פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על ההשקעה בהון אנושי
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 08/01/2008 שעה 15:00)


על ההשקעה בהון אנושי

על רפורמה במערכת החינוך ואירגון המורים

ד''ר דוד סיון



בכתב המינוי של ''כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל'' נקבע כי מדינת ישראל זקוקה למערכת חינוך אשר תעמוד בשורה הראשונה בעולם מבחינת הישגיה... תעניק יתרון יחסי כלכלי ארוך טווח על ידי טיפוח הון אנושי, משכיל ויצרני...
טיפוח ההון האנושי הוא המטרה העיקרית של מערכת החינוך. במילים אחרות מערכת החינוך היא התשתית הבסיסית עליה יכול לצמוח ולפרוח ההון האנושי שלנו. במציאות כיום, שוק עולמי תחרותי מאד, הופכת רמת ההשכלה לתנאי מאד חשוב כדי לנצל יתרונות יחסיים לצמיחה כלכלית פרטית ולאומית. זה גם מה שמשתמע מהדוח של ועדת דברת המצוטט למעלה.

הון אנושי מוגדר כסך כישוריו והיכולות של האדם. זה כולל את הכישורים והיכולות הטבעיים או הנרכשים (כמו השכלה וכושר גופני). ההון האנושי שונה מכל הון אחר בכך שלא ניתן להפרידו מהאדם הנושא אותו. הכשרה ולימודים, במערכת החינוך, הם האמצעי העיקרי לרכישת הון אנושי ושיפור איכותו. פעולת מערכת החינוך היא בעצם ההשקעה החשובה ביותר בטיפוח ההון האנושי. כמו כל השקעה בהון פיזי ההשקעה בהון האנושי מהווה תרומה משמעותית לתהליך הצמיחה הכלכלית. זאת ועוד, גידול בהון האנושי בעצם מרחיב את התשתית עליה מתבססת הצמיחה הכלכלית. לכן אפשר לטעון שבטווח הארוך השקעה מתמשכת בהון אנושי גם מרחיבה את שיעורי הצמיחה ואת מעגל הנהנים מכך. במילים אחרות רפורמה מתוכננת במערכת החינוך היא בעצם תוכנית כלכלית.

מטרתה העיקרית של מערכת החינוך היא השקעה בהון האנושי בדרך הטובה ביותר. מכאן שרפורמה ראויה במערכת החינוך תהיה כזאת שתתרום לצמיחה ברמת ובאיכות ההון האנושי של תלמידיה. לכן הבחירה בין רפורמות מוצעות צריכה להתמקד בהשוואה בין תרומות הצפויות לרמת ההון האנושי ואיכותו.

הסכם ההבנות בין ''אירגון המורים העל-יסודיים'' ונציגי הממשלה בתאריך 13.12.2007, קבע למעשה את הבחירה באחת משתי רפורמות מוצעות שיישומן במערכת החינוך היו בשלבים שונים של שיקול דעת. בהמשך אנסה לבחון איזה מהרפורמות עדיפה, כאשר המדד הוא התרומה לרמת ההון האנושי של התלמידים.


על ''עוז לתמורה''

''עוז לתמורה'' הוא שמה של הרפורמה המנצחת בשלב הזה, שהוכנה על ידי אירגון המורים (תקציר ממצאי הערכה של מכון סאלד). כך כותב בהצגת התקציר יו''ר האירגון רן ארז: ... עיקרה הפיכת ההוראה לקריירה... אשר במרכזה התלמיד. בנוסף ''עוז לתמורה'' מתמקדת בצמצום מספר התלמידים בכיתה, שינוי מבנה שבוע העבודה של המורים (יותר שעות בבית הספר) ושינוי המבנה הפיזי של בית הספר. אבל כאשר מעמיקים בקריאה מתברר שהמוקד של הרפורמה הוא גידול מאד משמעותי בשכרו של המורה. ברמה קצת פחות חשובה עומד הצימצום במספר התלמידים ובתקציבים שמדינת ישראל צריכה להשקיע במערכת החינוך. זה נכון שאם משפרים את תנאי העבודה של המורים ולכן את תנאי הלמידה של תלמידיהם אפשר לצפות באופן ריאלי שיהיה גם שיפור בתוצאות ובהישגים.

הנסיון שבוצע בחמישה בתי ספר הוכתר בהצלחה היות והמשתתפים דיווחו על שיפור באווירה ובהישגים ועל צימצום פערים. במה התבטאה ההצלחה? ממצאי מכון סאלד מדברים על הגדלת אחוזי הזכאות לבגרות, שיפור הטיפול בתלמידים מתקשים (גם מבחינת הזמן המוקדש להם וגם מבחינת איכותו). מבחינת המורים הדגש, שמתבטא בדבר היו''ר בראש המסמך, הוא תוספת מאד משמעותית לשכר. זהו לדעתי העוקץ של התוכנית כולה.

כאשר מעיינים במסמך ההבנות, שהחתימה עליו הפסיקה את שביתת חברי אירגון המורים, שמים לב שעיקרו בתוספות שכר שעשויים לקבל המורים בשנים הקרובות. חלק מהתוספות תלויות בהסכמות על הרפורמה שאולי יתגבשו בחודשים הקרובים. שני המסמכים משדרים חזרה ליעדים המקובלים של אירגון עובדים תוספות שכר והיעדים הישנים של מערכת החינוך כמו אחוזי זכאות ומספר תלמידים בכיתה. אבל בגרויות, ציונים ונוחיות (מספר תלמידים בכיתה) הם לא היעד הנכון אלא רק חלק מהכלים הנחוצים. כאשר חושבים על רמת ההון האנושי של התלמיד ואיכותו, היעד הנכון הוא שיפור יכולות הלמידה של התלמידים.


