פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(וירא סח) מוסר כפול מוליד מסרים סותרים
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (שבת, 27/10/2007 שעה 20:00)


(וירא סח) מוסר כפול מוליד מסרים סותרים

נסים ישעיהו


אז איך נקלענו למצב בו אנחנו מתגוננים בשפה רפה מול דרישות הערבים לבעלות על הארץ? בעצם, אפילו לא מתגוננים, רק מנסים להשיג מהם הסכמה לעצם נוכחותנו כאן?
כבר זמן רב יחסית שלא התייחסנו לאקטואליה במישור המכונה פוליטי ולא נראה שזה חסר למישהו, אבל לפעמים צריכים לעשות גם את זה, כי הפוליטיקה משפיעה על חיינו, ולעתים קרובות משפיעה רע מאד. לפני כשנתיים (לפרשת חיי שרה) כתבנו משהו על מצוקתם הקשה של תושבי שדרות, שלפתע עלתה לכותרות לאחר פגיעה קטלנית של קסאם, ומאז כידוע לא השתנה דבר; בכל הישובים הנמצאים בטווח, נוחתים החפצים המעופפים מדי פעם, והמדינה ממשיכה בשגרת חייה כאילו כלום. בעיקר המנהיגות, שעסוקה כל כך בשרידותה התפקידית, עד שאין לה ראש לחשוב על שום דבר אחר. וזה מתאפשר לה ולנו, כי בדרך נס אין אבדות בנפש, וכל עוד זה המצב – אין שום סיבה לעשות משהו.

אתמול התבשרנו כי שר הביטחון אישר לנתק את החשמל לעזה. מדובר בניתוק יזום של שכונות הקצה, אשר מהן משוגרים הקסאמים לעבר ישובים באזור שזכה לכינוי 'עוטף עזה'. בשלב זה לפחות, לא מדובר בניתוק מוחלט, רק מזמן לזמן. רבע שעה פה וחמש עשרה דקות שם. כצפוי, ההחלטה שעדיין לא יושמה זכתה לגינויים מקיר לקיר, מהממשלה הפלשתינית ועד האו''ם והקהיליה הבינלאומית, שכן מדובר במה שהם מכנים 'עונש קולקטיבי ובלתי הוגן' וזה דבר פסול לחלוטין, לדעת המבקרים.

אינני יודע עד כמה ישפיע ניתוק החשמל על קצב שיגור הקסאמים, אם בכלל, וגם מנקר בי ספק קל באשר ליישום ההחלטה הנ''ל לאורך זמן. הממשלה הפלשתינית מתנגדת להחלטה כאמור, והאו''ם תומך בה בעניין זה. כמה זמן תחזיק ממשלת ישראל מעמד, בלחץ בינלאומי שידרוש את חידוש אספקת החשמל למשגרי הקסאמים – נחיה ונראה. בלי חשמל גם קסאמים הם לא יוכלו לייצר, אז איך אפשר לעשות להם דבר כזה? הרי טעם החיים יתנדף לחלוטין מלבם אם לא יוכלו עוד לחשוב בחדווה על הקסאם הבא שהם עומדים לשגר על ראשי היהודים.

האמת, בהסתכלות אובייקטיבית, כנראה צודקים מבקרי ההחלטה. באיזו זכות מְשַׁנִּים את כללי המשחק באורח חד צדדי? הרי לאחרונה, לא קרה שום דבר שלא קרה עשרות, מאות או אף אלפי פעמים קודם, אז למה דוקא עכשיו? למה מי מת? כל כך התרגלו צעירי עזה, ואף נהנו ממשחק החתול ועכבר מול צה''ל, שלהפסיק את המשחק כעת זו סתם אכזריות מצד הציונים הכופרים. לא יקום ולא יהיה. הם יגייסו גם את קונדי שתלחץ עלינו לשוב למשחק בתנאים המוכרים.

