יין ישמח לבב אנוש [ב]

המאמר הקודם בסדרה נמצא כאן.

עפרה נזכרת בתנ''ך בפעם הראשונה בספר יהושע כעיר בנחלת בנימין ולידה נזכר כפר העמונה. אולם בעוד שבעמונה עד ימי אהוד אולמרט וחבר הפגרומיסטים שלו לא נודע על ארוע חריג הרי עפרה זכתה להקים מקרבה את השופט גדעון אשר גרש והשמיד את המדיינים העמלקים ויתר בני קדם שהמדבריות המזרחיים הקיאו מקרבם.

מה שכן, לפי מגילה חיצונית לבראשית שנתגלתה בקומראן הרי על הר בעל חצור שמעל עפרה ניתנה לאברהם ברית בין הבתרים – לזרעך אתן את הארץ הזאת. כמו כן כפי הנראה במרחב שבין עמונה להר בעל חצור לחם יהודה המכבי את קרבו האחרון אשר נפל בו מול בקחידס והמתיונים אשר איתו.

גדעון מופיע כחובט חטים בגת להניס מפני מדין.
מדוע בגת דוקא?
יתכן משום שבעונה הזו של השנה – ערב פסח וספירת העומר אין ענבים וממילא כאשר המדינים, הישמעאלים, העמלקים, ויתר בני קדם השודדים עלו לבזוז הם לא חיפשו בגיתות. אפשרות נוספת היא שהגת לא היתה בשטח פתוח אלא בתוך מערה כדי לשמור על היין. אולם הצעה זו לוקה בחסר משום שבמערה אין למוץ לאן לעוף ובהעדר רוח מלאכת הזריה הופכת להיות קשה ביותר. ואולי באמת משום כך הכתוב מציין שגדעון חבט חיטים בגת ולא זרה אותם כפי שהיה צריך להיות.

אולם לדעתי יתכן הסבר נוסף – מידין, עמלק וכל בני קדם שהמדבר הקיא, סלדו מיין ומוצריו משום שהגפן הינו גידול חקלאי המייצג יותר מכל דבר אחר, תרבות חקלאית מפותחת ומתקדמת המחייב תכנון מראש עונות רבות קדימה וכן מערך של מבנים כלי יצור ואגירה המחייבים הצמדות למקום אחד לאורך שנים. הגפן הינה גידול שבו טיב האדמה ועונות השנה ניכרות בתוצר הסופי – היין, מסיבה זו בתנ''ך ובדברי חז''ל וכמובן מאוחר יותר עם ישראל נמשל לגפן ולכרם. בגלל שנאתם של הנוודים לגידול הגפנים הרי שדוקא שם ניתן היה לחבוט חיטים כדי להציל מפני הפולשים.

גדעון ושלוש מאות המלקקים אשר איתו הביסו את הפלושים מהמדבר בעמק יזרעאל. עורב וזאב שרי הצבא המדיני הבכירים נשבו וזאב הוצא להורג ביקב זאב. יתכן שהוא ניסה להסתתר במערות היקב ושם הוא נלכד והוצא להורג אבל לדעתי סביר שהיהודים רצו להשפיל אותו ולכן הרגו אותו ביקב דוקא.
אולם גדעון הבין שעל מנת להסיר את הסכנה ממדבריות המזרח לארץ ישראל עליו לצאת למרדף ארוך טווח לתוך המדבר. הוא יצא למרדף מייגע לעומקי המדבר ובקרקור לכד את זבח ואת צלמונע מלכי מדין. עבודתו של גדעון היתה כל כך יסודית עד שחלפו אלף וחמש מאות שמנה עד ששבטי הנוודים חזרו להחריב את הארץ הנושבת בסוף תקופת הסבוראים היא המאה השביעית למנין הנוצרים.מצגת: לחץ על התמונה לדפדוף

ברכת החמה בעמונה ערב פסח תשס''ט
הר בעל חצור – צילום מכיון עמונה
חלק מעפרה – צילום מכיוון עמונה
פינה בחדר הטעימות של יקב תניא
בקבוק יין מוסקט ג'רבה וסביבו חלק מהפרסים שזה בהם יקב תניא
על הקיר במשרד - חלק מהפרסים שזכה בהם יקב תניא

גם כיום מגדלים בעפרה כרמים וכן יש בה יקב – יקב תניא של יורם כהן תושב עפרה. יורם הוא צלם שהפך את תחביבו לטעום יין למקצוע וקרא ליקב שלו על שם ביתו.
תפריטי היינות של תניא כולל קברנה סובניון, מרלו, קברנה פרנק, שרדונה, וכן בלנד של יינות אלו.היינות אינם עוברים תהליך של סינון והצללה ולכן הם ממשיכים את תהליך ההתישנות בבקבוק.