על המלצות ועדת דברת

הועדה בחנה את המצב הנוכחי במערכת החינוך ומצאה לא מעט בעיות שמאפיינות (כשלים שמאפיינים) את מערכת החינוך כיום. המלצות ועדת דברת, (התוכנית הלאומית לחינוך), לרפורמה במערכת החינוך, רפורמת דברת, מכוונות לטפל בכל הבעיות האלו ועוד (כולל אלו שהוזכרו בקשר ל''עוז לתמורה''). כפי שנכתב בדו''ח (התוכנית הלאומית לחינוך) ובמקורות אחרים (חינוך לעודפים), חלק ניכר מההמלצות אינן חדשות. בכל מקרה מאפייניה העיקריים של רפורמת דברת הן:

  1. שינויים בסדרי עדיפויות,

  2. שינויים בהקצאת משאבים,

  3. שינויים בתרבות הניהול,

  4. שינויים מבניים ואירגוניים.
על פי המתווה הזה צפוי שיפור מהותי בהכנת-הכשרת הצעירים שלנו; צפוי שיפור מהותי ברמת ההון האנושי, ואיכותו, של בוגרי מערכת החינוך. עם זאת עלינו לזכור שמדובר בתהליך ארוך טווח – תהליך שפירותיו מבשילים לאט יחסית.

על פי המתווה הזה, המערכת תאורגן מחדש בצורה שמשרד החינוך יהפוך לגוף מטה שמתווה מדיניות, קובע סטנדרטים, מתקצב ומפקח על הביצוע. המוסד החינוכי (בית הספר או גן הילדים) אמור להפוך לאחראי למיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד. לשם כך המוסד יהיה בעל האחריות והסמכות לעמידה ביעדים שהעיקרי בהם הוא הישגי התלמיד. כמובן שחלוקת המשאבים תותאם לעיקרון הזה: 90% מתקציב החינוך אמור להתנהל על ידי מוסדות החינוך (בתי הספר) עצמם והמינהלים האזוריים והשאר על ידי משרד החינוך – המטה.

בדרך הזאת אמור מעמדו של מנהל המוסד החינוכי להתחזק באופן משמעותי כאשר יועברו אליו אחריות וסמכויות מהמטה. השיפור במעמדו יכלול דרישות לרמה מקצועית, שיפור בתכניות ההכשרה ובשכר כדי לתת ביטוי לאחריות המורחבת בתפקידו המעובה. האחריות והסמכות של מנהל המוסד יכללו שליטה מלאה במשאביו. זה כולל כמובן גם שליטה מלאה בהתנהלות כוח האדם שברשותו. צעדים דומים מיועדים לשפר את מעמד מקצוע ההוראה בכלל והמורה בפרט. במקביל להרמת רף הדרישות מהגננות והמורים הם יזכו לשיפור בתנאי העבודה והשכר.

זה רק הגיוני שכך יהיה. הרי בית הספר הוא זה שבא במגע יום-יומי עם התלמידים והוא זה שאחראי לתהליך העיקרי שמייצר ומשפר את ההון האנושי שלהם. מאחר והון אנושי הוא נכס כלכלי מן הדין שבית הספר יתנהל כפי שמתנהל עסק כלכלי שמתמקד ברמה ובאיכות של מוצריו – ההון האנושי של תלמידיו. בהחלט מדובר בשינוי סדרי העדיפויות במעבר להתמקדות בתלמיד ובתוצאות לימודיו, ובהעברת האחריות והסמכות לבית הספר שמכיר את התלמיד ובמיוחד בהקצאת המשאבים (התוכנית הלאומית לחינוך, חלק א, עמ' 15; פרק 4, עמ'151).


איזה רפורמה עדיפה

''עוז לתמורה'' היא רפורמה שנוסחה על ידי אירגון עובדים שבראש מעייניו תנאי השכר ותנאי העבודה של חבריו. לכן לא פלא שהיא מתמקדת בשכר המורים ולא ממש בצרכי התלמידים. ''עוז לתמורה לא ממש מציעה שינוי מהותי של המערכת כדי שתתאים יותר טוב לטיפוח ההון האנושי של הצעירים. בתקציר ממצאי הערכה של מכון סאלד (עמ' 6) כתוב שמסקנות החוקרים הן שהנושא האירגוני לא טופל כראוי. מה שלדעתי חסר שם זה שינוי מהסוג שמעביר מספיק אחריות וסמכות לבית הספר ולמנהלו. רק בדרך כזאת תשתפר היכולת של בית הספר לטפל ברמת ההון האנושי של התלמידים.

זהו בדיוק הרעיון הבסיסי של המלצות ועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. ההמלצות הללו מכילות פתרונות לכל מה שלהבנתי יש ברפורמה על פי ''עוז לתמורה'' ועוד. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שיש ברפורמה עליה המליצה ועדת דברת, הוא העברת אחריות וסמכויות לבית הספר ולמנהלו. מאחר והרפורמה הכלולה בהמלצות ועדת דברת אמורה לתרום יותר לרמת ההון האנושי של התלמידים ולכן היא עדיפה בעיני.



