחזאים, ציירים ואחרים העוסקים ביצירה. עם כל הכבוד לעיסוקם ולמוניטין האישי שצברו, זה אינו דומה כלל לעיסוק בפוליטיקה. לכן אני מתנגד לאותם הסופרים, שעל סמך המוניטין הספרותי שלהם הם מכתירים את עצמם למורי הדור ומטיפים לפוליטיקאים ולציבור בכלל כיצד לנהוג למרות שהידע הכללי והספציפי שלהם בנושא דל ביותר (למשל: עוז, שלו, יהושע ואחרים).

יוסף אורן בסדרת מאמריו האחרונה בפורום ''ארץ הצבי'' מתרעם גם הוא על תופעה זו. אך על אותו משקל ניתן להגיד שמבקר ספרות ויהיה בקיא ומפורסם ובעל מוניטין ככל שיהיה, אינו הופך לפוליטיקאי מיומן ועיסוקו בפוליטיקה תוך ניצול המוניטין האישי שלו (בביקורת ספרותית), דוגמת אותם הסופרים שהוא מתרעם עליהם, ראוי לגינוי.
יוסף אורן, במאמרו האחרון בסדרה זו, מעלה מספר עניינים שצורת הצגתם מעידה, לטעמי, על השקפת עולם שלא הושקע בה מחשבה רבה (בלשון המעטה). למשל:

1. אורן מציין כי לאחר שנת 1973 ניכרת מגמה של ''השמאלה'' אצל רוב סופרי ישראל באותה תקופה, דבר שבא לידי ביטוי ביחס להתיישבות ביש''ע, בסוג הפתרונות לסכסוך עם הפלשתינאים וביחס לזכויות על הארץ.
   בנקודה זו צריך להזכיר למר אורן כי לאחר מלחמת יום הכיפורים שארעה בשנת 1973 חל שינוי ניכר בהשקפת העולם של אזרחי מדינת ישראל כאשר מחד עלה הימין (לראשונה) לשלטון ומאידך נסוגה מדינת ישראל מכל חצי האי סיני עד המילימטר האחרון, דבר שלא עלה על הדעת בטרם מלחמה זו. לכן סופרי ישראל
   משקפים שינוי שחל בדעת הקהל.
2. מר אורן משתמש בהרבה סיסמאות סתמיות ובלתי מובנות. למשל: הכתמת צחותו המוסרית של דגלנו מהי צחותו המוסרית של הדגל? או למשל: דגל החרות הלאומית שהונף בתש''ח כולם יודעים שבשנת תש''ח הוקמה מדינת ישראל כישות לאומית עצמאית, אז מה המשמעות של המשפט הנמלץ הזה?
   האם מר אורן יהיה מוכן להסביר לנו את משמעות המשפטים מבלי לשלוח אותנו לקרוא את ספריו?
3. מר אורן האם תוכל להסביר ולפרט מהי ארץ-ישראל בשלמותה?
4. לדבריך זכויות הערבים על ארץ ישראל מתחילות עם כיבוש הארץ על ידי צלאח א-דין בסוף המאה ה-‏11, מדוע לא במאה ה-‏7?
   והאם כתוצאה מכך נוצרת סוג של תחרות על הזכויות, 800 שנה לעומת 3000 שנה. זה לא נשמע לך קצת ילדותי? מרוץ הזכויות על ארץ ישראל?
5. אתה מביא לנו את הפרשנות על מעשה ההורשה של אברהם אבינו לבניו כהוכחה לכך שבטרנספר של אנשים ממקום הולדתם ומגוריהם לארץ אחרת יש צדדים חיוביים. האומנם אתה מציע לנו, במאה ה-‏21 לנהוג לפי עקרונות מלפני 3500 שנה?
   האם אתה מציע זאת רק ליהודים ולפלשתינאים או שאתה חושב שגם היוונים והאיטלקים והגרמנים והצרפתים, טוב יעשו אם יאמצו צורות התנהגות והתנהלות מראשית היותם לעם?
   
   מה לדעתך היה קורה אילו הבריטים (ששלטו בארץ משנת 1918 עד 1948) היו, למשל, מאמצים את צורת ההורשה של אברהם אבינו בשנת 1936? כיצד היו נוהגים ביהודים ובפלשתינאים שחיו אז בארץ? למי היו מציעים לעזוב את הארץ?

מר אורן כמבקר ספרות אני נהנה לקרוא את מאמריך, אנא שמור על המוניטין שלך ועל תבזבז אותו על תחום שהיקף בקיאותך בו דל ביותר.
זכותך המלאה להביע את השקפת עולמך הפוליטית, אך אל תקשור זאת בעיסוקך העיקרי-ביקורת ספרות.
מה שאתה מטיף לסופרים אמץ גם לעצמך.

---