פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_514

הנס, ההשגחה והטבע

מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 01/07/2002 שעה 10:09)

אתמול, בהרצאתו של אורי מילשטיין, הקשבתי ברוב קשב לדבריו, כיצד סידרה של בלגנים, טעויות, הזנחות ורפיונות שימת לב - במילה אחת - כאוס, הביאו לתוצאה היסטורית מאז'ורית - כיבוש ירושלים על ידי צה''ל ב- 67 לדיין, איש זהיר, לא היתה כוונה כזאת, מלבד להגן על הר הצופים מפני כיבוש ירדני. המרשל עמאר, חברו של נאצר ושר ההגנה המצרי, הוציא לאחר תקיפת חיל האויר הישראלי, הוראה לצבא המצרי לסגת מסיני. זאת, מספר שעות לאחר שהחלה המערכה, שוב בגלל צרוף מקרים, אקראי, אך המעצב היסטוריה: מטוסו לא יכול היה לנחות במסלול המראה, שניזוק בתקיפת צה''ל, ושוקם אמנם מספר דקות לאחר שמרשל עמאר הגיע להחלטתו. אך השיבוש הזה, בבחינת זעזוע לא צפוי לתחושת המציאות של איש צבא בוטח, הביא להיסט בשווי משקלו והתקף חרדה רגעי, בעטיו הוציא את ההוראה הזו.

לאחר שנודע לירדנים על כך, פינו אף הם את רוב הכוח המשוריין שלהם לעבר-הירדן. הגדה נשארה איפוא חשופה לחלוטין כמעט. אך דיין היו צמוד למסגרת מחשבתית גאופוליטית שהתיצבה מאז הסכם שביתת הנשק ב- 49 . פלישה לגדה והפרת הסטטוס קוו נראה לו אז כהפרת טאבו. כאמור, בגלל שורה של טעויות יצא כמעט באקראי כיבושה של ירושליים מידי הכוחות הירדנים המועטים והצלפים שהיו שם.

הקשבתי לאורי. לא התרשמתי שהיה כאן מעין פיברוק או סלקצייה של ארועים, על מנת לתמוך בגישה מקדמית. עבודתו כהיסטוריון האוסף ידע בעבודה מפרכת הינה רצינית, ובקנה מידה שלא נודע בארץ. גישתו הינה לא שגרתית אך הדבר ברור לי כך:

במאות הקודמות עבר יורש העצר הצרפתי (הדופין) הכשרה נבחרת. גללו בפניו כמקשה אחידה מסכת היסטורית הרואית ונשגבת למדי של צרפת, אך הוסתרו בפניו עובדות צורמות רבות. הכשרתו נועדה להפוך אותו לאיש אמונה טהורה במונרכיה ובאל, הממלא חובה אמיצה ואצילית, מבלי להציג לעצמו ספקות בצדקת הדרך. מה שהחרדים מכנים ''כלי טהור'', בהתכוונותם לתלמיד חכם מהמעלה הראשונה, שתלאות החיים, והספקנות והציניות המתלווה אליהם לא פגמו, ולמעשה אף לא נגעו כלל במעלתו הרוחנית.
כך, הסופר בלזק, המגולל את החיים בתחילת המאה ה- 19 בצרפת, כמו שהם באמת, בכל גווניהם וצרימותיהם, במפעלו הספרותי הענק ''הקומדיה האנושית'', קורא לסוג ההיסטוריוגרפיה הסלקטיבי, המונומנטליסטי והנשגב ''היסטוריה עבור הדופין''.

למותר לציין שבלזק הטיטן, ענק הרוח וגדול הסופרים הצרפתיים, לא זכה להכנס לאקדמייה הצרפתית, שקבלה פחותים ממנו בהרבה לעשרותיהם. הממסד הקפיטליסטי הצומח בתנופה דחה אותו, אף שהיה מלוכני ושמרן, כלומר לא רדיקל מהפכני ''מסוכן''. בלזק חי כל ימיו ''על הסף'' מבחינה כלכלית, תוך נסיון לצוף על המים ממשבר למשבר.