אני לא הייתי מסתפק ברפורמה על פי המלצות ועדת דברת בלבד. כדי להבטיח העברה של מספיק אחריות וסמכות לבית הספר עדיפה הפרטה שמאפשרת ליישם את העקרונות עליהם מבוססות המלצות ועדת דברת. כוונתי לרפורמה שתכלול את הרעיון המקורי של פרופסור מילטון ורוז פרידמן שהוצג בספרם החופש לבחור. זוהי שיטה לביזור מערכת החינוך כאשר בצד הביקוש מעבירים את הבחירה היכן ילמד הילד להוריו ובצד ההיצע מעבירים את הבחירה למוסדות מתאימים כולל בתי ספר פרטיים. על פי השיטה הזאת שמיושמת בהצלחה בשבדיה כל משפחה תקבל על פי מספר הילדים שבה שוברים שבאמצעותם תרכוש את שירותי חינוך עבורם. ההורים יהיו רשאים לרכוש את השירותים הללו בכל בית ספר שיראה מתאים לצרכי ילדיהם וכך תהיה להם יותר השפעה על חינוך הילדים שלהם; יהיה להם יותר חופש לחנך את ילדיהם לפי השקפתם. מנגד כל מי שיש לו רעיון חינוכי כלשהו יוכל להקים בית ספר שלעבודה בו יגייס מורים המתאימים לשיטתו ויציע את שירותיו להורים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


יש להשקיע בחינוך יהודי לעליה לקרב ולשמירת מצוות
נזלבטן צינג'ס גושו אמרי (יום שלישי, 08/01/2008 שעה 18:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יש להשקיע בחינוך יהודי לעליה לקרב ולשמירת מצוות
אריה עירן (יום רביעי, 09/01/2008 שעה 6:10)
בתשובה לנזלבטן צינג'ס גושו אמרי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מבין ''עוז לתמורה'' ''ועדת דברת'' ההסבם לסיום השביתה . אני כן מבין דברים אחרים .
הפרופסורים אמרו שקוצצו 800 תקנים אקדמיים . אוניברסיטת תלאביב מונה 1000 תקנים .המשמעות-מחקו אוניברסיטה .זה ברור לי .
דובר משרד האוצר אמר שיש עודף גדול של בוגרי אוניברסיטאות . זה מתחבר טוב עם דברי הפרופסורים וזה מובן .
אני מבין שכיתה עם 45 תלמידים זולה יותר מכיתה עם 30 תלמידים . פחות מבנים פחות מורים . גם פחות הישגים .
משרד האוצר מבין רק בעיסקי קמצנות . אין שם הבנה לערך החינוך .אין שם הגינות כלפי נפגעי הנאצים . לא מעניינים אותם חולי סרטן , נכים , נשים מוכות ועוד .
התיאוריה של מילטון פרידמן היא אולי אולי אולי מתאימה לארהב . ארץ גדולה , משופעת באוצרות טבע , עבר חסר חוק והדבק המלכד הו רק החוקה . שם כל אדם הוא המתחרה של זולתו .
זה מתאים לישראל כמו שהנעליים של שרון מתאימות לאולמרט .
_new_ הוספת תגובה



רפורמה שמפורמה
עמוק בבור (יום רביעי, 09/01/2008 שעה 7:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הרפורמות ואלה שמעדיפים אותן הן קישקוש בלבוש שמצביע רק על עומק הבור בו מדשדש ה''חינוך'' בארץ. הרפורמות המוצעות לא נותנות מענה הולם לשורש הבעיה.

קודם כל אנחנו מדברים על בתי חרושת כושלים ללימוד ולא לחינוך. אנחנו מדברים על טכנוקראטים, ובעצם המתיימרים להיות טכנוקראטים, שרואים בתפקידם להעביר כמה שיותר תלמידים בגירים בבחינות הבגרות. כל הלימודים בעיקר מחטיבת הביניים מתועלים להעביר מקסימום תלמידים בחריר של ה''בגרות'' ולכן ה'לימוד' מפספס הרבה מהחינוך. וחלק מהחינוך הוא ללמד איך ללמוד, לתרגל איך לחשוב, להקנות ערכים של איך להתנהג כבני אדם, לכבד את ערכי האדם והעם היהודי ועוד ועוד.

אבל בבתי החינוך שלנו אין חינוך. והלימוד הוא ממוקד בגרות, רשלני וכושל.
_new_ הוספת תגובה



יש טענה נגד המערכת שראויה לעיון
עמיש (יום שישי, 11/01/2008 שעה 9:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנושא העקרי המרחף בחלל המאבק והשביתות היא הטענה כי בעבר היתה מערכת החינוך בישראל טובה יותר והשגי התלמידים היו טובים יותר

והשאלה היא האם זה נכון ואם כן מדוע.

גם בעבר היו כתות גדולות, (כולל משמרת שניה בבתי הספר), גם בעבר היה שכר המורים נמוך יחסית ועל כן היו שביתות תכופות וארוכת.

אם כך, מה בעצם קרה כאן?
_new_ הוספת תגובה



יש טענה נגד המערכת שראויה לעיון
אריה עירן (יום שישי, 11/01/2008 שעה 10:12)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משרד האוצר שחק את שכר המורים בהדרגה .
רמת החיים הכללית עלתה ורמת החיים בבתי הספר ירדה .
בעבר היו בתי ספר פרטיים רבים היום מעטים .
בעבר היו מורים רבים היום הרוב מורות .
נשים רבות רואות בהוראה בחלקי מישרה נוחיות בתעסוקה ולא מטרה ללמד .
אינטלקטואלים משמרים את שלטונם האתני בעזרת חינוך לפי מקום מגורים , תוספת לימודים בתשלום ולימוד אקדמי בתשלום .
אזרחי ישראל מעריכים דרגות בצהל ולא תואר באקדמיה .
אהוד ברק הוא - רמטכל לשעבר ולא מאסטר בכלכלה .
דני יתום הוא אלוף ולא בוגר במתמטיקה ומחשבים .
_new_ הוספת תגובה



יש טענה נגד המערכת שראויה לעיון
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 10:17)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התשובה היא פשוטה,על רגל אחת, הישגי ישראל והישראלים בשטח ההי-טק(כמשל) מוכיחה על טיבה ורמתה של מערכת החינוך.
כל השאר זה יחסי ציבור בלבד.
_new_ הוספת תגובה



יש טענה נגד המערכת שראויה לעיון
דוד סיון (יום שישי, 11/01/2008 שעה 11:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה טועה בהנחתך שהכל יחסי ציבור. ישנן בעיות יסודיות
שקיבלו ביטוי בתוצאות ובהישגים של התלמידים לעומת העבר. לעומת זאת במדינות שישמו מה שלמדו כאן השתפר המצב עד כדי כך שישנם סימנים ש'התלמיד עולה כיום על רבו'. אחת הבעיות שאני מזהה היא העובדה שפעם 'ערכים לאומיים' השפיעו על העובדים וכיום לא ממש. אבל זה לא כל הסיפור. יתכן אולי שמערך ההשתלמויות והתיגמול בהתאם לא פועל לשיפור (http://www.e-mago.co.il/Editor/edu-2081.htm).
_new_ הוספת תגובה



יש טענה נגד המערכת שראויה לעיון
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 15:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סייגתי את עצמי והבאתי את נושא ההי-טק כמשל.ניתן גם להביא את נושא הרפואה והפיננסים ועוד דוגמאות.
איני יודע להבחן מה משמעותם של הבחינה ההשוואתיות הכלל עולמיות ומה משמעותן האמיתית.
כדוגמא הזכיר כי לפני 2 עשורים גרמניה המזרחית נחשבה למעצמת ספורט עולמית וכיום מתברר איך הגיעו לכך (בסימום הספורטאים,כמובן).
כל אדם שלומד הוראה יגיד לך שזה למען האידיאל ולא למען הכסף. אך בהתעמקות בענין ניווכח כי למקצוע ההוראה יש יתרונות פיננסיים רבים,ואיני חושב שזה המקום להעמיק בזה.
אם לשפוט לפי התוצאה הסופית-אין למערכת מה להתבייש.
_new_ הוספת תגובה



יש טענה נגד המערכת שראויה לעיון
שוט שוטר (שבת, 12/01/2008 שעה 11:25)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הוכחת שההיי טק הוא משל, וגם לא סייגת את זה מלכתחילה, אלא רק כתירוץ להתקפות כנגדך.

מערכת החינוך בארץ היא דפוקה. הנוער לעומת זאת הוא די חכם בחישוב ממוצע. מסתבר שאחוזים די גדולים של נערים ונערות משדרגים את ניקוד הבגרויות שלהם בזמן השירות הצבאי או מיד לאחריו ואח''כ הם פורחים בלימודי האדקמיה. כלומר, משהו לקוי במערכת החינוך. תודה לאל שהיא לא מצליחה לקלקל את הנוער הנפלא שלנו. המערכת הפוליטית עומדת מהצד ומתנהגת כקומיסר במקום כרפורמטור.
_new_ הוספת תגובה



ההיי טק איננו מוכיח שום דבר
צדק (יום שישי, 11/01/2008 שעה 11:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היי טק הוא תחום מצומצם מאד בעל דרישות מצומצמות מאד.
למעשה מתכוונים לתחום המחשבים בלבד ובתוכו למקצוע התיכנות.
הידע הנדרש הוא קטן, וכל השאר כשרון מולד.
משרד החינוך איננו תורם דבר וחצי דבר לתחום ההייטק.
רובם הגדול של מומחי ההייטק למדו לבד בביתם, והם בתחום עוד לפני שמישהו רואה מחשב בבית ספר.

המדעים הרציניים כמו פיזיקה, מטמטיקה, מדעי הטבע, רפואה, וכו'
דורשים השקעה רבה מאד בלימוד וגם בעבודה ''שחורה''.
ההייטק דורש הברקות של רגע, המדע האמיתי דורש עבודה קשה.

לכן ההייטק מתאים לדור המהיר וחסר הסבלנות של ימינו.
במדעים האמיתיים יש ירידה במספר הלומדים, ובמספר המסיימים לימודים.
_new_ הוספת תגובה



ההיי טק איננו מוכיח שום דבר
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 11:57)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ובני הוא איש תוכנה,הרי אני יכול להגיד לך בודאות מלאה שבנושא הזה אתה בור ועם הארץ.
_new_ הוספת תגובה



ההיי טק איננו מוכיח שום דבר
שוט שוטר (שבת, 12/01/2008 שעה 14:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה אתה מערב את בנך?
זה שהוא איש תוכנה אינה הופכת אותך לבמין גדול בתוכנה.
_new_ הוספת תגובה



ההיי טק איננו מוכיח שום דבר
נעמי (יום שישי, 11/01/2008 שעה 20:22)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צדק, נראה לי שדווקא בתחום ההיי-טק אין לך מושג עד כמה אתה טועה.

ראינו כבר את ''גאוני המחשבים'' שלמדו לבד בביתם. אצבעותיהם רצות במהירות על פני המקשים בשיטת ''ניסוי וטעיה'' - כל פעם מחדש. בזבוז עצום של זמן ומאמץ. לכל היותר הם מסוגלים ללמוד חלק מהפונקציות הבסיסיות של המחשב.

תחום ההיי-טק דורש ידע מעמיק בנושא החומרה והתוכנה, ידע שאותו אפשר לרכוש רק על ידי לימוד מסודר, ממושך ומעמיק, ידע שאותו לא כל אחד מסוגל ללמוד. רק באמצעות ידע נרכש אדם מוכשר יכול ליזום וליישם רעיון שצץ במוחו.

כשרון מולד נותן בהחלט ערך מוסף לתחום זה, כמו גם לכל תחום לימוד אחר.
_new_ הוספת תגובה



ההיי טק איננו מוכיח שום דבר
אריה עירן (יום שישי, 11/01/2008 שעה 21:15)
בתשובה לנעמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אדם שאני מכיר זכה בכמה מדליות כסף וזהב באולימפיאדת מתמטיקה ופיזיקה לפני 10 שנים . זו תוצאה של לימוד קודם . היום אין כאלה בארץ וזו צוצאה של הלימוד כיום .

הבחינה כלכלית היטק הוא כמו גידול בננות . אם יהיה עודף בננות מחירן ייפול . אם יהיה עודף בהיטק מחירו ייפול . לחם חדש נחוץ כל יום .
_new_ הוספת תגובה



רוב ההאקרים הטובים בעולם הם נערים.
צדק (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 6:35)
בתשובה לנעמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וההאקרים הללו מכירים מחשבים ותיכנות ברמה מעולה.
בלעדי ידע חיוני זה לא היו מצליחים לפרוץ אבטחות מסובכות.
האקרים מחברים לעצמם תוכנות לכל בעיה בה הם ניתקלים,
לכל מערכת הפעלה חדשה, לחיסכון בזמן.
קראתי חומר של האקרים, לא שאני מבין כל מה שכתוב שם,
אך ברור שמדובר בכאלו המכירים כל ביט הנע במחשב ומחוצה לו,
מכירים מספר שפות תיכנות ומתכנתים בעזרתם,
מזהים בגים בתוכנות ומנצלים אותם, מה שבוודאי מחייב ידע רציני מאד בתיכנות........
לפחות ברמה של אלו שתיכנתו אותן..

ונערים אלו למדו הכל לבד מול המחשב ולא בבית ספר.
_new_ הוספת תגובה



ההיי טק איננו מוכיח שום דבר
שוט שוטר (שבת, 12/01/2008 שעה 11:30)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל התמקצעות היא לכאורה ''תחום מצומצם מאוד''. אבל כדי להתמקצע בתחום המצומצם יש מלכתחילה לחנך בספקטרום רחב יותר של מיומנויות כדי שיהיה למתלמד ואח''כ לאיש המקצוע יכולת חיבור אינטלקטואלית, טכנית והומנית לסביבה.

ראה את תחום הרפואה כמשל.
_new_ הוספת תגובה



מה לגבי רפורמת אופק חדש
תמר (שבת, 12/01/2008 שעה 20:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי את מאמריך בנושא ההון האנושי, ולא יכולתי שלא לשים לב שדווקא לרפורמה היחידה שכן יצאה לדרך באופן מוצהר לא התייחסת בכלל. האם זה בגלל שהיא חסרת תוכן לחלוטין?
_new_ הוספת תגובה



פשוט לא התייחסתי ל''אופק חדש''
דוד סיון (שבת, 12/01/2008 שעה 21:40)
בתשובה לתמר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שזו היתה טעות שלי לא לכלול את הרפורמה הזאת.
אם כי אני מנחש שגם היא פחות טובה מזו של ועדת
דברת.
_new_ הוספת תגובה



שלוש הערות על נושא כאוב מאד
שמעון מנדס (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 20:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידידנו עמיש ציין שגם בעבר שכר המורים היה נמוך; ולמדנו בכתות גדולות בשתי משמרות. ובהוא שאל מה השתנה ? המורים שלנו ראו בהוראה ייעוד ולא סתם משרה נוחה.אינני יודע באם המורים שלנו היו צריכים לעבור מבדקים כלשהם בטרם הוכשרו להוראה - אבל העובדה היא שכל אחד מהם ראה בהוראה את הייעוד של חייו אומרת דרשני. לעומת ארבעים השנים האחרונות, שכל מי שנכשלה בתיכון, השלימה אותו בסמינר למורות. הנשים הגיעו אל ההוראה בגלל הנוחות האישית ותו לא.

בראשית שנות ה-‏90 של המאה הקודמת, היתה לי שכנה עולה חדשה מבריה''מ, שהיתה מורה למתמטיקה. כאשר הכירו לה את מערכי העורים למתמטיקה שלנו, היא וחבריה נדהמו ואמרו שאנו מלמדים מתמטיקה בשטה מפגרת. אצלנו איש לא היה מוכן להאזין למורים למתמטיקה שבאו מרוסיה. והמשיכו ללמד בשטת המפגרת.

מה עשו העולים מרוסיה? הם הקימו בית-ספר מיוחד ברמה תיכונית שמלמד את מקצועות המתמטיקה והפזיקיה לפי השטה הרוסית. והנהירה לשם גדולה מאד.
_new_ הוספת תגובה



שלוש הערות על נושא כאוב מאד
אריה עירן (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 20:33)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לנו משרד אוצר שפועל בשיטת העגלון הסקוטי . כל יום פחות חציר לסוס . לבסוף כשהסוס למד לחיות בלי מזון הסוס מת . איזה באסה !
_new_ הוספת תגובה



שלוש הערות על נושא כאוב מאד
לוי (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 20:47)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי את דו''ח דוברת המתיימר לעסוק בחינוך .
הוא אינו עוסק בחינוך אלא במין תוכנית יעול לייצור בעלי מלאכה .
אחרי שקראתי את הדוח נסיתי לברר מי הוא דוברת ומנין רכש את המיומנות שלו בחינוך והתברר לי שמדובר באדם שמעולם לא עמד מול כיתה . התענינתי קצת יותר והתרשמתי באדם אשר התמחה בהוצאת כספים בטענות שווא מן המדינה ומשם הגיע עושרו .
הנפקת תכנתים לתעשית ההי טק אינה חינוך . הנפקה זו דומה להנפקת ברגים לתעשיית הרכב .
חינוך הוא עיצוב השקפת עולם של התלמיד והאזרח בזה לא דן הדוח .
אני בדעה ששיטות ניהול המעתקות מהתעשיה אינן מתאימות לחינוך .
נשאלה השאלה מה נשתנה ?
להערכתי מה שהשתנה היא התעלמות מחינוך והחלפתו בבית חרושת לציונים . במשך השנים נשחק שכרו של המורה , וכורסם מעמדו. אני מתרשם שעל כל מורה המוצב בחזית דהינו בכיתה קיים במערכת איזה פקיד אחד או יותר המנהל אותו . פקידים אלו מנהלים את המורה ובמקום לעזור לו למלא את תפקידו משתררים עליו ונוגסים בשכרו .
מורה ככל שיהיה אידיאליסט אינו יכול להרשות לעצמו לדרדר את צרכיהם הכלכליים של משפחתו אל תחתית הבור .
_new_ הוספת תגובה



שלוש הערות על נושא כאוב מאד
אריה עירן (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 21:35)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידידי אין מורים . יש מורות . נשים אשר הנוחיות התעסוקתית מנחה אותן .
אשה-מורה נמצאת בחופשה יחד עם הילדים שלה . מלמדת בשעות שהילדים שלה בבית הספר . באה הביתה יחד עם הילדים . השכר שלה נמוך כי הנוחיות גדולה . כשהשכר נמוך גבר-מורה מסרב לעבוד בתנאים האלה .
מי אשם ? אני .
למה ?
כי אני לא שורף את משרד האוצר ותולה את נערי האוצר .
_new_ הוספת תגובה



שלוש הערות על נושא כאוב מאד
לוי (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 21:53)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסכים איתך .
בנוסף לכך דו''ח דוברת אינו עוסק בחינוך אלא ביצירת מעמד של עבדים נרצעים הנשלטים ע''י חבורת שרלטנים הקוראים לעצמם כלכלנים .
אותם שרלטנים משלשלים מטבעות לשון כמו יעול , חיסכון , תגמול לפי תוצרת וכו' .
היום הם מתעסקים בחינוך , מחר ברפואה , מחרתים בתחבורה , בשבוע הבא במשטרה , בעוד שבועיים במשתנה , בחודש הבא בצהל , אחר כך באקדמיה וכו' וכו'.
_new_ הוספת תגובה



שמעת על שליטת השמאל בחינוך?
אבי גולדרייך (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 22:22)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דור שלם של ילדים למד לקרוא בשיטת האוריינות.
השיטה נפסלה בארצות הברית לאחר שימוש קצר, ואף הוכרזה כשיטה קלוקלת הגורעת מיכולת הקריאה של התלמיד.

את המתודיקה לשיטה הביאה לכאן דוקטור צביה ולדן שקבלה תמלוגי ענק ממשרד החינוך .
צביה ולדן עשתה מה''אוריינות '' כמה מליונים אבל הותירה כאן דור של בורים , שלא יודעים לקרוא.

ציקי וולדן היא ביתו של שמעון פרס.

במשך דור למדו כאן מתמתיקה בשיטה מטומטמת שנקראת בדידים.
ושוב, דור שלם לא יודע מתמתיקה.
את השיטה הזו , המציא המכון לטכנולוגיה חנוכית (מט''ח) המנוהל על ידי חבורת אנ''ש מדעי הרוח כולם שמאלנים מוצהרים .
_new_ הוספת תגובה



שלוש הערות על נושא כאוב מאד
יוסי למה (יום שלישי, 15/01/2008 שעה 12:26)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי אין איכות הלימודים תלויה רק במקצועיות וותק המורים/ות המקצועיים/יות, אלא בהקצעות התקציביות של משרד החינוך לחינוך עצמו (כמעט כל התקציב הולך למשכורות המורים ותשתיות) ובהגדרת תכני, שיטת ואמצעי הלימוד. ישנן מורות מקצועיות ותיקות אבל חלשות ומורות צעירות אנרגטיות ואיכותיות. אין צורך לטעון טענה גורפת כנגד המורות (שהרי כמעט ואין טענות כנגד המורים).

מעשה שהיה במדינת מישיגן. משכורות המורים/מורות בבתי הספר הממשלתיים-ציבוריים הלכו וקוצצו בשנות ה-‏90 ותחילת שנות ה-‏2000. הדבר גרם לעזיבת מורות את בתי הספר הציבוריים והליכתן לבתי ספר פרטיים בפריפריה, שם הן תוגמלו כפול או יותר.

בלית ברירה המדינה תיקנה תקנה שמורות-עוזרות (צעירות שלא גמרו את מסלול ההכשה בבית ספר למורות) עם ותק של 6 חודשים יכולות להיכנס למשרות ההוראה שנינטשו ולקבל זכויות מלאות של מורה. בתוך השנה הראשונה החלה להסתמן עלייה במספר המסיימים את הלימודים בקולג'ים הציבוריים בהצלחה ועמידה בחינות הסיום-בגרות, מבחן TOEFL (מבחן הבודק רמת ידע באנגלית) ומבחן SAT (פסיכומטרי לכניסה למסלול לתואר ראשון).

