כל הנימוקים, שבהם מסתייעים תומכי ה''התנתקות'', הם אותה הנימוקים שבהם משתמשים הוגי דעות בעולם להצדקת פירוקה של מדינת ישראל. מבחינת העולם, ה''התנתקות'' הייתה דגם בזעיר אנפין לפרויקט הפינוי של האפיזודה היהודית במזרח התיכון. במאזן האימה של משחק הכוחות הבינלאומי, הבין העולם שהיהודים מתפנים מרצון ואילו אדמתם של הערבים היא קדושה, וכל היתר הוא רק עניין של זמן.
הספר
בומרנג, מאת העיתונאים הלא-ימניים
רביב דרוקר ו
עופר שלח, מתאר בפרוטרוט את היגררותו של
שרון לתוך ה''התנתקות'' כתוצאה ממצוקתו המשפטית. העובדות היבשות ידועות כיום לכל, והן אינן מותירות שום מקום לספק בכך שה''התנתקות'' הייתה עסקת היחלצות משפטית בין שרון ובין מוקדי הכוח הממלכתיים של השמאל (מערכת המשפט, התקשורת, גופים ציבוריים).
הסיסמה השגורה, הגורסת שהיה רוב ציבורי בעד ה''התנתקות'', היא חלק בלתי נפרד ממסע היחצ''נות לקידום ה''התנתקות'', שהתבסס על סילופים מגמתיים. המאזן הפוליטי בכנסת בעידן ה''התנתקות'', ששיקף את הכרעתו האלקטורלית של ציבור הבוחרים, העניק רוב ברור לסדר יום פוליטי המתנגד לעקירת התיישבות עברית.
יש מושג, אשר אינו מוכר במקומותינו, שנקרא אסטרטגיה לאומית. ה''התנתקות'' המחישה לא רק לאויבינו, אלא גם לעולם כולו, שאין לנו שום אסטרטגיה לאומית. ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות ערב, המהלך הסוריאליסטי של עקירת יהודים בידי ממשלה יהודית התקבל בתדהמה. שכן, אין לו תקדים בהיסטוריה האנושית והוא נתפש כמופרך מעיקרו. עד לביצוע העקירה וגם אחריה, הדיעה הרווחת בעולם גרסה שה''התנתקות'' היא מזימה יהודית מתוחכמת. עד מהרה נפל האסימון בקרב נדהמי העולם הרחב, שהחלו להבין כי הגניוס היהודי יצא לחופשה, שלא לדבר על החוסן הלאומי שלקה בתרדמת.
ה''התנתקות'' היא קופת שרצים של זוועות פליליות, ומתכון בדוק להרס כל אומה, במיוחד לכזאת הנאלצת לתפקד בתנאי קיום עוינים כמו המדינה היהודית. ניתן לסכם את ה''התנתקות'' כמהלך בריוני של חונטה צינית, שניצלה עד תום את הריקבון הפתולוגי של המערכת הפוליטית, המשפטית והציבורית במדינת ישראל.
ל''התנתקות'' אין יום שאחרי, כי לא יכול להיות יום כזה. החל מה''התנתקות'' מתחילה הספירה לאחור של האפיזודה היהודית במזרח התיכון. אם היה סיכוי כלשהו להסדר פיוס עם הערבים, אזי הוא נגוז עם ביצוע ה''התנתקות''. שכן, הטיהור האתני מרצון של היאהוד, וגם דרך ביצועו הפרוע והברוטלי, בניגוד לכל ערכי הדמוקרטיה והמוסר האנושי הבסיסי, המחישו לערבים שהישות הציונית גוססת, וכל מה שנותר להם הוא קצת אורך רוח עד שהיאהוד יחסלו את עצמם.
במאמרי ''
ח''י טעמים נגד ההתנתקות'' צפיתי מראש את עליית האנטישמיות בעולם כתוצאה ישירה של ה''התנתקות''. אין צורך להיות אנליסט מיומן על מנת לחזות מראש את התופעה הצפויה, שאכן התרחשה. שכן, כאשר היהודים מבצעים טיהור אתני עצמי, העולם משחיז את סכין השחיטה.
הרדידות המשתקפת מתוך סיסמאותיהם הרהבתניות של חסידי ה''התנתקות'', אופיינית למנטליות השלטת של אטימות יהירה, שלא הצליחה להבין את משמעותה הרת-האסון של ה''התנתקות'', ובוודאי שכשלה לפתח תובנה כלשהי לגבי רבדיה העמוקים יותר.
הצלחתה החלוצית של הציונות גלומה בכך שמפעל ההתיישבות מעולם לא התחשב באילוצים דמוגרפיים וביטחוניים. זה הוא גם סוד הצלחתם של הערבים כיום למרות תבוסותיהם הצבאיות. הם לעולם אינם נוטשים שום פיסת קרקע מרצון משום שיקול כלשהו. כך שבמאזן האימה בינינו לבין הערבים, אין לנו שום סיכוי עם מנטליות ה''התנתקות'' שלנו, כולל ההתחכמויות האסטרטגיות כביכול של הפרדת הגדה מעזה, וכיו''ב תירוצים שקופים של חלשים ונרפים. אל מול השורשיות הערבית הדבקה ללא תנאי באדמה הקדושה, הקריסה הישראלית היא ודאית.
מעבר לשיקולים הרוחניים של עקירת יהודים מארץ ישראל, ברמה האסטרטגית הגולמית, ההתעלמות הישראלית מהנזק החינוכי והנפשי הגלום בטיהור אתני עצמי מגלמת את נוסחת ההשמדה העצמית של מדינת ישראל. כשם שלאנשים יש מבנה נפשי טיפוסי, כך גם אומה מסגלת לעצמה תכונות נפשיות. גם אם מנקודת המבט הישראלית האופיינית, שהסתגלה לתפישת מציאות קצרת טווח, האופק מעבר ל''התנתקות'' הוא מטושטש למדי, המציאות כבר עתה מלמדת כי ה''התנתקות'' יצרה דינמיקה לאומית של התפרקות מנכסים קיומיים, שקשה יהיה לבלום אותה. זאת משום שהיא נובעת מתוך דחפים נפשיים של התמכרות לסם האופק המדיני.
את סדר היום היהודי קובעים הערבים. למרות שלכאורה הם לא היו מעורבים ב''התנתקות'', הם מבינים היטב שהאסטרטגיה הלוחמנית והבלתי מתפשרת שלהם היא זאת שהצליחה לשגע את המדינה המג'נונית היהודית עד כדי כך שתבצע טיהור אתני עצמי ליהודיה. הם גם יודעים שאין גבולות אדומים למדינת ישראל, כפי שגם אנחנו יודעים, מי בתת-מודע ומי במודע. ה''התנתקות'' סיפקה מומנטום התנעה לתהליך אובדני שעוצמתו תלויה הן בשיקוליהם האסטרטגיים של הערבים והן בדחפים הפסיכוטיים הפנימיים של מדינת ישראל. על כל פנים, הערבים עדיין מעכלים ומפיקים את לקחיה של ה''התנתקות'' הסוריאליסטית על מנת לשכלל את טקטיקת השלבים למיגור ישראל.