לעיתים החברה אכן נוהגת במידה של חוסר נדיבות כלפי אלה החושפים את האמת היום-יומית מאחורי השגב והמיתוס. כך, אני סבור כי הסופר הנפלא אוסקר ווילד הושלך לכלא רידינג לא משום שבאמת נגע למישהו שהיה הומוסקסואל. רבים היו כאלה במאה ה- 19 בלונדון, ובגלוי. אלא שפשוט לא סלחו לו על שבספרו ''תמונתו של דוריאן גריי'' חשף בדרכו השנונה והקסומה את רפיונם הפריזיטי, רקבונם, וחיי המותרות הבטלים של רבים מבני שדרות האריסטוקרטיה האנגלית, שלמעשה לא עמלו כלל בכל עיסוק בונה, ורדו באלה שחיו בעוני שאת פרי עמלם הם נטלו.

ונחזור לעניננו: מחקריו של אורי קרובים למה שבאמת התרחש יותר מעבודות היסטוריות רבות אחרות.

לגישתו של אורי, בעניין מלחמת ששת הימים, הדברים יותר מתומכים בבעל האמונה בהשגחה אלוהית, הרואה כאן כווניות, בשיבת ציון ושחרור ירושלים וערי מורשתנו העתיקות , כווניות מעשה האל עצמו.

מבחינה תאולוגית, ניתן לקבל את העמדה שטובי המוחות וגדולי הרוח, המודעים למורכבותו המופלאה של הטבע, כגון אינשטיין, ניוטון לייבניץ, האמינו בה מתוך התנסותם ההוויתית ואי נטייתם לדחות, כביכול באומץ של רהב והשטחה מכוונת תוך הונאה עצמית, את הנפרש unfolds לתבונה הצרופה: קיומה של אינטליגנציית-על. אבל החשיבה התאולוגית העמוקה מובילה גם למסקנה שניסתרות דרכי האל, והאינטליגנציה האנושית אינה בנוייה למצוא חוקיות וסדירות במה שגבוה ממנה: אל תתהה במופלא ממך. זאת בעוד מוחינו בנוי להבנת וחקר הטבע ועולם התופעות הניסיוני הגלוי, כמו כפפה ליד.

אבל מה אנו יכולים לאמר על הצטברות עובדות אקראיות המובילות להגשמת כוונה עתיקה שיוחסה לאלוהות, וזאת בניגוד לכוונה האנושית הראשונית של מקבלי ההחלטות ובעלי הכוח?

ניתן להציב כאן מתודה: בתורת הכאוס המטימטית החדישה אנו רואים כיצד תהליכים אקראיים וכאוטיים לחלוטין מתכנסים למבנים סדורים, חלקם מרהיבים להפליא ברמת הסדר והתיחכום.

בדומה, כאשר אנו מוצאים בהיסטוריה במרחב פעולה אנושי מסויים:
1 ) שיבוש חוזר ונשנה של כוונות ראשוניות, והגדלה מעבר למקובל של רמת הכאוס ואי הסדר בכלל המערכת

2) התכנסות האי סדר הזה לקראת תזוזה היסטורית בכוון חדש, מובנה ובעל משמעות ברורה לקראת עיצוב סדר חדש - בניגוד למצב שכיח בו אי סדר יוצר אי סדר נוסף

הרי שניתן לדבר כאן על כוונה של אינטלגינציית-על המממשת עצמה לקראת מטרה או תכלית ברורה מתוך סבך הארועים. אלה נראים ברמת המיקרו המקומי ככאוס, אך ברמת המקרו, דהיינו, בעקבות שינוי סקלה, ניתן לראות פה תנועה לקראת סדר גבוה.

ולבסוף: המלצה על שני ספרים:

1) ספרו של טולסטוי ''מלחמה ושלום'' מציג הבנות מופלאות ברוח זו בהשגותיו על ההיסטוריה, בפרט מלחמות נפוליאון ברוסיה. לאלה שקראו בתיכון, טוב מידי פעם לעיין בו. תרגומה של לאה גולדברג מצויין ורגיש, ובעברית קולחת.

2) ספרו של ד''ר אורי מילשטיין ''תורת הבטחון הכללית -עקרון השרידות'' הוא אחד הספרים הנהדרים שקראתי, ובוודאי שבספקטרום המרהיב - ההיסטורי, האסטרטגי והאנטרופולוגי - שהוא פורש בשפה נפלאה וזורמת לקריאה, הוא נמצא הרבה מעל רוב החוקרים האקדמאים בארצנו.

קראתי את 136 העמודים המרתקים בנשימה אחת, ללא יכולת להתנתק מהספר. הידע שלי הועשר באופן משמעותי ביותר, וכך גם מרחב התובנות שלי. כאמור - ספר מופלא.
חשבתי לעצמי, מי אמר ש''בסט סלר'' הנקרא בנשימה עצורה, חייב להיות דווקא בסגנון רם אורן או עירית לינור?

מדוע שלא יהיו גם מרתקים אינטלקטואליים המעשירים את הרוח, אך הנקראים ללא יכולת להפסיק? אורי מילשטיין אכן היצליח ליצור ספר כזה, גדול ברוחו, שופע ידע ותובנות לא צפויות אך מדוייקות, והנקרא כרומן מתח משובח ביותר ומרתק.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4254
	ואני ממליץ על ספר אחר של מילשטין
	אלי (יום שני, 01/07/2002 שעה 16:39)
	''קץ החיים'' שבו הוא מעמיד בבהירות רבה את הדילמות והבעיות הנוראיות והעצומות שעומדות לפני החברה האנושית בראשית המאה ה- 21 דילמות שהן אגב נוראיות יותר אף מאלה שמוצגות בספר שכן אין בו התייחסות מספקת לבעיות האקולוגיות. אפשר להתווכח עם כמה מהדרכים שהוא מציע כדי להתמודד עם הבעיות השונות אבל אי אפשר להתווכח עם חשיבות המסר המרכזי שבו : הצורך של החברה הישראלית והאנושית לעבור שינויים עצומים כדי להתמודד כהלכה עם הבעיות העצומות שלפניה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4344
	אלי: ספרי ''קץ החיים'' מתרכז לא דווקא בבעיות
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 23:24) בתשובה לאלי
	שאנחנו ניצבים לפניהן היום, אלא במנגנון הכלוא בציווליזציה שלנו, בת עשרת אלפים השנה, שהביא אותנו עד הלום. הצבעה על המנגנון וניתוחו - משל האכילה מפרי עץ הדעת (הטכנולוגיה והמדע) + תשתית הסביבה המאיימת ללא הרף ומאבקי שרידות, מאפשרת לנו אף להגיע לפתרונות - לנטרל את האיום לחסל את החיים עלי אדמות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4263
	ספריו של ד''ר אורי מילשטיין -צריך יותר מלדעת לקרוא
	מוטי צביאלי (יום שני, 01/07/2002 שעה 20:43)
	אפריון נמטי לאותו איש אשכולות ,משנתו קב ונקי, חוקר ובודק, לומד ומורה, מעיר ומאיר, חוצב מלים ממקור הדעה, יוצק מלים להשנת הנקרא, פורש היריעה להבנה ברורה, דולה מרגליות ממעמקי הימים , חורז מאורעות כשרשת פנינים, מסביר דבר מראשיתו ועד אחריתו. ליקוטי בתר ליקוטי, דורש וחוקר, מקבל ומוסר, מבאר ומפרש, מביע ומודיע את קורות ימינו אשר לעיתים נשגבים מבינת אנוש,ללא מורא ובלי לחשוש. נכנס לפרדס מבלי להסס, דולה צפונות ומאיר המבואות, ללא מורא וללא פחד, דורש הוא את קוצו של יו''ד ואת העין שבקצה המחט. וכדרך שאמר רבי עקיבא לחביריו :''כשאתם מגיעים למקום אבני שיש אל תאמרו מים מים! שהרי נאמר:''דובר שקרים לא יכון לנגד עיני''. אין אצל אורי משל ונמשל, אין אצלו פרט בלי כלל. יש אצלו קו ברור. עם מחשבה מעמיקה ומבט חודר. וכבר אמר גם הראי''ה קוק במשנתו: אל תקרי היסטוריה אלא ''הסתר-יה''. השכיל אורי והאיר את המבואות החשוכים בהסטוריה הלא רחוקה, ויהי רצון מלפני המאיר לעולם כולו בכבודו, שיילכו רבים לאור ההבנה ,הסברו וייחודו. יוסיפו הלומדים חכמה על חכמתם והבנה על הבנתם וימשיכו להאיר את המחשך, את הקורות אותנו מאז תש''ח, ונלך בגאון וקומתנו לא תשח,נדע מהיכן ירק זה חי, ועל כל שאלה נדע מי,מה,מדוע ומתי. ואם עוד נוסיף ונבין ,למי שיכול לתפוס עד היכן הדברים מגיעים, הרי משנתו של אורי שואבת את השראתה מדורות הקדומים כששכל העם עוד היה מרווה את צמאונו מנחל הקדומים. חזק ואמץ,אורי ידידנו, ועוד נראה את הגאולה העתידה ,בימינו ובעינינו. חזק ואמץ.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4345
	מוטקה: משימה עליונה עכשיו היא לשכנע את ראשי
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 23:27) בתשובה למוטי צביאלי