חינוך זה גם עניין של אופי ודבקות במשימה עם 40 תלמידים בכיתה ובלי מזגן. המדינה צריכה להשקיע יותר בהרחבת זמן הלימוד, תכני ושיטות הלימוד (למשל הבדידים הכניסו כאוס לחנוך המתמטיקה במשך 25 שנה), השקעה במורים ובמורות. מורה שנכשל ללמד ולחנך את תלמידיו צריך לעזוב את המערכת. מאחר שאין אצלנו באמת בתי ספר פרטיים צריך לעודד כוחות הוראה חדשים-ישנים לחזור לעבודה ע''י העלאת מסכורת הבסיס של המורה.
_new_ הוספת תגובה



אנלפבתיות להמונים*
אבי גולדרייך (יום ראשון, 13/01/2008 שעה 22:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

* מאמר של כותב עלום שם

בשבוע שעבר ניסיתי ללמד את ילדי לפצח צפנים, בהשראת ספרו החדש (והמצויין!) של סיימון סינג, ולשם כך חיפשתי באינטרנט אחר טבלאות שכיחות לאותיות האלף-בית העברי. לא הצלחתי, אגב, למצוא את שביקשתי, אך באקראי נקלע לידי מסמך מרתק, פרוטוקול של ועדה מטעם משרד החינוך.

סקרים שנערכו, כך מתברר, על מנת לבחון את רמת ידיעת קרוא וכתוב בקרב תלמידי בית ספר בישראל הניבו תוצאות עגומות למדי. אי לכך, הוקמה ועדה המונה 19 חברות: מפקחות, חוקרות מן האוניברסיטה, מדריכות להכשרת מורים וכדומה על מנת להמליץ על דרכים לשיפור המצב.

בוועדה נציגות של המגזר הממלכתי והממלכתי דתי ואף שתי מפקחות מן המגזר הערבי (שאחת מהן, לא תאמינו, שמה ג'יהאד עיראקי, ממש כך). עד כאן הכל טוב, יפה ומועיל, וגם הדוח עצמו, תחת הכותרת ''לקראת קריאה וכתיבה - טיפוח השפה הכתובה והדבורה בגני הילדים'' הוא חביב למדי, לפחות אחרי שאתה קולט כי המלה ''דבורה'' צריכה להיקרא בו' שרוקה ואיננה קשורה לאותם חרקים המייצרים דבש.

הדוח פותח בסקירה של השיטות שהיו נהוגות עד כה, ובפרט הוא מציג את שיטת ''השפה כמכלול''. ''זה כעשור וחצי'', כך מסופר, ''מתפשטת הגישה החינוכית של הוראת השפה כמכלול בראשית הלימודים בבית הספר''.

*
*
הדרך היחידה להתמודדות היא הפרטה של מערכת החינוך. אין בכך לגרוע מחוק חינוך חובה - הממשלה תעריך את עלותו של ילד במערכת לפי סל שיעורים שייקבע, תקצה להורים תלוש, ''קופון'', עבור כל ילד בגיל המתאים, ההורים יעבירו את התלוש לבית הספר אליו יבחרו לשלוח את הצאצא ובית הספר יתוקצב בהתאם על-ידי משרד החינוך. זו לא שיטה אידיאלית, ילד או ילדה עלולים לשלם מחיר יקר על טעויות שיעשו הוריהם, אבל אין ברירה. אולי ילדינו יוכלו לחשוב על רעיון אחר, על אופטימיזציה של היחס בין הצרכים החברתיים וחרות האדם, אך לשם כך כדאי שידעו, ראש לכל, לקרוא (http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/185.doc).
_new_ הוספת תגובה



[•]
יוסלה  (יום שני, 14/01/2008 שעה 0:04)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין שום סיכוי להוכיח שה'שמאל' אחראי
למחדלים בתחום החינוך.

יוסלה איננו מתיימר להיות מומחה בתחום
החינוך. אך צריך עור תוף עבה במיוחד כדי
להקשיב לדברי ההסתה המנוולים של גולדרייך
מבלי להסמיק מבושה.

זה עוד יותר מצחיק לזהות את רובינשטיין
כשמאל קיצוני. כנראה שכל מי שמתנגד להמשך
הכיבוש הישראלי בשטחים הוא שמאל קיצוני
בעיני גולדרייך.

''במשך השנים רכש לעצמו רובינשטיין מוניטין כמומחה למשפט חוקתי (משפט קונסטיטוציוני). ובמהלך כהונתו כחבר כנסת עמד בראשות ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בשנת תשס''ו (2006) זכה בפרס ישראל לחקר המשפט. חבר השופטים קבע כי רובינשטיין הוא
''אבי המשפט החוקתי של ישראל. בכתיבתו המחקרית המעמיקה ובפעילותו הציבורית המגוונת הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. בחיי המשפט והציבוריות בישראל מעטים הם האנשים היכולים להשתוות בתרומתם למדינת ישראל כפרופ' אמנון רובינשטיין, כאיש ציבור, כחבר ברשויות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק''.
מקור:אמנון רובינשטיין - ויקיפדיה
_new_ הוספת תגובה



מיכאל שרון אולי תפסיק לנדנד?
אבי גולדרייך (יום שני, 14/01/2008 שעה 1:05)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תענה לעניין או שתלך למדוד משהו
יוסלה  (יום שני, 14/01/2008 שעה 2:16)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מכאל ולא שרון.

רק יוסלה ספון בביתו
ומשאית האשפה גוררת את
פחיה ברחוב.

ובהזדמנות זו יוסלה רוצה
לברך את מכאל שרון על תרומתו
רבת השנים לדיונים באתר זה
ואחרים.

