הנושא העדתי בישראל - מת, וגם ביטון ופרץ לא יצליחו להעלות באוב את הפנטום. הבעיות הן אחרות.
קרה משהו ל
צ'ארלי ביטון, ממייסדי ''הפנתרים השחורים''. בגיל ששים הוא התעורר, כמו חוני המעגל, אבל לא מצא את הפנתרים הצעירים סביבו. או שהוא טעה וחשב שהזמן עמד מלכת, כפי שאני טעיתי בשעתו, בעת מפגש המחזור הראשון של המוסד ''נווה הדסה'' שליד קיבוץ תל יצחק ומכון ''משואה''.
פרץ - מנסה להעלות באוב הפנטום העדתיוככה זה היה. לפני צאתי לשליחות בארה''ב, הייתי באותו מוסד מדריך גדנ''ע לחצי שנה לקבוצת צעירים עולים מהונגריה. עם הקבוצה נמנו בנות יפהפיות. אחת מהן הייתה
שומרה. באותו כנס מחזור, כעבור כמה עשורים, ראיתי אותה ועמדתי לגשת אליה ולצעוק בקול רם: ''שומרה, כמה נפלא לראות אותך!''. היא לא השתנתה. אותה בחורה מפותחת בת 16,בעלת מבנה אתלטי מעודן, רגליים יפות וירכיים שעליהם דבוקים מכנסיים קצרצרים, חזה עגול, ראש עטור בשער ברונטי גולש, עיניים ירוקות ואף סולד. פצצה מדליקה.
ברגע האחרון תפסתי את עצמי. אויה. כמובן, בתה של שומרה, דומה לה כשתי טיפות מים, ואפשר שמבוגרת ממנה בשנה, כלומר בת 17. גם צ'ארלי ראה בעיני רוחו את הפנתרים השחורים, אך הוא לא מצא אותם. הם האפירו. חלקם, או ילדיהם, שכחו מזמן מה זה להיות ''דפוקים''. צא'רלי, חיפש את צאן מרעיתו, אך, שלא כדוד המלך, לא מצא את המלוכה אלא את עמיר פרץ.
בריאיון ארוך במוסף ''הארץ'' (
היהפוך פנתר עורו) מספר צא'רלי ביטון כי לפני זמן קצר הוא היה במשרדו של
עמיר פרץ, מי שהיה יו''ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, וביטון מצוטט כי כאשר שאל את פרץ :
אוי צא'רלי ,כמה שאתה צודק, כמה שהם שונאים אותנו. אני, מודה באשמה, ישראלי ממוצא אשכנזי. שנה לפני שפרץ נבחר ליו''ר מפלגת העבודה כתבתי מאמר באתר זה שכותרתו: ''
עמיר פרץ - מדוע לא?''. הוא, אכן נבחר ליו''ר מפלגת העבודה ואחר כך התמנה, לפי בקשתו, לשר הביטחון. בראשית המערכה בלבנון, שיבחתי אותו על שהוא נכנס לתחום בלתי מוכר לו ומנסה להתמודד איתו, חרף אי היותו גנרל מיל. כמוני, היו עוד הרבה ''אשכנזים'' שתמכו בו ואלמלא תמיכה זאת הוא לא היה מגיע לאן שהגיע. עכשיו נוכח כישלון אישי שלו, לתלות את הקולר בנושא העדתי, כאילו הוא הסיבה לכישלון, זאת דעת עוועים, סילוף היסטורי ואפילו עזות מצח. האיש נדחף למעלה למרות שאי אלה חברי קיבוצים אנכרוניסטיים לא ראו בעין יפה את בחירתו לראשות מפלגת העבודה. אך למטה הוא התדרדר בכוחות עצמו. לבוא עכשיו ואפילו לרמוז שיש לכך קשר למוצאו, זה פתטי, מעורר חמלה. ל''התוודות'' בפני צ'רלי ביטון - זה קומי-טראגי.
.
