|
|
|
במגזין הארץ של יום שישי תמיד יש כתבות מעניינות , אולם רק לעיתים רחוקות יש מקרים של כתבות שונות מאוד זו מזו שנראות כמתחברות זו לזו כפי שיש היום.
יש שם כתבה על דוקטור איל כפכפי היסטוריונית שנהרגה לאחרונה בתאונת דרכים. הכתבה מספרת שהדוקטור כפכפי שהייתה אישה פעילה מאוד מבחינה אידיאולוגית, אך בסוף חייה הייתה מדוכאת מאוד ממה שנראה כעת בבירור כמותה של התנועה והאידיאולוגיה הקיבוצית.
(אני מכיר אגב את המוציא לאור של ספרה האחרון של כפכפי שהוא האיש שפירסם לפני שנים רבות ספרי מערבונים סטלגים וטרזנים למינהם .)
כתבה אחרת באותה חוברת, היתה על מגזין חדש בשם ''עוד '' שאותו מוציאה חבורת צעירים נלהבים כמו שרון קנטור ואחרים ומטרתם למחות ולפעול כנגד חליי הגלובליזם והאדישות החברתית והסביבתית. הם מוחים כנגד האדישות שהם רואים בסביבתם החברתית של המיליה התקשורתי התל אביבי שכל כולו מרוכז בעצמו.
הם קיבלו השראה מספר חדש של לאסן שיוצא לאור כעת בהוצאת בבל והוא רב מכר .(ואגב הוצאת בבל מוציאה בקרוב ספר שבו יש חומר רב על המוציא לאור של כפכפי).
מה הקשר בין שתי הכתבות ?
מצד אחד כתבה שעוסקת בין השאר במות האידיאולוגיה הסוציאליסטית הקיבוצית ובמפח הנפש המוחלט של התומכים בה בגלל מה שנראה כהשתלטות החומרנות , והבהמיות על החברה מסביבם.
מצד שני כתבה על קבוצה שיוצאת כנגד הערכים החומרניים הבהמיים האלה, ומנסים ליצור תפיסה חברתית חדשה .בדומה למה שמייסדי הקיבוצים ניסו ליצור בעבר הרחוק.
אנשי הקבוצה של ''עוד'' אינם מייצגים רק את עצמם. הייתי באירוע שאותו אירגקנה הוצאת בבל בסינמטק לפני שבוע שבו הירצה לאסן ( וכל הכבוד לאיש שהיה לו מספיק אומץ לבוא להרצות בישראל , הוא הישווה אותנו לאפגניסטן בנאומו). לתדהמתי האולם היה מלא כמעט עד אפס מקום בצעירים וצעירות . נראה שהתפיסות האנטי גלובליסטיות של לאסן ואחרים תופסים כעת תאוצה בקרב חלקים בנוער ואצל המבוגרים יותר.
האם יתכן שבמקום התנועה הסוציאליסטית הקיבוצית שהולכת וגוועת יקום משהו חדש , משהו שגם הוא מטרתו להביא לשינוי ערכין , אבל מותאם יותר לזמנים החדשים ?
אם כך אז אולי האידיאלים של כפכפי שכל חייה נאבקה למען שינוי חברתי וערכי לא מתו אלא רק עוברים שינוי כמו כל דבר אחר בעולמנו.
|
|
|
שתי כתבות שונות במגזין הארץ של יום שישי