	הישיבות לקבל את עצתו של הרמב''ם ולפתוח את הישיבות ללימוד מלחמה וכיבוש ארצות. מהלך כזה יכול להוציא אותנו מן המבוי הסתום שאליו נקלענו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4331
	מילשטין - שתי הודעות קטנות בעיתון הארץ 2.7.02
	ראובן גרפיט (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 18:21)
	הראשונה: ''בשנת 1943 הצהיר יו''ר חברת י.ב.מ תומאס ווטסון, כי בכל העולם לא יירכשו יותר מ 5 מחשבים,..'' י.ב.מ מצטיינת בחקר שווקים, בפיתוחים והיא טעתה פעם אחר פעם בכל תחום שהיא עסקה. ראה נפילת הבורסות בעולם שאף אחד לא חזה מפולת כזו. השניה:''בכיר בשב''כ עתר לבג''ץ נגד מינוי מבקר השירות...מן המבקר נדרש ריחוק מן השירות, המאפשר מבט פרספקטיבי רחב, צונן וביקורתי..'' בעוד המקרה הראשון, מאפיין רבים וטובים מראה שלא ניתן לחזות את העתיד, קשה מאד לקבל החלטות, והניבוי הטוב ביותר של מזג האויר הינו לא לסמוך על מערכות מתקדמות אלא לאמר ''מחר יהיה בדומה להיום עם שינוי קל'', סטטיסטית, משפט זה הוא הכי נכון. המקרה השני - מחזק את הטיעון המרכזי שלך שיש צורך בגורם מרוחק, אוביקטיבי.. אבל תמיד יהיו טעויות, תאונות, הפתעות. יש לשאוף לצמצם זאת אך לא ניתן למנוע.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4347
	ראובן: בוודאי שתמיד תהיינה טעויות, שאלה היא
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 23:29) בתשובה לראובן גרפיט
	מה אנחנו עושים כדי למזערן? היום החברה הישראלית פועלת כדי להרבותן ופועלת נגד שמבקש למזערן.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4385
	טעות נמדדת רק על פי הגדרת המטרה. כאשר יש מחלוקת
	ראובן גרפיט (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 22:02) בתשובה לאורי מילשטיין
	וכל צד מגדיר לעצמו מטרה שונה,הרי אז טעות של צד אחד הינו רווח של הצד השני. אין זאת אומרת שבאמת הית הכאן טעות. אתן דוגמה מתורת המשחקים ודוגמה מחיי היום יום. שני אנשים מתערבים על כסף רב ועל מנהיגות הכנופיה, מי אמיץ יותר. מי שזוכה מקבל את המנהיגות את הנשים ואת הכסף. לשם כך הם מתחרים זה בזה במבחן האומץ והנחישות. לכן, בפני כל ציבור אנשי הכנופיה והנשים, נכנסים למכוניות העומדות במרחק של 500 מטר זו מזו ונוסעים זה מול זה במהירות ההולכת וגדלה. הראשון שיסטה מהמסלול , מפסיד. במידה והמכוניות מתנגשות, הנותר בחיים זוכה. מזוית הראיה של הנהגים והצופים, הטעות הינה של מי שיסטה ויציל את חייו. מזוית הראיה שלי, שניהם אידיוטים ושניהם טועים. אבל מידי יום ביומו רואים אנו אנשים במגוון מקצועות ספורט, בצבאות העולם (מחפשים משימות התאבדות והרג), רואים אנו הימורים מטורפים על חיים ומוות ועל רכוש המשפחה, וכך מתנהל העולם. יש סדרת מחקרים על קבלת החלטות ומתברר מהן שאין קשר בין אינטליגנציה, השכלה ובין אהבת סיכונים. מה שעוד יותר מענין, בין אלה שאוהבי סיכון (זה פונקציה של הרבה משתנים והחשוב בינהם הינו הגיל והאדרנלין שבדם)יש הבדל בין קבלת סיכון להרויח יותר או פחות לבין המוכנות לקחת סיכון להפסיד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4343
	מיכאל: רוב ההיסטוריה הצבאית הכתובה שלנו היא
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 02/07/2002 שעה 23:19)
	''היסטוריה עבור הדופין''. לפיכך, אם להמשיך את המשל שלך, אנחנו זקוקים להריסת ''הבסטליה המחשבתית שלנו'' על מנת לפתור את הבעיות ''הבלתי ניתנות לפתרון'' שבפניהן אנחנו ניצבים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4386
	איך קובעים מה היא המחשבה והמסקנה הנכונה?
	ראובן גרפיט (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 22:03) בתשובה לאורי מילשטיין


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4392
	על פי מבחני מהימנות ומובהקות
	אורי מילשטיין (יום רביעי, 03/07/2002 שעה 22:37) בתשובה לראובן גרפיט


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4525
	לא מבין מה פירוש מהימנות ומובהקות
	ראובן גרפיט (יום שישי, 05/07/2002 שעה 18:58) בתשובה לאורי מילשטיין
	- אלה נמדדים ביחס לנתוני העבר ורק כאשר יש מדגם גדול. אני חולק לחלוטין על האמונה שניתן לגזור מהעבר לגבי העתיד. הסברתי לך שאנו מצויים בתקופה שאף אחד מאיתנו לא מבין מה קורא סביבנו והוכחה כל המפולת הטכנולוגית, כלכלית של השנתים האחרונות. אני קורא בתשומת לב כל מידע סביב המתרחש, והאמן לי , כולם מקשקשים ואף אחד לא מבין כולל לא מר גרינשפאן שהיה במשך 8 שנים האורים והתומים בתחום הכלכלה. הוא כונה הקוסם הגדול, וההמציאות הנוכחית הראתה , שגם הוא בנופלים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4575
	אי ודאות קיימת תמיד, גם ביקום אבל ניתן לצמצם
	אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 12:02) בתשובה לראובן גרפיט
	את אי הודאות אם אנחנו מבינים את אבני היסוד ''הבנה מהימנה'', דהיינו שכל אחד יכול להגיע לאותם נתוני יסוד. הליך זה אנלוגי לדרישה בתחום מדעי הטבע שבהם כל אחד צריך להשיג אותם תוצאות באותם ניסויים. נכון שלא מה שהיה הוא שיהיה אבל גם נכון שאין חדש תחת השמש. במתח שבין שתי אמיתות אלה אנחנו יכולים לצמצים אי ודאיות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4506
	הרצאתו של אורי מילשטיין בנושא מלחמת 6 הימים
	יערי רן (יום שישי, 05/07/2002 שעה 14:18)
	מתפלא אני על מכתבו של מכאל שרון שנהפך לתומכו ומעריכו של אורי מילשטיין. הייתי מצפה ממנו לקצת יותר קומן סנס והבנה למבנה האישיות של אורי מילשטיין שפוסל את הכל מכל בצורה גורפת. מילא לו אורי היה מפקד בדרגה פיקודית זאת או אחרת ומוצלח בעצמו המקטרג על מפקדיו או על מקבילים לו. אבל לבוא ןלטעון שכולם טועים נראה לי מוגזם ביותר. מלחמת ששת הימים שיצא לי להשתתף בה כלוחם , היתה הצלחה בשים לב לתקופת ההתארגנות הארוכה שניתנה לשני הצדדים בתקופת ההמתנה. אז מה אם חוסיין הסיג את השריון שלו כשראה שחיל האויר המצרי הושמד, האם צריך היה להגיד מברוק וסע לשלום לאחר שהפגיז בתותחיו את מישור החוף ואת ירושלים ? היה בלגן במלחמה ולטעמי ניצחנו כשם שניצחנו גם במלחמת יום כיפור לכשהיינו ואני בינהם בג'בל ג'ניפה שבמבואות קהיר. גדולתו של החייל והמפקד הישראלי היא בגלל שבניגוד לחייל המצרי ( כמו חברו האמריקאי ) שנלחם על פי הספר , הוא הישראלי, יודע לאלתר וטוב שכך ואל יבוא אורי מילשטיין וינסה לחטט בארכיוני מלחמה , לנבור בהם ולמצוא באגים בדיעבד , או כאלה שהם פרי דמיונו החולה. אורי מילשטיןן במימונו של הממסד אותו הוא כה מבקר, מחפש כל הזמן להכפיש ולבקר את טובי סימלי האומה כמו רבין דיין בן-גוריון ואחרים. אנה הרפה מאיתנו והשאר לנו את הזכרון הטוב שהיה לנו מכל אחד מהם. כל הביקורת המיותרת והלא נכונה שלו עובדתית , היא בעיני דשדוש בביבי עבר ומיותר לחלוטין


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4517
	לרן יערי: איש לא מימן שום מחקר שלי עד היום
	אורי מילשטיין (יום שישי, 05/07/2002 שעה 18:11) בתשובה ליערי רן
	ולעומת זאת הממסד האקדמי והממסד הביטחוני מחרימים אותי. ממסדים שמחרימים הם פגומים אפילו בגלל תופעת ההחרמה. אני מקווה שבענינים אחרים המידע שלך מבוסס יותר אף כי עניינך , לפי תגובתך,הוא חוויות ולא עובדות. ולגופו של עניין: במקום לספר על חוויותיך מן המלחמות, נסה נא להפריך את אחד הטיעונים שלי, לדוגמא: אני טוען שלא הופקו לקחים ממלחמת ששת הימים והם חזרו על עצמם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון.למשל: כישלון להשיג מודיעין טקטי בקרב גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, כישלון להשיג מודיעין טקטי בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים וכישלון להשיג מודיעין טקטי בקרב עין זחלתא במלחמת לבנון. בגלל מחדל זה של יחידות המודיעין הטקטי גם נהרגו לוחמים רבים וגם משימות לא הושגו או הושגו במחיר יקר מאוד. אם אינך מכיר את הפרטים כדאי שתקרא קצת חומר מבוסס על קרבות אלה לפני שאתה יוצא להגנת מפקדים כושלים. או אז יהיה טעם בוויכוח איתך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4585
	מר יערי רון הנכבד
	פשוט אילן (שבת, 06/07/2002 שעה 15:28) בתשובה ליערי רן
	נהניתי עד מאוד לקרוא את תגובתך לדברי מיכאל שרון שכן אתה מהווה דוגמא חיה לאותם אלה, בין היתר, אליהם מכוון מר מילשטיין את חיציו. יתכן והיית לוחם דגול במלחמות ישראל (ועל כך הערכתי המוחלטת) וככזה אתה סבור כי בהינף קולמוס ביכולתך לבטל כל ביקורת ודעה שמרעידה את סיפי המיתוסים שלך. מאחר וככל הנראה אין בידך כלים מחקריים לניגוח עובדתי או שיכולתך האינטלקטואלית אינה מספקת דייה אתה פותח בסדרת התבטאויות לא רלוונטית על מבנה אשיותו של מילשטיין, דרגתו וכדומה. אותו ''קשקוש בביבי עבר'' שלדעתך הוא מיותר הרי הוא זה שירחיק אותנו מביבים עתידיים. אבל כנראה שאתה מעדיף ללכת, או לשלוח צאצאיך, לאבדון כשחיוך רחב ומחשבות נוסטלגיות אלה ואחרות בראשך.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4587
	לפשוט אילן: תודה על הסיוע
	אורי מילשטיין (שבת, 06/07/2002 שעה 16:02) בתשובה לפשוט אילן


	http://www.faz.co.il/thread?rep=4652
	דשדוש בביבי העבר: איך אמר ווינסטון צ'ירצ'יל..
	מוטי צביאלי (יום ראשון, 07/07/2002 שעה 19:23) בתשובה לאורי מילשטיין
	כעומק הלימוד כן עומק ההכנה לעתיד. או דבר דומה. אורי מילשטיין כותב את דברי הימים ממבט שלו. אכן,אולי הוא נוקב מידי,ועל זה חרה אפם של הרבה ממפקדי צה''ל עד כדי החרתמו. אבל,הרי כל מחקריו של אורי בכתובים.ארכיון צה''ל וכל מיני. נכון אמר אילן פשוט שאל לנו להתרפק על נוסטלית העבר ולחשוב על כובע הגרב,על ''יא-משלטי'' ו''הקפה בפינג'אן''. לא לומדים.ולא עלניו...''טעות לעולם חוזרת שאמרו חז''ל זה לא כקביעה אלא כאזהרה..ומה עשינו? למדנו שזו קביעה וחייבים לחזור על טעויות במקום ללמד מהם. כל הכבוד למתמידים אבל לעתים נראה שהדברים תוקנו אבל ייקח המון זמן. חזקו ואמצו.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.