קליפורניה היא אחת המדינות הבודדות ב
ארה''ב המרשה קיום משאלי עם, בהם יכולים הבוחרים להעביר או לשנות חוקים שבתי המחוקקים סירבו להעביר בעצמם. המפורסם בהם, ''הצעה מס' 13'', אושרר ברוב קולות בשנת 1978 והביא לקיצוץ דראסטי במיסי הארנונה. בבחירות שנערכו בשבוע שעבר נכללו לא רק הפריימריז, בהן נקבע המועמד העדיף לנשיאות, אלא גם משאל עם שכלל מספר הצעות.
אני עצמי עדיין מתקשה להחליט באם משאלי העם הם רעיון טוב שיכול לשמש כאחד מנדבכיה של שיטה דמוקרטית אמינה, או להבדיל, תפוח עץ שפעם היה מתוק אך עתה מראה סימני ריקבון. בדמוקרטיה יציגה, זו המקובלת בעולם המערבי, אנו בוחרים בחברי בית המחוקקים כדי שהם יקדישו זמנם ללימוד הבעיות העומדות בפני המדינה ויחליטו מה טוב עבורנו. אם רוב המחוקקים מחליט, לדוגמא, שתקציב משרד החינוך יצומצם בשנה הקרובה ב-5%, אנו חיים עם עובדה זו. בקליפורניה, לעומת זאת, יכול הארגון המקצועי של המורים להילחם בהורדת התקציב ע''י העברת הצעה במשאל עם שתעלה – אם תאושר – את תקציב משרד החינוך.
וכאן מתחילים סימני הריקבון.
כדי שהצעה תיכלל במשאל העם השנתי, חייבים יוזמיה לגייס מספר ענק של חתימות, שבשנים האחרונות הוא קרוב למיליון. גיוס החתימות דורש השקעה כספית גבוהה, וכך גם פרסומות הטלוויזיה להצעות. כך נוצר מצב שבו מיליונרים יכולים להשתמש בתהליך ההצעות כדי לעקוף את בית המחוקקים ולהעביר הצעות חוק העוסקות בנושאים הקרובים לליבם או ארנקם. הבוחרים מקבלים מידע מקיף על ההצעות דרך חוברת הסברה עבה המגיעה בדואר מממשלת קליפורניה, אך מעטים פותחים אותה. רוב הבוחרים מגבשים את דעותיהם ממשדרי הפרסומת בטלוויזיה שרובם, בלשון המעטה, אינם מספרים את האמת.
ראה מה קרה להצעה ס' בלוס אנג'לס:
כשני שלישים מהבוחרים הצביעו עבור הצעה זו שמטרתה, לפי משדרי הפרסומת, הייתה להוריד את המס העירוני על טלפונים סלולריים מ-10% ל-9%. אם מטרת ההצעה היא להוריד את המס העירוני, מדוע הצביעו רק שליש מהבוחרים נגדה? כי הם טרחו לקרא את חוברת ההסברה שקיבלו מהממשלה, וכך ידעו שמישדרי הפרסומת שיקרו במצח נחושה. לא היה מדובר כאן בהורדת המס העירוני על טלפונים, אלא ביצירת מס חדש בשיעור 9% מערך החשבון החודשי.
מסתבר שלפני מספר שנים החליטה מועצת העירייה על הטלת מס עירוני בשיעור 10% על טלפונים סלולריים. שנים עברו, ואז מצא מישהו שחוק היסוד של העיר אומר במפורש שמיסים מסוג זה יש לאשרר במשאל עם, דבר שהעירייה לא טרחה לעשות. הוא תבע את העיר לדין, בית המשפט הסכים איתו והמס בוטל. כתגובה, החליטה מועצת העירייה על הטלת מס בשיעור 9%, אותו אשררו הבוחרים במסגרת הצעה ס'. לבוחרים לא נאמר דבר על כך שהמס הקודם בוטל ושהצעה ס' מאשררת מס חדש לחלוטין. מישדרי הפרסומת של העירייה הודיעו בצהלה שמטרת ההצעה היא להוריד את שיעור המס, ומרבית הבוחרים הסכימו עם העירייה שהורדת המס היא, אכן, דבר שהם מוכנים להצביע עבורו.
וכך, באמצעות תרגיל עוקץ, הצליחה מועצת עיריית לוס אנג'לס לשכנע את מרבית הבוחרים – אנשים שרוב הזמן הם שפויים לחלוטין בדעתם – להסכים להטלת מס חדש.
עוקץ ''דמוקרטי'' בלוס אנג'לס
האם