לאחר שישראלים ממוצא לא אשכנזי (מזרחי, צפון אפריקאי, ספרדי) הגיעו לעמדות פסגה בכול התחומים ללא יוצא מן הכלל: משק וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, מדינה ומשפט, תרבות ובידור, ביטחון וחינוך, היה לאדם סיכוי סביר להגיע לראשות הממשלה. פרץ החמיץ, לא מפני שהוא לא ממוצא אשכנזי, אלא מפני שהוא עמיר פרץ, עם קבלות בתחומים אחרים אך לא קורץ מחומר של מדינאי ומנהיג כאשר ההזדמנות נקרית בדרכו לפסגה. זה קרה גם לצ'ארלי שנמנה עם הנהגת ''הפנתרים השחורים'' והגיע לכנסת כנציג ''סיעת הפנתרים'' אך במסגרת של תנועת חד''ש הקומוניסטית. אחר כך נפלט. עכשיו לאחר תנומת חורף ממושכת צ'ארלי התעורר, אך המציאות שונה. היא שונה בכל התחומים. חינוך, כלכלה,טכנולוגיה, מגורים ועוד גורמים נסיבתיים.
מיזוג עדות
בנושא ''מיזוג גלויות'' נעשו מחקרים רבים, אחד מהם, שפורסם לא מכבר אמנם מתבסס על נתונים סטטיסטיים מלפני עשור ויותר, אך הוא מצביע על מגמה מסוימת. החוקרות, הפרופ' ברברה אוקן והדוקטורנטית אורנה חייט-מראלי, ערכו את המחקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית והתבססו על נתונים ממפקדי אוכלוסין, שהאחרון בהם נערך בשנת 1995. נישואים בין יהודים ממוצא שונה, ובעיקר בין אשכנזים למזרחים, נתפסו בישראל כהגשמה המובהקת ביותר של חזון מיזוג הגלויות וכדרך למחיקת פערים בין העדות (עפרי אילני,
מחקר). בעשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בשיעור הישראלים ממוצא מעורב - אשכנזי ומזרחי - בין ילידי הארץ. אך לפי מחקר חדש, בניגוד לדעה הרווחת, נישואים מעורבים לא מביאים בהכרח לצמצום הפערים החברתיים, מבחינת רמת השכלה והכנסה. חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו, שנישואים בין אשכנזים למזרחים בעבר תרמו דווקא לגידול הפער הממוצע בין שתי הקבוצות בישראל, מבחינת השכלה. עם זאת, הסוציולוג הפרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב, קובע כי:
... המחקר הזה מראה שלאורך כמה דורות, מי שנשאר בקטגוריה של המזרחים הם בעלי ההכנסה וההשכלה היותר נמוכה. מצד שני, ככל שחלקים גדולים יותר באוכלוסיה הם מעורבים, השיוך האתני עצמו נהפך לפחות חשוב. הילדים שלי הם מעורבים, ואם תשאל אותם אם הם מזרחים או אשכנזים, הם לא יידעו מאיפה השאלה הזאת נפלה עליהם. אני מאמין שיש יותר ויותר בני נוער במצב דומה.
לדברי שביט, התרבותם של נישואים מעורבים מעידה בבסיסה על צמצום של פערי ההשכלה בין אשכנזים למזרחים. הוא הוסיף:
המשתנה העיקרי שמכתיב דפוסי נישואים בין בני אדם הוא השכלה. משכילים נוטים להתחתן עם משכילים. כיום, יש יותר מזרחים מבעבר באוניברסיטאות ובמכללות, והם חשופים לשוק הנישואים האשכנזי. מצד שני, עדיין קיימים פערים רחבים מאוד.
על כל פנים, בשנים הבאות, חוזות החוקרות שהגידול בשיעור הנישואים המעורבים בקרב יהודים ילדי ישראל יהיה אטי יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שהעולים מרוסיה מתחתנים בעיקר בתוך קבוצתם, ורובם מעדיפים שלא להתחתן עם בני עדות אחרות.
ה''פולנייה''
את דעתי והנתונים שהבאתי (אופטימיים יותר) כללתי במסה שכתבתי באתר זה ('',זרקור''- 16 בינואר.2006) . הכותרת שנתתי לה הייתה: ''
הנושא העדתי מת-נסיונות להחיותו במערכת הבחירות ייכשלו''. ואכן הם כשלו. רק שתי מפלגות בנויות סביב המוצא עדתי - מפלגות דתיות הצליחו משהו. ש''ס- העדה ''הספרדית''- רובה המכריע, ו''אגודת ישראל'' ו''דגל התורה'' -על טהרת ה''אשכנזים'', גם כן ברובן המכריע.