כדי לכתוב סאטירה טובה, אני צריך להתאמץ הרבה יותר. זה ברור לי, אבל אין לי יומרות כאלה. ואם מדי פעם הניסוח יוצא סאטירי, זה מניסיון לצחוק במקום לבכות. כי אני באמת לא מאשים את הפלשתינאים במה שקורה לנו. לא נעים להגיד שאני מאשים את עצמנו, אבל זו המציאות, ויש מה לעשות. פעם קראו לזה להחליף דיסקט, אבל היום נראה שזה כבר לא יספיק. נראה שצריכים להחליף הארד דיסק.

הערבים נלחמים נגדנו בטענה שאנחנו גזלנים, שגזלנו מהם את ארצם. לנו אין תשובה לטענה שלהם, מלבד כוחו של צה''ל מְגוּבֶּה בהחלטת האו''ם, או להיפך. אבל האמת היא שאנחנו כאן מכוחו של אברהם אבינו אשר קיבל את הארץ הזאת מהקב''ה, כפי שקראנו בשבוע שעבר (בראשית ט''ו): יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם–בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. יש הטוענים שהערבים מתייחסים לישמעאל שגם הוא בנו של אברהם, ומדובר במלחמת ירושה בה שני הצדדים צודקים. אבל זהו שקר, כי אותו מקור עצמו קובע שלא ישמעאל יורש את הארץ אלא יצחק:

(פרק י''ז) יט וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. זה בפרשה הקודמת. ובפרשת השבוע שלנו (פרק כ''א), לאחר ששרה דורשת במפגיע: גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק, וזה לא מוצא חן בעיני אברהם, מתגלה אליו ה': יב וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ–כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. ואל תדאג לישמעאל, כי אני אדאג לו: יג וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא.

אז איך נקלענו למצב בו אנחנו מתגוננים בשפה רפה מול דרישות הערבים לבעלות על הארץ? בעצם, אפילו לא מתגוננים, רק מנסים להשיג מהם הסכמה לעצם נוכחותנו כאן?

זריזותו של אברהם

דומני כי שורש הבעיה נעוץ בעובדה שלא טיפחנו את המודעות שאנחנו כאן בארצנו שלנו, הארץ אשר נתן ה' אלוקינו לאבותינו ולנו. תודעה כזאת גם היתה מניעה אותנו להתאמץ להיות ראויים לירושה הטובה שהנחילו לנו, על דרך ההוראה בתנא דבי אליהו: שכל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב.

נתבונן מעט בפרשת השבוע שלנו ובקודמתה בניסיון לראות מה אנחנו יכולים וצריכים ללמוד ממעשי אברהם אבינו, וכיצד זה היה מונע מראש את הצרות שנקלענו אליהן. נתחיל בעובדה שהזכרנו בעבר לא אחת (אבות ה' ג'): עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו. המשנה אינה מפרטת את הנסיונות, אבל באבות דר' נתן (ל''ג ב') הם מפורטים: עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב''ה ובכולן נמצא שלם ואלו הן: שנים בלך לְךָ ב' בשני בניו ב' בשתי נשיו אחד עם המלכים ואחד בין הבתרים אחד באור כשדים ואחד בברית מילה.

