לפי המשתמע מהידיעות בשעה האחרונה גם שביתת המרצים הבכירים הסתיימה (
ברגע האחרון: הסכם בין המרצים לאוצר). מה שעוד מתברר שההסכם שנכתב בשעות אלו נערך על פי מתווה שהוצע כבר מזמן.
יו''ר ההסתדרות,
עופר עיני, מצא יעוד חדש בעל זכויות בהמצאת מתווה לפתרון בשני סכסוכי עבודה ארוכים שהגיעו לסיומם עם קבלת הצעותיו. מה שבלט בשני המקרים היה שהצעותיו של עופר עיני היו בידי הצדדים הרבה זמן לפני שהם הסכימו לנסח הסכם על פיהן.
במקרה שהבוקר מסיים שביתה שנמשכה כ-90 יום יש עוד עובדה מאד בולטת. המרצים המשיכו לקבל כמחצית משכרם בעת שתלמידיהם הפסידו ימי לימוד. נכון הם המשיכו לעסוק במחקר כאילו הם לא שובתים. למי שמכיר את העובדות על גובה שכרם יודע שגם חציו איננו נמוך ביחס לרוב העובדים במשק. לא פלא שהם לא איבדו את הסבלנות. במקביל, למרות שהסטודנטים ''נענשו'' שאר המרצים, שכנראה לא היו יכולים להמשיך לקבל את מחצית שכרם לא הצטרפו לשביתה באופן פורמלי.
מה אם כן גרם לכך שהלילה הם קיבלו את המתווה לפתרון של עיני? נדמה לי שהגורם היה האיום של ראשי האוניברסיטאות (שגם הם בעצם מרצים בכירים) שהאוניברסיטאות יסגרו ביום ראשון. פרוש ההודעה הזאת הוא שהמרצים הבכירים לא יוכלו להמשיך להשתמש בשירותי האוניברסיטה ולא יוכלו להמשיך ולקבל את מחצית משכרם. אם זה נכון עולה שאלה נוספת: מדוע חיכו ראשי האוניברסיטאות 90 יום?