''הפולנייה''עם זאת, הדגשתי כי הבעיות קיימות, אך הן בעיות מבית יוצר אחר ויש להתייחס אליהם במסגרת התייחסות שונה. עם הסוגיות שעלינו להתמודד איתן בעידן החדש נמנות: יותר שוויונות חברתית, דגש חזק יותר והשקעות רבות יותר בחינוך לכל דרגיו, בעיות של אמהות חד הוריות במצוקה, נכים, זרים, פלורליזם דתי, הגדרת הדת מול המדינה, ענייני גיור של רבבות עולים מחבר העמים. שלא לדבר על בעיות אלימות בחברה, בבית, במערכת החינוך, ניצול נשים לשפחות מין, שוויון בין גברים ונשים, בין היתר בתחום השכר. בעיה מרכזית אחת שמקננת בתוכנו מאז קום המדינה ומשוועת לפתרון צודק היא היחס בין היהודים לערבים אזרחי המדינה. לפן קרדינאלי זה לא התייחסתי. זאת הן משום שהגבלתי את עצמי לנושא של ''מיזוג גלויות'', והן משום שסוגיה זאת, לא זו בלבד, שהיא נדונה בהרחבה בתקשורת העכשווית, אלא שכאן מדובר בעיקר במעשים שלא נעשו ובמחדלים שנעשו. על כך דומני אין חילוקי דעות. מחקרים יש למכביר, מעשים יש מעט מדי. אשר לעדות, הרי שמירת המסורת והמורשת של כל עדה היא בעלת חשיבות רבה ולא זו בלבד שהיא אינה גורעת מן ההתערות בחברה, אלא יש בה ערך מוסף של גאוות שורשים.
קיימות דוגמאות אקראיות, אך מאוד סימפטומאטיות למיזוג העדות. אתה רואה על המרקע גברת בשם אורנה אזולאי, שהיא בת לאב ממוצא ספרדי ולאם ממוצא אשכנזי, או ד''ר אוגניה וורשבסקי שהיא בת לאב ממוצא פולני ולאם ממוצא מרוקאי (השמות בדויים). לי יש נכדה,
דרור חליפה, אשר ביחידה הצבאית שלה קוראים לה ''הפולנייה''. זאת בשעה שרק 25% (אני, הסבא) ממקור פולני, 25%, הסבתא, ממוצא הונגרי. יתר 50%: הוריי אביה הם ממוצא ספרדי (לדינו) ומזרחי. קוקטייל משובח, תוצרת הארץ. אם אני גאה בנכדתי, זאת לא מפני שהיא ''פולנייה'' ולא מפני שהיא אוהבת סוסים כמוני (ורוכבת מדופלמת) אלא מפני שהיא נכדה נפלאה בראש וראשונה ובשל כמה תכונות שאחת מהן היא חתירה לשוויון בין המינים - גם בצה''ל שבו היא משרתת כעת. ברצותה לזכות בשוויון מוחלט בצה''ל - התנדבה לשנת שרות נוספת – ליחידה מעורבת שפועלת כיחידה בכל תקופת השרות בצה''ל. אחרת, אם, למשל, שליש של מחלקה יהיה מורכב מבנות שמשרתות שנתיים בלבד, מחלקה זאת תתפרק. היא, כאמור לא בודדה.
בהקשר של ''מיזוג גלויות'' ציינתי כי נקודת המוצא שלי היא מדינה יהודית נאורה ודמוקרטית במלוא מובן המונח הזה. יחד עם השמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל חובה עלינו להעניק שוויון מוחלט לכל האזרחים ללא יוצא מן הכלל (ובהקשר זה התכוונתי בראש וראשונה למיעוט הערבי, שבו לא עסקתי במאמר). בכך נהיה ככל העמים הנאורים, ואולי אולי אור ליהודים בפזורה.
תיאודור הרצל אמר כי ''אין עם יכול להיוושע כי אם בידי עצמו''. שנים היינו עם בלי מדינה. עכשיו אנו מדינה שיש לה עם. אנו רשאים ומחויבים לחשוף תופעות שליליות, למתוח ביקורת, וגם להשמיץ אם צריך, לרטון, לקטר, ככל שחברה חופשית מאפשרת לאזרחיה. אבל בדבר אחד יש להודות בגאווה:
לאחר הגשמת החזון הציוני הראשון והוא הקמת המדינה (שעוד מעט יימלאו לה 60 שנה - מי פילל מי מילל) והחזון הציוני השני-קיבוץ הגלויות, החזון הציוני השלישי של מיזוג גלויות הוגשם .צ'ארלי ביטון אולי לא השתנה, או שהוא לא מכיר בכך, אך המציאות השתנתה, לטוב ולרע -
בנושא העדתי: לטוב.
חזון ''העצמות היבשות'' של צ'ארלי