יין מיוחד בתפריט של יקב תניא הוא מוסקט ג'רבה. יורם הוא נצר למשפחת כוהנים מהאי ג'רבה שבתוניס. כוהנים אלו נחשבים לכוהנים מיוחסים מאוד שלהם שולשת יוחסין עד ימי חורבן בית שני. כמו בכל מדינות ערב נאסר בתוניס ליצר יין ויהודי שמכר יין היה צפוי לגזר דין מות. לכן תעשית היין היהודית היתה תעשיה ביתית.

יורם ממשיך במסורת אבותיו ומיצר יין מיוחד זה. זהו יין מחוזק – 18.5 אחוז אלכוהול בעל ריח חזק וארומה חריפה. מבחינה זו הוא ההפך הגמור מיין המוסקטו העדין של רמת הגולן שהוא יין בעל ריח וארומה עדינים ובו רק 6 אחוז אלכוהול.

הענב החביב עליו הוא קברנה סובניון. לדבריו זה ענב שקל להגיע בו לתוצאות טובות אבל קשה מאוד להגיע בו לתוצאות מצויינות. לכן זה ענב המציג אתגר ורף גבוה ליינן שלו. כמו כל היקבים היהודים באזור יקב תניא עטור פרסים. בתמונה ניתן לראות חלק מהפרסים שקטף היקב תחרויות יין יקרתיות בארץ ובעולם

משפחת קאפח מיצרת אף היא יין. בתימן כמו בכל ארצות ערב אסרו הערבים ליצר יין והיהודים היו מיצרים יין עבור עצמם לתצרוכת ביתית. באותו הקשר כדאי לציין שפרופ' שויקה מבר אילן סיפר בראיון שלמשפחתו במצריים לא היה יין כל השנה גם בשבתות ורק לפסח היו מכינים לעצמם יין.
כדאי מאוד לצרפתים להתחיל לאגור יין משום שלאחר שתוקם הרפובליקה האיסלאמית הפלשתינאית הצרפתית שבירתה בפריס יוטל עונש מות על יצור יין בצרפת.

כאן בארץ המשיך הרב יוסף קפאח במסורת משפחתו ליצר יין ביתי. דוד קפאח בנו מיצר יין עבור המשפחה. הענבים החביבים עליו הינם קברנה סובניון ומרלו אבל הוא מעדיף את המרלו. לדעתו טעמו וריחו של המרלו עדיפים על הענבים האחרים. הוא מיצר יין מענבים הנבצרים מכרמים בדולב ובעמק שילה (על היקב בשילה מאמר נפרד). יינות משפחת קאפח אינם למכירה והם מיועדים לבני המשפחה וקרוביהם בלבד.

דוד קאפח חבר באגודת גפן הבר המחפשת זנים עתיקם של גפנים בארץ. הגפן העתיקה ביותר שנמצאה עד היום היא בת 1800 שנה. בחלקה נסיונית מיוחדת הצליחו לגדל גפן זו וכן גפנים עתיקות נוספות. לפני שנים ספורות גם הפיקו ממנה יין אדום יבש ודוד קפאח יחד עם עוד כמה מחברי האגודה הוזמנו לטכס ההשקה של היין לדבריו טעמו של היין עולה פי כמה וכמה על כל יין מענב אחר שאנו מכירים.
מגפן זו שנטעוה אבותינו בימי מרד בר כוכבא כאשר לגיונות רומא מחריבים את הארץ ששרדה את אלף שנות הכיבוש הברברי הערבי, נזכה אנחנו צאצאיהם להביא יין לבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

---