זהו פירוט טלגרפי ולא בטוח שנצליח להבין בדיוק למה הוא מתכוון בכל אחד מהנסיונות. לכן נביא את הפירוט של הרמב''ם, המובן יותר:
הראשון, הגֵרוּת באמרו יתברך ''לך לך מארצך וגו'''. השני, הרעב אשר נמצא בארץ כנען בבואו שם, והוא יְעָדוֹ ואעשך לגוי גדול, וזה נסיון גדול; והוא אמרו ''ויהי רעב בארץ''. והשלישי, חמס המצריים עליו בהלקח שרה לפרעה. והרביעי, הלחמו בד' מלכים. החמישי, לקחו הָגָר לאשה אחר שנואש מהוליד מִשָּׂרָה. הששי, הוא המילה אשר צוה בה בימי הזקנה. השביעי, חמס מלך גרר עליו בלקחו שרה גם כן. השמיני, גרוש הגר אחרי הִבָּנוֹתוֹ ממנה. התשיעי, הרחקת בנו ישמעאל והוא אמרו יתברך ''אל ירע בעיניך על הנער וגו''', וכבר העיר הכתוב איך היה קשה בעיניו הדבר הזה, באמרו ''וירע הדבר מאד בעיני אברהם'' אלא ששמר מצות הש''י וגרשם. העשירי, עקידת יצחק:
העובדה שאברהם אבינו עמד בכל הנסיונות, כולל בניסיון העקדה שקוראים בשבת זו, אינה מרשימה כל כך כאשר לוקחים בחשבון במי מדובר, במדרגתו של אברהם אבינו. מה שבאמת מרשים, וזו מעלתו הגדולה של אברהם, היא העובדה שאת הכל הוא עושה בזריזות נפלאה ובלי שום שאלה, גם כאשר העניין קשה עליו ביותר. כמו בניסיון התשיעי שמונה הרמב''ם, גירוש האמה ובנה; התורה מעידה כי: יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. אבל לאחר שה' מבהיר לו כי זה מה שנכון לעשות, הוא עושה זאת מיד ובזריזות: יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד–וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

וכך בכל הנסיונות שמונה הרמב''ם מן הפסוקים; בכולם אנחנו מוצאים את אברהם נוקט בצעד הנכון בלא שום שהיות, ופועל בנחרצות בלי שום רמז להססנות, לרגשות סותרים או לרצונות מתנגשים. יש רצון אחד, הרצון העליון, והוא הקובע. כאילו אין לו בכלל רצון משל עצמו.

והרי לא בכל אירוע התגלה אליו ה' כדי להורות לו את הצעד הבא; אז איך ידע מה נדרש ממנו? למשל, כאשר באו לבשר לו כי אחיינו לוט נשבה, הוא נחלץ מיד למרדף בלי שה' יתגלה אליו וכו', ורק בדיעבד התברר שנקט במהלך נכון, איך ידע שזהו המהלך הנכון? התשובה היחידה היא שהוא קיבל על עצמו לפעול אך ורק בהתאם לרצון העליון, וכך כל ישותו התכווננה למילוי אותו רצון.

כאשר מורה לנו התורה לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב כנ''ל, לזה בדיוק הכוונה; שנלמד מאבותינו הקדושים להתעלם לחלוטין ממה שנראה לנו כאילוצים פוליטיים ואחרים, ולפעול אך ורק בהתאמה מלאה לרצון העליון. ולנו זה הרבה יותר קל מאשר לאברהם, שעדיין לא היתה לו תורה כתובה שֶתּוֹרֶה לו את הדרך הנכונה. לנו יש תורה והיא קובעת חד משמעית כי ''פיקוח נפש דוחה הכל'', ובטח שהוא דוחה שיקולים פוליטיים.

אילו הלכנו בדרכו של אברהם, לא היינו מטפחים מושגים משונים כגון 'הבלגה' או 'איפוק' אל מול נסיונות לרצוח יהודים. לא היינו מחכים שיצליחו לרצוח בטרם נגיב. גם לא היה עולה על דעתנו המושג 'חילופי שבויים' בהתייחס לחטופים בידי טרוריסטים. במקום זה היינו משכימים ומכים בהם ללא שהיות, בדיוק כפי שעשה אברהם לשוביו של אחיינו.

כאשר נתחבר לדרכו של אברהם, גם במודעות שאנחנו בניו יורשי הארץ וגם בתגובה זריזה וקשה על כל ניסיון לפגוע ביהודים, העולם יקבל את זה בטבעיות גמורה, משום שזו דרכו של אברהם.

ואז סוף סוף, יהיה רק טוב ליהודים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  [•]  (מהנדס אזרחי)
  ''טוהר הנשק''  (יערה)
  המזרח התיכון  (מהנדס אזרחי)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי