יש משוואה ברורה – 1 חייל ישראלי חטוף = X מחבלים שבויים, וככל ש- X במשוואה זו יותר גדול – כך גם הערך של חייל ישראלי חטוף המוחזק בידי כנופיות הטרור הוא גבוה יותר.
שווה יותר – משמעותו שהחמאס והפתח, הג'יהאד ויתר הטרוריסטים יגבירו מאמץ לחטוף עוד חייל,
שווה יותר – משמעותו כי כנגד שחרורו לאחר חטיפתו - ישוחררו יותר טרוריסטים ולכן מידת הסיכון שהם לוקחים על עצמם בביצוע פעולות הטרור – מצטמצמת, קטנה.
לפיכך הגדלת המחיר עבור שחרור שבוי ישראלי – מעודדת את החטיפה הבאה, ויוצרת אטרקטיביות לביצועה.
אם נכלול באגף הימיני של המשוואה חייל הרוג, דבר שהולך ונרקם מול עינינו, המסקנה המתקבלת שם היא, כי מכיוון שגם חייל הרוג שווה הרבה טרוריסטים, לא חייבים הם להיזהר כל כך בשמירת חייו, בלשון המעטה.
הייתי מצפה ממדינת ישראל שגם היא לא תגלה אם מנהיג חיזבאללה המצוי כאן בשבי או במאסר חי או מת, ובכל מקרה, אם מקבלים בעסקה גופות – לתת רק גופות.
אי אפשר להתעלם מהמשמעות של המשוואות הללו, שכן אף אם אנו נתעלם ונטמון את הראש בחול כאגדת בת היענה, הם לא יתעלמו, ויסיקו את מסקנותיהם הכואבות לנו בהתאם למעשינו.
אם נשחרר אלף עבור אחד – המאמץ להשיג עוד חייל שבוי יגדל פי אלף, והם ישאפו לבצע חטיפה כדי שיהיה להם קלף מיקוח במטרה לשחרר את האלף הבא.
אם נשחרר אסירים חיים תמורה גופות חיילינו – הם ידאגו לכך שגם השבויים הבאים יוחזרו בארונות, כי ממילא אנו משלמים בשחרור אסירים חיים תמורת הגופות, ולכן, צריך לחזור על ההמלצה, שכנגד גופות – כן לשחרר את מנהיגי המחאס והחיזבאללה, אבל רק בארונות.
המשוואה צריכה להיות חיים תמורת חיים, ולא אחד לאלף ואף לא אחד למאה, כדי שלא ליצור אטרקטיביות לחטיפות, וגם: מתים תמורת מתים.
רוצים את אחמד?
ואתם מעבירים אלינו ארונות?
תקבלוהו גם הוא בארון.
ואילו את מי שחי מבין הטרוריסטים שבשבי או במאסר כאן, נשמור עד תום ריצוי עונשם או עד לשחרור שבויים חיים תמורתם.
עידוד החטיפה