וכמחווה לכל אנשי המצפון שעדיין שורדים
את הפלנטה הפוסט-טראומתית ששמה ישראל,
הנה קטע מדיווח על נפגעים בשטחים,
המקור עיתון 'הארץ' 24. 12. 2007

''ובינתיים בגדה. מאת גדעון לוי
... עבד אל-וזיר, בן דודו של אבו-ג'יהאד המיתולוגי, היה מנהל חשבונות בגמלאות, בן 71. הוא עבר ליל ביעותים בביתו: במשך שעות ארוכות ירו החיילים ליד חלונו, בעודו יושב עם אשתו על הספה, שניהם משותקים מפחד. משנשמעה הפקודה לצאת החוצה, יצא מפתח ביתו ונורה למוות מיד.

ג'יהאד שעאר, בן 19, עשה אתדרכו מכפרו, תקוע, כדי להירשם לאוניברסיטה. החיילים הרגו אותו מסיבה שלא הובהרה במכות אלות ובבעיטות, בזמן שהמתין בתחנת האוטובוס. דובר צה''ל מסר שהחיילים ''נהגו כשורה''.

מוחמד סלאח היה שוטר פלשתינאי, אחרי שנים שבהן עבד כרצף בהתנחלויות. מכונית מסחרית פלשתינית חשודה, שניסתה לחמוק מהמחסום הפלשתיני בבית לחם, נעצרה לבסוף על ידו. סלאח פתח את הדלת, חושד שהמכונית נושאת סחורות גנובות, והמסתערבים שבתוכה ירו בו למוות. דובר צה''ל טען שניסה לירות בחיילים, אבל כל עדי הראייה ביטלו גרסה זאת מכל וכל. [סוף ציטוט]

ובפינוי ההתנחלויות ננוחם.
_new_ הוספת תגובה



חיסולים נחמדים, כן ירבו.
צדק (יום שני, 14/01/2008 שעה 8:05)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובדילול הערבים ננוחם.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מוג הלב
יוסלה  (יום שני, 14/01/2008 שעה 12:46)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נאמר כיאה למי שלא החזיק רובה בידו מימיו.
מחסל בהבל פה אזרחים, ואפילו אינו יודע
מה הוא אומר.
_new_ הוספת תגובה



מאמר תומך הרוצחים
צדק (יום שני, 14/01/2008 שעה 12:51)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסלה, אני מאחל לך שתחסל ערבים לפחות במספרים שאני חיסלתי.
זה יתן לך הרגשה שעשית משהו למען המולדת של העם היהודי.
_new_ הוספת תגובה



ובחורבן ישראל ננוחם .
לוי (יום שני, 14/01/2008 שעה 8:09)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד מובאה מבית מדרשו של דרשטרימר .
_new_ הוספת תגובה



עמיש, תפקיד החיילים להרוג מחבלים
יוסי למה (יום שלישי, 15/01/2008 שעה 12:30)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בטרם הם פוגעים בנו.

תפסיקו את הטרור ולא נירא בכם.
_new_ הוספת תגובה



יש לשבח את צה''ל והשב''כ על יום חם ומעודד
האזרח ק. (יום רביעי, 16/01/2008 שעה 8:58)
בתשובה ליוסי למה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של אתמול בו חיסלו כוחותינו 10 מחבלים, 9 מהם עם דם על הידיים ואחד בן מסכן של איזה מנהיג דלוח.

לדעתי הפורום חייב להוציא הודעת תמיכה חמה לצה''ל ולשב''כ בעקבות היום הגדול והמבטיח הזה.
_new_ הוספת תגובה



לוי (יום שני, 14/01/2008 שעה 17:47)
בתשובה ליוסלה 
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרופ' רובינשטיין כתב את הערך רובינשטיין בויקיפדיה ?
_new_ הוספת תגובה



אמנון רובינשטיין הוא שמאלני שונה.
צדק (יום שלישי, 15/01/2008 שעה 8:03)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאמנון רובינשטיין יש איזשהו יושר בסיסי וחיבור למציאות.

הנה כמה מדבריו:

''מלחמת ששת הימים היתה מלחמה שנכפתה עלינו, מלחמת מגן שלנו נגד אלה החפצים בהשמדתנו. הדרישה להחזיר שטחים לאויב זה, שעמד ויעמוד עלינו לכלותנו, כמוה כדרישה שנמסור לידיו נשק ותחמושת. אנשים יבינו זאת, ואם לא יבינו זאת, יסתגלו . למפה החדשה של ישראל. העובדות החדשות, בצירוף ההכרה הרבה בצדקתנו, תיצור מציאות חדשה.

הסכנה הקיימת לישראל נעוצה דווקא בהסדר שלום-של-נייר. שנים כה רבות כמהים אנו לשיחות שלום, לשבירת חומות השנאה, עד כי נעשה הביטוי ''שיחות שלום'' למילת קסם... בתנאים הקיימים ניאלץ לוותר על שטחים ניכרים בכל משא-ומתן. תמורת ויתור כזה נקבל חוזה שלום. ערכו של חוזה שלום מסוג זה יהיה מפוקפק מאוד. ודאי תהיה בו הבטחה חגיגית לקיום יחסי שלום, וייתכן שיהיו בו אף הוראות לגבי קשרי מסחר, תיירות וכו' אך מי לידינו יתקע כי חוזה כזה לא יופר כשם שהופרו הסכמי שביתת הנשק מי יערוב לנו כי חוזה כזה לא יהיה רק מכשיר להשגת יתרון טקטי כדי להכין מחדש מלחמה בישראל בתנאים טובים יותר למדינות ערב''
_new_ הוספת תגובה



אמנון רובינשטיין הוא שמאלני שונה.
לוי (יום שלישי, 15/01/2008 שעה 12:10)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיימים גם כמה שמאלנים שפויים בעקר כאלה אשר אינם נתמכים ע''י אגודת האנטישמים הבין לאומית .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי